newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

כך נוצלו הנשים הבדואיות לקמפיין בעד ייהוד הנגב והגליל

בתנועת אור, זו שאמונה על יהוד הנגב, הציגו את רקמת השמלה על ידי האמן שעיצב את שמלתה של מירי רגב בתור מופת לדו קיום. מבדיקת שיחה מקומית עולה כי הנשים הולכו שולל בידי התנועה

מאת:

כמכורה גאה לרקמה פלסטינית ולסיפורי הנשים הרוקמות, וכתומכת נלהבת בכל מיזם שקשור לנשים – חוטי משי ומחטים שמייצרים את הדבר הצבעוני והנפלא הזה שנקרא רקמה פלסטינית – קראתי בעיון רב את הכתבה על "שיתוף הפעולה" בין הנשים הבדואיות למעצב השמלה של מירי רגב.

בכתבה, שהתפרסמה אתמול (חמישי) באתר Ynet, תואר שיתוף הפעולה המבורך לכאורה בין נשים מהכפר לקייה שבדרום לבין מעצב אופנה בעל שם השואף להכרה בינלאומית, אלא שלימוד הפרטים מספר סיפור שונה לגמרי – ומקומם.

> פרויקט צילום ליום האישה: השמלות הרקומות חוזרות לאופנה

מערכת העצבים שלי התמודדה בקושי רב עם כל משפט שכתוב שם. חשכו עיני מקטע הווידאו המצולם באוהל, המתעד דו שיח בין המעצב החינני והנשים הרוקמות, שמספרות על האתגר בעבודה, אליו נענו מתוך אהבה לאמנות ולרקמה.

"לא חשבנו ליפול למלכודת המרמה הזו"

על פי הכתבה, המעצב אביעד אריק הרמן – מי שנענה לאתגר מירי רגב ושמלת "ירושלים המאוחדת", שהסעירה את המדינה והצליחה לעצבן את הפלסטינים והנאבקים בכיבוש ואף את בעלי הטעם הטוב מעולם האופנה – ינסה "לעשות את זה" שוב, והפעם במהלך שבוע האופנה בניו יורק. את שירותיו של המעצב שכרה לא אחרת מאשר "תנועת אור", שמטרתה ליישב את הנגב והגליל. ביהודים בלבד, לא מיותר להזכיר. הרמן פנה לנשות "עמותת המדבר" הבדואיות שרקמו את בד השמלה, וזו תשמש את תנועת אור לגיוס כספים לתמיכה בחיזוק ההתיישבות היהודית בנגב. דו קיום לתפארת המדינה.

תנועת אור היא אף זו שעומדת מאחורי הגרעין ליהודים "חירן", שהולך ומוקם לאיטו על אדמותיהם של תושבי הכפר הבדואי הבלתי מוכר אום אל חיראן. תושבי חירן – גרעין התנחלותי לכל דבר – אינם מוכנים להצעות של תושבי הכפר הבדואי לפתוח את היישוב לכל מי שירצה בלי קשר לדתו. השבוע פורסם כי על פי תקנון האגודה השיתופית של חירן "יכול להתקבל כחבר באגודה רק אדם, שאושר על ידי ועדת הקבלה, ואשר נתמלאו בו כל סגולות הכשירות המפורטות להלן: יהודי אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל, השומר תורה ומצוות לפי ערכי היהדות האורתודוקסית".

בשיחה שקיימתי אמש עם מנהלת העמותה, אסמאא אל סאנע, מתברר כפי שחשדתי כי נשות לקייה בכלל לא ידעו במה הן לוקחות חלק. "העמותה שלנו קיימת משנת 1986, יש לנו ששה פרויקטים במאבק למען חינוך הנשים, העצמה כלכלית לנשים, מיזם הרקמה ועוד. אף פעם לא חשבנו ליפול למלכודת המרמה הזאת. מעולם לא נכנסנו לכותרות עם העשייה הטובה שלנו, ועכשיו בא הדבר הזה והורס לנו את המוניטין".

איך נוצר הקשר בינכן ובין המעצב הרמן?

"התקשר בחור, ואמר שהוא מעצב גדול וצריך עזרה. הוא הגיע לעמותה, בהתחלה לבד, והציג את עצמו כבעל שם עולמי שרוצה להציג שמלה בניו יורק. הוא ביקש עזרה והביא את החומרים אתו. הוא לקוח כמו הרבה אנשים שבאים. הוא לא אמר שהוא עשה את השמלה השערורייתית של מירי רגב, ולא ידענו מי הוא בכלל. ביום שלישי השבוע הוא התקשר כדי לקחת את העבודה, וביקש לצלם. חשבתי שזה פרסום נחמד, והוא הגיע עם כמה גברים. בבוקר התעוררתי עם הכתבה הזאת ב-Ynet. אם היינו יודעות לא היינו משתפות איתו פעולה".

אל סאנע מספרת כי בעקבות פרסום הכתבה והתגובות שקיבלה, היא נכנסה לאתר של "תנועת אור" ונחרדה. כעת מנסות הנשים להבין איך להבהיר לאנשים שהן נפלו במלכודת. ביחד עם מייסדת העמותה נעמה אל סאנע, היא פנתה לעורך דין כדי לבחון מה ניתן לעשות. "אנחנו מפגינות למען אום אל חיראן ולמען הנגב. אם היו אומרים לנו שהולכים לגייס כסף לתנועת אור הזאת היינו מסרבות".

על פי הכתבה נראה שאתן שותפות שלו, מקבלות אחוזים מהרווחים ושלפחות אחת מכן נסעה לניו יורק. פניתם אליו? ביקשתם הסבר?

"אני התקשרתי אליו ושלחתי לו הודעות איך הוא אומר בתקשורת שאנחנו שותפים, למה לא היה ברור מי הוא ושהם מגייסים כסף? כתבתי לו שאם הוא מגייס לתנועת אור, אז גם לנשות העמותה מגיע. זה היה עוד לפני שידעתי מה עושה תנועת אור בכלל. אל"ף בי"ת של שותפות להיות שקופים. המנכ״ל אמר לנו 'אין בעיה, נתן לכן חצי מהתרומות ונהיה שותפים'. אבל אני לא רוצה את השותפות הזו – שותפות עושים בצורה הוגנת מההתחלה, ולא בדיעבד אחרי שפרסמו את הכתבה המטעה ורק עכשיו מגלים את כל הקלפים".

> לאיים, לצמצם ולהרוס: הבדואים מול מפעל הנישול של ישראל

נעמה מתארת כי היא מותקפת מכל הצדדים, הפעילים בפייסבוק תוקפים אותה ואת העמותה כאילו הן שיתפו פעולה נגד הבדואים בנגב במודע, "מילים ממש קשות כתבו עלינו, כאילו אנחנו בוגדות. הצטיירנו ככאלו שמכרו את הערכים בשביל פירורים מהמתנחלים. ספגנו פגיעה קשה. אני מודה שלא חקרתי לעומק מה התנועה הזו עושה, ולא שאלתי יותר מדי שאלות. הכל באמת בתום לב. אני לוקחת אחריות. נוציא הודעה לתקשורת להבהיר את מה שקרה. אם היו אומרים לנו שהם הולכים לגייס כסף לתנועת אור הזאת – היינו מסרבות, זאת על אף שהמנכ"ל הסביר לנו היום שהם בונים ועושים דברים למען כולם בנגב, ולא רק ליהודים".

אז בעוד כל המעורבים בדבר יודעים על סיפור האהבה שנרקם בין הנשים הבדואיות לבין תנועת אור – הנשים עצמן לא ידעו מאומה על כך. בכתבה צוטטו מנכ"ל "תנועת אור" רוני פלמר והסמנכ"ל אופיר פישר שאומרים כי "חשבנו שיהיה נכון, דווקא בשבוע האופנה בניו יורק, להוכיח שיש עשייה אחרת שמחברת בין אוכלוסיות שונות, ולרקום ביחד בדים וחלומות שמייצרים אהבה ותקווה". תקווה עבור מי בדיוק? ברור שלא בעבור נעמה וחברותיה.

> הסיפור של אום אל-חיראן: שבע נקודות שחשוב לזכור 

הנשים הבדואיות נוצלו ללא ידיעתן לטובת תנועת מתנחלים (צילום אילוסטרציה: הדס פרוש, פלאש90)

הנשים הבדואיות נוצלו ללא ידיעתן לטובת תנועת מתנחלים (צילום אילוסטרציה: הדס פרוש, פלאש90)

וכך רבותי, שוב קורה שנשים המבקשות רק לעבוד בכבוד ולהתפרנס מעבודת ידן, מוצאות את עצמן בלב וויכוח סוער על אדמת הנגב, מנוצלות בשיא הציניות על ידי סוללה של גברים מתנחלים ותנועה ציונית, שפועלת בשירות אידיאולוגיה השואפת להעלים את התרבות והקיום של אותן נשים מהנוף בנגב, ויחד איתם עשרות אלפי אזרחים בדואים.

הרקמה שלהן תונצח על גופה של דוגמנית במסלול ניו-יורקי יוקרתי. יהודים וציוניים ישפכו כסף למען ייהוד הנגב ויתלהבו מהרעיון המקורי של השמלה "הרב תרבותית הישראלית הזו", ויעשו לייק למעצב הנועז שיקבל את התהילה שלא מגיעה לו. באותו הזמן, עמותת נשות לקייה והנשים שלה יישארו בכפרים הבלתי מוכרים שלהן עם הקלון הגדול, יחכו עד שהמתקפה נגדן תדעך – והמחיר הכבד של טעות שעשו בתום לב ימשיך ללוות אותן, בהשוואה למחיר העלוב שיקבלו עבור עמלן הרב.

מתנועת אור נמסר בתגובה לשיחה מקומית כי "תנועת אור לא נלחמת בחושך אלא כשמה – מוסיפה אור. התנועה פועלת עם כל האוכלוסיות והמגזרים, גם עם הבדואים. רכישת השמלה ממעצב מהנגב ונשים בדואיות, כל מטרתה להוכיח שיש תקווה לקיום וחיים משותפים של ערבים ויהודים בנגב ובכלל. צר לנו שישנם גורמים קיצוניים מבחוץ –  שמנסים להציג עובדות שקריות, לחבל, להתסיס ולהלך אימים על הפועלים לקדם מהלך שכזה. אנחנו החיים בנגב, נמשיך למרות כל המורכבות לפעול ביחד לחזון ומעשה משותף".

ביקשנו את תגובתו של אביעד אריק הרמן, אך הוא בחר שלא להגיב.

> האלימות משתלמת? השוטרים מאום אל חיראן לא צפויים לעמוד לדין

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
מרצים רבים תמכו במכתב הנזיפה במרצה בגלל הדעות שלה על 7 באוקטובר. סטודנטים באוניברסיטה העברית מפגינים למען הדחתה של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

מרצים רבים תמכו במכתב הנזיפה במרצה בגלל הדעות שלה על 7 באוקטובר. סטודנטים באוניברסיטה העברית מפגינים למען הדחתה של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן (צילום: חיים גולדברג / פלאש 90)

אקדמיה שלא יוצאת נגד ההרג והדיכוי לא ממלאת את תפקידה

כשהופיע איום על ביטול פרסי ישראל, האקדמיה בישראל הזדעקה. אבל היא בוחרת למלא את פיה מים ביחס לזוועות בעזה, ואפילו עוזרת בסתימת הפיות של סטודנטים ומרצים פלסטינים. ככה לא עושים אקדמיה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf