גיבורי המיקרופונים שנתנו רוח גבית לאלאור אזריה

שר הבטחון ליברמן אמר: "אף מחבל או מחבלת לא יוצאים חיים משום פיגוע". ח"כ לפיד אמר: "ההנחיה צריכה להיות לירות כדי להרוג. המדינה נותנת גיבוי משפטי מלא". בינתיים אף אחד מהפוליטיקאים שנתנו לכוחות הבטחון רשיון להרוג לא לקח אחריות על המעשה של אלאור אזריה

מאת:
השאירו תגובה
א א א

ב-24 במרץ 2016 התקרבו שני פלסטינים לעבר חיילי צה"ל המוצבים בחברון, דקרו ופצעו באורח קל אחד מהם. אחד התוקפים נורה ונהרג במקום, שני נפגע ונותר מוטל על הרצפה. דקות ארוכות מאוחר יותר הגיע למקום חייל, חובש. אלאור אזריה שמו. זה החליט לירות כדור בראשו של הפלסטיני המוטל על הקרקע. האירוע הזה כנראה היה נגמר בעוד דיווח על "נטרול מוצלח של מחבלים" והיה זוכה לגיבוי מקיר לקיר של פוליטיקאים ורבנים אלמלא היה שם צלם בצלם עימאד אבו שמסיה שתיעד את האירוע.

על פי נתונים שאסף ארגון זכויות האדם הבינלאומי Human Rights Watch (או בקיצור HRW) "מאז חודש אוקטובר 2015 אירעו למעלה מ- 150 מקרים שבהם אנשי כוחות הביטחון ירו ירי קטלני בבגירים ובילדים פלסטינים שנחשדו בניסיון לדקור ישראלים, לדרוס אותם או לירות בהם, בישראל ובגדה המערבית. במהלך תקופה זו, תוקפים פלסטינים הרגו 33 ישראלים, לרבות עוברי אורח ואנשי כוחות הביטחון, בישראל ובגדה המערבית". [ההדגשה שלי, י"מ]

כלמור – מספיק היה חשד בשביל שבלפחות 150 אירועים אנשים כוחות הבטחון, חיילים ושוטרים, ירו בפלסטינים על מנת להרוג אותם, בדיוק כמו שלימדו אותם ובדיוק כמו שאמר אלאור אזריה במשפטו – "אם יש ספק אז אין ספק".

> המקרה הנדיר של אלאור אזריה

אלאור אזריה, החייל היורה מחברון, בדיון הארכת מעצר, ואמו (AFP POOL)

מקרה חריג. אלאור אזריה, החייל היורה מחברון, בדיון הארכת מעצר, ואמו (AFP POOL)

אתמול כתבתי כאן שהירי של אלאור אזריה אינו מקרה חריג. מה שחריג הוא שהירי שביצע הוביל אותו לשבת על ספסל הנאשמים והעובדה שהוא מואשם בהריגה. רגע לפני הכרעת בית הדין הצבאי שתינתן ביום רביעי הקרוב, ב-HRW ליקטו ציטוטים והתבטאויות של בכירים בנושא. בהחלט זמן טוב לחזור ולהזכיר את אותם פוליטיקאים ורבנים, גיבורים גדולים מול מיקרופונים, שידעו להתראיין ולשלוח חיילים ושוטרים להרוג את כל מי שנראה בעיניהם חשוד, אבל מעולם לא לקחו על זה אחריות.

אל חשש – יאיר יגבה

ב-10 באוקטובר 2015, בעקבות אירוע ברחוב הנביאים בירושלים, במהלכו שוטר ירה למוות בחשוד פלסטיני בן 16 לאחר שזה דקר ופצע שני עוברי אורח ישראלים, אמר מפקד משטרת מחוז ירושלים משה אדרי כי: "שוטרים מבצעים את תפקידם ומגיעים מהר. בתוך פחות מדקה וחצי המחבל כבר נהרג. כל מי שדוקר יהודים או פוגע בחפים מפשע – דינו להיהרג". וקבע את הטון.

יום אחר כך התראיין ח"כ יאיר לפיד, יו"ר יש עתיד והטוען לכתר ראשות הממשלה, ואמר כי "בנושא הזה צריך להיות ברור – מי שמוציא סכין או מברג או מה שלא יהיה, ההנחיה צריכה להיות לירות כדי להרוג. לא להתחבט. המדינה נותנת גיבוי משפטי מלא. גם בתחילת פיגוע – לירות כדי להרוג זה נכון".

מה בדיוק היה אמור להבין אלאור אזריה מההתבטאויות האלו? האם באמת כל מי ש"מוציא מה שלא יהיה" צריך לירות בו כדי להרוג? כמה קל ליאיר לפיד לשלוח אדם אחר להרוג, להבטיח, באוויר ובניגוד לחוק, גיבוי משפטי מלא. מעניין אם הוא חושב בכלל לקחת אחריות, אולי אפילו להגיע ולהסתכל בעיניים של אלאור אזריה – החייל שביצע בדיוק את מה שהוא ביקש.

> אלאור אזריה צריך לדרוש הגנה מן הצדק

האם הם יקחו אריות על ההצהרות שלהם? יאיר לפיד ואביגדור ליברמן מרגישים בנוח מול המיקרופונים (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

האם הם יקחו אריות על ההצהרות שלהם? יאיר לפיד ואביגדור ליברמן מרגישים בנוח מול המיקרופונים (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

לא חולף יום וכבר נשאל גלעד ארדן, השר לבטחון הפנים, האם הוא תומך בדבריו של איש המרכז יאיר לפיד. השר מגבה את אמירתו של לפיד, ומרחיב: "חד וחלק. השאלה היא כמובן תלוית נסיבות. יש הנחיות ברורות למשטרת ישראל. ברגע שהשוטר חש בסכנה לגביו או לגבי כל אזרח אחר הוא צריך לירות על-פי הנהלים, ברור. אנחנו לא רוצים לסכן אף אזרח ואף שוטר ורצוי גם שכל מחבל שיוצא לפגע יידע שרוב הסיכויים זה שהוא לא ייצא בחיים מהפיגוע".

דברים דומים אמר גם מיקי לוי, מפקד מחוז ירושלים לשעבר והיום ח"כ מטעם יש עתיד, ואל אלו הצטרף מי שהיה אז חבר אופוזיציה והיום מכהן כשר הממונה על מערכת הבטחון, אביגדור ליברמן שאמר אז כי הוא מצפה שהממשלה תאמץ מדיניות לפיה "אף מחבל או מחבלת לא יוצאים חיים משום פיגוע". לפחות הוא דואג לשוויון מגדרי.

ב-17 בפברואר מחליט הרמטכ"ל אייזנקוט להביע עמדה מנוגדת לעמדה הרווחת בקרב הפוליטיקאים, שתואמת יותר את התפיסה העצמית של צה"ל כצבא מוסרי בצורה יוצאת דופן. במפגש עם קבוצת תלמידי תיכון הוא אומר כי "צה"ל לא יכול לדבר בסיסמאות כמו 'הבא להורגך השכם להורגו' ו'כל מי שמחזיק מספריים צריך להרוג אותו … חייל יכול לפתוח נצרה ולירות אם יש סכנה עליו או על חבריו… אני לא רוצה שחייל ירוקן מחסנית על נערה עם מספריים".

בבוקר למחרת ב-18 בפברואר 2016 נכנסו שני פלסטינים בני 14 לסניף של רמי לוי באזור התעשיה שער בנימין, דקרו למוות חייל ופצעו קשה אדם נוסף. באורח מפתיע, וברוח דברי הרמטכ"ל – השניים נעצרו. אנשים נורמליים היו קוראים לזה התנהלות סופר מקצועית של כוחות הבטחון, אבל שר התחבורה וחבר הקבינט המדיני-ביטחוני ישראל כץ מנצל את ההזדמנות כדי לעקוץ בפייסבוק שלו את הרמטכ"ל ולערער על סמכותו: "המחבלים נלכדו ונשארו בחיים. אני מקווה שדבריו של הרמטכ״ל, שאותו אני מעריך ומוקיר, נגד הירי האוטומטי מול קטינים, לא פורשו באופן מוטעה וגרמו להיסוס וסיכון חיים. כי לפעמים המסר גדול מהמילים. המגבלות והקודים ברורים, אבל אסור שמחבלים יישארו בחיים, תוך סיכון חיי יהודים".

לגינויי לרמטכ"ל הצטרפו גם סגנית שר החוץ, ח"כ ציפי חוטובלי, וכמובן שמשון ויובב – הח"כים מוטי יוגב ובצלאל סמוטריץ' מהבית היהודי.

חודש מאוחר יותר, וכעשרה ימים לפני שאלאור אזריה ירים את נשקו וירה בקור רוח כדור בראשו של אדם שרוע על הרצפה, הצטרף גם הרב הראשי, יצחק יוסף, לחגיגה נגד דברי הרמטכ"ל ואמר כי "מצווה להרוג מחבל עם סכין" וכי "אין מה לפחד – לא מהרמטכ"ל או מבג"ץ".

מיותר לציין כי אף אחד מכל אלה לא יושב על ספסל הנאשמים לצידו של אלאור אזריה, ואף אחד מהם לא אמר – אזריה עשה את מה שאני אמרתי לו לעשות. אני אחראי.

> בלי פערים בחינוך, עם הרבה צבא: 2016 דרך עמוד הפייסבוק של בנט

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

התערוכה היא תשובה לטענות לפיהן יתכן שהעדויות לא ניתנו על ידי חיילים אמיתיים. (צילום: קיקה קירשנבאום)

לשבור שתיקה גם מול המצלמה: חיילים שמסרו עדות נחשפים בתערוכה חדשה

הצלם קיקה קירשנבאום מתעד מזה עשור את החיילים לשעבר שבחרו להעיד על שירותם הצבאי בפני ארגון שוברים שתיקה. בתערוכה חדשה הוא מציג את הדיוקנאות שצילם ומסכם עשור של הסתה פרועה נגד הארגון, שלא אחת נטען נגדו שעדיו "אינם אמיתיים"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf