המדינות אולי מפותחות אבל האזרחים חסרי ביטחון חברתי

לפי מחקר חדש 80 אחוז מאזרחי ישראל לא מאמינים שהמדינה תספק להם רשת ביטחון חברתי ו-73 אחוז לא מרגישים שהמדינה מתייחסת לאנשים כמותם. הרוב מבין שזה לא גזרת גורל

מאת:
השאירו תגובה
א א א

מחקר חדש שהתפרסם השבוע, תחת הכותרת: Risks that matter – סכנות שיש להן חשיבות – בחן את עמדותיהם של אזרחי 21 מדינות OECD בסוגיות של ביטחון חברתי, ואת מידת האמון שלהם בממשלה (בכל מדינה) שהיא אכן מתייחסת ומטפלת בסוגיות אלה. המדינות החברות ב-OECD הן מדינות מפותחות, דמוקרטיות וליברליות. ככאלה הן בין המדינות העשירות בעולם, ואזרחיהן הם יותר בריאים, שבעים, בטוחים ומשכילים משאר אוכלוסיית העולם, בוודאי בהשוואה לעבר. ואף על פי כן, יותר ממחצית האזרחים חיים בתחושה שהמדינה לא תעניק להם רשת ביטחון חברתי, אם וכאשר יאבדו את מקור פרנסתם, יחלו או כאשר יגיעו לגיל זקנה.

72 אחוזים בישראל מודאגים מכך שלא תהייה להם הכנסה מספיקה לאחר גיל פרישה. הפגנה למען זכויות קשישים (אדם שולדמן / פלאש90)

המחקר מלמד גם על ניכור חברתי. יותר ממחצית האזרחים בכלל המדינות חיים בתחושה שהם מקבלים תמורה נמוכה בשירותים חברתיים בהשוואה לתרומה שהם נותנים לחברה. שני שליש מרגישים שאזרחים אחרים מקבלים יותר מאשר מגיע להם, וקרוב ל-60 אחוזים מרגישים שהממשלה אינה מחשיבה את העמדות והצרכים של אנשים כמותם, בשעה שהיא קובעת מדיניות חברתית. עמדות אלה אינן נשמעות רק מפי מי שבאמת נשארו מאחור. גם צעירים משכילים ובעלי הכנסה גבוהה חיים בתחושה חזקה של חוסר צדק וחוסר הגינות חברתית.

תרשים 1 (לפי נתונים בלוח A2.1.1 בדוח risks that matter)

הסיבה לתחושת האי צדק החברתי אינה רק בחלוקה לא הוגנת של העושר. לזה יש להוסיף את הציפיות של האזרחים. למשל, האי שוויון הכלכלי בארה"ב גבוה יותר מאשר בישראל, ועם זאת תחושת הצדק החברתי שם גבוהה יותר. ועוד דוגמה: בפינלנד ובצי'לה, יותר מבכל שאר המדינות, יש ציפייה שהמדינה תפנה יותר תקציב לחינוך. בפינלנד יש חינוך ציבורי טוב, ולכן אולי האזרחים מכירים בחשיבות השירות ורוצים לשמור עליו, ובצ'ילה יש חינוך ציבורי רע, ולכן אולי האזרחים מייחלים לשינוי.

בישראל אין רשת ביטחון חברתי

ישראל מככבת לרעה ברוב המדדים. הנשאלים התבקשו לסמן שלושה תחומים שבהם הם חסרי ביטחון לגבי עצמם ובני משפחתם, בשנה-שנתיים הקרובות. מחצית מהנשאלים בישראל מודאגים מכך שיחלו או יהיו נכים. 42 אחוזים מודאגים מיכולתם לשמור על מאזן הכנסות והוצאות ("לגמור את החודש"). שליש מהציבור מודאג מיכולתו להבטיח לעצמו דיור נאות, ובהיקף דומה נמדדה הדאגה מאיכות הטיפול הניתן לקשישים. כאשר נשאלו האזרחים לתחומים המדאיגים אותם לעתיד הרחוק, מעבר לעשר שנים, 72 אחוזים בישראל (וכך גם בממוצע המדינות) מודאגים מכך שלא תהיה להם הכנסה מספיקה לאחר גיל הפרישה.

תרשים 2 (לפי נתונים בלוח A2.1.2 בדוח risks that matter)

את הדאגות הקיומיות האלה ניתן למתן באמצעות מה שנהוג לכנות "רשת ביטחון חברתי". כלומר, התחושה של אזרחים שהם יצליחו לקבל בקלות סיוע ציבורי, אם וכאשר יזדקקו לכך. 80 אחוזים מאזרחי ישראל, יותר מאשר בכל מדינה אחרת, אינם מאמינים ברשת הביטחון החברתי שמציעה המדינה (ראו תרשים 1). גם המצב המשתקף מממוצע המדינות אינו מחמיא, שכן יותר ממחצית הנשאלים אינם מאמינים בשירותים החברתיים של מדינותיהם.

בהפרדה בין השירותים החברתיים השונים בישראל, מערכת הסיעוד והרווחה נמצאות במצב החמור ביותר, כשפחות מחמישית הנשאלים העידו על נגישות לקבלת טיפול איכותי לנכים ולקשישים (תרשים 2). כשליש בלבד העידו על נגישות לשירות איכותי בתחום הדיור והתעסוקה, וכמחצית העידו על נגישות לשירות איכותי בתחומי החינוך. גם בשאר המדינות תחושת הנגישות לשירות ציבורי איכותי היא נמוכה.

תרשים 3 (לפי נתונים בלוח A2.1.4 בדוח risks that matter)

ישראל מככבת גם במדד הניכור. 76 אחוזים מהנשאלים העידו כי הם אינם מרגישים שהם מקבלים תמורה הוגנת בשירותים חברתיים ציבוריים, בהשוואה למיסים ולחובות האזרחיות האחרות שהם ממלאים. כפי שניתן לראות בתרשים 3, במדינות סקנדינביה וצפון אמריקה הייאוש הוא קצת יותר נוח. 66 אחוזים בישראל (ואחוז דומה בממוצע המדינות) מרגישים שאזרחים אחרים מקבלים יותר ממה שמגיע להם. ולבסוף – 73 אחוזים מאזרחי ישראל מרגישים שהמדינה לא מתייחסת לאנשים שכמותם, בשעה שהיא מעצבת את המדינות החברתית. גם בעניין זה (ראו תרשים 4), אנחנו בצד השלילי של השוואת המדינות.

תרשים 4 (לפי נתונים בלוח A2.1.6 בדוח risks that matter)

החדשות הטובות – העוני ניתן לתיקון

שני מדדים מספקים קצת נחת. כאשר נשאלו הנסקרים מדוע לדעתם יש אנשים עניים בעולם השיבו הרוב כי הסיבה לכך היא המדיניות האנטי-חברתית שנוקטות המדינות (ראו תרשים 5). אמנם שליש עדיין מאשימים את העניים במצבם, ושליש חושבים שאין אפשרות להימנע מעוני, ועדיין, הרוב מבינים שניתן לתקן את המצב. בהקשר זה, כ-45 אחוזים מהנשאלים בישראל מוכנים לכך שהממשלה תעלה מיסים ותצמצם תקציבים בתחומים אחרים, על מנת לשפר את השירותים החברתיים. במדד זה: ההכרה כי יש להשקיע יותר בתחום החברתי, אנחנו דווקא במקום גבוה מבין כלל המדינות.

תרשים 5 (לפי נתונים בלוח A2.1.7 בדוח risks that matter)

לסיכום, למרות שלמדינות OECD יש את המערכות החברתיות המתקדמות ביותר בעולם, עדיין האזרחים לא מרוצים ומרגישים חסרי ביטחון חברתי. רובם מאמינים שהממשלה לא תספק להם את השירותים החברתיים הנאותים, אם וכאשר יזדקקו לכך, ומרביתם מצפים שהממשלה תעשה יותר למען הביטחון החברתי-כלכלי שלהם. לדעת מחברי הדוח, הממשלות נדרשות להקשיב יותר לצרכים של אזרחיהן. הן "חייבות לקחת על עצמן לשקם את האמון, תחושת הביטחון והיעילות בתחום הביטחון החברתי".

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
"ברוח ובדם נפדה את פלסטין", שרו האוהדים באיצטדיון פייסל חוסייני בא-ראם בצל תמונות של ערפאת ואבו מאזן. נבחרת פלסטין לפני שריקת הפתיחה (צילום: אורן זיו)

"ברוח ובדם נפדה את פלסטין", שרו האוהדים באיצטדיון פייסל חוסייני בא-ראם בצל תמונות של ערפאת ואבו מאזן. נבחרת פלסטין לפני שריקת הפתיחה (צילום: אורן זיו)

נבחרת סעודיה בפלסטין: משחק כדורגל היסטורי בא-ראם

10,000 צופים הגיעו למשחק מוקדמות גביע העולם שהתקיים בא-ראם. בעבר סירבו הסעודים להיכנס לשטח בשליטה ישראלית, אולם הפעם הם הסכימו. "ירושלים שלנו" קראו האוהדים במשחק שהסתיים בתיקו אפס

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf