טיבי אחרי דרמת הפרישה מהמשותפת: "אוביל את הקמת הגוש החוסם"

מאז הודעתו של אחמד טיבי על ריצה ברשימה נפרדת בבחירות הקרובות, הפוליטיקה הפלסטינית בישראל כמרקחה. בריאיון מיוחד איתו, הוא שופך מים קרים על כמה מהישגי הרשימה המשותפת, מצהיר שראש עיריית נצרת עלי סלאם לא יהיה מועמד ברשימתו ומעיד כי הוא יהיה מוכן לחזור בו מהחלטתו "רק אם יתקיים סקר או פריימריז שישפיע על כל מקום במשותפת"

מאת:
השאירו תגובה
א א א

השמועות והידיעות על כך שד"ר אחמד טיבי רוצה שידרוג משמעותי למעמדו ולמעמד מפלגתו, תע"ל, ברשימה המשותפת ומאיים לעזוב אותה הסתובבו כבר זמן ארוך. ובכל זאת, נראה שלא רבים האמינו שהוא אכן מתכוון לעשות את הצעד. "מרחב התמרון של טיבי הוא צר מאוד", אמר לי פוליטיקאי בכיר ברחוב הפלסטיני ימים ספורים לפני שטיבי הודיע שהוא אכן פורש מהמשותפת. ההפתעה, מותר להעריך, היתה גדולה.

מאז שהודיע על פרישתו לפני שבוע, השאלות הגדולות המלוות את הפוליטיקה הפלסטינית בישראל הן: האם טיבי מתכוון למהלך ברצינות, האם הוא אכן ירוץ בבחירות באופן עצמאי בפעם הראשונה מאז שנכנס לפוליטיקה לפני כמעט עשרים שנה והאם הוא יהיה זה שיפרק את הרשימה המשותפת?

לא התלהב מרעיון הקמת הרשימה המשותפת מלכתחילה. אחמד טיבי (אורן זיו/ אקטיבסטילס)

לא התלהב מרעיון הקמת הרשימה המשותפת מלכתחילה. אחמד טיבי (אורן זיו/ אקטיבסטילס)

לבד, אבל ביחד

קשה להגיד שאחרי הריאיון אתו אפשר לתת תשובה ברורה לשאלה. נפגשנו בביתו בשכונת דחיאת אל-בריד בצפון מזרח ירושלים. ההמולה שהקים בעקבות ההכרזה על ריצה עצמאית לא ניכרה בראיון. הוא היה לבדו, בלי עוזרים, בלי יועצים, בלי מטה בחירות הומה. רק הוא וכלב הקוקר ספניול שלו, שהפריע לפעמים לשיחה.

מצד אחד טיבי אכן נשמע נחרץ בהחלטה שלו לרוץ באופן עצמאי והיה מאוד בטוח ביכולת שלו לעבור ללא קושי את אחוז החסימה. הוא גם נשמע פגוע מאוד מהיחס אליו ברשימה המשותפת ומפנה את החצים כלפי ראש הרשימה, איימן עודה, בלי להזכיר אותו בשמו. "מי שאחראי לכישלון של הרשימה המשותפת חייב להסיק מסקנות", הוא אומר. מצד שני, הוא לא כופר בעצם הרעיון של הרשימה המשותפת ורואה יתרונות בנציגות פוליטית מאוחדת לציבור הפלסטיני. הוא רק דורש שלציבור הפלסטיני תהיה השפעה על הרכב הרשימה ועל זהותו של מי שיעמוד בראשה.

אבל מצד שלישי, וזה אולי הדבר המעניין בראיון, טיבי רואה גם יתרונות בהליכה נפרדת. לא רק משום שהוא מאמין שהתחרות בין המפלגות תגדיל את שיעור ההצבעה ולפיכך תגדיל את כוחו של הציבור הפלסטיני בכנסת, אלא גם משום שהוא שם לו למטרה להיות חלק מגוש חוסם נגד הימין אחרי הבחירות ורוצה חברי כנסת "משפיעים", לא חברי כנסת שרק יושבים באופוזיציה. מדבריו אפילו משתמע שהיו לו שיחות עם פוליטיקאים במרכז-שמאל הישראלי, כמו יאיר לפיד. הליכה לחוד, אפשר להבין מדבריו של טיבי, תקל על הקמת גוש חוסם כזה. יש בכך היגיון פוליטי. עם כל הדימוי הלוחמני של טיבי בציבור היהודי, יותר קל לראות את בני גנץ או לפיד בונים גוש חוסם איתו מאשר עם בל"ד, הרשימה האיסלמית ואפילו חד"ש. נראה שגם ההפך הוא הנכון. בל"ד, האיסלמית וגם חד"ש יתקשו יותר לשמש גוש חוסם לגנץ ולפיד.

ויש גם צד רביעי, שהוא עומד מעל לכל. טיבי הוא מרואיין מאוד מיומן ומשופשף, וקשה מאוד באמת לדעת מה הוא חושב. ועד ה-21 בפברואר, מועד סגירת רשימות המועמדים לכנסת, יש עוד הרבה זמן. וכמו בחלון העברות בכדורגל, עולם דימויים חביב על טיבי, עד הרגע האחרון הכל אפשרי.

"יש כאלה שאומרים שהרשימה המשותפת בֱּינְאָמָה את הנושא של המיעוט הערבי. גם זה לא מדויק. אני הייתי באו"ם, בבית הלבן, במועצת זכויות האדם, בפרלמנט האירופי הרבה לפני הקמת הרשימה המשותפת"

התחלתי את הראיון בציטוט מתוך מאמר שכתב עודה בשאראת ב"הארץ" על ההישג המדהים, ההיסטורי, שבהקמת הרשימה המשותפת, ועל כך שההיסטוריונים בעתיד לא יאמינו ש"בגלל סקר אחד" היא התפרקה. טיבי מיהר לנפנף את האשמה, שהופנתה כמובן אליו. בשאראת, הוא הזכיר, הוא חבר של איימן עודה ואיש חד"ש, ורק לפני שבוע הוא קרא לעודה לפרק את הרשימה המשותפת וללכת לשותפות פוליטית יהודית-ערבית.

אבל בכל זאת אתה לא יכול להכחיש שבעיני רבים בציבור הפלסטיני בישראל האיחוד הזה נחשב הישג, נתן גאווה.

"במשך שישים שנה לא היתה רשימה משותפת, וחד"ש הטיפו למשהו הגיוני, רציונלי, דמוקרטי: שתי רשימות זה פלורליזם ושתי רשימות זו תחרות שמגדילה את שיעור ההשתתפות בבחירות. היריב העיקרי של כולנו זו האפטיה והירידה ההדרגתית בשיעור ההשתתפות. ב-2015 העלה ליברמן את אחוז החסימה ולכן ארבע המפלגות נאלצו להתאחד. ובנוסף גם עלתה דרישה רומנטית של הציבור הערבי: 'תתאחדו'".

תמכת בדרישה הרומנטית הזו?

"האמת שגם איימן עודה וגם אני לא התלהבנו. אבל חד"ש שינתה את עמדתה המסורתית, ואני הגעתי כאשר שלוש המפלגות בישלו את התבשיל, חילקו את המושבים והציעו לנו את מה שנשאר – מנדט וחצי. כדי לאפשר את הקמת הרשימה וכדי לא לצאת נגד הרצון של רוב הציבור הערבי הפלסטיני, תע"ל קיבלה את הפירור הזה של מנדט וחצי, למרות שהערכנו שכוחנו כפול, שלושה מנדטים. אפשרנו, בחתימה שלי בדקה התשעים, את הקמת הרשימה המשותפת".

אבל זה היה יותר מזה. היתה תחושה לציבור הפלסטיני בישראל יש נציגות. עצם הדבר הזה נראה לך חשוב?

"לכן הסכמתי להיות חלק ממנו. ראיתי בזה כלי שצריך לתרום להקמתו".

טיבי טוען שבמהלך הקדנציה הזו, תע"ל "הקריבה יותר מכל מפלגה אחרת", בכך ששני חברי כנסת שלה, אוסמה סעדי ו-ואיל יונס, התפטרו כדי לאפשר את הרוטציה, למרות שההסכם הכתוב לא חייב זאת לדבריו. "התפטרנו פעמיים כדי שהרשימה תשרוד. בל"ד והאיסלמית איימו לפרק את הרשימה המשותפת בגלל הרוטציה. אנחנו מעולם לא איימנו לפרק את הרשימה".

מה עשתה הרשימה המשותפת בארבע שנים?

"היו לה הצלחות והיו לה כישלונות. יש מבול של חוקים גזעניים. חלק הצלחנו לבלום וחלק לא הצלחנו. למשל חוק הלאום. לא הצלחנו. כל האופוזיציה לא הצליחה לבלום. 55 ח"כים הצביעו נגד. מי שחושב ששלושה עשר חברי הכנסת של המשותפת היו אמורים לסכל בגופם, למרות המיעוט המספרי, חוק שכל הקואליציה ונתניהו אישית דחפו לו – חי באספמיה. נאבקנו ולא הצלחנו, אבל נאבקנו.

"חוק אחר שהרגיז את הציבור הערבי הוא החוק למניעת השמעת המואזן. הוא הרגיז ערבים כאן ומוסלמים בפקיסטאן ובארצות הברית. באמצעות הדיאלוג ביני ובין גפני ויהדות התורה וש"ס בלמנו את החוק והקפאנו אותו. זו היתה הצלחה".

"מי שחושב ששלושה עשר חברי הכנסת של המשותפת היו אמורים לסכל בגופם, למרות המיעוט המספרי, חוק שכל הקואליציה ונתניהו אישית דחפו לו - חי באספמיה. נאבקנו ולא הצלחנו, אבל נאבקנו". אחמד טיבי בביתו בירושלים (אורן זיו/ אקטיבסטילס)

"מי שחושב ששלושה עשר חברי הכנסת של המשותפת היו אמורים לסכל בגופם, למרות המיעוט המספרי, חוק שכל הקואליציה ונתניהו אישית דחפו לו – חי באספמיה. נאבקנו ולא הצלחנו, אבל נאבקנו". אחמד טיבי בביתו בירושלים (אורן זיו/ אקטיבסטילס)

רבין לא היה צמחוני

טיבי שופך מים קרים על מה שנחשב לאחת ההצלחות הגדולות של המשותפת – תוכנית 922 והמיליארדים שהיא מזרימה לציבור הפלסטיני בישראל. "הטענה שחברי המשותפת עומדים מאחורי תוכנית 922 היא טענה לא נכונה, מטעה וטועה", אומר טיבי, תוך עקיצה ברורה לאיימן עודה, שמציג את ההחלטה הזו במידה רבה כהישג אישי. "תוכנית 922 היא תוכנית ממשלתית שצריכה להיקרא תוכנית אמיר לוי, ראש אגף התקציבים לשעבר, שהאמין בשילוב הערבים במשק. הוא ניהל שיחות עם הרשימה המשותפת ועם ראשי הרשויות, (אבל) התוכנית היתה בנויה. ראשי המשותפת וראשי הרשויות תרמו לתוספת של מאות מיליוני שקלים. הכלי האפקטיבי ביותר היה איום בהשבתת הרשויות הערביות. אמיר לוי התקשר אליי פעמיים וביקש ממני לדבר עם אנשים ולבקש מהם לא לשבות. איש המפתח אז היה מאזן ע'נאיים, ראש ועד הרשויות הערביות. הוא איים בהשבתה". האיזכור של ע'נאיים אינו מקרי. ע'נאים הופיע לאחרונה עם טיבי באירוע משותף.

הישג נוסף המיוחס לרשימה המשותפת הוא הפיכת מעמדו של המיעוט הפלסטיני בישראל לעניין בינלאומי, במיוחד אחרי חוק הלאום. גם כאן טיבי מצנן את ההתלהבות. "יש כאלה שאומרים שהרשימה המשותפת בִּנְאֲמָה את הנושא של המיעוט הערבי", הוא אומר. "גם זה לא מדויק. אני הייתי באו"ם, בבית הלבן, במועצת זכויות האדם, בפרלמנט האירופי הרבה לפני הקמת הרשימה המשותפת".

אבל זה נראה אחרת כאשר מי שמגיע לפגישות הם נציגים של קרוב ל-90 אחוז מהמיעוט הערבי בישראל.

"אין ספק שכאשר אנחנו מגיעים יחד, כל הזרמים, כל המפלגות, זה יותר אפקטיבי ויותר ייצוגי. אפשר להגיע כנציגים של רשימה משותפת, ואפשר להגיע כנציגים של המפלגות המייצגות את הציבור הערבי".

מה יותר אפקטיבי בעיניך?

"שניהם, אין הבדל לדעתי".

ומה עם המסר שאתם משדרים לציבור הערבי-הפלסטיני? אחרי ארבע שנים אתם לא מצליחים להגיע להסכמה על עניינים שבסופו של דבר הם עניינים של ייצוג.

"הייתי מעדיף שנגיע להסכמה על הייצוג באופן דמוקרטי ומשקף ולא באופן עסקני. לעולם לא אקבל תכתיבים מאף אחד לגבי מידת הייצוג שלי. יש כאלה שהטיפו נגדי על שתע"ל לא רצה לבד אף פעם בבחירות. אז עכשיו היא רצה! ואותם אנשים תוקפים אותי עכשיו בגלל שהיא רצה".

התביעה המרכזית של טיבי היא לקיים פריימריז פתוחים גם לראשות הרשימה המשותפת וגם לגבי הרכב הרשימה. "הציבור חייב להיות שותף בהרכבת הרשימה. זה יביא לשיקום מעמדה של הרשימה כי הרשימה בנסיגה מבחינה ציבורית. ואם היא בנסיגה, חייבים לבדוק למה".

למה בעיניך?

"סכסוכים פנימיים, העובדה שאנחנו מול הממשלה הקיצונית ביותר לא בדיוק עוזרת לנו כקולקטיב להביא הישגים אסטרטגיים. גם הטענה שאנחנו הרשימה השלישית (בגודלה בכנסת – מ.ר.) נטעה בציבור תקוות שווא, שנקבל ראש ממשלה ושרים. התברר שזה לא כך. התברר שאנחנו רשימה בתוך האופוזיציה".

"אני גאה שאני פלסטיני, ואם לא הייתי פלסטיני, הייתי בוחר להיוולד פלסטיני". אחמד טיבי (אורן זיו/ אקטיבסטילס)

"אני גאה שאני פלסטיני, ואם לא הייתי פלסטיני, הייתי בוחר להיוולד פלסטיני". אחמד טיבי (אורן זיו/ אקטיבסטילס)

אתה רוצה להיות בקואליציה?

"לא, אני מתנגד להיות בקואליציה. בקואליציה יש אחריות קולקטיבית למעשי הממשלה, גם אם אני מתנגד לה. איך אני אהיה בקואליציה אם היא מפציצה את עזה, למשל, או מזרימה כסף להתנחלויות או הורסת בתים. אבל אני אוביל את הניסיון להקים גוש חוסם באמצעות מפלגתי בבחירות הבאות, שתהיה לדעתי המפלגה הכי גדולה (בין המפלגות הערבית – מ.ר.). בתמורה אדרוש תוכניות לעשר שנים של 64 מיליארד שקל לחברה הערבית לצד הקמת עיר ערבית, הקמת אוניברסיטה ערבית, הקמת בית חולים בישוב ערבי, והקצאות קרקע וענייני תכנון ובנייה".

אתה מוכן להיות חלק מגוש חוסם, נאמר עם גנץ ולפיד?

"בלי שמות. אני לא יכול להגיד מי השם. העדיפות הראשונה היא להחליף את בנימין נתניהו ואת ממשלת הימין כי זו ממשלת קטסטרופות. רבין לא היה בדיוק צמחוני, גם הוא היה רמטכ"ל לשעבר, ובכל זאת המפלגות הערביות עשו אתו גוש חוסם, וזו היתה תקופה מעניינת וחיובית".

בלי להיכנס לשמות, אתה הרי מכיר את כולם. דיברת עם מישהו מהם על אפשרות כזו?

"את גנץ אני לא מכיר ולא מכיר את עמדותיו. את יאיר לפיד אני מכיר".

אפשרי להקים גוש חוסם כזה?

"זה תלוי רק בתוצאות. אם יש מפלגה ערבית, שאומרת לך שהיא לא מחכה להזדמנות כמו שהיתה בשנות התשעים, אז או שהיא לא מבינה פוליטיקה או שהיא מטעה וטועה. הלוואי שנגיע למצב מספרי ופוליטי כמו שהיה בשנות התשעים".

אחד האנשים המוזכרים שיהיו קשורים לרשימה שלך הוא עלי סלאם, ראש עיריית נצרת. סלאם מייצג בעיני רבים אזרחות של שירותים, "אזרחות של חומוס ופול", כמו שקוראים לה בביקורת. תנו לנו תקציבים ונוותר על הדרישות הלאומיות. ואתה הרי היית היועץ של אבו עמאר.

"אני מכיר את התביעות של ראשי הרשויות, הם רוצים להצליח כראשי רשויות ורוצים תקציבים ממשרדי הממשלה. זה לגיטימי. אבל זה רק חלק מהזהות שלנו. הזהות הלאומית היא חלק קרדינלי וחשוב, לכן אני ראש תע"ל, ורשימת תע"ל תניף בגאווה גם את הדגל החברתי והצדק החלוקתי ומצד שני את הדגל הלאומי ואת העצמת הזהות הלאומית, וזה יחייב את כל מי שנמצא ברשימת תע"ל".

כשאיילת שקד ביקרה בנצרת, עלי סלאם אמר שהוא "התאהב בה". לאחר שהוא צעק על איימן עודה מול המצלמות בעקבות הפגנה שהייתה בעיר, מירי רגב הודיעה שהיא תומכת בו.

"עזוב, עלי סלאם הוא לא מועמד ברשימה. אני והוא חברים, אבל הוא לא מועמד".

סוציולוגים מחלקים את החברה הערבית-פלסטינית היום ל"ערביי ישראל" שרוצים להיות חלק מהחברה הישראלית ופחות מעניינת אותם הזהות הפלסטינית ול"הפלסטינים אזרחי ישראל", שם הזהות הפלסטינית במקום גבוה. האם הרשימה שלך הולכת יותר לכיוון הראשון, של "ערביי ישראל"?

"אני דוחה את השאלה הזו. אף אחד לא ילמד אותי מהי זהות לאומית. אני נציג הפלסטינים בישראל, עושה את זה בגאווה, ועשיתי את זה מעל דוכן הכנסת, מעל במת האו"ם וגם בתל אביב כששתיתי אספרסו עם חברים שלך. אני האיש שמותקף כל הזמן על ידי הימין בגלל שמאשימים אותי בהדגשות הזהות או הלאומנות הפלסטינית כביכול. אני גאה שאני פלסטיני, ואם לא הייתי פלסטיני, הייתי בוחר להיוולד פלסטיני".

טיבי מודה בכך שקיום פריימריז פתוחים בפרק הזמן הקצר שנשאר עד הבחירות הוא בעייתי. לכן הוא מציע כמה פרמטרים אחרים לבחירת הרשימה. הראשון הוא עריכת שלושה סקרים ("שלוש המפלגות האחרות ינסחו את השאלות, יבחרו את המכונים, ואני מתחייב לקבל את התוצאות"), השני הוא ההישגים בבחירות המקומיות האחרונות, שכן לדבריו 14 מראשי הרשויות שנבחרו שייכים לתע"ל או "תומכים בתע"ל היום". השלישי הוא סקר בקרב הדור הצעיר לגבי מה הם רוצים לראות ברשימה המשותפת, והרביעי הוא ההישגים בעבודה הפרלמנטרית.

טיבי גם מזכיר שהוא לא היחיד שקובע את יחסו לרשימה המשותפת לפי המקום שיקבל בה. "אם תבוא לחד"ש ותגיד לה: 'המשותפת היא הישג היסטורי, אבל אתם לא תעמדו בראשה, כי ראש התנועה האיסלמית מבקש להיות ראש הרשימה'. חד"ש הרי תגיד שזה קו אדום ולא תהיה רשימה משותפת". אותו הדבר, אומר טיבי, חל לגבי הרשימה האיסלמית או בל"ד. אם יקצצו במספר המושבים שלהן, הן יעדיפו להיות בחוץ. "פתאום זה מפסיק להיות מפעל חשוב וייצוגי", הוא אומר בציניות.

אם לא יושג הסכם שיספק את רצונך, אתה תראה בזה החמצה מבחינת המיעוט הפלסטיני בישראל?

"לא. מי שאחראי על הכישלון של הרשימה המשותפת – חייב להסיק מסקנות. אנחנו אחראים על חלק מההצלחה".

מי שאחראי זה איימן עודה?

"אמרתי מי שאחראי. כולנו צריכים לשבת ולהעריך וללמוד למה הגענו לאן שהגענו. לא מספיק להגיד לציבור: נרוץ ביחד ונקבל 15 מנדטים. זה לא רציני, זה זלזול באינטיליגנציה של הבוחר".

מה הסיכוי שיימצא פתרון ותלכו יחד? 

"אם יקבלו את ההצעה שלנו: או פריימריז או סקר. אנחנו דורשים משוואה. לא את ראש התנועה ולא מספר מושבים, אבל אמרנו שהציבור חייב להשפיע על כל מקום ברשימה, לרבות הראש".

אם לא יהיה סקר, אתה לא תהיה בפנים?

"אם הפרמטרים שציינתי לא יכובדו, לא אהיה בפנים".

אחוז החסימה גבוה. צריך 150 אלף קולות. אתה לא מפחד שקולות ייזרקו לפח?

"עברנו אותו (את אחוז החסימה – מ.ר.) מזמן ונעבור את ה-150 אלף קולות. אני לא חושש. המפלגה שלנו תהיה המפלגה הכי חזקה. ואני רוצה שכל המפלגות המתחרות יעברו את אחוז החסימה. אני לא רוצה שאף אחת תיכשל.

"אגב, באחת מישיבות הסיעה, עמיתי איימן עודה וגם עאידה (תומא-סלימאן – מ.ר.) אמרו שנתניהו רוצה שהרשימה המשותפת תישאר אותו דבר, כי הוא מתייחס אל ה-13 מנדטים כאל אפס מבחינת השפעה קואליציונית, אופוזיציונית וכדומה. האמת היא שזה נכון".

אתה חושב שאתה תשבור את המשוואה הזו?

"אני לא רוצה רק מספר של חברי כנסת, אני רוצה יותר השפעה של חברי כנסת. אני הוכחתי שאפשר לשבור מחסומים באמצעות חקיקת חוקים או העברת תקציבים בוועדת הכספים. וגם הסיסמה יכולה להיות מתאימה למה שאני אומר: אפשר גם אחרת".

זו תהיה ססמת הבחירות שלך?

"לא, זו הסיסמה של הראיון הזה אתך".

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
המפגינים היו עולים לגגות, קוראים "אללהו אכבר" ויורדים. מפגינים בטהראן בתמיכה ב"תנועה הירוקה" של מוסאווי ב-2009. (צילום: Milad Avazbeigi CC BY-SA 2.0)

המפגינים היו עולים לגגות, קוראים "אללהו אכבר" ויורדים. מפגינים בטהראן בתמיכה ב"תנועה הירוקה" של מוסאווי ב-2009. (צילום: Milad Avazbeigi CC BY-SA 2.0)

עשור ליום שבו שלטונות איראן גנבו את הניצחון מהאזרחים

ההפגנות שפרצו באיראן לאחר שהשלטונות גזלו את הניצחון ממיר חוסיין מוסאווי ב-2009 חרגו ממחאה נגד זיוף הבחירות. הן יצאו נגד המשטר עצמו. עשור מאוחר יותר, מוסאווי עוד בכלא, אבל התקווה שנתן לא נעלמה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf