עשרות תושבי בקעת הירדן פונו מבתיהם השבוע לטובת אימונים צבאיים

משפחות שלמות נאלצו לשבת בלי עבודה בזמן שטנקים מסתובבים בחצרות הבתים. בצבא יש מי שמודה שהכוונה באימונים להזיז אנשים מבתיהם. את תושבי ההתנחלויות והמאחז החדש באזור איש לא עוקר לטובת שטח אש

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כתבה וצילמה: קרן מנור

מאז יום ראשון ועד יום חמישי השבוע התאמן הצבא בשטחים המוגדרים כשטחי אש ברחבי בקעת הירדן. כתוצאה מכך אולצו עשר משפחות מקהילות א-ראס אל אחמר ושלוש משפחות מח'ירבת חומסה להתפנות מבתיהן בשעות היום – סה"כ כ-91 נפשות, בהן חמישה עשר ילדים. כמאה משפחות נוספות המתגוררות בקהילות שונות בצפון בקעת הירדן, סמוך לשטחי האימונים, נדרשו לא לצאת מאזור ביתן ולא לרעות את הכבשים שלהן בגבעות הסמוכות במהלך ימי האימונים.

> החופש מחנך: תנו לנוער לשוטט!

תרגיל צבאי בבקעת הירדן. 8 בדצמבר 2016. (קרן מנור/אקטיבסטילס)

תרגיל צבאי בבקעת הירדן. 8 בדצמבר 2016. (קרן מנור/אקטיבסטילס)

זו לא הפעם הראשונה שבה מתבצעים תרגילים צבאיים באזורים מיושבים בבקעת הירדן. למעשה נראה כי תושבי קהילות א-ראס אל אחמר וח'ירבת חומסה בבקעה נאלצים לפנות את בתיהם כל כמה חודשים באותה התואנה. לפי נתוני "בצלם", בשנת 2015 פונו משפחות מא-ראס אל אחמר בשמונה מועדים שונים, ומשפחות מח'ירבת חומסה פונו 19 פעמים באותה השנה (!!) בשל תרגילים צבאיים.

שלשום (חמישי), היום האחרון של האימון, סיפר עלי בני עודה, תושב א-ראס אל אחמר, לשיחה מקומית שבכל פעם שהצבא מגיע להתאמן הם צריכים להתפנות ולהשאיר את הצאן במכלאות ליד המאהל כל היום לבד. כשאי אפשר להוציא את החיות למרעה, או לעבד את האדמה, המשמעות היא פגיעה בפרנסתן של המשפחות, שרובן חיות מחקלאות ומצאן. "אנחנו יורדים בלי כלום, רק עם הבגדים שעל גופנו ונשארים שם (באדמות חקלאיות אחרות באזור, ק"מ) שעות בלי כלום, בלי שום אספקה. אפילו מים אנחנו לא יכולים ללכת להביא מהבתים כי יש שם אימונים".

את מעט הציוד והמים הם לקחו איתם ברגל, כי לפני האימון הגיע הצבא והחרים להם את הטרקטור. רק במהלך החודשיים האחרונים החרים הצבא עשרה טרקטורים ממשפחות בקהילת א-ראס אל אחמר. "זה האזור היחיד שיש לנו", אומר עלי, "אם היה לנו לאן ללכת היינו הולכים, אבל אם נלך מפה נצטרך למכור את כל הצאן". בחודש ינואר לפני שנה, בשל תנאי מזג האוויר הקשים לא התאפשר פינויין של עשר משפחות מא-ראס אל אחמר מבתיהן, אולם זה לא עצר את הצבא שהתמקם וירה סמוך לאוהלי המשפחות, והותיר אחריו נזק לשדות החקלאיים ולכביש הגישה לכפר. "זה משפיע עלינו מאוד, בייחוד על הילדים. הם חולמים על זה בלילה. אפילו בשינה הם לפעמים בוכים. הם מפחדים מהאימונים כי הם קרובים. מה נעשה.. החיים שלנו קשים", מסכם עלי.

> לא רק בבקעה: הריסות בתים טובת שטח אש בדרום הר חברון

נגמ"ש בחנייה. בקעת הירדן, 8 בדצמבר 2016. (קרן מנור/אקטיבסטילס)

נגמ"ש בחנייה. בקעת הירדן, 8 בדצמבר 2016. (קרן מנור/אקטיבסטילס)

נפלי פגזים בחצר

אוטו-גלידה עובר בין החיילים להנעים את ההפסקות בין האימונים, ותושבים פלסטינים שלא נאלצו להתפנות צופים מחוץ לבתיהם על הטנקים שעוברים ליד הבית או על הנגמ"ש שחונה בחצר. "לא עשו לנו בעיות", אומרים לי כמה מהם, "רק אמרו לנו לא להסתובב ולא לצאת עם הכבשים מעבר לסביבות הבית בימים האלו".

88 אחוזים משטח בקעת הירדן, המהווה מעט יותר מרבע משטח הגדה המערבית, מוגדרים כשטח C. כמעט כל מקום שאליו יפנה פלסטיני הגר בבקעה מוגדר כשטח התנחלות, שמורת טבע או שטח אש ולפי הגדרות אלו נגזרות הגבלות התנועה, הבנייה או אפילו השהייה החלות עליו. חיים תחת משטר שבו בעיקר הכל אסור.

כ-2,700 פלסטינים הגרים בכ-20 קהילות רועים קטנות חיים בשטח המוגדר על ידי הצבא מאז שנות ה-70 כשטח אש. בשנת 2009 החל הצבא להציב באופן שיטתי עשרות קוביות בטון סמוך לקהילות אלו, המכריזות על השטח כשטח אש אשר הכניסה אליו אסורה, והחל משנת 2012 נהפכת השיטה של פינוי משפחות מאזורים אלו לטובת אימונים צבאים ליותר ויותר שכיחה, עד שכיום זה כמעט נראה כעניין שבשגרה.

עקבות הכוחות נשארו בשטח אחרי אימוני הימים האחרונים. תחקירן בצלם, עארף דראר'מה, מדווח על 500 דונם של אדמה חקלאית הרוסה, שיועדה לגידול תירס, שהשאיר הצבא אחריו באימון השבוע. בנוסף, אימונים צבאיים בשטחים מיושבים כרוכים בסיכון חיי התושבים מנפלים שנותרים בשטח. מיותר לציין – פינוי תושבים לצורך אימונים מנוגד לכללי המשפט ההומניטארי הבינלאומי וישראל, ככוח הכובש, אינה רשאית להשתמש בשטח הכבוש לצרכים צבאיים כלליים כגון אימונים.

בשנת 2009 הציב הצבא עשרות קוביות בטון המכריזות על שטח אש אשר הכניסה אליו אסורה בכניסה לאזורי המגורים של קהילות רועים בבקעה. 18 ביוני 2009. (קרן מנור/אקטיבסטילס)

בשנת 2009 הציב הצבא עשרות קוביות בטון המכריזות על שטח אש אשר הכניסה אליו אסורה בכניסה לאזורי המגורים של קהילות רועים בבקעה. 18 ביוני 2009. (קרן מנור/אקטיבסטילס)

"כאשר הגייסות דורכים, אנשים זזים הצידה"

בכתבה שפרסמה במאי 2014 בעיתון "הארץ", הצביעה העיתונאית עמירה הס על הגברת האימונים הצבאיים מאז שנת 2012 בשטחי האש בבקעת הירדן ובאזורים אחרים בגדה, כמגמה מכוונת שמטרתה לצמצם את מספר התושבים הפלסטינים וכאמצעי נגד בנייה לא חוקית. הס חשפה פרוטוקול של דיון סגור שהתקיים בכנסת במהלכו "אל"מ עינב שלו, קצין אג"מ בפיקוד מרכז, טען בפני משתתפי הישיבה שהרצון לפעול נגד תופעת הבב"חים (בנייה בלתי חוקית) היא אחת הסיבות המרכזיות שצה"ל מגביר בתקופה האחרונה את האימונים בבקעת הירדן". בהמשך אמר אותו אל"מ כי:

אני חושב שאחד ההליכים הטובים שיכולים לחמוק בין האצבעות הם חזרה של שטחי אש למקום שבו הם אמורים להיות והם עדיין לא שם. (זו) אחת הסיבות המרכזיות שאנחנו מורידים כמערכת צבאית הרבה מהאימונים לבקעה. זאת אומרת, כל מי שמסתכל על תרגיל האוגדה האחרון עם מטוסי קרב, מסוקים וטנקים שיורים וכולי, אני מנסה ללכת עשורים אחורה ולא אזכור את זה. אנחנו עכשיו מכניסים תרגיל אוגדה נוסף במרחב הזה.

הסיפור הזה של המאבק על שטחי האש הוא יותר מהוועדה כאן ומעבודת הפיקוח המצוינת שעושה מרקו (בן שבת, מנהל יחידת הפיקוח באיו"ש של משרד הביטחון, ע"ה) יחד אתנו. אני חושב שהתנועה של רק"ם (רכב קרבי משוריין) ורכב וכולי במרחב הזה ואלפי חיילים שהולכים, היא מזיזה הצדה. כאשר הגייסות דורכים, אנשים זזים הצדה ואני לא עושה כאן הבחנה בין יהודים לפלסטינים אלא אני מדבר באופן כללי…. יש מקומות כאלה, (בהם) רידדנו את כמות האימונים בצורה משמעותית, צמחו שם יבליות. [ההדגשה לא במקור]

מספיק להסתכל על סיפורו של עלי בני עודה ומשפחתו כדי להבין שאל"מ שלו כנראה צודק ביחס לאפקטיביות האימונים הצבאיים ככלי ליצירת לחץ שיטתי על תושבי האזור הפלסטינים "לזוז הצידה". מרעה שלא יכול לרעות, אדמה חקלאית הרוסה וציוד חקלאי מוחרם יעזרו להקשות על אוכלוסיה, שברובה המכריע חיה על חקלאות וצאן, לשרוד.

> מאות הפגינו לזכר השר הפלסטיני שמת בהפגנה

תרגיל צבאי עובר ליד מאהל משפחה פלסטינית בבקעת הירדן. 8 בדצמבר 2016. (קרן מנור/אקטיבסטילס)

תרגיל צבאי עובר ליד מאהל משפחה פלסטינית בבקעת הירדן. 8 בדצמבר 2016. (קרן מנור/אקטיבסטילס)

אל"מ שלו גם אומר שהוא לא עושה הבחנה בין יהודים ופלסטינים. אבל המציאות בשטח דווקא כן. מאוד לא מפתיע כי אף לא אחד מ-39 מהמאחזים או ההתנחלויות ברחבי הבקעה מושפע מהאימונים הצבאיים, וכי התנהלות החיים התקינה של המתנחלים באזור נותרה על כנה למרות התכיפות העולה שבה מתבצעים האימונים.

למעשה, ממש באותו הזמן, על גבעה אחרת, סמוך להתנחלות מכולה, גדל לו מאחז חדש. לקארוון ולדיר המוקמים כבר כחודשיים, צפוייה התרחבות – כפי שמעידה גינה בהתהוות וערימת החפצים המונחת על הקרקע וכוללת בין השאר מספר לא קטן של מיטות וכמה רהיטים.

מאבק נגד תופעת בנייה לא חוקית? תלוי איך מסתכלים על זה.

> איך לעזור לאדם הממודד עם כאב כרוני?

הכנה להרחבה, מאחז חדש מוקם ליד ההתנחלות מחולה. בקעת הירדן, 8 בדצמבר 2016. (קרן מנור/אקטיבסטילס)

הכנה להרחבה, מאחז חדש מוקם ליד ההתנחלות מחולה. בקעת הירדן, 8 בדצמבר 2016. (קרן מנור/אקטיבסטילס)

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

מדוע כל כך בטוחים שהם מסוכנים? אילוסטרציה (Raul Lieberwirth, flickr, CC BY-NC-ND 2.0)

הנתונים מראים: מי שאובחן כחולה נפש לא מסוכן יותר מהאחרים

המרצות בכנס האגודה הישראלית לקרימינולגיה טענו שמי שאובחנו כחולי נפש מסוכנים יותר מאשר כלל הציבור. אני טענתי ההפך. ציפיתי לוויכוח, אבל הוא לא בא. כנראה הטענה הזו עדיין נועזת מדי

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf