גם בלי "פראוור": אורי אריאל ממשיך בתוכנית העברת הבדואים לעיירות

מאת |

אולי הוא לא קורא לה "פראוור", אבל השר אורי אריאל ממשיך בדיוק באותה תוכנית, שמטרתה לרכז את כל הבדואים בעיירות העוני שהקימה המדינה בנגב: התעלמות מסוגיית ההכרה בכפרים תוך זריקת פירורים תקציביים לראשי המועצות מהן מצופה לקלוט עשרות אלפי תושבים

אורי אריאל, שר החקלאות ופיתוח הכפר, פתח את תפקידו כאחראי על "הסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב" בהצהרות חיוביות כלפי הקהילה הבדואית. בפועל, ולאחר מספר חודשים בתפקיד, נראה שאריאל ואנשיו פועלים בדרכים שונות ליישום תכנית פראוור (גם אם קוראים לה בשמות אחרים), תוך חיזוק העיירות הבדואיות הקיימות אליהן מתוכננת העברה בכפייה של קהילות שלמות.

במהלך החודשים האחרונים קיים השר אריאל מספר ביקורים בנגב, ואף פעל להפגיש בין ראשי המועצות הבדואיות לבין שרי הממשלה השונים, בהם גם חברי סיעתו, הבית היהודי. לכאורה, נראה שהשר נחוש למצוא פתרונות למען הקהילה, אך בפועל, מרבית עשייתו מתמקדת בעיירות הבדואיות שהקימה המדינה לאורך השנים.

> הילדים שמנסים לעצור בולדוזרים באמצעות מצלמות

העיירה הבדואית חורה (צילום: Romayan ויקימדיה CC BY-SA 3.0)

העיירה הבדואית המוכרת חורה – אחת העיירות בהן מבקש השר אריאל לרכז את האוכלוסייה הבדואית בנגב (צילום: Romayan ויקימדיה CC BY-SA 3.0)

אין ספק שהעיירות, בהן מתגוררת כיום יותר ממחצית מן הקהילה הבדואית בנגב, זקוקות לסיוע מידי. הן מדורגות בין היישובים העניים ביותר בישראל, הישגי התלמידים בהן הם מן הנמוכים בארץ והתשתיות בהן חלקיות בלבד אם בכלל קיימות. מהבחינה הזו, אין מטרה ראויה יותר להשקעה מקידומן ופיתוחן של ששת העיירות הבדואיות ושל העיר רהט.

עם זאת, מבלי להתייחס אליה ישירות, מבהיר השר אריאל בפעולותיו את עמדתו לגבי סוגיית הכפרים הבדואים הבלתי מוכרים. תכנית פראוור המליצה להעביר עשרות אלפי תושבים מן הכפרים הבלתי מוכרים אל תוך העיירות, ונראה כי אריאל הולך בדיוק בדרך זו. הוא פועל לחיזוק העיירות, כשברקע עומדות מגוון תוכניות להעברת תושבים אליהן, על אף שאין ביכולתן לקלוט אותם.

בחודשים האחרונים הפכה העיירה הבדואית חורה לעיירת הדגל של השר אריאל. לא בכדי הוא בחר להגיע ביום פתיחת שנת הלימודים לבית הספר התיכון רבין בעיירה. בשבוע שעבר התפרסמה ידיעה לפיה בריכת השחיה הבדואית הראשונה תוקם גם היא בחורה. ראש מועצת חורה מתגאה באחוזי גביית ארנונה גבוהים ומקבל תקציבים גדולים מפרויקטים בשיתוף הקק"ל ושלוחותיה השונות בחו"ל. אכן, התקציב הכולל של חורה לשנת 2013 עמד על 120 מיליון שקלים, כמעט פי שתיים מתקציב העיירה הבדואית כסיפה בה התגוררו באותה שנה אותו מספר של תושבים.

> המרחק בין האג לבין סוסיא והכפרים הבלתי מוכרים בנגב

הכפר הבדואי הבלתי מוכר אֻםּ אַל-חִירָאן (יותם רונן/אקטיבסטילס)

הכפר הבדואי הבלתי מוכר אֻםּ אַל-חִירָאן (יותם רונן/אקטיבסטילס)

שוטרי יס"מ אבטחו את כלי העבודה ולא אפשרו למפגינים להתקרב למקום. אום אל-חיראן (צילום: אבי בלרכמן)

שוטרי יס"מ אבטחו את כלי העבודה ולא אפשרו למפגינים להתקרב למקום. אום אל-חיראן (צילום: אבי בלרכמן)

אלא שעל סוגיה אחת מתקשים להסכים אנשי מועצת חורה עם השר אריאל והרשויות השונות. לפי החלטת בית המשפט העליון, מתכוונת המדינה להעביר את תושבי הכפרים עתיר ואום אל-חיראן אל תוך העיירה. במקומו של אום אל-חיראן יוקם היישוב היהודי חירן, ובמקומו של עתיר יורחב על ידי הקק״ל יער יתיר. על אף מספר מכתבים וחוות דעת שפרסמה המועצה המקומית חורה ואף העומד בראשה, לפיהם אין לעיירה יכולת או מקום לקליטת תושבים מבחוץ, ספק אם יוכלו לעמוד על שלהם מול השר שמחבק אותם בכזו אהדה.

וזוהי למעשה תכנית פראוור. נעביר תקציבים לעיירות הבדואיות הנחשלות, ניצור מראית עין של פיתוח, ואז נכפיל את גודלן בהעברה בכפייה של תושבים מן הכפרים הבלתי מוכרים הסמוכים להן. אין צל של ספק שבמצב בו 500 זוגות צעירים מתוך היישוב ממתינים למגרשים על מנת לבנות את ביתם בחורה, העיירה לא יכולה לקלוט כ-1,200 נפשות מעתיר ואום אל-חיראן. אבל עם קצת כסף והרחבה של שטח השיפוט, גם את זה אפשר יהיה לסדר.

דבר דומה קורה בימים אלה גם בעיר רהט. העיר בה נמכרו כל המגרשים החדשים בשכונה הדרומית תוך מספר שעות בשנה שעברה, זוכה כעת בהגדלה נוספת של שטח השיפוט. אלא, שבשונה מיישובים יהודיים, בעיירות הבדואיות כמעט תמיד מותנה ההרחבה בקליטה של תושבים מבחוץ. במקרה של רהט, חלק מובהק מתוך ההרחבה מיועד לתושבי הכפר הבלתי מוכר אז-זרנוג, שחלקם כלל אינם רוצים לעבור מכפרם.

השר אריאל משתדל להיזהר בדבריו ולא להתייחס לסוגיית הכפרים הבלתי מוכרים. כשבתחילת יולי התחוללה מהומה רבתי כשעל סדר יומה של הממשלה עלתה הצעת דין רציפות לחוק פראוור (הארכה שתאפשר את המשך הליך אישור החוק מהמקום בו נעצר בכנסת הקודמת), מיהר השר להודיע על דחיית הדיון באופן זמני. עם זאת, כאמור, בפועל ממשיכה תכנית פראוור באין מפריע. כעת, הסיכויים לקדמה אפילו משתפרים, כשהממסד זורק פירורים לראשי המועצות הבדואיות, שבהמשך לא יוכלו לסרב להליכי ההסדרה שהוא מקדם.

> מפגינים באום אל-חיראן: אם המדינה תמשיך לשים עלינו פס נחריף המאבק

ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

גרה בבאר שבע, עובדת בפורום דו-קיום בנגב ופעילה במאבק למען ההכרה בכפרים הבדואים הבלתי מוכרים, ובמאבק למען מבקשי המקלט שמתגוררים בנגב, ואלה שכלואים בו.

מתעסקת רוב היום בזכויות אדם, זכויות אזרח ובעיקר באי המימוש שלהן בקרב קהילות שונות בנגב. בשאר הזמן אני מנסה ללמוד ערבית, נאבקת בהררי אבק, מצילה גורי חתולים ומנסה להישאר אופטימית.

לעמוד הכותב
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
silencej89sjf