איך קרה שדווקא הימין הקיצוני מחבר בין הכיבוש לזכויות להט"בים?

למרות שבפעם הראשונה מזה שנים, יש הבדלים של ממש בין עמדות המפלגות על הכיבוש, הנושא כמעט לא מדובר. אולי משום שהזירה עברה למקום אחר. בעיני החרד"לים, המאבק למען ההתנחלויות עובר דרך המאבק נגד ה"חילוניות" של המדינה 

מאת:
השאירו תגובה
א א א

הנושא הלא מדובר במערכת הבחירות הזו הוא עניין הכיבוש, הסכסוך היהודי פלסטיני, המצב הביטחוני והאופציות להסדר מדיני בדרך לשלום. זה לא קיים בין השאר בגלל היעדר הלחץ המדיני מהעולם – ארצות הברית שקועה במשבר טראמפ ואירופה עסוקה בענייניה – אבל גם בגלל שאף אחד לא רוצה להתעסק הפעם במצב הביטחוני.

לנתניהו אין תשובות על ההתדרדרות בשנה האחרונה בגבול עזה ובגדה עם הפלסטינים, ועם איראן בגבול סוריה, והוא מעדיף לדבר על התיקים שלו ועל היועץ המשפטי. הגנרלים בכחול לבן – שהקמפיין שלהם לכאורה היה צריך להתרכז בזה – חוששים שהדגשת הסיכונים הביטחוניים תניע אנשים ימינה. עדיף לסתום. הם לא בהכרח טועים:  פסיכולוגים פוליטים מצביעים שלפעמים להפחדה יש תגובת נגד. מחקר שנערך לאחרונה חשף אנשים לקמפיינים שונים בנושאי אקלים וסביבה. מסתבר שכאשר אנשים נחשפים לסכנות לעתיד כדור הארץ ולחשש מהעתיד, הם נעים ימינה ומגיבים בהסתגרות שבטית, בעוינות כלפי מי שלא חלק מהשבט, בכוחניות ובאדישות כלפי כדור הארץ. מסרים חיוביים בהקשר של האקלים מובילים דווקא לעניין גובר ורצון לשתף פעולה עם קבוצות אחרות.

כך או כך, התוצאה היא שלא מדברים על המצב הביטחוני. יש כאן בעיה כפולה. אי-דיבור על הכיבוש ועל הסכסוך מרחיק את פתרונו. יותר מכך: אנחנו, הישראלים, מפסידים בכך שהדיון על הסכסוך נעדר, משום שהפעם – ואני לא זוכר כזו פעם בעבר – לכל אחת מהמפלגות המרכזיות יש עמדה שונה בנושא הפיתרון לסכסוך, עמדה שמן הסתם מייצגת הרבה ישראלים. החל בהבדלים בין חד"ש ובל"ד, שרצות ברשימות שונות, ועד הפתרונות הקלאסיים של ארגוני השלום, יוזמת ז'נבה ומתווה קלינטון המעודכן (מרצ), המדינית החדשה של מפלגת העבודה (הקפאה מחוץ לגושים מייד, חוק פינוי פיצוי תוך חצי שנה, משאל עם על ירושלים), הסדר אזורי (הגנרלים של חוסן לישראל השולטים בכחול לבן), ניהול הסכסוך והשקעה בלגיטימציה הבינלאומית להתנחלויות (נתניהו. משותף גם לליברמן וכחלון), אוטונומיה בדומה למתווה אוסלו (בנט ושקד) והסיפוח של סמוטריץ'. כאמור, אנחנו לא זוכים לדיון אמיתי בין כל התפיסות הללו. במקום זה, המועמדים מצטלמים אוכלים פלאפל בקרית שמונה או שטות אחרת.

רבני הישיבה בעלי מאמינים שמאבק למען זכויות להט"בים הוא דרך לפגוע בהתנחלויות. ח"כ בצלאל סמוטריץ, יוזם "מצעד הבהמות" (צילום: יונתן סינדל / פלאש 90)

רבני הישיבה בעלי מאמינים שמאבק למען זכויות להט"בים הוא דרך לפגוע בהתנחלויות. ח"כ בצלאל סמוטריץ, יוזם "מצעד הבהמות" (צילום: יונתן סינדל / פלאש 90)

על מה כן מדברים וטוב שכך? על נושאי דת ומדינה. בעבר התייחסות לנושאים האלה כללו הצבעה למועמד שרץ על טיקט אנטי-חרדי (נגייס אותם, ניקח להם את הכסף, נבטל להם תווי נכה וכו') ומנגד הצבעת חרדה למפלגות החרדיות. הפעם זה נהיה רציני יותר, כנראה בזכות הבחירות המקומיות ששטפו את ישראל בשיח מתחדש בנושאי דת ומדינה, ובזכות התעוררות הפרוגרסיבית הכללית.

לצד ארגונים כמו הפורום החילוני, ישראל חופשית, חדו"ש ועוד, אי אפשר להכחיש שבשנים האחרונות שאלת דת ומדינה היא כבר בכלל לא עניין חילוני: מי שמצעיד את המאבקים בנושאים האלה הם בני הציונות הדתית.  רבני צהר, עתים, נאמני תורה ועבודה, השגחה פרטית, מבוי סתום, חברותא, בת קול ועוד ועוד ארגונים הקשורים לציונות הדתית מנהלים מאבקים בתחומים כמו מונופול הרבנות, נישואים אזרחיים, פרהסיה ציבורית, בתי הדין הרבניים, מסורבות גט, גיור ואפילו זכויות להט"ב.

נכון, המאבקים האלה מאפשרים לצעירים הדתים לחמוק מהתמודדות בנושא הכיבוש, אבל אין ספק שהדור החדש, העדכני והרציני הזה מעיר מחדש את הדיון בנושאים האלה. אם קודם לכן היה למאבקים האלה דגש ליברלי-בורגני ואפילו קצת פאשיסטי  (ה"ממזרים" הללו עשו צבא! איך לא נתיר להם להתחתן?), קם היום שיח אחר. הפרוגרסיביות הזו אצל הצעירים הדתיים  מתבטאת גם בדפוסי הצבעה ללפיד, וכעת לימין החדש. אמא שולמית אלוני מחייכת מלמעלה.

מהצד השני, גם בתנועות האנטי פרוגרסיביות השתנו השחקנים: החרדים נגררים למאבקים האלה בלית ברירה, והכוח המוביל הם החרד"לים, ששבו ארצה אחרי שנות גלות מעבר לקו הירוק. הכוונה באופן ספציפי לחלק מתלמידי הרב צבי טאו, שהחליטו להיאבק נגד חילוניותה של ישראל (אלה הם בעיקר מאבקי מנע) ומהווים היום את ראש החץ: במאבק נגד הכותל הרפורמי, נגד רבני צוהר, נגד גיוס נשים לצבא, נגד מצעד הגאווה, נגד הבנייה בגשר יהודית בתל אביב, נגד עבודות הרכבת בשבת, חוק המרכולים והעתירות שהולידו אותו. החרד"לים מתייצבים נגד הדתיים, כשהיריבים הוותיקים – החרדים והשמאלנים של פעם – מצטרפים לפי העניין, אך מבינים ומתעסקים בזה פחות ופחות.

הזכרתי את הרב טאו, ללא ספק בכיר הרבנים בציונות הדתית היום (זה לא כמו להגיד "בכיר הרבנים החרדים"), שנהג לדבר רבות על כך שהמאבק של השמאל נגד מפעל ההתנחלויות הוא כיסוי למאבק ליברלי בדתיים ובדת. תלמידיו למדו ממנו שיש להחזיר מלחמה בנושאים הליברליים מתוך חשבון מפולפל שבמשתמע זה יחזק את ההתנחלויות.

ההצטרפות של תלמידיו למאבקים נגד ה"חילוניות" של המדינה חושפת את הדרך שבה הרב טאו רואה את ההתנחלויות – מפעל לקידום אנטי פרוגרסיביות, מחסום אחרון מפני "המגיפה" הפמיניסטית והלהט"בית, שתלמידיו, רבני מכינת עלי למשל, מבוהלים ממנה עד אימה. כלומר, לא ה"שמאלנים" יוצרים את הקשר בין הכיבוש ובין מאבקים נגד זכויות להט"בים ומאבקים אנטי-ליברליים אחרים. תלמידי הרב טאו עושים זאת בעצמם. לפחות בעיני רבני המתנחלים, ההפסדים שלהם במגרש של נושאי הדת ומדינה יובילו להפסדים גם במגרש החשוב יותר – והלא מדובר – המאבק למען המשך כיבוש.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

הילדים נושאים על גבם את מעמדם של הוריהם . אילוסטרציה (יונתן זינדל/ פלאש90)

מחקר חדש מוכיח: מערכת החינוך משמרת פערים מדור לדור

מחקר חדש ומקיף בארה"ב מצא כי הסיכויים של ילדים שנולדו להורים מהחמישון התחתון להמשיך ללימודים על תיכוניים הוא נמוך משמעותית מילדים להורים בחמישון העליון: 28 אחוז לעומת 78 אחוז, בהתאמה. כך משמרת מערכת החינוך פערים מעמדיים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf