"השלטון אדיש לגורל הציבור": שיחה עם קרובת משפחה באיראן

זה לא רק יוקר מחיה או שחיתות. האיראנים יוצאים לרחובות כדי לשנות את הסדר החברתי מהיסוד: דיכוי נשים, רדיפה פוליטית, העדפת פרויקט הגרעין על פני רווחת העם. לאור הדיווחים על ניתוק המדינה מרשתות חברתיות מיהרתי לשוחח הבוקר עם בת דודי המתגוררת בטהראן

א א א

על אף שהפגנות מחאה באיראן אינן דבר כה נדיר – בניגוד לתדמית המקובלת, כנראה, העם האיראני הוא בעל תודעה אזרחית מפותחת ויוצא לרחובות לא מעט – עושה רושם שגל ההפגנות שנכנס היום ליומו הרביעי בכל זאת שונה מהקודמות לו. בניגוד לגל המחאה הגדול האחרון בעקבות הבחירות ב-2009, "הגל הירוק", הפעם לא מדובר באליטה צעירה, משכילה, בורגנית ועירונית אלא במחאה עממית רוחבית ובעלת עומק. מספרי המפגינים אולי עדיין קטנים יותר, אבל ברשימת מוקדי ההפגנות היומיות שהתפרסמה היום ברשתות החברתיות מופיעות ערים שמרניות כמו קום ומשהד, מה שנגזר ישירות מליבת המחאה עצמה – יוקר המחיה הבלתי אפשרי, והשחיתות השלטונית הגואה.

יוקר המחיה, ובעיקר קריסת קרנות הפנסיה הממשלתיות שהשאירה מיליוני איראנים בפני שוקת שבורה הם אולי הטריגר להפגנות, אבל האיראנים מוחים על הרבה יותר מזה. אחת התמונות החזקות ביותר מההפגנות עד כה היא תמונתה של צעירה המניפה את כיסוי הראש שלה על מקל לעיני השוטרים ועומדת מולם גלוית ראש. במבט ראשון זה נראה כמעט כמו תמונת כניעה, כאילו היא מרימה דגל לבן מולם. אבל בתמונה הזו יש הכל חוץ מכניעה: היא תמצית האומץ להפר את סדר הדברים המעוות בגלוי ובפומבי, בהתרסה אמיצה כל כך, ובעיקר – זה לומר שהשחיתות לא מסתכמת רק בכיס של הציבור, אלא רחבה בהרבה וכוללת אספקטים רבים נוספים.

> 37 אחוזים מתלמידי כיתה ד' מגיעים לבית הספר רעבים

זה לא דגל לבן אלא תמצית האומץ להפר את סדר הדברים המעוות בפומבי. צעירה איראנית מניפה את כיסוי הראש שלה על מקל לעיני השוטרים ועומדת מולם גלויית ראש. גל הפגנות באיראן, סוף דצמבר 2017.

זה לא דגל לבן אלא תמצית האומץ להפר את סדר הדברים המעוות בפומבי. צעירה איראנית מניפה את כיסוי הראש שלה על מקל לעיני השוטרים ועומדת מולם גלויית ראש. גל הפגנות באיראן, סוף דצמבר 2017.

כמו שכותב הבלוגר האיראני רזא חקיקת-נז'אד: "רוצים לאתר את שורש הזעם הזה? חפשו אותו בין כותלי הכלא שבו חיות מיליוני נשים באיראן, במצבם של אלה השבויים בידי מפעלים כושלים, במציאות חייהם של מיליוני חסרי הבית, באבטלה הגואה בקרב האקדמאים, במניעת הגישה להשכלה גבוה לבהאים והפקעת רכושם, בהסכם הגרעין שגווייתו מוטלת בשער מפקדות משמרות המהפכה, בתרבות הפרוטקציות, בשחיתות שהפכה לאורח חיים, בכישלון הטוטלי של השלטון בהכשרת המרחב האורבני לקצב החיים, בהתאכזרות המתמשכת אל הבלוצ'ים והכורדים, בתקציבי הענק למוסדות הדת וההוצאות הלא נתפסות על הנשק, באפסיות ערך הדרכון האיראני והמטבע שלנו, במלחמות שמשפחות צריכות לנהל כדי ללכת לקונצרט ביחד, או מלחמות הנשים להיכנס לאיצטדיון ספורט, בהמשך הדיכוי הפוליטי והמעצרים הפוליטיים, בשחיתות המוסרית של מערכת המשפט, ועוד ועוד".

הביצים כמשל

במהלך סוף השבוע נפוצו דיווחים על כוונת משרד התקשורת האיראני לחסום את הגישה למדיות החברתיות במדינה, ובכללם הטלגרם, וואטסאפ, טוויטר ופייסבוק. זה כנראה קרה רק באופן חלקי בינתיים. בשיחה שקיימתי הבוקר עם בת דודי המתגוררת בטהראן באמצעות הוואטסאפ, היא צחקה על השאלה. "נצטרך לעצבן אותם הרבה יותר בשביל זה". שאלתי אותה איך היא מבינה את ההפגנות האלה. "המצב באמת הפך לבלתי נסבל", היא השיבה. "אפילו אנחנו שמצבנו הכלכלי מעולה בהשוואה ל-99 אחוז מהאוכלוסיה מתחילים כבר להתקשות. לאנשים אין כסף למוצרי מזון בסיסיים. אבל זה לא רק זה; יש הרגשה שהשלטון באמת אדיש לגמרי לגורל הציבור. רעידת האדמה שהיתה לא מזמן במחוז קרמאנשאה החריבה את המקום לערימת עפר, ואף אחד בממשלה לא הזיז אצבע. יותר מזה: יש שמועות שהם אפילו גנבו את הכסף והסיוע ששלחו אזרחים פרטיים".

אני שואלת אותה על מחיר הביצים. הביצים הפכו לסמל יוקר המחיה באיראן, אחרי שהמחיר שלהן זינק בלמעלה ממאה אחוזים. הרשתות החברתיות מלאות בבדיחות בעניין הזה: מישהו כותב שלפני שהוא קונה ארגז ביצים הוא עורך השוואת מחירים יסודית כמו לפני רכישת נדל"ן; אחר כותב שהתפטר מהעבודה, לקח הלוואה וקנה שתי תרנגולות ועכשיו ההכנסה החודשית שלו גבוהה מהמשכורת שלו כפקיד ממשלתי. "הביצים זה רק משל", היא משיבה לי. "לשלטון נוח לתלות את כל ההפגנות האלה במחיר הביצים, כאילו על זה אנשים מסכנים את החיים שלהם. זה הרבה יותר עמוק מזה".

ההתמקדות בביצים איננה הדרך היחידה שבה השלטון מנסה להמעיט בערך ההפגנות; בעמוד הבית של סוכנות הידיעות הרשמית של איראן כמעט ואין התייחסות להפגנות הללו בימים האחרונים, למעט פרסום אזהרתו של שר הפנים האיראני לציבור לבל ישתתפו ב"התקהלויות לא חוקיות". סקירת העמודים הראשיים של עיתוני הבוקר באיראן היום מזכירה את חווית הקריאה בישראל היום אחרי הפגנות ההמונים, רק על סטרואידים: דיווחים לוקים וחלקיים, והפרחת תאוריות קונספירציה על העומדים מאחורי ההפגנות. החשודים המיידים: כצפוי, ישראל, ארצות הברית וסעודיה, שבירכו על ההפגנות.

סיסמאות "מוות לרוחאני" וסיסמאות האהדה לשאה – שלא נשמעו בגלי המחאה הקודמים ומהווים החרפה פוליטית משמעותית – סימנו חשודים נוספים במעורבות בארגון ההפגנות, תיאוריות שקיבלו תנופה עם הודעות התמיכה החגיגות ששלחו למפגינים המלכה ויורש העצר הגולים לבית פהלווי ממקום גלותם. לנשיא רוחאני, שנבחר כברירת המחדל של המחנה הרפורמיסטי אחרי שכל מנהיגיו הושמו במעצר בית והושתקו בברוטליות, אין אחיזה ציבורית לא בקרב המחנה השמרן ולא בזה הרפורמיסטי ומכהן בזכות רצונו הטוב של המנהיג העליון חאמנהאי, כיוון שהיה האיש המתאים לקדם את הסכם הגרעין מול המעצמות. לא יהיה מופרך להניח שאם המחאה תגבר, ח'אמנהאי לא יהסס להקריב את רוחאני פוליטית במטרה לשכך את הזעם הציבורי.

בינתיים, הרשתות החברתיות ממשיכות לרחוש. תחת ההאשטג "הפגנות המוניות" עולים סרטונים, תמונות, מידע על מקום ושעות של הפגנות, וגם לא מעט טיפים והמלצות לציבור המפגינים. אנשים מצייצים את מספרי הלוחיות של מכוניות המשטרה הסמויה כדי להזהיר מפגינים מפניהם, ממליצים להם לשבור את כל מצלמות האבטחה ברחובות לפני ההפגנות, ועוד. הגדיל לעשות אזרח איראני שבסרטון שהפך לוויראלי מחזיק באקדח ואומר "אנחנו לא עם אלים, אבל אם תמשיכו לדרוך עלינו, נצא עליכם עם נשק. לרבים מאיתנו יש נשק בבית. אנחנו מזהירים אתכם: תמשיכו לדכא אותנו ובסוף נשתמש בו".

> הסיפור של 2017: עלייתו ונפילתו של דוד ביטן

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
הנהג מוחמד עבאסי מותקף על ידי נוסעים "נהג לא עולה לאוטובוס מבלי לדאוג לאמצעי להגנה עצמית" (צילום מסך)

הנהג מוחמד עבאסי מותקף על ידי נוסעים "נהג לא עולה לאוטובוס מבלי לדאוג לאמצעי להגנה עצמית" (צילום מסך)

נהגי אוטובוס בירושלים: "אתה יוצא לעבודה ולא יודע אם תחזור"

נהגי "אגד תעבורה" באזור ירושלים, רובם ערבים, נתונים לאלימות וגזענות מצד נוסעים. "זה ייגמר ברצח", הם חוששים. העדויות מצטברות וכך גם הנפגעים, אבל תלונות שהוגשו למשטרה נסגרו מחוסר עניין לציבור. משרד התחבורה: לא מכירים את התופעה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
silencej89sjf