ירצה או לא ירצה, אבי גבאי ישב עם הערבים לנצח

אם ימשיך כך, גורלו של אבי גבאי יהיה לשבת לצד הערבים. אך צריך להודות לו על דבריו אתמול, שחשפו את האמת והעבירו את הכדור לרשימה המשותפת. כן, אין מחנה שמאל אחר חוץ מהמחנה הדמוקרטי היהודי-ערבי

מאת:
השאירו תגובה
א א א

בשמי ובשם הפלסטינים בישראל, בשם חבריי היהודים הדמוקרטים השותפים לדרך התלולה אליה נקלענו יחד, אני רוצה להודות ליו"ר מפלגת המחנה הציוני על הצהרותיו, אמירותיו ודעותיו שיצאו לאור בשבת.

עוד לפני שהוא יתחיל להתפתל ולטעון שלא הובן כהלכה, שדבריו נאמרו בקונטקסט מסוים, ועוד לפני שיספיק להצטלם עם זוהיר בהלול – אני רוצה לציין לשבח את התגובה האמתית והכנה הזאת לקהל בבאר שבע, שדלפה החוצה.

לדעתי הוא העניק למחנה הדמוקרטי והאזרחי בישראל, בלא כוונה, ראייה נוספת לכך שאפשר ושאין מנוס מבניית שותפות ערבית יהודית בשמאל, גם אם חלום כזה נראה כרגע מאד רחוק ולא בר השגה. כמה מילים מבית היוצר של ההסתה נוסח ביבי, שהעניקו לרשימה המשותפת ולשמאל רגעי שביעות רצון פוליטית, רגעים מתוקים, בנוסח "אמרנו לכם, המחנה הציוני הוא כמו הליכוד".

> השאלון למתמודדי העבודה: מי יהיה מוכן לשבת עם ערבים בקואליציה?

"לא רואה מה מחבר בינינו", יו"ר המחנה הציוני אבי גבאי על הח"כים הערבים (צילום: תומר נויברג, פלאש90)

"לא רואה מה מחבר בינינו", יו"ר המחנה הציוני אבי גבאי על הח"כים הערבים (צילום: תומר נויברג, פלאש90)

אם תחשבו טוב טוב על פליטות הפה של גבאי, משמעותה היא כי היהודים מהימין בטוחים עדיין שאין ערבים "כשרים" לשלטון במדינת היהודים הטהורה. עצם האמירה שעם "אלו לא נשב בממשלה" – זו שעם דעות כאלו כנראה לעולם לא נקים – היא הצהרה לא פחות חשובה מאשר "נקים ממשלה עם כל מפלגה שתסכים לעקרונות שלנו, ויחד נפיל את הימין".

הערבים קובעים

בממשלת ימין היתה מתקבלת שאלה כזו, האם תשבו עם הרשימה המשותפת בממשלה, בגיחוך רב. הרשימה המשותפת, כלומר נציגת האזרחים הערבים והתומכים היהודים בשותפות הגורל, הפכה לסימניה חשובה בספר הדמוקרטיה הישראלית: היא קובעת מהו שמאל ומהו ימין. לא מר"צ, לא מפלגת העבודה, לא "יש עתיד", כחלון או אחרים: הערבים רבותי, הערבים!

אתם זוכרים את הימים בהם היו הערבים, כולם, מרוכזים בעמודה קטנה בגרף תוצאות המדגם? כל משחקי ההרכבה של פאזל הקואליציה לא היו כוללים את הקובייה הזאת בכלל, אף אחד לא חשב עליהם במונחי שלטון. העידן הזה מתקרב לסיומו. בלבו של מחנה "השמאל ציוני", מה שנקרא, כבר הגיעו למסקנה שאי אפשר להתקדם בלי האזרחים הערבים.

כעת עלינו להתפלל כי תקופת ההכחשה והעמדת הפנים לא תימשך לעד, ושיהיה אומץ במחנה הזה להגיד את הדברים. במקום אבי גבאי, שפשוט סיפק את הסחורה אותה ביקש הקהל, ובחר להשתפן ולהיות "ביבי מספר שתיים". מי באמת רוצה חיקוי עלוב לביבי, כאשר בזירה "ביבי אסלי" עדיין חי, פועם, חובט והולם בנו השכם וערב?!

אבי גבאי חשף חלק מפרצופו הגזעני בפנינו, בעיתוי אומלל: כאשר אין בחירות בפתח, והערבים לא נוהרים לשום מקום. "הרשימה המשותפת" עסוקה בטלנובלה שנקראת "הסכם הרוטציה", ואין ממשלה חדשה באופק. למה האיש הקטן הזה מתנדב להיראות מכוער וגזעני עכשיו? יש לו עוד זמן להיכנס למצעדי השנאה לערבים. הקריירה הפוליטית שלו עוד בתחילתה, וצריך לשמור אמירות כאלה לאירועים חשובים באמת.

חלק מהשירות שנתן גבאי לרשימה המשותפת הוא בהעלאת הנושא על הפרק. מראיינים מבקשים כעת את תגובתו שלו איימן עודה, האם תמליץ לנשיא על גבאי? אני מאד מקווה שלא אקבל היום הודעות גינוי מפולפלות וצפויות מחברי "הרשימה המשותפת", אחד אחרי השני. אני מקווה שיהיה צדיק אחד ברשימה הזאת שיענה כמו פוליטיקאי משופשף, וישאל את גבאי מה כוללת בתוכה אמירתו לפיה "אין שום דבר משותף בינינו"?

> הקישוטים המוסריים של יצחק הרצוג

במצע שלנו יש את סיום הכיבוש, פירוק מפעל ההתנחלויות וקידום השלום, דמוקרטיה ושוויון לכל האזרחים הערבים והיהודים, צדק חלוקתי וחיזוק מעמד העובדים, מלחמה בשחיתות והשקעה שווה ברווחה, בחינוך ובבינוי. עם מה מאלה אתה לא מזדהה כבוד יו"ר המחנה הציוני?

הפוליטיקאים הערבים צריכים להפסיק להתרגש מסתיו שפיר שלא אומרת שלום לזחאלקה, ומבוז'י שלא רוצה להיראות אוהב ערבים – והוריש את המסורת לאבי גבאי באדיקות רבה. פוליטיקה זה לא חומוס שעושים באהבה או לא עושים בכלל. הפוליטיקה היא אומנות משחקי האפשר, יחד עם האינטרסים של כל צד.

אם נציגי האזרחים הערבים עוד לא מוכנים "ללכלך את הידיים" בפוליטיקה, אז באמת לא צריך לשאול את גבאי האם ישב עם הערבים – הערבים עצמם לא ישבו עם אף "ממשלה ציונית". מה שמצחיק הוא שאבי גבאי, עם יכולותיו ואמירותיו הנוכחיות, ישב לעד עם המשותפת – ירצה או ירצה – אך באופוזיציה.

כעת צריך להיות ברור, ואחרי דבריו של אבי גבאי התבהר מתמיד: המחנה הדמוקרטי האזרחי צריך חיזוק. בצל העדר אלטרנטיבה בעלת ערך כלשהו, לרשימה המשותפת החלשה והחבוטה יש אמירה בנושא – והיא צריכה להגיב על כל דבר שקורה מסביב. זו צריכה להיות אמירה ברורה וחזקה, וכן אלטרנטיבית ושמאלנית ככל האפשר. רק היא תבלום את מקהלות הימין הפשיסטי, את קולות המחנה שהוא ספק ימין וספק שמאל, וקבוצות הביניים המתלבטות כמו "יש עתיד".

> סוף התנועה הלאומית הפלסטינית מבשר אתגר חדש לישראל 

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

אל מידאן בסכנת סגירה. השחקן יוסף אבו ורדה מתוך ההצגה ״אבן ראבעה״ אותה כתב סלמאן נאטור ושהועלתה על בימת התיאטרון (צילום: סהיר עביד)

"האבסורד הוא שהכל התחיל כי רצינו להנגיש הצגות גם בעברית"

בסוף החודש ידון בג"ץ בעתירה שהגיש תיאטרון אל מידאן נגד משרד התרבות שמונע ממנו תקציבים. "אל מידאן לא מחפש לשים אצבע בעין של הציבור הישראלי. דרישתנו היא פשוטה - חופש ביטוי מלא במסגרת החוק", אומר יו"ר הוועד המנהל של התיאטרון

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf