בית המשפט ביטל כתב אישום נגד יהודי, כי בנגב הורסים בתים רק לבדואים

מאת |

חוק אחד ליהודים, חוק שני לבדואים: במועצה האזורית רמת נגב דיני התכנון והבניה נאכפים רק בקרב בדואים. לכן ביטל לאחרונה בית המשפט כתב אישום נגד יהודי שבנה שלושה צימרים ללא היתרים וטען לאכיפה בררנית

פסיקה של בית משפט השלום בבאר שבע מחודש ינואר האחרון, קובעת כי יש לבטל כתב אישום על שימוש במקרקעין ללא היתר מחמת הגנה מן הצדק (בקשה לביטול כתב האישום, במקרה הזה בשל אכיפה בררנית – משום שאחרים לא הועמדו לדין באותה עבירה). בקצרה, טען הנאשם, אזרח יהודי, לאכיפה בררנית, כיוון שבאזור בו פועלים הצימרים שלו ישנו יישוב שלם (עזוז) שנבנה ללא היתרים, ובסמוך לאתר שהוא מפעיל פועל אתר נוסף ללא היתר. בית המשפט קיבל כאמור את טענתו וכתב האישום בוטל.

מטיעון האכיפה הבררנית שהתקבל עולה תמונה לפיה בשטח המועצה האזורית רמת נגב אין כלל אכיפה של דיני תכנון ובניה, ורק נגד הנאשם הופעלה אכיפה מעין זו. מעיון בתמונת המציאות כמו גם במספר קטעים חבויים בעומק החלטת בית המשפט, עולה כי בשטח המועצה האזורית אין אכיפה נגד יהודים, ובאופן מודע ומכוון דווקא כן מופעלת אכיפה בדיני תכנון ובניה נגד ערבים בדואים. מדוע התקבל טיעון ההגנה מן הצדק אם כך? לא ברור.

בניה לא חוקית בתמיכת הרשויות

הנאשם, תושב עזוז, נאשם כי בנה, שיפץ והפעיל צימרים בסמוך ליישוב מגוריו ללא היתרים. לפי האתר של מועצה אזורית רמת נגב, מדובר ב"צימרים הניצבים במיקום ייחודי על מצוק מעל נחל בארותיים ומעל נתיב הרכבת העותומאנית. במקום ג’קוזי גדול על מרפסת ענקית, מי עדן בר בכל יחידה, טלוויזיות שטוחות עם כל ערוצי יס פתוחים, טיפולי ספא מפנקים במיוחד ומגוון פעילויות באיזור". מדברי הנאשם המצוטטים בהחלטה עולה כי הוא היה זקוק לפרנסה ועל כן הקים את הצימרים, בתמיכת הסוכנות היהודית ומשרד התיירות.

הנאשם טען במשפט ל"התנהלות שערורייתית של המאשימה", לאור העובדה שכל המבנים ביישוב עזוז הסמוך לצימרים שהוא מפעיל, בנויים ללא היתר, ומשמשים למגורים, מסחר ותיירות ללא היתרים מתאימים מזה שנים. עוד הוא טען כי גם "חאן בארותיים" הסמוך, שעל פי האתר שלו מציע אירוח, ארוחות, טיולי גמלים ואף הפקת אירועים במקום, בנוי ופועל ללא היתרים. על כן טען כי מדובר באכיפה בררנית של החוק, שלא נאכף על מפעיל חאן בארותיים ועל תושבי עזוז.

> למה בדואים עוברים על החוק כל הזמן?

ההריסות באל-עראקיב, היום (אורן זיו / אקטיבסטילס)

הריסות בכפר הבדואי הבלתי מוכר אל-עראקיב. (אורן זיו / אקטיבסטילס)

מתוך החלטת בית המשפט עולה כי הצימר הראשון שהוצב במקום, הוצב שם בהנחיית הסוכנות היהודית וכי הנאשם קיבל מימון לבניה מן הסוכנות שפעלה לחיבורו לתשתיות זמניות של מים, חשמל וביוב. כמו כן, קבע השופט כי הוא מאמין לגרסת הנאשם לפיה מי שסיפק את היקף התשתיות הנרחב יותר, כולל הקמת חניון לאוטובוסים, כביש גישה עם מעקה בטיחות, חניון עילי למכוניות והקמת מערכת ביוב מסודרת, היה לא אחר ממשרד התיירות, דרך המועצה האזורית.

על פי עדויות המוצגות בהחלטה, לא בוצעה פעילות אכיפה ביישוב עזוז, שהסדרתו הוקפאה בשל ממצאים ארכאולוגיים ובשל שיקולי תקציב. לטענתם של גורמים שונים, היישוב כמו גם ה"מיזמים" הסמוכים לו, צפויים להיות מוסדרים במסגרת תכנית "דרך הבשמים", תכנית שטרם אושרה, אך רשות מקרקעי ישראל מקדמת. ראוי לציין כי השופט כתב שחור על גבי לבן בהחלטתו כי אין אופק תכנוני נראה לעין ליישוב ולסביבתו.

אכיפה נגד "אוכלוסיה מוגדרת"

בשטח המועצה האזורית רמת נגב ישנם מספר כפרים בדואים בלתי מוכרים, בהם עַבְּדִה, אַל-בַּגָּאר, וָאדִי אַרִיחָא ונַפְחָה, נגדם מתקיימת פעילות אכיפה של מגוון רשויות ממשלתיות. תושבי הכפרים הללו מדווחים על פקחים שמסתובבים על בסיס יומיומי באזור, מפעילים לחץ על התושבים להרוס בעצמם מבנים ואף מוציאים להם צווי הריסה. בתים רבים בכפרים הבלתי מוכרים הללו נהרסו זה מכבר על ידי הרשויות.

כך, חושפת חקירתו של מנהל יחידת הפיקוח של משרד הפנים במחוז הדרום, אורן גבאי, במסגרת המשפט, כי למעשה ישנה פעילות אכיפה בשטחי המועצה האזורית רמת נגב, אבל היא פשוט לא מכוונת נגד תושביה היהודים של המועצה. על פי ההחלטה "מר גבאי לא כפר בכך שכל המבנים ביישוב עזוז בנויים ללא היתר בניה כדין", ובאותה הנשימה "מר גבאי לא כיחד שהוועדה המחוזית אומנם פועלת בשטחי המועצה האזורית רמת נגב, 'כנגד הפזורה הבדואית, שכולה בתחום התכנון המקומי'". אם כן, קיימת אכיפה בתחום דיני תכנון ובניה במועצה, נגד הקהילה הבדואית בלבד.

> פסיקה של בג"ץ: כמעט בלתי אפשרי שבדואי יוכיח בעלות על קרקע

ישנה פעילות אכיפה בשטחי המועצה האזורית רמת נגב, אבל היא פשוט לא מכוונת נגד תושביה היהודים של המועצה. הכפר הבדואי עַבְּדִה, מועצה אזורית רמת נגב. צילום: מיכל רותם, פורום דו קיום בנגב

ישנה פעילות אכיפה בשטחי המועצה האזורית רמת נגב, אבל היא פשוט לא מכוונת נגד תושביה היהודים של המועצה. הכפר הבדואי עַבְּדִה, מועצה אזורית רמת נגב. צילום: מיכל רותם, פורום דו קיום בנגב

תהיית השופט "מדוע הוועדה המחוזית איננה מקצה חלק ממשאבי האכיפה לטיפול בעבירות בנייה בוטות אחרות במרחב התכנון של המועצה האזורית רמת נגב, ומדוע מתפרש בעיניה צורך ליתן עדיפות לכאורית לטיפול באוכלוסייה מוגדרת (הבדואית; מ.ר.)" – לא הובילה אותו לשמיטת טיעון ההגנה מן הצדק, שהרי דיני תכנון ובניה למעשה נאכפים בשטחי המועצה. האמנם יש צדק אחד לבדואים וצדק אחד ליהודים במועצה האזורית רמת נגב? כנראה שכן.

השופט ממשיך וקובע שיש לטפל בעבירות בנייה באשר הן, "במגזר הבדואי ומחוצה לו", ותוהה על הפער בשיקולי האכיפה בין היישוב עזוז לבין הכפרים הבלתי מוכרים בשטח המועצה, כמו גם על הקצאת כל משאבי האכיפה לאכיפה בקרב הקהילה הבדואית. גם קביעה זו אינה מובילה אותו לדחיית טיעון ההגנה מן הצדק.

לסיכום, ההגנה מן הצדק מתקיימת בבית המשפט בקרב הקהילה היהודית בלבד. עצם ההחלטה על ביטול כתב האישום בשל אכיפה בררנית, על אף הדגשת השופט כי מתקיימת אכיפה נגד בדואים באותה מועצה ממש, מעידה על תפיסה מהותית שונה לחלוטין את שתי הקהילות הללו. ראוי לציין כי בעוד שכתב האישום עוסק בצימרים המשמשים לפרנסה, המבנים הרבים שנהרסים מדי שנה בכפרים הבדואים הם בעיקר בתים המשמשים למגורים. נראה כי טיעון ההגנה מן הצדק התקבל דווקא בגלל שישנה אכיפה נגד בדואים ולא נגד יהודים.

אם כל תושבי המועצה, יהודים ובדואים, היו נתפסים כאזרחים שווים בפני החוק, היו המדינה והשופט משתמשים בעצם קיומה של אכיפה בקרב הקהילה הבדואית בשטחי המועצה כהוכחה לכך שאין אכיפה בררנית. ההימנעות של המדינה כמו גם של השופט מן הטיעון הזה, מעידה בדיוק על ההפך – אין שוויון בפני החוק בישראל, ויותר מזה, פועלות כאן שתי מערכות חוק נפרדות.

לעיון בפסק הדין לחצו כאן

> קבלנית משנה: כך מענה הרשות הפלסטינית עצירים בשירות ישראל

ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

גרה בבאר שבע, עובדת בפורום דו-קיום בנגב ופעילה במאבק למען ההכרה בכפרים הבדואים הבלתי מוכרים, ובמאבק למען מבקשי המקלט שמתגוררים בנגב, ואלה שכלואים בו.

מתעסקת רוב היום בזכויות אדם, זכויות אזרח ובעיקר באי המימוש שלהן בקרב קהילות שונות בנגב. בשאר הזמן אני מנסה ללמוד ערבית, נאבקת בהררי אבק, מצילה גורי חתולים ומנסה להישאר אופטימית.

לעמוד הכותב
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
silencej89sjf