"גביע הזהב" הפלסטיני: ישראל מנעה כניסת שחקנים עזתים לגדה

מאת |

האיסור מגיע ימים לאחר שהמדינה מנעה משבעה פלסטינים אזרחי ישראל לצאת למשחק של קבוצתם החברונאית בעזה. הפעם, אין ספק, יגיע העניין לדיון בפיפ"א. הפלסטינים: נשחק בכל הרכב, אפילו עם עשרה שחקנים

פעם בשנה מתקיים משחק בגדה המערבית בין מחזיקת הגביע של רצועת עזה למחזיקת הגביע של הגדה המערבית. אולם גם השנה, כפי שקרה בשנה שעברה, רובצת עננה של אפשרות ביטול המשחק בשל מניעת כניסתם של מספר שחקנים עזתים לחברון.

בשנה שעברה התירה ישראל בסופו של דבר את כניסתה של כל המשלחת העזתית לחברון – 37 חברים היו אז במשלחת של איתיחאד שג'אעיה –  והמשחק החגיגי התקיים כמתוכנן. אולם השנה ישראל עשויה לעמוד בסירובה, דבר ששם בספק את קיומו של המשחק, ושיביא ללא ספק את העניין לפתחה של פיפ"א, שכזכור מינתה לפני כשנה ועדה מיוחדת לבחינת המכשולים שמציבה ישראל על פיתוח הספורט הפלסטיני בגדה וברצועת עזה.

שחקני קבוצת שבאב ח'אן יונס, אשר הפסידה השבוע במשחק הראשון 1-0, הגיעו למחסום ארז עם משלחת של 37 איש, בדיוק כמו בשנה שעברה. אולם בסופו של דבר אישרה ישראל את כניסתם של 22 איש בלבד, ומנעה מטעמי ביטחון את כניסתם של 15 חברים נוספים במשלחת, כך לפי סוכנות הידיעות הפלסטינית ספא. מבחינת שחקנים פעילים, אישרה ישראל רק את כניסתם של 11 שחקני ח'אן יונס, דבר שיקשה מאוד על קיום תקין של המשחק.

> ללא שבעה משחקניה שנותרו מעבר למחסום, חברון נצחה את ח'אן יונס

ג'יבריל רג'וב, יו"ר ההתאחדות הכדורגל הפלסטינית (יותם רונן/אקטיבסטילס)

אור ירוק או ביטול? ג'יבריל רג'וב, יו"ר ההתאחדות הכדורגל הפלסטינית (יותם רונן/אקטיבסטילס)

ההערכה: המשחק יתקיים למרות הכל

במאמר ב"הארץ" צוין כי השב"כ הוא זה שקיבל את ההחלטה בנושא, ושלדברי הארגון "לאחר בדיקות שבוצעו הוחלט להתנגד למעברם של חלק מחברי הקבוצה על רקע חומר ביטחוני שלילי ולנוכח המצב הביטחוני". כמו כן צוין כי יש סכנת ביטול של המשחק, בשלב המצב.

מנגד, התאחדות הכדורגל הפלסטינית הודיעה שתקיים מחר (שבת) בשעות הבוקר ישיבה דרמטית, עם נציגי עזה והגדה בהתאחדות, וכי בשעה 13:00 תתקיים מסיבת עיתונאים משותפת. לפי הערכות מתחזקות, תודיע התאחדות הכדורגל הפלסטינית מחר במסיבת העיתונאים על קיומו התקין של המשחק (שנקבע ליום שבת בשעה 18:00) גם אם יהיו לשבאב ח'אן יונס רק 11 שחקנים, דבר שלא יאפשר להם לקיים אף חילוף.

ההחלטה נשענת, כך נראה, על שלוש סיבות: ראשית, רצון שלא לפגוע בקיום המשחק ובספורט הפלסטיני, ולא לתת לישראל "להרוס את החגיגה"; שנית, גם אהלי אל-ח'ליל כזכור שיחקה בעזה בהתמודדות הראשונה בין הקבוצות בהרכב חסר מאוד, כשברשותה אפשרות לערוך רק שני חילופים; ושלישית, על מנת שהטענות הפלסטינית בדבר מניעת קידום הספורט בגדה וברצועה ייראו הלכה למעשה ולא רק יישמעו.

בכל מקרה, אם כך או אם כך, דבר אחד נראה ברור למדי: כל גורמי הספורט הפלסטיניים בטוחים כי העניין יגיע שוב לפתחה של פיפ"א.

> אין סיבה ללמוד ליבה: לא לחרדים ולא בכלל

ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

אני בדרך כלל מספר את סיפור חיי דרך השפה הערבית. למדתי ערבית בכל המסגרות הישראליות הרשמיות וה"רגילות": בית ספר, חטיבה, תיכון, בגרות ואז בין היתר בצבא. וכך, בגיל 22 הייתי אמנם אחרי 10 שנות "ערבית", אבל לא יכולתי להגיד מילה, ולא הכרתי בעצם אף פלסטיני באמת.

נפתחתי לעולם והשתניתי מכל הבחינות בזכות הערבית האחרת, החיה והנושמת, שנחשפתי אליה מאז: בבית הספר הדו-לשוני בירושלים, בבית ספר חסן עראפה ביפו, ברופאים לזכויות אדם, בלימודי תואר שני במחלקה למזרח תיכון בלונדון, ובדוקטורט בקיימברידג' עם מנחה פלסטיני.

הערבית הזו לקחה אותי למסע שעודנו נמשך: אל עבר ההיסטוריה של לימודי הערבית בארץ, אל קשר אחר שהתקיים בין יהודים לבין ערבית, ובין יהודים לבין ערבים, אל עבר המציאות הפלסטינית והחיים של אלו החיים בצל אפליה מכאן ותחת כיבוש משם, וגם אל הפוטנציאל הטמון בערבית. במילים אחרות, התחלתי להבין איך אפשר – דרך השפה הערבית –  לחשוב כאן על מציאות אחרת.

לעמוד הכותב
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
silencej89sjf