אבודים בנבכי הכיבוש: כך נעלמה פלסטין מתוכנת המפות של גוגל

דו"ח חדש מצביע על האופנים בהם מעלימה האפליקציה את הכפרים הפלסטינים, מתעלמת ממדיניות ההפרדה הקיימת בכבישים בגדה המערבית, ומתגייסת לקדם את האינטרסים הישראליים על חשבון הפלסטינים

א א א

כשטארק עסידה מתכנן נסיעה מהכפר שלו, סמוך לשכם, לרמאללה, אפליקציית המפות של גוגל "לא מצליחה לאתר מסלול" לנסיעה בת 36 הקילומטרים. במקום זאת הוא צריך לנווט את דרכו מהתנחלות קרובה, וגם אז התוכנה מפנה אותו לכבישים שבהם לפלסטינים אסור לנסוע.

לא רק שאפליקציית גוגל-מפות אינה מכירה בפלסטין (ובמקום זאת מנווטת בשטחים שאינם מוגדרים במפה), כל חוויית המשתמש שלה מתעלמת ממציאות הכיבוש. בכך, נטען בדו"ח חדש שפרסם 'חמלה', המרכז הערבי לקידום מדיה חברתית, גוגל מפר את התחייבותו לתפיסות זכויות אדם בינלאומיות. לטענת גוגל, משימתו היא "לארגן את המידע העולמי" ולהנגיש אותו, אך הדו"ח מוצא כי גוגל-מפות מקדמת את האינטרסים של הממשלה הישראלית ומשמשת בעיקר אזרחים ישראלים.

הפלסטינים מנועים מלנסוע בכבישים המיועדים לישראלים בלבד. אם יעשו זאת הדבר עלול לעלות להם במעצר, עיכובים, והחרמת הרכב. חיילות מיחידת ״העוקץ״ בודקות רכבים באחד ממחסומי הכניסה לחברון. (אורן זיו/אקטיבסטילס)

מדינת פלסטין זכתה להכרה מצד 138 מתוך 193 המדינות החברות בעצרת הכללית של האו"ם בשנת 2012, אבל מעולם לא תוייגה כמדינה בתוכנת המפות של גוגל. מאידך, לא זו בלבד שישראל מוכרת על ידי התוכנה כמדינה, אלא שירושלים, שקיבלה על פי החלטה 181 של האו"ם מעמד בינלאומי והיא אחת הסוגיות להסדר הקבע, מצוינת בתוכנה כבירתה. ובעוד התיוג "הגדה המערבית" לא קיים כלל באפליקציה, ההתנחלויות מופיעות כממוקמות בתוך ישראל.

במקביל, כפרים פלסטיניים שאינם מוכרים על ידי ישראל – הן בשטחים הכבושים והן בתחומי הקו הירוק – מופיעים במפות בצורה חלקית, פגומה, או שלא מופיעים בכלל, בעוד ששמות ההתנחלויות ומיקומן מצוינים בצורה ברורה ונראית. אפילו קהילות ישראליות-יהודיות קטנות יחסית מופיעות על המפה, אבל את הכפרים הפלסטיניים ניתן לראות רק אם עושים עליהם זום-אין נקודתי ומכוון.

שלא כמו ערים וכפרים אחרים, הקהילות הבדואיות בנגב – שקיימות עוד מלפני הקמתה של ישראל – מצוינות במפות גוגל רק באמצעות השיוך השבטי שלהן, במקום שמות היישובים עצמם. בהתחשב בעובדה שהכפרים האלה נתונים תחת איום מתמיד של הריסה מצד השלטונות הישראליים, הייצוג הלקוי או ההעלמה המוחלטת שלהם מהמפות הפכו, לטענת הדו"ח, ל"אמצעי לאכיפת העקירה של כפרים פלסטיניים לא מוכרים מהמרחב".

בנוסף על המיפוי המוטה, גוגל נותן עדיפות לאזרחים ישראליים במסלולים שהוא מציע. המפה מתעלמת ממדיניות ההפרדה בכבישים בשטחי ישראל-פלסטין וממגבלות התנועה הנגזרות ממנה, כגון מחסומים וחסימות המשפיעות על הפלסטינים. כך למשל, בניווט מבית לחם לרמאללה, כל המסלולים שמפת גוגל הציעה מחייבים לחצות את הגדה המערבית לירושלים, ומשם בחזרה לגדה המערבית. נסיעה כזאת אפשרית רק למי שמחזיק בתעודת זהות ישראלית או בדרכון זר. הפלסטינים מנועים מלנסוע בכבישים המיועדים לישראלים בלבד, כבישים שעל פי רוב מחברים בין התנחלויות. אם יעשו זאת הדבר עלול לעלות להם במעצר, עיכובים, והחרמת הרכב.

ב-2016, באג בתוכנה הסיר את התגיות "הגדה המערבית" ו"רצועת עזה" ממפות גוגל וחולל דיון סוער ברשת שהסב את תשומת הלב לעובדה כי החברה העלימה את פלסטין מהמפות שלה מאז שהפעילה את השירות ב-2005. בתגובה, פורום העיתונאים הפלסטינים פרסם הצהרה בה כינה את השמטת פלסטין מהמפות "פשע", ודרש מהחברה לחזור בה מהחלטתה ולהתנצל בפני העם הפלסטיני.

מפות נתפסות כייצוג מדויק של העולם הפיזי, אבל הן לעולם לא נטולות הטיות פוליטיות, אפילו מפות שנכונות גיאוגרפית, אומר פרופ' יצחק שנל, מרצה לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל-אביב. "למפות יש תפקיד חשוב בפיתוח תודעה לאומית", הוא מוסיף. "יותר ויותר קרטוגרפים מודים שעובדת קיומם של סטנדרטים בינלאומיים איננה ערובה לאובייקטיביות במיפוי".

לדברי פרופ' שנל, בישראל-פלסטין מתנהלות שתי מלחמות-מפות במקביל: האחת בין ישראל לפלסטינים, והשניה בין הימין לשמאל בתוך ישראל עצמה. סביר שמפות פלסטיניות ידגישו את התרחבות ההתיישבות היהודית לאורך הזמן, ואילו המפות הישראליות נוטות יותר ויותר להציג את ישראל והשטחים הפלסטינים הכבושים כיחידה טריטוריאלית אחת רציפה.

מאז 1997, תיקון לחוק ההגנה הלאומי האמריקני מגביל את הגישה הציבורית לתמונות לוויין ברזולוציה גבוהה של ישראל-פלסטין, בטענה להגנה על צרכי ביטחון לאומי ישראליים. מגבלות אלה לא חלות על שאר המזרח התיכון וצפון אפריקה, מקומות בהם תמונות מעין אלה המצויות בפלטפורמות כמו "גוגל כדור הארץ" משמשות לסייע בעבודה של ארכיאולוגים, גיאוגרפים, ובפעילות הומניטרית. ארגון אל-שבכה מצין באחד הדו"חות האחרונים שלו כי "על ידי הטשטוש המכוון של צילומי אזורים מסוימים, תיקון החוק האמריקני מציב מכשולים משמעותיים לא רק בפני היכולת לשמר מורשת תרבותית, אלא גם בפני היכולת לדרוש מישראל דין וחשבון על מחטפי אדמות, הריסת בתים והרחבת התנחלויות".

"לא מצליח לאתר מסלול". רכב פלסטיני ליד חומת ההפרדה, סמוך למחסום קלנדיה (צילום: קובי גדעון / פלאש90)

הדו"ח של ארגון חמלה מציע כמה המלצות שיסייעו לגוגל לעמוד במחויבותיו, על פי החוק הבינלאומי והסטנדרטים המקובלים של זכויות אדם. בין היתר, על המפות לציין בבירור את אזורי איי, בי ו-סי בשטחים הכבושים, ולסמן התנחלויות ישראליות לא חוקיות בהתאם לאמנות ז'נבה. כמו כן עליהן לציין כפרים פלסטינים באותה רמת פירוט בה מצוינים היישובים הישראליים.

כמו כן על גוגל לכבד את החלטת או"ם משנת 2012 ולהכיר בפלסטין כמדינה, ומתוך כך גם במעמדה המיוחד של ירושלים ולהפסיק להציג אותה כבירה הבלעדית של ישות מדינית זו או אחרת. בחישובים של מסלולי נסיעה, אפליקציית המפות צריכה לזהות ולהציג בצורה ברורה את כל מגבלות התנועה החלות על הפלסטינים, לציין אילו כבישים מותרים לנסיעת נהגים ישראלים בלבד, ולהציע מסלולים חלופיים לפלסטינים.

הנרייט שקר היא עורכת במגזין 972+ שם פורסם המאמר במקור באנגלית.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

קריאה למאבק נגד הכיבוש ומשטר האפרטהייד של ישראל כבר ארבעים שנה. אג'א אגבאריה ואשתו אלהם בתום הדיון (צילום: יואב חיפאווי)

חבר ועדת המעקב שוחרר למעצר בית בתנאים מגבילים

בין המגבלות שהוטלו על רג'א אגבאריה, מזכ"ל תנועת "אבנאא אלבלד" לשעבר: איסור להתראיין ואיסור על שימוש באינטרנט. מנהיגים בתנועה: מדובר בהשתקה פוליטית

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf