המפגש המרגש של סרבני המצפון ויוזם צעדות השיבה בעזה

"מבחן האומץ האמיתי הוא להיות מסוגל לסרב לקחת חלק בדיכוי", אמר לסרבנים אחמד אבו רתימה, ממארגני הצעדות. הסרבן הלל גרמי, שחלופת מכתבים שלו עם אבו רתימה פורסמה ב"שיחה מקומית" והיוותה השראה למפגש, שלח דרישת שלום מכלא 4

מאת:
השאירו תגובה
א א א

אתמול (רביעי) התכנסו במועדון "הגדה השמאלית" בתל אביב עשרות פעילים, בהם סרבניות וסרבני מצפון בעבר, בהווה ובעתיד, לשיחה אונליין עם יוזם צעדות השיבה בעזה אחמד אבו רתימה. בין הנוכחים בחדר היו גם הסרבן אדם רפאלוב שלפני מספר ימים השתחרר מתקופת מאסר נוספת בשל סירובו לשרת ולקחת חלק בכיבוש, ומאז יולי נכנס ויוצא מהכלא הצבאי, ויסמין ערן-ורדי, בת 18, שצפוייה לסרב לשרת, ולהיכלא בחודש הבא. עבור רבים מהסרבנים הצעירים מהעת האחרונה, הצעדות האזרחיות בעזה היוו השראה ודחיפה להחלטה האישית שלהם שלא לקחת חלק במערכת שמתחזקת את הכיבוש והאלימות.

"נעים מאוד לפגוש אנשים שהחליטו להביע עמדה אמיצה, להקשיב לקול המצפון שלהם ולסרב להיות חלק מדיכוי של אנשים אחרים", פתח אבו רתימה את דבריו. הוא שוחח עם הנוכחים באמצעות סקייפ, ודבריו תורגמו במקום מערבית לעברית. "מי שמסרב לקחת חלק בתקיפה של מפגינים בעזה, המבטאים את זכותם הטבעית למחאה נגד הסגר, ונגד המצב שהם חיים בו, מי שמסרב לקחת חלק בתקיפה של האזרחים הללו – עומד בצד הנכון של ההיסטוריה", פנה אבו רתימה אישית לסרבנים ולסרבניות שנכחו במפגש הווירטואלי. בשביל רבים מהנוכחים הצעירים בחדר, זו היתה הפעם הראשונה שבה הם מדברים באופן ישיר עם תושב עזה, וההתרגשות היתה רבה.

חלופת מכתבים פומבית בין אבו רתימה לסרבן המצפון הלל גרמי, שפרסמנו כאן, ב"שיחה מקומית", השפיעה על רבים מהסרבנים והיא אחת הסיבות לקיום המפגש הנוכחי. גרמי ריצה במצטבר 107 ימים בכלא הצבאי עד כה, ובמכתב הסירוב שלו סיפר שקיבל השראה ממארגן צעדת השיבה בגבול עזה. אבו רתימה השיב לו במכתב משלו: "הבה ניאבק למען חיים יחד של פלסטינים וישראלים על יסוד האזרחות והשוויון". בזמן שמתקיים המפגש הוירטואלי גרמי נמצא שוב בכלא ארבע ומרצה תקופת מאסר שביעית. ובכל זאת הוא מצא דרך להעביר דרישת שלום חמה מאחורי הסורגים לאבו רתימה דרך חברו, הסרבן מתן הלמן, שבילה בשנה שעברה 110 ימים בכלא הצבאי. התכתובת בין השניים פורסמה גם באנגלית, במגזין האח שלנו 972+, וכך נוצר הקשר ביניהם.

מפגש וירטואלי בין מארגן צעדות השיבה הגדולות בעזה לקבוצת סרבנים בתל אביב (אורן זיו/אקטיבסטילס)

מפגש וירטואלי בין מארגן צעדות השיבה הגדולות בעזה לקבוצת סרבנים בתל אביב (אורן זיו/אקטיבסטילס)

"אני רוצה לברך אתכם על העמדה האמיצה לשלום. יש לי תקווה שהקול הזה יתחזק ויהפוך לזרם המונע על ידי האנושיות וקול המוסר", המשיך אבו רתימה, שמודע היטב לכך שצעירים שבוחרים לסרב להתגייס לצבא הם מיעוט קטן בחברה הישראלית, "אולי אתם מעטים במספר, אבל אתם חזקים בעמדה המוסרית. הכוח שיש לבן אדם או קבוצה לא נמדד במספרים אלא בעמדה מוסרית".

"כל אחד מאיתנו נולד בתוך חברה מסויימת. עם הזמן הוא הופך להיות חלק מהחברה, ומפנים ערכים של החברה הזו. האתגר הגדול הוא להיות מסוגלים לעמוד מול דברים לא מוסריים ולהיות מסוגלים לסרב לקחת חלק בדרישות לא מוסריות של החברה". המשיך אבו רתימה. "מבחן האומץ האמיתי הוא להיות מסוגל לסרב לקחת חלק בדיכוי. זה לא באמת נגד טובתה של המדינה שלכם".

אחרי דברי הפתיחה קיבלו המשתתפים הזדמנות לשאול את אבו רתימה שאלות והוא שמח על ההזדמנות לענות. את תשובתו לכל סרבן וסרבנית הוא התחיל במילות ברכה ועידוד "כל הכבוד על הפעולה והאומץ שלכם", וחזר על אותה ברכה שוב ושוב במהלך המפגש.

יסמין ערן-ורדי, בת 18 מירושלים, סיפרה שבעוד חודש היא תסרב להתגייס לצבא. "איך אני יכולה להביע את הקול שלכם? מה הבקשה שאני יכולה להשמיע בשמך בסירוב שלי?", היא שאלה את אבו רתימה. "אנחנו בעזה רוצים לחיות בחופש וכבוד כמו כל בני האדם, לסיים את הכיבוש והאפרטהייד ואת האפליה הגזעית", הוא ענה לה. במהלך השיחה חזר אבו רתימה שוב ושוב על המסר שסיום הכיבוש הוא אינטרס לא רק של הצד המדוכא, "אנחנו צריכים פתרון לטובת כולם, לשחרר את לא רק את הצד החלש אלא גם את הצד המפלה, כי המצב כיום לא מאפשר יציבות וביטחון לאף אחד", הוא אמר והוסיף כי "לטובת כולם צריך לבנות חיים שיתבססו על יחסים אנושיים ושוויון".

אחד המשתתפים בשיחה, עידו רימון שסירב להתגייס לפני שלוש שנים, שאל מדוע החלו הצעדות בעזה דווקא השנה. "ההפגנות הן תגובה טבעית למצב בעזה", ענה אבו רתימה והוסיף: "המצב החמיר. יש יותר סבל ויותר לחץ על העם הפלסטיני בעזה, וגם היה פחד מהפוליטיקה של טראמפ, מהאופן שבו הוא פועל לגבי ירושלים והפליטים הפלסטינים. זה מפחיד אנשים. הנושאים הללו הם הנושאים הכי חשובים לעם הפלסטיני".

גיא, שסירב לפני שנתיים, שאל "האם הפלסטינים ברצועת עזה מצליחים לשמור על קשר עם הפלסטינים בגדה המערבית?". אבו רתימה הסביר כי "הרגשת הסולידריות אחד עם השני, התמיכה, בין העם פה והעם בגדה, קיימת. אך מבחינה  פוליטית ומבחינת האפשרות לראות אחד את השני זה ההפך. אין אפשרות כזאת, וזה חלק מהמטרות של הכיבוש. אבל בעזה, בגדה ובמחנות הפליטים בגולה זה עם אחד, שמרגיש כך למרות שיש מאמצים של הכיבוש לפצל אותנו".

הסרבן שבחופשה מהכלא, והסרבנית שבדרך לכלא. אדם רפאלוב ויסמין ערן ורדי במפגש עם מארגן צעדות השיבה בעזה (אורן זיו / אקטיבסטילס)

הסרבן שבחופשה מהכלא, והסרבנית שבדרך לכלא. אדם רפאלוב ויסמין ערן ורדי במפגש עם מארגן צעדות השיבה בעזה (אורן זיו / אקטיבסטילס)

השאלה הבוערת, שעלתה שוב ושוב מהפעילים בחדר, היתה מה צריכים אנחנו הישראלים לעשות. אבו רתימה העדיף לענות על השאלות האלו באופן חלקי ולא לחלק המלצות לפעולה למי שנמצאים בצד השני של הגדר. לסרבן מתן הלמן הוא ענה כי  "צריך להפיל את גדרות האפלייה. בלי ארגון אחר של המצב לא יהיה ביטחון ולא יהיה פתרון אמיתי. בטווח הארוך הפתרון הוא רק חיים משותפים המבוססים על שוויון". ובאופן כללי יותר אמר כי "בן אדם צריך להפוך את המילה לנשק. להיות מסוגל שהנשק שלו יהיה מילה או מעשה לא אלים. לקחת את העמדה שצריכה להילקח, ולהשתמש בזה ככלי לפעולה". בסיום השיחה הוא פנה לסרבנים ולסרבניות בבקשה: "חשוב שהקול שלכם יתגבר. זה יגביר את הסיכוי לצדק".

"בבחירה שלי לסרב הושפעתי מהרבה דברים, ביניהם זה שראיתי רצון מאוד גדול של הצד השני, של הפלסטינים, להגיע לגדר, ובצורה לא אלימה להביע את הבקשה לחופש לשוויון. מאוד הבנתי את הבקשה הזאת והסכמתי איתה", סיפרה יסמין ערן-ורדי ל"שיחה מקומית" בסיום המפגש. היא התרגשה להיות נוכחת בשיחה עם אבו רתימה. "נחשפתי להתכתבות בין הלל ואחמד במהלך התהליך, כשהייתי כבר בתוך הרעיון של סירוב, והם עזרו לי לגבש את ההחלטה ולהבין את המורכבות".

"אומרים לנו שאין פרטנר, אבל רואים שאנשים שם רוצים לחיות בשלום ובשוויון איתנו. זה נותן תקווה שדברים יכולים להשתנות ושהכיבוש יסתיים יום אחד", סיפר הסרבן אדם רפאלוב, בן 19, לאחר המפגש. רפאלוב ריצה כבר שבע תקופות מאסר בכלא הצבאי מאז חודש יולי 2018. לאחרונה הוא הגיש בקשה לעמוד בפני ועדת מצפון. "כשנכנסתי בהתחלה לכלא לא הייתי סרבן מוצהר", סיפר רפאלוב שמעיד שההתכתבות בין הלל גרמי ואבו רתימה השפיעה גם עליו בהחלטה להפוך את הסירוב לפומבי. "זה גרם לי באיזשהו מקום להבין שכדי לעורר מודעות ולהשפיע צריך להשמיע את הקול שלי ולהשתמש בו".

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
מערבולת של רצועות גז מדמיע, פרצי אש חיה וקריאות "מישהו נפציע". פאדי אבו שמאלה וג'ן מרלו בהפגנת "צעדה השיבה" בעזה (צילום: פאדי אבו שמאלה)

מערבולת של רצועות גז מדמיע, פרצי אש חיה וקריאות "מישהו נפציע". פאדי אבו שמאלה וג'ן מרלו בהפגנת "צעדה השיבה" בעזה (צילום: פאדי אבו שמאלה)

העקשנות של עטאללה, הסלפי האחרון של יוסף: יום שישי בעזה

ריצה על החוף בעזה בין קולות פיצוצים, משפחות רוחצות בבגדיהן בים, מטחי אש חיה וצעקות "מישהו נפצע" ב"צעדת השיבה", מפגש עם חברים ותיקים. ג'ן מרלו, עיתונאית וסופרת אמריקאית, על יום שישי ברצועה  

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf