לפלסטינים אסור ליפול שוב במלכודת האלימות הישראלית

מאת |

התנגדות לא אלימה היא לא רק סיסמא, אלא בחירה מודעת בדרך לחופש ועצמאות. ישראל לא יודעת להתמודד עם צורת מאבק כמו חרם, וזקוקה לאלימות כדי לתחזק הסטריאוטיפים על הפלסטינים ולאפשר לה לנקוט בעוד יותר אלימות

כותב: סם בחור

המכסה שעל חבית אבק השריפה בשטחים הכבושים בגדה המערבית, מזרח ירושלים ורצועת עזה רועד מזה מספר שנים. פלסטינים מכל שכבות האוכלוסייה טוענים לאורך השנים כי ממשלת הימין בישראל – על שריה המתגוררים בהתנחלויות לא-חוקיות וראש ממשלתה הקיצוני – נוקטת במדיניות שתכליתה היא בדיוק מה שאנו עדים לו כיום, אלימות.

מעטים מדי הקשיבו.

> כשהרסיס בישבן מתחיל להכאיב

אמבולנס פלסטיני מפנה מפגינים פצועים במהלך עימותים בין צעירים פלסטינים לצבא במחסום חווארה ליד שכם. הגדה המערבית, 12 באוקטובר 2015 (אחמד אל-באז/אקטיבסטילס)

אמבולנס פלסטיני מפנה מפגינים פצועים במהלך עימותים בין צעירים פלסטינים לצבא במחסום חווארה ליד שכם. הגדה המערבית, 12 באוקטובר 2015 (אחמד אל-באז/אקטיבסטילס)

ראש הממשלה נתניהו ביסס את הקריירה הפוליטית שלו על מצע של אלימות נגד הפלסטינים. בדרך לבחירתו הראשונה לראשות הממשלה ב-1996 הוא לעג בפומבי לראש הממשלה דאז, יצחק רבין, על כך שחתם על הסכם השלום הזמני עם אש"ף. האווירה הרעילה שנתניהו פעל בתוכה היא בחלקה הרקע למעשהו של רוצחו היהודי של רבין.

נתניהו מתגאה בהיותו המנהיג שעצר את תהליך השלום בעודו שועט קדימה. כדי לוודא שלעולם לא יהיה פה סיכוי לשלום הוא האיץ את בניית ההתנחלויות בגדה המערבית, תקף בעזה מספר פעמים, הרס בתים פלסטינים, עצר פלסטינים – ביניהם קטינים רבים – לעתים ללא חשדות ברורים או כתבי אישום, ונכשל בהעמדתם לדין של המתנחלים היהודים ששרפו בחיים משפחה פלסטינית בזמן שישנה בביתה.

אבל מדוע ישראל מבקשת, לכאורה, אלימות? התשובה פשוטה מאוד עבור מי שעוקב אחרי הסכסוך: לישראל יש רק טריק אחד נגד המאבק הפלסטיני הלגיטימי לחופש ולעצמאות – שימוש במכונה הצבאית המשומנת היטב שלה כדי למחוץ כל מי שמעז להתנגד לכיבוש. ישראל עושה שימוש שגרתי במלחמה ובאלימות מאז 1948 ו-1967 על מנת לתפוס עוד ועוד אדמות, ובה בעת דוחקת את הפלסטינים לפעול באלימות בעצמם – או להגר.

במהלך השנים האחרונות ישראל מצאה את עצמה במלכוד אסטרטגי: הפלסטינים העלו הילוך והחלו פועלים בדרכים לא-אלימות. הם מכנים זאת "התנגדות חכמה". השימוש בכלים חדשים להתנגדות כמו קריאה לחרם על מוצרים ישראלים, להמנעות מהשקעות בישראל ולחץ על מדינות להטיל עליה סנקציות – כולם תורמים לשינוי האסטרטגי. בנוסף, ההנהגה הפלסטינית תחת הנשיא עבאס קראה לאמץ שיטות לא-אלימות של התנגדות.

עמדה זו של מאבק בלתי אלים השאירה לישראל מרחב תמרון קטן לחידוש המתקפות שלה בגדה המערבית. אולם כעת נראה שישראל מוכנה להשתמש באירועים האלימים האחרונים כתירוץ לדיכוי גדול יותר ולהרחבת שליטתה. כרגע, זוהי ישראל שמכתיבה את הנראטיב לפיו היא מגיבה על אלימות פלסטינית; וכבר נשכחו החודשים הארוכים של אלימות מצד המדינה והמתנחלים שעוררו את האלימות הפלסטינית.

בחזית הדיפלומטית שודרג ב-210 מעמדה של פלסטין למעמד של משקיפה באו"ם. גם הדגל הפלסטיני הורם לצד אלו של מדינות אחרות בארגון. המגמה ברורה לכל: הפלסטינים הבינו שלא ינצחו את ישראל במשחק האלימות שלה ועברו לשימוש באמצעי התנגדות אחרים. גם ראש האגף המדיני-בטחוני במשרד הביטחון, עמוס גלעד, הודה למעשה באפקטיביות המאבק הפלסטיני האלטרנטיבי באומרו "אנחנו לא ממש יודעים איך להתמודד עם מאבק נוסח גנדי".

ישראל יודעת טוב מאוד שאם הפלסטינים יורשו לנהל מאבק בלתי אלים, גדולים סיכוייהם להעמיד אותה בפינה ולחשוף את הכיבוש כמות שהוא: שיטה של אפרטהייד מודרני, או גרוע מזה.

הקהילה הבינלאומית צופה במתרחש. במפלגה הדמוקרטית בארה"ב משתנים הלך הרוח והרגש העממי לעבר תמיכה בחופש לפלסטינים ולמען שוויון זכויות. עם זאת, מעבר לצעדים מוגבלים כגון הנחיות של האיחוד האירופי להמנע ממימון פעילויות של התנחלויות, ישראל נותרת חסינה באופן שמאפשר לה להתיר כל רסן בזמן ששותפי הסחר שלה ממשיכים לתמוך כלכלית בתחזוק הכיבוש צבאי.

> המשטרה חוזרת בה מתיאור "המחבלת מעפולה", התקשורת בעברית לא

שוטר מעכב ומבצע חיפוש על גופו של צעיר פלסטיני בעיר העתיקה בירושלים. 12 באוקטובר 2015. (אורן זיו/אקטיבסטילס)

שוטר מעכב ומבצע חיפוש על גופו של צעיר פלסטיני בעיר העתיקה בירושלים. 12 באוקטובר 2015. (אורן זיו/אקטיבסטילס)

איך ינהג הדור החדש?

אין זו הפעם הראשונה שישראל גוררת את הפלסטינים להתנגשויות אלימות. למעשה, לשיגעון הזה יש קצב מחזורי, כאילו מבקשת ישראל שכל דור פלסטיני יקבל מנה גדולה מספיק של מדיניות "אגרוף הברזל" שלה.

לנו, הפלסטינים, אסור ליפול במלכודת הזו שוב. מאז היווסדה, נוקטת ישראל במדיניות יחידה כלפי הסכסוך: השגת מקסימום שטח גיאוגרפי פלסטיני במינימום דמוגרפיה פלסטינית בתוכו. מדיניות זו חלה על חיפה ויפו ב-1948, וחלה כיום על הגדה המערבית, ירושלים המזרחית ורצועת עזה.

"התנגדות חכמה" (לא-אלימה) היא לא רק סיסמא, אלא בחירה מודעת בחופש ובעצמאות. עלינו הפלסטינים להיות מודעים למניעים הפוליטיים שעומדים מאחורי הפעולות הישראליות. ישראל משתמשת בתכסיסים כדי לפתות עוד דור חדש של נוער פלסטיני מדוכא להגיע למחסומי הצבא הישראלי המקיפים את עריו. חיילים ישראלים מתחזים לפלסטינים ומיידים אבנים בחיילים אחרים כדי לעודד מפגינים אמיתיים גם לעשות כן. כדי לכסות על פשעיה נדרשת ישראל להזין את הסטריאוטיפים המערביים על הפלסטינים כאלימים ותת-אנושיים, ולא ככאלה הצמאים לחופש ושוויון. אולם קשה לישראל לעשות זאת כשכל פלסטיני המצויד בטלפון סלולרי מסוגל לתעד את הכיבוש בזמן אמת.

חיים צעירים ויקרים אינם הדבר היחיד שנקבר כעת. עם ההדרדרות האחרונה נדחק גם הרעיון של פתרון שתי-המדינות לספרי ההיסטוריה. בהמשך הדרך הפלסטינים לא ייעלמו וישראל לא תכניעם, אלא יקום דור חדש של פלסטינים המצויד בהיסטוריה ונחוש להשתחרר מכובשו.

סם בחור הוא יועץ עסקי פלסטיני-אמריקאי מרמאללה/אל-בירה בגדה המערבית. הוא יועץ מדיניות לאל-שבכה, רשת המדיניות הפלסטינית, ויו"ר Americans for a Vibrant Palestinian Economy הוא כותב את הבלוג הזה. הפוסט פורסם באנגלית באתר 972+.

> חמאס בוחר להמנע מעימות עם ישראל, אך הרצועה לא שקטה

ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

ארגון "ג'אסט ויז'ן" יוצר סרטים דוקומנטריים ותוכן תקשורתי ומתעד את סיפוריהם של פלסטינים וישראלים הפועלים לחופש, לשוויון, לשלום ולסיום הכיבוש באמצעים לא אלימים. צוות הארגון הוא ישראלי, פלסטיני, צפון ודרום אמריקאי וכולל יוצרות סרטים, עיתונאיות, מומחיות בפתרון סכסוכים ופעילות זכויות אדם.

בערוץ שלנו נביא סיפורים וקולות של נשים וגברים שנאבקים למען חופש, שוויון, כבוד, בטחון אנושי, ושלום במרחב אותו אנו חולקים, ומחויבים לעתיד בו שני העמים, וכל החיים במרחב הזה, ייהנו מחירות ומזכויות מלאות.

את הערוץ עורכת יעל מרום.

לעמוד הכותב
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
silencej89sjf