אחרי 43 שנה: ילדי הגנרלים בארגנטינה מגנים מעשי הוריהם

בנות ובנים לגנרלים בארגנטינה התארגנו בדרישה לעשות צדק לקרבנות הפשעים שביצעו אבותיהם. זו דרישה יוצאת דופן, אבל היא מבטאת את העובדה ש"צדק מעברי" הוא תהליך הרבה-הרבה יותר ארוך ממה שחושבים  

מאת:
השאירו תגובה
א א א

 "סיפורים לא ממושמעים"  (Historias Desobedientes)  היא התארגנות מיוחדת ויחידה במינה בעולם, עד כמה שידוע לי. בנים ובנות של גנרלים, שביצעו פשעים נגד האנושות בארגנטינה בין השנים 1976-1963, התארגנו לגנות את מעשה האבות בדרישה לזיכרון, אמת וצדק לקרבנות הדיקטטורה. כלומר הם תובעים צדק לקרבנות של אביהם אשר כללו "העלמה" של אזרחים, חטיפה ומכירת תינוקות, אונס שיטתי, עינויים, רצח.

הקבוצה שלחה ברכה וסולידריות לפעילים ממוצא ארגנטינאי בישראל. את הברכה הקראתי בשבוע שעבר בתל אביב בתרגום לעברית באירוע לציון 43 שנה להפיכה בארגנטינה, שהתחוללה ב-24 במארס 1976. גם אם היא ייחודית, יוזמה זו היא חוליה נוספת ברצף של תגובות אזרחיות וממשלתיות מאז ההפיכה ועד היום, כולן ביטויים לתהליכי מעבר פוליטיים ותודעתיים.

מעבר להבדלים בתהליכים במקומות שונים ורחוקים אחד מהשני – רואנדה, גוואטמלה, קמבודיה, צפון אירלנד וכולי – המחקר על "צדק מעברי" חושף כי בכל מקום א.נשים עושים פחות או יותר אותם דברים במטרה לדעת מה קרה, מתי זה קרה, היכן זה קרה וכיצד ייעשה צדק. המאמצים האלה כוללים בדרך כלל שלושה מרכיבים:

1. דרישה להעמיד לדין את הפושעים, בדרך ביוזמת הנפגעים ובני משפחה של הנרצחים

2. דרישה להכרה וקבלת אחריות על העוולות מצד האחראים הישירים והעקיפים, כולל הקהילה הרחבה ששתקה, שיתפה פעולה או הסתירה.

3. דרישה לפיצוי חומרי על נכסים, אדמות, כספים שנגזלו, שיבת פליטים ולעתים גם ציפייה להתנצלות פומבית מצד הפושעים והשלטון החדש.

בתחילת גיבוש התחום של "צדק מעברי", הפרקטיקות האלה נתפסו כמייצגות את תקופת ה"מעבר": בין משטר דיקטטורי לשלטון דמוקרטי כמו בארגנטינה או לאחר הסכם שלום ואו סיום קונפליקט בין קהילות כמו בצפון אירלנד. הסתכלות מאוחרת יותר על התחום גילתה כי זהו תהליך ארוך, שאינו מסתיים עם כינון המשטר החדש אלא הוא נמשך לאורך שנים. גם לאחר 43 שנה, במקרה של ארגנטינה. גם לאחר 44 שנה למותו של הדיקטטור פרנקו בספרד. גם 74 שנה אחרי סיום מלחמת העולם השנייה.

אחרי 43 שנה, קרבנות הדיקטטורה הצבאית בארגנטינה עדיין מבקשים צדק. לוח עם תמונות של חלק מהקורבנות (צילום: Giselle Bordoy WMAR, CC BY-SA 4.0)

אחרי 43 שנה, קרבנות הדיקטטורה הצבאית בארגנטינה עדיין מבקשים צדק. לוח עם תמונות של חלק מהקורבנות (צילום: Giselle Bordoy WMAR, CC BY-SA 4.0)

בארגנטינה, לדוגמה, התארגנויות אזרחיות בדרישה לזיכרון, הכרה וצדק  כגון "אמהות כיכר מאי" התפתחו כבר בימים הראשונים לאחר ההפיכה, בדרישה "להחזיר את הנעלמים בחיים". שנים רבות מאוחר יותר, ה"סבתות של כיכר מאי" הקימו בנק די-אן-איי לאתר את הנכדות/ים האבודים, מהלך שנמשך עד היום.

יוזמות כאלו מספרות את הסיפור שבא "מלמטה", סיפור שנותן קול לנקודת המבט של הקרבנות. בכל העולם, קרבנות של משטרי דיכוי עושים דברים דומים כדי להתנגד למחיקה ולהכחשה של הסיפורים שלהם ולהחיות את הזיכרון והפיצוי. גם בברלין ניתן לראות ברחובות את שמות המשפחות המקוריות, שהתגוררו בבתים לפני השואה.

מעניינות במיוחד הדרישות להכרה וצדק במקומות שבהם טרם התרחש מעבר לחברה צודקת יותר או במקומות שבהם הוא עלול לא להתרחש לעולם, כמו הדיון על מתן פיצויים על העבדות בארצות הברית, ועדות אמת ופיוס בקנדה בדרישה להכרה בעוול שנעשה למשפחות ילידיות שילדיהם נלקחו בכפייה למוסדות הכנסייה ל"חינוך מחדש" ועוד. גם במרחב שלנו, משפחות פלסטיניות חוזרות לבתים מהם גורשו בנכבה, יוזמות אזרחיות נוסח "זוכרות" מסמנות בשלטים את שמות 450 הכפרים הפלסטינים שנמחקו.  הדור השלישי בפרשת ילדי תימן, המזרח והבלקן גובה עדות מהקרבנות ומהאחראים להיעלמות הילדים בדרישה דומה ל"הכרה, פיצוי וצדק".

ומה לגבי הדרישה לחשיפת האמת על המעורבות של ישראל בפשעים של הדיקטטורות באמריקה לטינית? גם כאן, יוזמה אזרחית של פעילים ישראלים ממוצא ארגנטיני וקבוצה נוספת ממוצא צ'יליאני הגישו עתירות לחשיפת המסמכים הגנוזים, העשויים ללמד על מכירת הנשק ועל הקשרים הדיפלומטים של ישראל עם הדיקטטורות האכזריות בשתי המדינות, גם על חשבון הצלת יהודים עצורים ממחנות עינויים. בשל סירוב משרדי הביטחון והחוץ לחשוף את המסמכים על צ'ילה, הוגשה עתירה לבג"צ. בעקבות הסירוב לחשוף המסמכים על ארגנטינה, הוגשה עתירה לבית המשפט המחוזי. הדרישות לצדק והכרה אינן מסתיימות לעולם.

מה מקומם של הפושעים ואחראים ישירים ועקיפים בתהליכי "צדק מעברי"? חלקם מתוודים (ועדת אמת בדרום אפריקה), חלקם מתנצלים (התנצלות פומבית של ראש ממשלת קנדה על העוולות נגד האוכלוסייה הילידית במהלך 500 שנה של קולוניאליזם). חלקם "מחשבים מסלול מחדש" על הפקודות לגרש ולרצוח פלסטינים  במלחמת 1948 (לוחמי פלמ"ח בוועדת אמת על 1948 בנגב). "סיפורים לא ממושמעים", בני/ות משפחה של הגנרלים הפושעים, מצטרפים למגמה עולמית של "דור שני" של מעוולים היוצרים סדק בגרסה הרשמית ומבלבלים אותנו.

לאחרונה, השפה והחשיבה של המודלים האלטרנטיביים ל"צדק" מחלחלים גם לפעילות הפמיניסטית. לפני כמה שנים, עם כמה קולגות, הקמנו פיילוט ראשון: טריבונל עדויות נשים מדברות תקיפה מינית, הרבה לפני ME TOO ויוזמות נוספות של מתן עדות במרחב הדיגיטלי. על פי המסורת של צדק מעברי, בימים אילו מתגבשת "ועדת אמת" ראשונה לטרור נגד נשים – סוג של בית דין אזרחי המיועד לתת מענה לצרכים של הנפגעות/ים שמערכת המשפט נעולה וחסומה בפניהםן. גם כאן יהיה מקום לגברים הפוגעים ולאחראים הישירים והעקיפים – משרדי ממשלה, מחוקקים, ועוד  – להתוודות ולחשוף את הפרטים, להתנצל ולפצות.

מוזמנים לקחת חלק. חפשו אותנו בפייסבוק המרכז לצדק אלטרנטיבי.

ג'סיקה נבו (נפומנשי) אקטיביסטית, סוציולוגית פמיניסטית, חוקרת עצמאית ומפתחת פרויקטים על בסיס מודלים של "צדק אלטרנטיבי כגון" צדק מעברי, צדק מאחה ועוד.

 

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
הפגנת בנות ובני נוער נגד אסון האקלים, תל אביב, 20.9.19 (חגי מטר)

הפגנת בנות ובני נוער נגד אסון האקלים, תל אביב, 20.9.19 (חגי מטר)

מאות אלפים ביום בינלאומי נגד אסון האקלים: הפגנות תלמידים גם בישראל

אלפי הפגנות עם מליוני משתתפים צפויות להתקיים עד סוף היום ברחבי העולם. בישראל התרכזה המחאה נגד אסון האקלים בהפגנות של מאות בנות ובני נוער, שמקווים שהממשלה החדשה תפעל בנושא. "היערות נשרפים ואתם מהססים", קראו המפגינים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf