התורה ניתנה גם לי, אישה חרדית. השנה קיבלתי אותה בחזרה

מאת |

בחג השבועות השנה אני אלך ללמוד את הגמרא שלא זכיתי להכיר, כי אני אישה. אהבתה של אישה חרדית לתורה דומה לאהבה נכזבת: כמי שמאד אוהבת, אך לא אוהבים אותה בחזרה

יום חמישי
ויכולו עבודות המשרד למיניהם
ותחל האישה לקראת יום השביעי
לחרוש קבוצות הבישול שאהבה
ותברך האישה את היום השישי
ותחבב אותו
כי בו תוכל בכל בישוליה
להתגאות
ברוך אתה ה'
מקדש השבת

השיר הזה שכתבה אחותי אמנם לא נכתב על חג השבועות, אך הוא הדבר הראשון שנזכרתי בו כשניסיתי לחשוב מה הוא חג השבועות בשביל האישה החרדית. נכון, היו שנים מתישהו בין הילדות לנישואין שבהן למדתי בלילה עם חברות, ואחר כך הלכתי לכותל להתפלל – כמו הבנים – אבל בגדול, ברוב השנים, החג סבב כולו סביב ההכנות: קניות בישולים וניקיונות.

> המאבק שלנו להכניס חרדיות לכנסת זקוק לתמיכת שוחרי השוויון

פאות נשים יחד עם הגמרא בשיעור לנשים בירושלים

פאות נשים יחד עם הגמרא בשיעור לנשים בירושלים

השנה אני סוף סוף אנצל את העובדה שמקום מגוריי הוא בשכונת נחלאות. בשנים קודמות הזמנתי אלי אנשים ללמוד, כי הבנות הלכו לישון ולא רציתי להשאיר אותן לבד, חוץ משנה אחת חריגה שבה אחותי התארחה אצלי (ההיא מהשיר). גיסי, שתורתו אומנותו באמת, במקום להתעניין בהרצאות נוסח "תורה ועבודה הילכו שניהם יחדיו?" או "רות ונעמי, פמיניזם או שובניזם?" – נשאר בבית ללמוד את הסוגיה שלו, ואנחנו יצאנו.

שבועות נחשב לחג מתן תורה. התורה שניתנה לכולנו. שמונחת בקרן זווית וכל הרוצה יבוא וייטול. חוץ ממי שמעמידים בפניה גדרות בשם אותה תורה עצמה – האישה החרדית. בשנה האחרונה אני מארחת בביתי בית מדרש לנשים חרדיות. יחד עם הרב מנחם נאבת, אנחנו צולחות את מסכת קידושין.

הקמתי את הקבוצה בלי יומרות למהפכה חברתית. ממניעים אישיים לגמרי – כל חיי גדלתי על אתוס לימוד התורה, וזכיתי באבא שמאמין ביכולת של הבנות שלו ללמוד גמרא, ואף מעודד לזה. אך גם בכזו אווירה אין תחליף לשנים של יגיעה ורכישת כלים ושפה. ואני מודה בצער שאני לעולם כבר לא אשלים את הפער. אני אמשיך ללמוד, ובעיקר אמשיך להילחם כדי לשנות את התדמית של האישה שרוצה ללמוד תורה כאילו היא מרדנית שיש לפקפק במניעיה.

כמי שיש לה כמה עצמות מרדניות בגוף, דווקא הלימוד הזה, לו שותפה גם אחותי (עדיין אותה אחות) הוא המקום הילדותי הפשוט שרק רוצה להיות יותר כמו אבא. לשמח אותו. להיות חלק מהעולם המופלא שלו.

חברה שלי פעם תיארה את החוויה הדתית שלה כאהבה נכזבת. כמי שמאד אוהבת – אבל לא אוהבים אותה בחזרה. נשים חרדיות מקדישות את עצמן ללימוד תורה, ומוותרות על דברים – שאני מפונקת מדי מכדי לחלום לוותר עליהם – בשם אהבת התורה, אך של הגבר. מהתורה עצמה הן מורחקות.

הטור הזה מוקדש לכל הנשים שעומדות עכשיו במטבח ומכינות בלינצ'ס. שאין סיכוי שיפתחו הערב ספר או ישמעו הרצאה. בתקווה שלמי מהן שחולמת על מציאות אחרת – התקווה תתגשם.

פנינה פויפר היא פעילה פוליטית ירושלמית וחרדית.

> כך נראית מהפכה: מנהיגות המאבקים שמטלטלים את סדר היום החרדי

ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

זהו הערוץ הכללי של "שיחה מקומית", מקומם של מאמרי האורחות והאורחים שלנו, של יוזמות קבוצתיות באתר, לייב בלוגינג בארועים מיוחדים, הודעות מערכת ועוד.

נשמח לקבל הצעות לכתבות ומאמרים, תמונות וסרטונים. אפשר לקרוא את מדיניות הפרסום שלנו בעמוד האודות, ולשלוח לנו מיילים לכאן: info@mekomit.co.il

כתבות ומאמרים המתפרסמים בערוץ מייצגים את כותביהם בלבד, ולא את דעות חברות וחברי "שיחה מקומית" או את דעות העורכים.

לעמוד הכותב
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf