איפה היה אבי יששכרוף כשחיילים ירו בעיתונאים פלסטינים?

מאת |

מכות, ירי, מעצרים, הגבלות על חופש התנועה ופגיעה בסיקור הם חלק יום-יומי בעבודתם של עיתונאים פלסטינים. בחברה הפלסטינית התגייסו נגד הפגיעה בכתב ישראלי, אך איפה ההתגייסות המקבילה בישראל?

כותב אורח: עזיז אבו-שרה

בשבוע שעבר תקפה חבורה של מפגינים פלסטינים את העיתונאי אבי יששכרוף ואת הצלם דניאל בוק במהלך הפגנה בביתוניא, יום לאחר הרג שני נערים בהפגנת יום הנכבה באותו מקום. לדברי יששכרוף הוא התבקש על ידי עיתונאים פלסטינים לעזוב את המקום, וכשסירב לעשות כן הוקף על ידי מפגינים זועמים, שלדבריו ניסו לערוך בו "לינץ'". בסופו של דבר הוא זכה לליווי של שני אנשי ביטחון פלסטינים שהרחיקו אותו מהאזור. אירועים מסוג זה יכולים להיות מאוד מדכדכים, במיוחד בשביל עיתונאים שרק מנסים לעשות את עבודתם.

> על שני נערים שמתו באמת, ועיתונאי אחד שעבר כמעט-לינץ', אבל לא באמת

התקרית הזאת מעלה מספר סוגיות חשובות הנוגעות לנגישות ולשיתוף הפעולה בין עיתונאים ישראלים ופלסטינים.

שנים ארוכות של סכסוך ושל משא ומתן כושל הצליחו לערער את האמון בין מפגינים פלסטינים ועיתונאים ישראלים. פלסטינים רבים מרגישים שהם לא יכולים לסמוך על כך שתמונות שצילמו ישראלים לא ישמשו אחר כך למעצרם של המפגינים. גם הידיעה שעיתונאים ישראלים יכולים בכל רגע נתון לקבל זימון לשירות מילואים בצה"ל מסבכת את יחסיהם עם החברה הפלסטינית.

אעיד מניסיוני האישי: כשעבדתי על צילום הסדרה "אזור סכסוך" (Conflict Zone) בשביל נשיונל ג'יאוגרפיק האתגר הגדול ביותר שלי היה הצורך להתגבר על חשדנותם של המסוקרים, בין אם הם מתנחלים, חיילים או מפגינים בנבי סאלח. כך למשל הוסכם מראש שלא נצלם את פניהם החשופות של זורקי אבנים, כי הצילומים יוכלו אחר כך להוביל למעצרם. בדומה, כשביקרנו בבסיסי צבא התבקשנו כמה פעמים שלא לצלם עצמים או אנשים מסוימים מטעמי ביטחון.

עוד נקודה כואבת שמזכיר יששכרוף היא מניעת הגישה של עיתונאים פלסטינים רבים לתוך ישראל, וכנגזרת מכך אי-יכולתם לסקר שום דבר מחוץ לגדה המערבית ורצועת עזה. עיתונאים ישראלים יכולים להכנס בחופשיות לגדה, מה שמעניק להם יתרון לא הוגן על פני עמיתיהם הפלסטינים. כך שאין פלא שיש בין אלה האחרונים מי שקוראים להטיל מגבלות על כניסת ישראלים לגדה, בין היתר מכיוון שיש המרגישים שהפריבילגיות של עיתונאים ישראלים הן בבואה של הכיבוש כולו.

חיילים עוצרים, תוקפים ופוצעים עיתונאים פלסטינים דרך קבע (אקטיבסטילס)

חיילים עוצרים, תוקפים ופוצעים עיתונאים פלסטינים דרך קבע (אקטיבסטילס)

עוד בניגוד לעיתונאים ישראלים, עיתונאים פלסטינים נעצרים, מוכים ונורים על ידי חיילים. בזמן שהתקשורת הישראלית הייתה עסוקה בסיקור הסיפור של יששכרוף היא לא טרחה לדווח על כך שהעיתונאים עיסאם א-רימאווי ועבדול-כרים מסטיף נורו על ידי חיילים בזמן שסיקרו את הפגנות יום הנכבה. תקריות כאלה לא פעם נעלמות מעיניה של התקשורת הישראלית.

ביום שאחרי התקרית בביתוניא אני תוהה אם יששכרוף ועיתונאים אחרים מתחילים לשאול את עצמם מי בישראל יכול לעזור בשמירה על זכויותיהם של עיתונאים פלסטינים. ועדות התיאום של המאבק העממי (שמארגנות הפגנות בלתי חמושות ברחבי הגדה המערבית כל שבוע), הרשות הפלסטינית וארגונים נוספים המתנגדים לכיבוש גינו את ההתקפה על יששכרוף והוקיעו נחרצות את האלימות נגד העיתונאים. הושמעו הבטחות שתוענק הגנה לעיתונאים בלי קשר לשייכותם הלאומית. אפילו הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס אירח את יששכרוף מספר ימים לאחר התקרית, והבטיח לו שיתנגד לכל ניסיון לצמצם את חופש הפעולה של התקשורת.

מתי נשמע שבנימין נתניהו מזמין את עיסאם א-רימאווי ועבדול-כרים מסטיף או דומיהם אליו כדי לגנות את ההתקפות עליהם? מתי תעניק ממשלת ישראל לעיתונאים פלסטינים את הגישה החופשית שהפלסטינים מעניקים לעיתונאים ישראלים?

אני מניח שלעולם לא אזכה לקבל תשובות על שאלותיי. אחרי הכל, כעיתונאי פלסטיני אני לא נהנה מגישה נוחה לנתניהו כמו שיששכרוף מקבל אצל עבאס.

עזיז אבו-שרה הוא עיתונאי פלסטיני המתגורר בירושלים ובוושינגטון. בין היתר הוא מפעיל בלוג באתר 972+ הפוסט פורסם במקור באנגלית באתר 972+ ותורגם על ידי חגי מטר

ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

זהו הערוץ הכללי של "שיחה מקומית", מקומם של מאמרי האורחות והאורחים שלנו, של יוזמות קבוצתיות באתר, לייב בלוגינג בארועים מיוחדים, הודעות מערכת ועוד.

נשמח לקבל הצעות לכתבות ומאמרים, תמונות וסרטונים. אפשר לקרוא את מדיניות הפרסום שלנו בעמוד האודות, ולשלוח לנו מיילים לכאן: info@mekomit.co.il

כתבות ומאמרים המתפרסמים בערוץ מייצגים את כותביהם בלבד, ולא את דעות חברות וחברי "שיחה מקומית" או את דעות העורכים.

לעמוד הכותב
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
silencej89sjf