newsletter
השיחה מגיעה אליך
רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

איימן עודה והאתגר של יהדות ארצות הברית

עם התפוררות "מחנה השלום" הישראלי ופזילתו המתמשכת למרכז, הקהילה היהודית הליברלית באמריקה זקוקה לפרטנר ישראלי חדש. הנאום של איימן עודה בכנס האחרון של ג'ייסטריט הפך אותו למועמד הטבעי לתפקיד. הבעיה: הוא לא יהודי וציוני

מאת:

כותב: מיכאל שפר עומר-מן

הקהילה היהודית הפרוגרסיבית בארה"ב התקשתה בשנים האחרונות למצוא תנועה פוליטית ישראלית בה היא יכולה לתמוך בלב שלם. כל עוד תהליך השלום נמשך, לתומכי השלום היה קל יחסית להחליט בצד מי לעמוד. אך בהיעדר תהליך כזה, ומבלי שהוא אפילו מסתמן באופק, הציר שהגדיר את האופן שבו יהדות ארצות הברית מבינה את הפוליטיקה הישראלית כמו התמוטט מן היסוד.

מפלגת העבודה, מפלגתם של יצחק רבין ושמעון פרס, נחשבה באופן מסורתי למייסדת מחנה השלום הישראלי. אך תחת הנהגתו של יצחק הרצוג – ולמעשה עוד קודם, בימי אהוד ברק – מפלגת העבודה עשתה מאמץ ניכר לבדל את עצמה מהשמאל. הרצוג חוזר ומדגיש כי הוא חלק מ"המחנה הלאומי" בישראל, עד כדי מיתוגה מחדש של המפלגה כמחנה הציוני.

תהליך התרחקותו של הרצוג ממה שנשאר ממחנה השמאל הישראלי הגיע לשיאו, באופן אירוני אולי, עם פרסום תכנית השלום שלו בשבוע שעבר. במטרה להתחבב על מצביעים פוטנציאליים מ"מרכז" המפה הפוליטית, הוא כלל בעשר הנקודות של התכנית תקופת המתנה של עשר שנים לפחות לפני שאפילו מתחילים להתניע מחדש את שיחות השלום. מדובר בסטירת לחי מצלצלת עבור כל מי שמאמין כי יש לסיים בדחיפות את חמישים השנים של שלטון צבאי ישראלי לא דמוקרטי על מיליוני בני אדם. למעשה, תכניתו של הרצוג הולמת יותר את האיש אותו הוא מתיימר להחליף: בנימין נתניהו.

מכאן עולה השאלה מיהו הפוליטיקאי הישראלי שמייצג באופן הנאמן ביותר את ערכיהם של כל אותם יהודים אמריקנים המאמינים כי הכיבוש צריך להסתיים, ומהר? הייתכן שהפוליטיקאי הישראלי הקרוב ביותר בעמדותיו לערכי היהדות המתקדמת בארצות הברית הוא פלסטיני?

> פנייה ליועמ"ש: חקור ספקי נשק ישראלי לצ'ילה בחשד לפשעים נגד האנושות

ברית של מיעוטים?

בנאום שנשא בפני מליאת כנס ג'יי-סטריט שהתקיים בסוף השבוע האחרון בוושינגטון (הנאום המלא: בסרטון כאן למעלה), הציג איימן עודה את חזונו לקידום שוויון, צדק חברתי ושלום מלאים ואמיתיים. שאלתי את עודה אם לאור "תכנית השלום" של הרצוג, הוא מאמין שישנה הזדמנות להציג את עצמו בפני יהדות ארצות הברית הפרוגרסיבית כפוליטיקאי הישראלי הקרוב ביותר לעולם הערכים שלהם.

"כחבר בקהילת המיעוט הערבית בישראל, אני חושב שאני חולק משהו משותף עם יהודי ארצות הברית, המהווים גם הם מיעוט", אומר עודה. "במיוחד עכשיו, עם הגל האנטישמי האחרון, אני חושב שיהודי ארצות הברית יכולים להבין ולהזדהות עם כמה מהחוויות של המיעוט הערבי בישראל".

על-פי סקר שפורסם לפני כשנה, למעלה ממחצית יהודי ארצות הברית מאמינים כי העשייה למען השלום והצדק היא חלק משמעותי של זהותם היהודית. בעבר, ערכים אלה של צדק ושיוויון היו קשורים בקשר הדוק עם התנועה לזכויות האזרח, משברי פליטים שונים, ועם קשת רחבה של נושאים הקשורים לצדק חברתי – בארצות הברית ומחוצה לה. החודש הראשון לכהונתו של טראמפ כנשיא רתם את עולם הערכים הזה לפעולה: ראשית מול המדיניות האגרסיבית נגד מהגרים, נגד פליטים ונגד מוסלמים, אחר כך מול הזינוק המבהיל בפשעי שנאה אנטישמיים, וכן נוכח הסנטימנטים האנטי-אינטלקטואליים והאנטי-תקשורתיים הניזונים מהפופוליזם הלאומני של טראמפ.

עודה מצביע על העלייה המסוכנת של טראמפ והפוליטיקה שהוא מייצג, ומוסיף: "בחודש האחרון היינו עדים ליציאה המונית של אמריקנים לרחובות במחאה נגד האג'נדה הגזענית של טראמפ. במיוחד ריגשה אותי הסולידריות המוסלמית-יהודית שראיתי: מוסלמים שגייסו כסף לשפץ את בתי הקברות היהודיים שחוללו, וארגונים יהודיים שנאבקו נגד הצו האוסר על כניסתם של מוסלמים למדינה. זוהי בדיוק רוח הסולידריות שתעזור גם לנו לקדם את האג'נדה ואת הערכים שלנו".

> ערב איידול: מה קורה כששני פלסטינים משני צידי החומה מתמודדים בגמר

ג'רמי בן-עמי, נשיא ג'יי סטריט, בכנס הכלל-ארצי החמישי של הארגון בוושינגטון (באדיבות ג'יי סטריט)

"הערך החשוב ביותר הוא הציונות". ג'רמי בן-עמי, נשיא ג'יי סטריט, בכנס הכלל-ארצי החמישי של הארגון בוושינגטון (באדיבות ג'יי סטריט)

לא בני ברית טבעיים

אבל בעוד יהודים פרוגרסיביים בארצות הברית מוכנים אולי לעמוד לצד מוסלמים אמריקנים, האם הם מוכנים להפגין את אותה הסולידריות גם כלפי האזרחים הערבים בישראל? האם הם מוכנים להיות שותפיו של פלסטיני ישראלי כאיימן עודה כדי להיאבק למען עולם הערכים ששניהם מחזיקים בו?

לא יהיה זה מופרך להניח כי הקשר של מרבית יהודי ארצות הברית למדינת ישראל מבוסס בחלקו הגדול על הזהות היהודית המשותפת. הבסיס לקשר הזה מכסה את כל הקשת, מחילונים גמורים ועד ליהודים משיחיים. המכנה המשותף נותר זהה: צורה כלשהי של זהות יהודית משותפת.

עמיתתי, דליה שיינדלין, שאלה את המייסד והנשיא של ג'יי-סטריט, ג'רמי בן עמי, במהלך הכנס השנתי של הארגון בסוף השבוע האחרון: בהתחשב בעוינות שמפגינה הממשלה הישראלית הנוכחית כלפי רעיון המדינה הפלסטינית, ורעיונות של פלורליזם ושוויון אמיתי לכל אזרחי ישראל, האם איימן עודה ואזרחי ישראל הפלסטינים יוכלו להיות שותפים טבעיים יותר מבחינת ג'י-יסטריט?

"הערך החשוב ביותר של ג'יי-סטריט, שמהווה אתגר עבור הקהילה הפלסטינית, הוא הציונות שלנו", השיב בן עמי. "ההצדקה הבסיסית ביותר לקיומו של ג'יי-סטריט בקהילה היהודית האמריקנית היא האמירה כי בעיני אותו ציבור יהודי אמריקני המאמין בחשיבותה של מדינת לאום לעם היהודי, העניינים מתפתחים בכיוון לא טוב. לכן, מנקודת הפתיחה הזו, העבודה שאנחנו עושים, המסרים שלנו ופעילות השדולה שלנו יהיו שונים מהותית מאלה של אנשים המבקשים זכויות אזרחיות שוות. אנחנו אמנם מאמינים בערכים הללו בכל לב, אבל נקודת המוצא שלנו שונה. הדבר הזה מקשה על דיאלוג. נקודת המוצא של הקהל שלנו בקהילה היהודית האמריקנית ובגבעת הקפיטול איננה זהה לזו של הציבור שאיימן עודה מייצג".

ובכל זאת, האם אתה לא מזהה כאן גם הזדמנות?

"לא מדובר בבני ברית טבעיים שלנו", בן עמי מתעקש. "בני הברית הטבעיים נמצאים, יש לקוות, במרכז המפה הפוליטית הישראלית, אשר מבינים את הצורך החיוני להיפרד מהפלסטינים, להקים שתי מדינות ולסיים את הכיבוש".

עודה, כמובן, מבין היטב את הצורך החיוני בסיום הכיבוש והקמת שתי מדינות. הוא אמר את הדברים בצורה מפורשת בנאום שלו בפני מליאת כנס ג'ייסטריט רק יומיים קודם לכן. ועוד הוסיף עודה, או אולי קונן: "לאזרחי ישראל הפלסטינים אין את הכוח להביא לבדם את העתיד הזה, של דמוקרטיה, שוויון ושלום. אבל איש לא יוכל להשיג דמוקרטיה, שוויון ושלום בלעדינו".

מיכאל שפר עומר-מן הוא עיתונאי ועורך מגזין 972+. הפוסט פורסם בגרסה אנגלית לראשונה ב-972+ ותורגם לעברית על ידי אורלי נוי.

> מלחמות קטנות ומועילות: צוק איתן כהצהרת כוונות פוליטית

אנחנו המומות ומזועזעים, דואגות ומפוחדים מאירועי התקופה האחרונה.

בימים כאלה יש מי שדורשים מעיתונות "לבחור צד". הצד שבחרנו ברור: אנחנו עומדים לצד כל מי שאיבדו את יקיריהם במלחמה הזו; לצד כל מי שנאלצו לנוס על נפשם ולהותיר אחריהם בית; לצד כל מי שחרדים לחייהם ולחיי משפחתם ואהוביהם, בישראל, בעזה ובגדה המערבית.

בימים אלה, אנחנו מרגישות ומרגישים שקולנו, הקול של פלסטינים וישראליות נגד הכיבוש ולמען שלום צודק, ביטחון וחירות לכל, חשוב מתמיד. הסיפורים החשובים שלא מסוקרים בתקשורת המיינסטרים רבים מספור, אך משאבינו מוגבלים. בעזרתך נוכל להביא לציבור הולך וגדל סיפורים כמו זה שקראת עכשיו, ולהציע את הניתוח, ההקשר, והסיקור הנחוצים כל כך, במיוחד בתקופה הקשה והדרמטית הזו. הדרך הכי טובה להבטיח את היציבות והעצמאות שלנו היא התמיכה של קהילת הקוראות והקוראים באמצעות חברות בשיחה מקומית.

זה הזמן להיות חברות בשיחה מקומית

לתמיכה – לחצו כאן
"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"רציתי לטפל בחוויות בלתי פתורות שנשאתי בכאב כל חיי". נעמי אברהם, מחברת הספר "חקירה במסדרונות בית הספר" (צילום: אלון אלוניס)

"לחזור לזירת הפשע": התלמידה הבעייתית שהפכה יועצת חינוכית

כשהיתה תלמידה, התייחסו לנעמי אברהם כ"ילדה רעה". כמבוגרת, ניסתה לתקן את החוויה והיתה למורה וליועצת. בספר שכתבה היא מנסה לשלב בין תובנות שצברה לחוויותיה האישיות. למרות ההצלחות, המסקנה עגומה: מערכת החינוך לא יודעת לגלות אנושיות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf