החלו העבודות להקמת ישוב יהודי במקום הכפר הבדואי אום אל חיראן

תושבי הכפר הבדואי הבלתי מוכר המיועד לפינוי ולצדם פעילים ניסו לחסום את תחילת העבודות להקמת גדר לקראת בניית ישוב ליהודים בלבד על אדמותיהם. המשטרה הגיבה למחאה באלימות קשה ועיכבה שישה. מספר מפגינים נפצעו

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כותב: מיכאל שפר עמר-מן

שישה מפגינים עוכבו היום (ראשון) על ידי המשטרה בזמן שמחו נגד העקירה הקרבה של אום אל חיראן, כפר בדואי בלתי מוכר בנגב, אשר במקומו מתכננת המדינה להקים יישוב יהודי בשם "חירן".

כפי שניתן לראות בסרטון השוטרים השתמשו באלימות רבה בזמן שהתעמתו עם המפגינים. בין המפגינים שעכבה המשטרה היו חמישה צעירים מהיישוב, שניים מהם קטינים. עוד עוכב הרב אריק אשרמן, לשעבר נשיא "רבנים לזכויות אדם". עד שעות הלילה שוחררו כל העצורים. מפגינה נוספת אושפזה בבית חולים בעקבות פציעות שנגרמו לה על ידי המשטרה, לפחות שניים נוספים נזקקו לטיפול רפואי.

הבוקר הגיע לכפר טרקטור וכמה מודדים כשהם מלווים בשוטרים על מנת להתחיל בבניית גדר בסמוך לבתי הכפר, ככל הנראה על מנת לפתוח בהכנות לבניית תשתיות לישוב היהודי שנועד להחליף את הכפר הבדואי.

אום אל חיראן הוא אחד מעשרות כפרים בלתי מוכרים בנגב, בהם חיים כמאה אלף בדואים אזרחי ישראל ללא חשמל, מים, כבישים ושירותים בסיסיים אותם מסרבת המדינה לספק.

צפו בסרטון המתעד את אלימות המשטרה:


אדמה ליהודים בלבד

זמן רב לפני הקמת מדינת ישראל חיו בני שבט אלקיעאן באיזור הנקרא ח׳ירבת זובאלה. בשנת 1948, הממשל הצבאי העביר בכפיה את אנשי השבט מאדמותיהם ולבסוף ישב אותם באזור נחל יתיר, במקום בו נמצא הכפר עד היום. אדמותיהם המקוריות הועברו לרשות קיבוץ שובל. החלפת הקרקעות המאולצת הזאת מתועדת היטב בארכיוני המדינה, אולם למרות העובדה ששבט אלקיעאן יושב במקום על ידי המדינה בעצמה בתי הכפר מעולם לא חוברו לרשתות החשמל או המים.

בשנה שעברה קבע בית המשפט העליון שהמדינה יכולה לשנות את דעה ולקחת בחזרה את האדמות בהן יישבה את שבט אלקיעאן. בית המשפט אישר את החלטת המדינה לגרש את תושבי אום אל חיראן ולהקים עיירה חדשה ליהודים דתיים במקום הכפר הקיים.

בשנים האחרונות ממתינים חברי גרעין חירן, שעתיד לאכלס את היישוב היהודי המתוכנן "חירן" במתחם זמני במחנה יתיר בממוקם קילומטרים ספורים מן הכפר.

"לממשלה אין שום בעיה שאזרחים יהודים יגורו על האדמות האלה – אז למה יש לה בעיה איתנו? המדינה מאפשרת לקהילות יהודיות להקים יישובים ברחבי הנגב. אז למה לנו אסור?", אמר בשנה שעברה ראאד אבו אלקיעאן, תושב הכפר ואחד הפעילים המרכזיים בו. "אמרנו תמיד, ואנחנו ממשיכים לומר שאין לנו התנגדות לכך שגם משפחות יהודיות יחיו כאן, או בסמוך אלינו – אבל לא במקומנו. זהו אי צדק וזה גזעני".

> חיילים ירו עליך סתם? נחרים לך את המכונית ונשלול לך את אשרת העבודה

מיכאל שפר עומר-מן הוא עיתונאי, ועורך האתר 972+ שם פורסם במקור הפוסט באנגלית. נעם רותם סייע בהכנת הכתבה.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

ארכיון המדינה בירושלים (יונתן זינדל/ פלאש90)

מדוע עדיין מסתתרים מאות אלפי מסמכים מסווגים בארכיון המדינה?

בארכיון המדינה מאוחסנים 300 אלף תיקים שמוסתרים מעיני הציבור. החל ממסמכים מהמאה ה-19 דרך תיק דיר יאסין ועד הפנתרים השחורים. מדוע מתעקשת המדינה להמשיך להסתיר מסמכים בני 70 ואפילו 200 שנים?

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf