כפלסטיני אני יודע: אין נחמה בנקמה

"אני מסרב לתת יד להפשטת האנושיות שבי. אני מסרב לבנות את החלום הלאומי שלי על דמם של אזרחים". העיתונאי הפלסטיני טלאל אל-ג'עברי מגנה את הפיגוע בבית הכנסת, שאלוהים לא שכן בו באותו הבוקר

מאת:
השאירו תגובה
א א א

 כותב אורח: טלאל אל-ג׳עברי

הדבר הראשון שאני עושה כל בוקר לפני שאני יוצא מהמיטה הוא לכבות את מצב הטיסה בטלפון שלי ולקרוא את החדשות. מעולם לא נתקלתי בחדשות חיוביות, ואני בטוח שלפתוח את היום בצורה הזאת זה לא דבר בריא, ולמרות זאת זה מה שאני עושה. ביום שלישי שעבר התעוררתי כפי שעשו רבים אחרים, לסיפור הזה: ארבעה ישראלים נהרגו בתקרית ירי בבית כנסת. מבחינה אישית, אני פשוט לא יכול ולא מוכן לקבל את הרעיון של לרצוח אנשים במהלך תפילה. אחרי הכל, בתי כנסת, כנסיות ומסגדים הם בתי האלוהים. אבל אלוהים לא היה בבית הכנסת קהילת בני תורה באותו בוקר.

יש אנשים שלא יסכימו איתי. אכן, יש כאלה שאפילו חגגו את המתקפה בבית הכנסת. ייתכן שחלק מהם רואים את ההצדקה לכך כנגד ההרוגים הרבים בידי הצבא הישראלי במהלך המלחמה האחרונה בעזה, כנקמה על הרצח הברוטלי של מוחמד אבו-ח'דיר בידי מתנחלים ישראלים, כמחאה על המצב המתמשך במסגד אל-אקצא או איזושהי צורה של ענישה על מותו של יוסוף חסן אל-רמוני יום קודם.

> ירושלים שלי, תשעה קבין של הוד ושל כאב

זירת הפיגוע בבית הכנסת בשכונת הר נוף (אורן זיו/אקטיבסטילס)

זירת הפיגוע בבית הכנסת בשכונת הר נוף (אורן זיו/אקטיבסטילס)

מה שלבטח עולה מתוך האירועים של חצי השנה האחרונה זה האופן הגובר והולך בו הקונפליקט הזה מפשיט אנשים מהאנושיות שלהם – משני צידי המתרס. כבן-אנוש, אני מוצא את המתקפה בבית הכנסת כדבר בלתי מקובל בעליל, ואף יותר מכך אני חש זאת כפלסטיני, מכיוון שזה פשוט מרגיש כל כך מוכר. כאשר שכבתי שם במיטה וקראתי את החדשות, לא יכולתי שלא להיזכר בילדותי. המחשבות שלי נדדו לטבח במסגד אל-אקצא ב-1990, כאשר עשרות פלסטינים נרצחו ונפצעו. הן גם נדדו לטבח במסגד איברהימי בחברון (מערת המכפלה), כאשר מנתח אמריקאי-ישראלי ירה למוות בעשרות מאמינים מוסלמים בזמן שהם התפללו.

נזכרתי גם במסגד שנשרף מוקדם יותר בנובמבר על ידי מתנחלים ישראלים, ובמספר רב של מסגדים אחרים שזכו לגורל דומה בידי אלימות המתנחלים או הפצצות הצבא. נזכרתי גם במספר רב של כנסיות שהושחתו בידי ישראלים ימנים וכוסו בסיסמאות העולבות בישו.

בשבוע שעבר, בזמן שעסקתי בצילומים לסרט דוקומנטרי בדורא אל-קרע, כפר פלסטיני צמוד להתנחלות בית-אל, נתקלתי בקונטיינר של משלוחים עם המילה העברית "נקמה" שרוססה על הדופן בידי המתנחלים מהאזור, ולא יכולתי שלא לתהות על מה הם מחפשים נקמה. הממשלה שלהם הורגת בממוצע פלסטיני אחד כל שלושה ימים. הם מתגוררים בנוחות בשטחים הכבושים בגדה המערבית. הם יוצאים למתקפות נגד האוכלוסיה האזרחית הפלסטינית על פי שיקול דעתם וללא עזרה. ועדיין הם אלו שקוראים לנקמה.

הם בונים מקדשים ליהודים שרצחו פלסטינים, כמו ברוך גולדשטיין, והם סוגדים לרב מאיר כהנא, אשר דעותיו האנטי-פלסטיניות תורגמו לעיתים קרובות לפעולות אלימות. אלו אנשים המשמידים חפים מפשע במהלך תפילה, הרוצחים אזרחים על אוטובוסים, היורים בחקלאים.

וזו הסיבה שאני לא סולח על מתקפת הנגד בבית הכנסת. מכיוון שאני מסרב לתת יד להפשטת האנושיות שבי; מכיוון שאני מסרב לבנות את החלום הלאומי שלי על דמם של אזרחים; מכיוון שאני מסרב לרדת לרמה של אותם אנשים שחוגגים את האלימות נגד הפלסטינים וקוראים ל״נקמה״.

טלאל אל-ג׳עברי הוא יוצר דוקומנטרי ועיתונאי פלסטיני זוכה פרסים ממזרח ירושלים.

הוא מצייץ ב @TalalJabari.

 הרשימה התפרסמה במקור באנגלית באתר 972+. תרגמה מאנגלית: מיכל מוגרבי

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
מטה הרשימה המשותפת בנצרת, 17 בספטמבר 2019 (צילום: סמאח סלאימה)

מטה הרשימה המשותפת בנצרת, 17 בספטמבר 2019 (צילום: סמאח סלאימה)

"המצב יותר טוב מאפריל, אבל זה לא מספיק"

בקלפיות בחברה הערבית המצב מעורב. בכפר טורעאן, הצביע מדד קיוסק הפלאפל על שיפור בשיעור ההצבעה. בכפר כנא המצב היה הפוך. בנצרת שיעורי ההצבעה היו טובים לעומת אפריל, אך לא לעומת 2015. ובמטה הרשימה המשותפת חוששים כי היהודים מצביעים בשיעור של 2:1 לעומת הערבים, והמצב מסוכן

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf