newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

מעל לאלף השתתפו בפסטיבל התמיכה בתיאטרון יפו

התיאטרון הערבי-עברי שנתון תחת מתקפה של שרי התרבות והאוצר החליט לענות בדרך היחידה שהוא מכיר: על הבמה. באירוע המרכזי הופיעו פליטי פסטיבל עכו שהפך לפסטיבל מטעם, ושורה של אמנים שהציגו לראווה עמוד שדרה. רון חולדאי שניגן בחליל התחייב: נמשיך לתמוך

מאת:

מאות רבות של בני אדם מילאו אתמול את רחבת התיאטרון הערבי-עברי ביפו, באירוע המרכזי של פסטיבל התמיכה בתיאטרון היפואי. בחודשים האחרונים נתון התיאטרון תחת מתקפה ישירה של שרת התרבות וממשלת הימין, ששיאה בהחלטה של משרד האוצר של השר כחלון להתחיל בתהליך בדיקה להפחתת התמיכה הכספית בתיאטרון.

בזה אחר זו עלו לבמה שהוקמה ברחבת התיאטרון הערבי עברי ביפו שרשרת של אמנים, אנשי ונשות תיאטרון, שחקנים, יוצרים וזמרים ויצרו יחד פסיפס של כל מה שמירי רגב לא רוצה לשמוע.

זה היה שיאו של פסטיבל סולידריות בן 12 שעות שנפתח בשעות הבוקר בתיאטרון, יוזמה של  עדי גולן בכנפו ורן בכור שגם הפיקו את האירוע שנתמך על ידי הקרן החדשה לישראל. במהלך היום צפו כאלף חמש מאות איש בהצגות לילדים ולכל המשפחה, מופעי רחוב וליצנות, קריוקי חי, הופעות ועוד. בתיאטרון יפו החליטו לענות לרדיפה של הממשלה בצורה היחידה שהם מכירים: על הבמה.

> למה דווקא האמנות מוציאה את הימין הכל-יכול מהדעת?

שמוליקיפוד. פסטיבל סולידריות עם התיאטרון הערבי-עברי ביפו (קרן מנור/אקטיבסטילס)

שמוליקיפוד. פסטיבל סולידריות עם התיאטרון הערבי-עברי ביפו (קרן מנור/אקטיבסטילס)

מתוך "פרחה שם יפה" (חנה ודאנה גרינולד):

אחרי שפסטיבל עכו נפל זמנית בידי המשטר, והפך מבמה לתיאטרון אחר לבמה לתיאטרון מטעם, ההיענות של האמנים ואנשי התיאטרון היתה מרשימה. רבים מיוצרי ושחקני ההצגות שהחרימו את פסטיבל עכו אחרי פסילת המחזה של עינת ויצמן, נכחו על הבמה ובין התומכים בקהל ביניהם גם יהושוע סובול, נטלי צוקרמן, עינת ויצמן, יונתן לוי וגם השחקן נורמן עיסא ואחרים.

אבל את האירוע המרכזי בו צפו כ-400 איש פתח דווקא פוליטיקאי, ראש עיריית תל אביב-יפו רון חולדאי, שמלמל לו כמה מילים, התחייב להמשיך לתמוך בתיאטרון, ואז הוא שלף מכיסו חלילית בשני חלקים, הרכיב אותה אט אט, והחל לחלל בקלילות. זה היה סוריאליסטי. האיש הזה שהעירייה בראשותו אחראית על כל כך הרבה עוולות, הוא נבחר הציבור היחיד שטרח להגיע לאירוע ולהביע תמיכה בימים שבהם ראשי ערים אחרים בוחרים להקריב את הפסטיבל המרכזי שלהם כדי לרצות את שרת התרבות והדגלים.

מיד אחריו עלה על הבמה השחקן עימאד ג'בארין ופתח עם שיר של מחמוד דרוויש בעברית ובערבית, ונוכחותה הנפקדת של מירי רגב ריחפה ממעל כמו עננה מעיקה. ואז שרשרת של אמנים כמעט בלי מילות נאומים בין לבין, עלתה לבמה למופע שכולו התרסה: יוסי צברי ביצע את הספוקן וורד "להשוות או לא להשוות"; הבמאי אודי אלוני עלה יחד עם איתמר ציגלר המוכשר; השחקנית סמירה סרייה הביעה געגוע לפסטיבל עכו, שמה את הייאוש על הבמה ואמרה "אם כבר ייאוש אז לפחות ביחד" לפני שהציגה קטע מתוך ההצגה עטורת הפרסים "הטווס מסילוואן" שהחלה את דרכה בפסטיבל עכו ועלתה לאחרונה ברדאר של מירי רגב; עלה לבמה גם מורד חסן, שחקן ההצגה "הזמן המקביל" שהוצגה בתיאטרון אל מידאן המושבת, בקטע מתוך ההצגה שביימה עינת ויצמן "בושה, טוקבקים על תיאטרון"; השחקניות סלי ארקדש, אביטל-מישל מאיר, ועדן אוליאל עלו עם פחים וסמרטוטים לבמה בקטע מתוך "פרחה שם יפה" של חנה ואזנה גרינולד, גם היא מפליטות פסטיבל עכו.

> צפו: בגלל הסרטונים האלו מירי רגב רוצה לפגוע בסינמטק ירושלים

חולדאי בחלילית. פסטיבל סולידריות עם התיאטרון הערבי-עברי ביפו (קרן מנור/אקטיבסטילס)

חולדאי בחלילית. פסטיבל סולידריות עם התיאטרון הערבי-עברי ביפו (קרן מנור/אקטיבסטילס)

DAM בהופעה:

יוסי צברי. פסטיבל סולידריות עם התיאטרון הערבי-עברי ביפו (קרן מנור/אקטיבסטילס)

יוסי צברי. פסטיבל סולידריות עם התיאטרון הערבי-עברי ביפו (קרן מנור/אקטיבסטילס)

הופיעה גם השחקנית סיוון קרצ'נר בקטע מתוך ההצגה על רייצ'ל קורי – עוד שחקנית והצגה שזכו למנה של רדיפה פוליטית; מירה עוואד עם אדם גורליצקי בשיר חדש שכתבה במיוחד לאירוע וקרץ לקומיסרית תרבות שמאוד רוצה שיכתבו שירים, אבל רק כאלה שלא מפריעים לה. "תרגיש חופשי לפרוש כנף, כל עוד אתה לא עף", הם שרו, וקינחו בשיר של מחמוד דרוויש; השחקנית ראידה אדון הקריאה בערבית שיר של המשורר מרואן מח'ול; אמל מורקוס שרה לירח; והיו גם איתי טיראן, ומתי שמואלוף, ושרית וינו-אלעד שעלתה לבמה, ברכה את קפוצי התחת, ושלפה דגל איתו היא דגמנה את מה שניתן להעלות על במה על פי מירי רגב. את החלק הזה של הערב סגרה להקת DAM – תאמר נפאר ומחמוד ג'ררי שהצליחו עם הקצב והאנרגיות שלהם להניע את הקהל.

זן הולך ונכחד של אמנים נראה אתמול בעיר העתיקה ביפו. אמנים ערבים ויהודים בעלי חוליות ועמוד שדרה. אמנם מבטיהם מעט רדופים, אבל האנשים האלו, רוויי השמצות והסתה נגדם, מסרבים להתייאש באמת ולהתיישר עם מכבש הלחצים הכבד שמפעילה עליהם ממשלת "מה שווה התרבות אם אנחנו לא שולטים עליה".

בחודשים האחרונים נראה כי היחידים שמנסים לעמוד בפרץ הם אנשי התיאטרון. שחוסר המעצורים של הממשלה האחרונה הביא את האנשים האלו ממעגל האמנות והברנז'ה להבנה שהם כבר לא יכולים לשבת על הגדר, שהם צריכים לבחור צד. והם בוחרים את הצד של חופש הביטוי, של השוויון, של העיניים הפקוחות מול האלימות הממסדית, מול הגזענות וההסתה. הם בוחרים להתנגד, לתמוך בקבוצות נרדפות ולפעול ביחד, יהודים וערבים, כדי לבנות מציאות אחרת שמסרבת להיכנע.

כל זה דורש אומץ, ואי אפשר לעשות את זה בלי תמיכה של קהילה. אבל למזלנו יש כל מיני דרכים להביע סולידריות או מחאה ובין המהנות שבהן היא פשוט לבחור הצגה או אירוע של אחד האמנים האלו, להזמין כרטיס ולמלא את האולמות. אפשר להתחיל כבר בפסטיבל הצגות הילדים בעברית וערבית שיפתח בתיאטרון ביפו ביום חמישי הקרוב. פרטים כאן.

> למרות איומי שרי האוצר והתרבות: אולם מלא באירוע התמיכה בדארין טאטור

אמל מורקוס מופיעה:

פעילות לילדים בפסטיבל סולידריות עם התיאטרון הערבי-עברי ביפו (קרן מנור/אקטיבסטילס)

פעילות לילדים בפסטיבל סולידריות עם התיאטרון הערבי-עברי ביפו (קרן מנור/אקטיבסטילס)

עמאד ג'בארין. פסטיבל סולידריות עם התיאטרון הערבי-עברי ביפו (קרן מנור/אקטיבסטילס)

עמאד ג'בארין. פסטיבל סולידריות עם התיאטרון הערבי-עברי ביפו (קרן מנור/אקטיבסטילס)

מירה עוואד. פסטיבל סולידריות עם התיאטרון הערבי-עברי ביפו (קרן מנור/אקטיבסטילס)

מירה עוואד. פסטיבל סולידריות עם התיאטרון הערבי-עברי ביפו (קרן מנור/אקטיבסטילס)

סמירה סרייה. פסטיבל סולידריות עם התיאטרון הערבי-עברי ביפו (קרן מנור/אקטיבסטילס)

סמירה סרייה. פסטיבל סולידריות עם התיאטרון הערבי-עברי ביפו (קרן מנור/אקטיבסטילס)

שרית וינו אלעד עושה כבוד לדגל ולמירי רגב. פסטיבל סולידריות עם התיאטרון הערבי-עברי ביפו (קרן מנור/אקטיבסטילס)

שרית וינו אלעד עושה כבוד לדגל ולמירי רגב. פסטיבל סולידריות עם התיאטרון הערבי-עברי ביפו (קרן מנור/אקטיבסטילס)

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf