לפעילי זכויות אדם אסור להכשיר את אבו מאזן כפרטנר

מאת |

אמנם זה לא תפקידם של ישראלים לקבוע מי ייצג את הפלסטינים, אבל זו חובתם של אנשי שמאל להתנגד לרודן שמדכא בכוח עיתונאים ופעילי אופוזיציה. תגובה לאורלי נוי

כותב אורח: עבד אבו-שחאדה

במאמרה האחרון של אורלי נוי היא פונה לקהל הישראלי ומנסה לשכנע אותו שיש פרטנר בצד הפלסטיני בשם אבו מאזן. עם כל הביקורת כלפיו, כותבת נוי, "אי אפשר שלא לחבב את האיש הלבבי".

עם סיום קריאת המאמר נותרתי מבולבל ומתוסכל. חשבתי לעצמי עד כמה אני מעריך את ניתוחה המעמיק של אורלי במגוון נושאים, וכמה גדול הפער במקרה הזה. נוי מזהה את האיש הזה כ"לבבי", בעוד שבעיני חלקים גדולים מהעם הפלסטיני מדובר ברודן אכזר, שלא מהסס להשתמש ביד קשה בעזרת מנגנוני הביטחון נגד כל צורת אופוזיציה – בין אם כזו שמתנגדת לתיאום הביטחוני והכיבוש ובין אם כזו שנלחמתם למען מטרות חברתיות, כמו מחאת המורים שהפגינו נגד תת-תנאים ושכר ירוד.

> אורלי נוי: יש פרטנר, והוא מחכה לנו ברמאללה

מחמוד עבאס (אבו מאזן) והמשמר הנשיאותי שלו ברמאללה (ויסאם השלמון / פלאש90)

מחמוד עבאס (אבו מאזן) והמשמר הנשיאותי שלו ברמאללה (ויסאם השלמון / פלאש90)

עוד לפני העיסוק במחמוד עבאס נוי מציגה במאמרה את הפרויקט הבורגני הראוותני של רוואבי, עיר שבפועל תפעל בתור גטו למעמד הבורגני הפלסטיני, בניתוק מוחלט מהפליטים והמעמדות העניים יותר. רוואבי היא מעין אזור סטרילי לעשירים, בבעלות איל ההון בשאר אל-מסרי, שכל מהותו העמקת הפערים החברתיים בחברה הפלסטינית. אם הייתה מוקמת העיר בצורתה הנוכחית בתוך שטחי הקו הירוק, אני בטוח שאורלי נוי הייתה נלחמת נגדה ממניעים חברתיים.

אך לא רק אורלי, ולא רק פעילים יהודים אנטי-ציונים, אלא גם פעילים פלסטינים בשם המאבק לשחרור לאומי בוחרים לעשות הנחות, שוכחים שהמאבק אינו למען גבולות ולא למען הקמת מדינה פלסטינית עצמאית – למען הקמת מדינה פלסטינית ודמוקרטית שמכבדת זכויות אדם.

כאשר אנחנו שוכחים לחדד את העקרון של זכויות האדם בשל האג'נדה הפוליטית שלנו או בגלל סנטימנטים לאבו מאזן, אנחנו בעצם מזלזלים במאבקו של העם הפלסטיני. נראה שהגישה הזו נובעת מתוך ציפייה שמחר, אחרי השחרור הלאומי והקמת המדינה העצמאית, יצוץ לו באופן טבעי משטר דמוקרטי ומתקדם – זאת בזמן שישנן אין ספור דוגמאות של תנועות לאומיות שיום לאחר השחרור הפכו למשטרים רודניים.

הרי לא משנה כמה אבו מאזן נחמד, פעילויותיו מבנות ארגון שרואה בדיכוי אלים כפתרון לאופוזיציה. למרות המודעות והרגישות שנוי הציגה במאמר, לכך שבתור ישראלית אין היא רשאית לקבוע אם אבו מאזן לגיטימי או לא כמנהיג של הפלסטינים, בתור פעילת זכויות אדם – מוסרית אסור לתמוך או להצדיק רודנים שמפירים זכויות אדם, גם אם האג'נדה הפוליטית המוצהרת שלהם מתאימה לנו.

בציבור הפלסטיני אבו מאזן איבד את הלגיטימיות שלו כבר לפני שנים ארוכות, במיוחד לאור העובדה שהוא לא כיבד את כללי המשחק הדמוקרטי. אם זה היה קורה בכל מקום אחר, אנשי זכויות אדם לא היו מתאמצים כל כך לתאר אותו כיונת שלום. הקשיש הלבבי הזה לא קיבל את תוצאות הבחירות וממשיך בכל זאת לכהן בעזרת תמיכת הגוף הכובש וארה"ב. כאשר ישראלים מתארים אותו בתור פרטנר – הם בעצם מתכוונים לכונן גוף שקיים בזכות הכיבוש בתור פרטנר.

> במקום להפיק לקחים, זהבה גלאון נלחמת לבסס את שליטתה במפלגה

מחמוד עבאס במסיבת עיתונאים ברמאללה (ויסאם השלמון / פלאש90)

מחמוד עבאס במסיבת עיתונאים ברמאללה (ויסאם השלמון / פלאש90)

עוד במאמרה מתייחסת נוי ליחידת הקישור שבעזרתה פועל אבו מאזן כדי להשפיע על הציבור הישראלי. עם כל הכבוד ליחידה הזאת, שווה להזכיר שהתפקיד של אש"ף הוא לא להשפיע על הציבור הישראלי. הרעיון שמחמוד אל-מדני (האחראי על אותה יחידה) מנהיג בקרב העם הנכבש – לפיו צריך להתחנן בפני אביגדור ליברמן שייתן לו לבוא לדבר עם ישראלים – פשוט מחליא וגורם למאבקו של העם הפלסטיני להראות כמאבק לא צודק. אם אל-מדני היה באמת מאמין בצדקת דרכו, הוא היה מכבד את עצמו ומחפש את הלגיטימציה שלו בקרב בני העם הנכבש ולא בקרב בני העם הכובש.

סיפור לדוגמא

ארצה לסכם את הטור הזה עם סיפורו של סמי סאעי, עיתונאי מטול כרם, כתב שהיה עצור בישראל ולאחר מכן בידי הרשות ועכשיו מתברר שהוא נחטף ושוב נכלא. אותו עיתונאי פרסם לא מזמן מאמר בו הוא מבקר את התנהלות כוחות הביטחון כלפי אחד האסירים הפוליטיים שהשתחררו. סאעי לא נעצר על כך בדיוק, אלא הואשם בהסתה ממניעים עדתיים. בית המשפט בטול כרם דחה את ההאשמות והורה לשחררו, אז כוחות הביטחון החליטו להעביר אותו לבית מעצר אחר, מחוץ לאזור השיפוט של בית המשפט. לפי דיווחי משפחתו הוא עובר עינויים, ומרגיש שננטש על ידי חבריו העיתונאים.

ועכשיו אני רוצה לשאול את אורלי: בתור עיתונאית, האם גם את רוצה לנטוש את סמי סאעי ולהכשיר את הגוף שמתעלל בעיתונאים ופעילים?

עבד אבו שחאדה הוא יפואי פעיל בל"ד וסטודנט לממשל וחברה במכללה האקדמית תל אביב יפו

> תגובה לתגובה: למרות הפרות זכויות אדם, פעילי שמאל יהודים צריכים לתמוך בעבאס

ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

זהו הערוץ הכללי של "שיחה מקומית", מקומם של מאמרי האורחות והאורחים שלנו, של יוזמות קבוצתיות באתר, לייב בלוגינג בארועים מיוחדים, הודעות מערכת ועוד.

נשמח לקבל הצעות לכתבות ומאמרים, תמונות וסרטונים. אפשר לקרוא את מדיניות הפרסום שלנו בעמוד האודות, ולשלוח לנו מיילים לכאן: info@mekomit.co.il

כתבות ומאמרים המתפרסמים בערוץ מייצגים את כותביהם בלבד, ולא את דעות חברות וחברי "שיחה מקומית" או את דעות העורכים.

לעמוד הכותב
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
silencej89sjf