אוי לחברה שמספידה את הפילוסופיה

שלטים המפוזרים ברחבי העיר קובעים שמכיוון שלימודי הפילוסופיה לא מספקים לתלמיד פרנסה, מקומם בפח האשפה של ההיסטוריה. אבל פילוסופיה היא לא אמצעי ייצור, אלא מטרה בפני עצמה. בכל עת, ובמיוחד בעת שבה אמת ומוסר נתונים תחת מתקפה, יש לה חשיבות עליונה

מאת:
השאירו תגובה
א א א

מסתבר שהתואר בפילוסופיה מת. הוא נולד, לפי השלטים הפזורים בעיר, בשנת 1900, ונפטר בשיבה טובה ב-2019. קשה להגזים במידת הבורות, הסיאוב והעוני הרוחני שהשלטים האלה מבטאים. הרעיון העומד מאחורי הפרסום הוא שהתארים במדעי הרוח, וביניהם הפילוסופיה והתקשורת שהוזכרו במפורש, לא מספקים לתלמיד מקצוע ופרנסה, ולכן מקומם בפח האשפה של ההיסטוריה. את הרעיון הזה לא המציאו בבית הספר להנדסאים העומד מאחורי הפרסום, הם רק אומרים בגסות את מה שאחרים חושבים.

החברה שבה אנחנו פועלים היא חברת צריכה, אבל אינה חברת שפע אלא למראית עין. הלחץ הכלכלי נותן את אותותיו בבחירותינו המקצועיות, באורחות חיינו ובאופן ההתנהלות שלנו במרחבים פרטיים וציבוריים. תחת המעמסה והנטל הכלכלי שאנחנו נושאים כיחידים וכחברה קל להבין את הנטיה ליעילות כלכלית, להעדפת יצרנות חומרית על פני שיקולים אחרים, בוודאי כשאדם מנסה להרים את עצמו מעוני. ככל שרשת הביטחון הסוציאלית שלנו נשחקת, והאמון במוסדות המדינה כגורם מיטיב נעלם, עולה החרדה הכלכלית למדרגת חרדה קיומית. בתוך חרדה כזאת נראה כאילו אין שום מקום להגיגי האסתטיקה, האתיקה או האפיסטמולוגיה.

חברה שבה אין מקום למדעי הרוח היא חברה מסואבת, בורה ועלובה

הבעיה עם גישה שרואה את העולם דרך קריטריון של יעילות כלכלית מתחילה כשאנחנו שואלים לאן היא מובילה אותנו. התשובה הפשוטה היא שבשיטה כזאת ננוע תמיד בעקבות הכסף, ולא נשאל את עצמנו שאלות מיותרות או נבצע בחירות ערכיות. השיטה הזאת מעדיפה מהירות, פשטנות וכוח על פני פרמטרים אחרים, היא מודדת את ״שוויו״ של אדם במונחי הון ונמנעת ממה שאינו מדיד ופשוט. בתוך שיטה כזאת אין חשיבות למהות הפעולה, או למהותו של אדם, אלא לתוצר שלהם. זאת הגישה המאפשרת לאנשים בזויים ולא ראויים לעמוד בראש מדינות וארגונים גדולים, ואפשרה למנהיגים כאלה לבצע פשעים נגד האנושות. שיטה זו היא תוצר אפשרי, סביר, של קפיטליזם, אבל אינה הכרח המציאות גם בתוכו.

את ההתמודדות עם שאלות ערכיות, שאלות מורכבות שאין עליהן תשובה פשוטה, או תשובה כלשהיא, אי אפשר למצוא בתחומי היעילות. מקומן של שאלות כאלה באמנויות ובמדעי הרוח. הפילוסופיה מתמודדת עם המשבר הנוכחי ב״אמת״ כבר עשרות שנים, הרבה לפני עידן ה״פייק ניוז״, היא עוסקת בזהות ובאחרות כבר מאות שנים, ובאחרות ביתר שאת במאה האחרונה, הרבה לפני שאירופה התחילה לראות תנועה מסיבית של פליטים ממדינות אפריקה. תפקידה של הפילוסופיה הוא לא לספק תשובות, מי שמצפה ממנה לכך מבקש ממנה להצטרף למקהלת היעילות. תפקיד הפילוסופיה הוא לשאול את השאלות, להתמודד איתן, להעלות רעיונות, לבקר אותם, ללמוד כלים לביקורת ולהתמודדות עם מורכבות, להפוך לפעמים את ההחלטה המעשית להחלטה מודעת קצת יותר.

בכל עת, ובמיוחד בעת שבה אמת ומוסר נתונים תחת מתקפה, יש מקום לפילוסופיה. מלחמות העולם הובילו למשבר אמון ברור במדע, שסיפק כוח הרס והרג והואשמו בזוועות המלחמות והשואה, אבל אשמה גדולה לא פחות נובעת מאובדן הפילוסופיה וחולשתה מול הכוחות המעשיים. השואה, שהתרחשה במקום שבו הפילוסופיה היתה לכאורה בשיא תפארתה, מדגימה בצורה החדה והכואבת ביותר מה קורה כשהמכניות הטכנולוגית היעילה נרתמת למטרה איומה, והביקורת הפילוסופית מושתקת בכוח או מתקרנפת. מול טיעוני היעילות המיידיים, המספקים תוצאות ונתפסים כהכרח המציאות, ומול הכוחות הכלכליים והחברתיים הפועלים, אין לפילוסופיה כלים להתמודדות עצמאית. הפילוסופיה צריכה חסינות, ובלעדיה אין לה יכולת עמידה. חסינות כזאת מושגת בחברות שלמדו, לאורך זמן ובמחיר כבד, את ערכה של הפילוסופיה ובחרו להקצות לה את המקום הראוי, את המשאבים המתאימים ולהגן עליה ועל הדוברים מתוכה כנכס בעל ערך.

תרומתה של הפילוסופיה אינה ישירה ולרוב אינה מדידה. פילוסופיה היא לא אמצעי ייצור, האמור לספק תפוקה, היא מטרה בפני עצמה. ההתמודדות עם מורכבות, ההשתהות, דחיית השיפוט, ההעמקה והביקורת נושאות ערך עצמי, וערכן לא נגזר רק מתוצריהן. לא עושים פילוסופיה כדי להשיג מטרות, עושים אותה מי שהיא חשובה להם, משום שהיא חשובה להם. תוצר הלוואי הוא, לפעמים, בר יישום חברתי או פוליטי, או בר ייצוג אסתטי, אבל התוצר הזה הוא לא העיקר. חברה שבה אין מקום למדעי הרוח, שכבר בשמם בעברית ניכר ניסיונם להידמות למדעים ה״יעילים״ יותר, היא חברה מסואבת בורה ועלובה. בחברה כזאת אין ערך לאדם, אין מקום לשונה, שנתפס כמפריע ומעכב, ואין זמן לביקורת. חברה כזאת לא יודעת להבדיל בין טוב לרע, יפה ומכוער, ידע, האמנה ואמונה. חברה כזאת לא בוחרת ולא יודעת את דרכה. זוהי חברת מכונות, ולא חברת בני אדם.

יהונתן בצר הוא דוקטורנט לפילוסופיה באוניברסיטת תל-אביב.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
"אני אומרת לבני עמנו בעזה: יש בישראל אנשים הגונים שרוצים שלום". ח"כ עאידה תומא סלימאן בהפגנה בתל אביב

"אני אומרת לבני עמנו בעזה: יש בישראל אנשים הגונים שרוצים שלום". ח"כ עאידה תומא סלימאן בהפגנה בתל אביב

הפגנה בתל אביב: "די למלחמה של ביבי"

יותר ממאה מפגינים קראו לעצור את המלחמה ולהסיר את המצור על עזה. ח"כ עאידה תומא תקפה גם את גנץ: היתה לך הזדמנות להראות שאתה מוביל פוליטיקה אחרת"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf