איימן עודה מגיע לארה"ב לשחק במגרש של הגדולים, וסופג ביקורת מבית

ביקורו של ח"כ עודה בארה"ב מעורר סערה וגל שמועות בחברה הערבית. אבל העשייה הפוליטית לא מתחילה ונגמרת בביצה המקומית, לרשימה המשותפת יש 13 מנדטים שלמים, ויש לנו קול שיכול להגיע לכל מקום בעולם

מאת:
השאירו תגובה
א א א

האם אני באמת קלת דעת ולכן איני מבינה את המארב נגד העם הפלסטיני שמחכה ליו"ר הרשימה המשותפת, איימן עודה, בביקורו בארצו של הדוד סאם? האם בחירתו לרשימת מאה הוגי הדעות המשפיעים בעולם היא באמת חלק מתכנית מתוחכמת להפיל את עודה, שתסתיים בהצהרת אמונים למדינה היהודית?

בתחילת השבוע יצא ח"כ עודה לביקור ראשון בארצות הברית כיו"ר הרשימה המשותפת, ביקור הכולל השתתפות ב"וועידת הארץ", אירועים ציבוריים ופגישות עם חברי קונגרס, נציגי מחלקת המדינה האמריקאית והבית הלבן, פעילים פלסטינים ויהודים, מנהיגי התנועה לזכויות האזרח ועוד. הביקור עורר ויכוח סוער ברשתות החברתיות בערבית שגלש גם לכלי התקשורת, ובמרכזו השאלה: בעד או נגד הביקור בארה"ב.

המתנגדים והמבקרים את נסיעתו של עודה, פעילים חברתיים ופוליטיים, נעים בין הטענה הנחרצת כי הוא "בוגד שחותר נגד העם הפלסטיני", לבין הגדרתו כ"נאיבי שלא מבין בפוליטיקה העולמית ונוסע לכור הנחשים האמריקאי מקור הרשע והטרור נגד הערבים". יש גם כאלה שרומזים שהרבה כסף יהודי נשפך על הסיור המלכותי, ואחרים שמבקרים את הניסיון לייצג את החברה הערבית בזירה הבינלאומית וטוענים שעודה לא מדבר בשמם. הקולות השפויים כביכול קראו לעודה לחזור הביתה ולא להתייאש אם יגלה שמדיניות ארצות הברית היא בעד ישראל, "תקנה בושם בדיוטי פרי ותחזור – המשחק מכור!"

הדיון עצמו לגיטימי, כמובן, ואני שמחה שיש רבים שעוקבים אחרי חברי הכנסת והרשימה המשותפת. אני גם יכולה להבין את התסכול והייאוש בצל הממשלה הנוכחית, הפאשיזם והתוקפנות הגואה נגד הפלסטינים באשר הם. המצב באמת קשה, בלשון המעטה. נסיעה של נציג נבחר של המיעוט הגדול במדינה עלולה להתפרש כניסיון לדגדג את השיח הדמוקרטי הקדוש בארצות הברית בעת הזו, כמייק אפ על פניה של ישראל המכוערת שמתחזה למדינה דמוקרטית ומתנהגת כמדינת דיכוי ורדיפה של חמישית מאזרחיה.

אבל לפני שהשמועות מתגברות ומגיעות לידי זה שעודה קיבל כסף יהודי כדי לפרק את הרשימה המשותפת ועומד להצטרף לממשלת נתניהו, ולפני שאני שוקעת בקריאת מיטב הפרשנים והוגי הדעות של הפייסבוק הפלסטיני נושא תעודת הזהות הכחולה, חשבתי פשוט לשאול את בעל העניין ישר ולעניין מה נכון ומה לא, ולברר עד כמה תיאוריות הקונספירציה עוד חיות ובועטת בדמיון שלנו. בהנחה שיגידו לי את האמת כמובן.

ובכן רבותי, ביררתי, ומהמשרד הנייד בוושינגטון של חבר הכנסת עודה נמסר לשיחה מקומית כי "מכון דניאל אברהם אכן עורך קבלת פנים עבור המשלחת, אליה הוזמנו כל השגרירים בוושינגטון כולל כל השגרירים של מדינות ערב". עוד הסבירו לי אנשי הצוות של עודה כי הסיור לא מומן באופן מלא על ידי אף אדם, או ארגון. כרטיסי הטיסה וחלק מהלילות מומנו על ידי מזמינים שונים לאירועים השונים כגון המגזין פוריין פוליסי, ומכון דניאל אברמס, כנהוג בעולם האקטיביזם החברתי פוליטי הלא ממסדי. לא מדובר במשלחת בשירות משרד החוץ או פדרציה יהודית עשירה שמממנת לא פעם סיורים של אנשי ציבור.

> איימן עודה: השמאל צריך להחליט: האם אני, כאזרח ערבי, שותף או אויב?

ח"כ איימן עודה לצידו של חבר הקונגרס ג'ון לואיס, מי שהוביל לצד מרטין לות'ר קינג את מאבק השחורים ההיסטורי נגד האפלייה הגזענית וצעד עמו בצעדה המפורסמת בסלמה. (צילום: הרשימה המשותפת)

ח"כ איימן עודה לצידו של חבר הקונגרס ג'ון לואיס, מי שהוביל לצד מרטין לות'ר קינג את מאבק השחורים ההיסטורי נגד האפלייה הגזענית וצעד עמו בצעדה המפורסמת בסלמה. (צילום: הרשימה המשותפת)

רוב האנשים שאני מכירה מנתחים את המציאות של הפלסטינים בישראל פחות או יותר באותה צורה. כולנו נגד הריסת הכפרים הבלתי מוכרים, כולנו נגד סתימת פיות והוצאת התנועה האסלאמית מחוץ לחוק, כולנו  בעד שוויון זכויות וסיום הכיבוש. אז מה צורם כך כך אם עודה ינחת בחצר של בעלת בריתה של ישראל ויצעק שם את הדברים?

מה כל המבקרים רוצים? שלא ייסע בלי שיבטיחו לו מראש את שינוי המדיניות של אובמה כלפי ישראל? שלא ייפגש עם אף אחד שעלול לחשוב אחרת ממה שאנחנו הפלסטינים חושבים ומאמינים? שנציגי הפלסטינים צריכים לנצח להמשיך לשחק עם קומץ ציונים שחושבים שהם שמאל אמיתי? שהעשייה הפוליטית מתחילה ונגמרת בהצעות אי אמון, ובמשחק סכום אפס עם מרצ והמחנה הציוני בתוך גבולות הפוליטיקה המקומית?

האם מי שתוקף היום את התנהלותו של עודה באמת לא יודע מה הוא חושב, במה הוא מאמין ובאיזה דרך הוא מנסה לקדם את האג'נדה הציבורית שהוא מוביל ולא משתמעת לשתי פנים? יש כאלה שמתנגדים נחרצות לאידיאולוגיה של עודה, וזה בסדר, עם הדרך והחזון אפשר להתווכח. אבל להתנהל ולבקר כאילו עודה לא יודע מה פשר הקשר בין ארה״ב לישראל? כאילו יו"ר הרשימה המשותפת ואיש חד"ש לא שמע על הסיוע לישראל והתאום הביטחוני במזרח התיכון? עד כדי כך הוא לא מבין את מפת הכוחות העולמית?

עודה בסך הכל מבקש לשחק במגרש של הגדולים, ואם המצב הוא באמת חסר תקנה אז לפחות להשמיע את הקול השונה שיכאיב ולו לרגע לאנשי הקונגרס מחויטי החליפות השבויים בקסם הכסף היהודי והדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. עודה נבחר כיו"ר הרשימה המשותפת, ויישאר בתפקיד זה לפחות עד הבחירות הבאות, אז יעמוד למבחן הבוחרים שוב, ולכן לעת עתה הוא יכול לדבר בשם הגוף המוזר הזה.

במהלך הביקור ידבר עודה על החלטת ממשלת ישראל להוציא את התנועה האסלאמית מחוץ לחוק, על הכפרים הבלתי מוכרים, על הרדיפה והרצח של חפים מפשע ועוד, או במילותיו שלו כפי שנמסרו אתמול לשיחה מקומית: "טסתי לארצות הברית על מנת לעלות לשיח הבינלאומי את הסוגיות והבעיות של הציבור הערבי. אני מדבר פה על אפליה ממוסדת, על הפנים הלאומיות של העוני ועל מאה אלף אזרחים שחיים ללא חשמל ומים ותחת סכנת גירוש תמידית מאדמתם.

"אני כאן גם בשביל לקרוע את המסכה מעל השקרים של נתניהו, שביסס את כל שלטונו על הסתה כלפינו וממשיך לנסות למכור לעולם שאת הסכסוך הוא יכול לנהל. לא ניתן לנהל עם תחת כיבוש ושלטון צבאי, את הסכסוך לא ניתן לנהל אך ניתן לפתור על ידי סיום הכיבוש והסכם שלום שמבוסס על צדק ועצמאות לשני העמים".

ברור שהמדיניות של ארה"ב כלפי ישראל לא תשתנה בעקבות הביקור. הכיבוש גם הוא לא ייגמר, גם אם עודה ייפגש עם אובמה בכבודו ובעצמו. אך אפשר לעודד אנשי ציבור ופוליטיקאים אמריקאים להבין קצת יותר את המורכבות של המצב כאן, לשאול שאלות ולחבל בסיפור שישראל מוכרת לעולם.

את האפקט של הביקור הזה של עודה לא נראה מיד עם חזרתו לביצה המקומית והטובענית, אבל צריך להמשיך ולנסות לבנות גשרים להסברה בזירה הבינלאומית ובצורה יותר קבוצתית של כל חברי הכנסת מהרשימה. כרגע כל אחד מהם נוחת במקום אחר ומשחרר התבטאויות ללא תיאום, ופעמים רבות בלי שמישהו בכלל יודע שזה קרה. משימתו של מיעוט היא כביכול פשוטה אך מאוד קשה: "להתארגן", לבקש, למחות, למרוד, לכפור ברוב המדכא ולאתגר את כללי המשחק עד הסוף. על המגרש.   

> שינויים בלימודי האזרחות: מחזקים את היהודית, זורקים את הדמוקרטית

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
למה לא פרסמת ביוגרפיה? (צילומים: סטפן רוהל/קרן היינריך בל, תומר נויברג/פלאש90, אקטיבסטילס)

למה לא פרסמת ביוגרפיה? (צילומים: סטפן רוהל/קרן היינריך בל, תומר נויברג/פלאש90, אקטיבסטילס)

ההיסטוריה הסודית של המאבק הפמיניסטי נגד הכיבוש

למה נשים לא כותבות ביוגרפיה? איך זה להיות "אויבת העם"? האם לאמהות יש תפקיד במאבק? בעקבות "נאילה והאינתיפאדה", יולי נובק יצאה לדבר עם זהבה גלאון, עו"ד לאה צמל והעיתונאית ענת סרגוסטי, מהנשים שעומדות עשרות שנים בחזית המאבק בכיבוש

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf