נפטר המדריך לנפש הרוסית, הבמאי אלדר ריאזנוב

יצירותיו לכדו את רוחה של האומה על פני עשרות שנים, אבל גם סיפרו את סיפורו של האדם הקטן שמחפש אהבה. סרטי נובי גוד שלו הפכו לקאלט, ועד היום משפחות צופות בהם בחג, גם בישראל. לזכרו של אלדר ריאזנוב

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כותבת אורחת: לנה רוסובסקי

אלדר אלכנסדרוביץ' ריאזנוב, מהבמאים החשובים שפעלו בברית המועצות וברוסיה, נפטר שלשום (שני) בגיל 88. קשה לומר שאיתו הלכה גם תקופה שלמה, כי סרטיו חצו תקופות, דורות ומדינות. גם עבור יוצאי ברית המועצות בארץ וגם עבור מליונים ברחבי העולם, שגדלו על התרבות הרוסית והסובייטית, היו ריאזנוב וסרטיו מאוד אהובים וקרובים ללב.

פעילותו של ריאזנוב כבמאי, תסריטאי, שחקן, מורה, משורר ומפיק משתרעת על פני כשישה עשורים, החל משנות ה-50 של המאה הקודמת. הוא נולד ב-1927 בעיר סמרה לאם יהודיה, סופיה שוסטרמן, ואב רוסי, אלכסנדר ריאזנוב. מעט אחרי לידתו עברה המשפחה למוסקבה, שם גדל אלדר ריאזנוב עם אמו לאחר שהמשפחה התפרקה.

לאחר סיום לימודיו עסק ריאזנוב מספר שנים בבימוי סרטי תעודה וב-1956 יצאה לאקרנים הקומדיה הראשונה שלו, "ליל הקרנבל" (ראו סרטון ראשון). עם היציאה לאקרנים נמכרו ברחבי ברית המועצות 50 מיליון כרטיסים והסרט הפך להיות מזוהה עם החג נובי גוד, חג מרכזי ומשפחתי המציין את תחילתה של השנה החדשה. הסרט נצפה גם כיום בהנאה רבה.

> סרט: 18 הפרות שהפכו לאויבות המדינה

אך זו לא הייתה הקומדיה האגדית היחידה שיצר ריאזנוב על נובי גוד. ב-1 לינואר 1975 יצא על מסכי הטלויזיה סרטו "האירוניה של הגורל", קומדיית טעויות המספרת על הרפתקאות שונות העוברות על גיבורי הסרט בליל הנובי גוד. קומדיה זו, המהולה בעצב דק כמו כל הקומדיות של ריאזנוב, זכתה לתהילה יוצאת דופן אצל הצופים ונחשבה לאחד הסרטים הכי פופולאריים בברית המועצות. מאז 1975 היא משודרת כל שנה בערוצי הטלוויזיה בסמיכות לנובי גוד. הנה שיר מתוך הסרט:

במהלך חייו ביים ריאזנוב כשלושים סרטים, כאשר רובם הפכו לסרטי קאלט של הקולנוע הסובייטי והרוסי והעשירו את השפה הרוסית במאות ציטטות. במרכז סרטיו של ריאזנוב עמד תמיד האדם וחייו האישיים. ברגישות ובחמלה רבה חשף ריאזנוב בעזרת גיבוריו את הנפש האנושית, זו הכמהה לחום ולאהבה. כמיהה זו והמאמצים להתגבר על המכשולים כדי לממש את האהבה היו המוטיב העיקרי בסרטיו, כאשר הנפש האנושית, על פגיעותה והעצבות שבה, נחשפה דרך הקשרים ומערכות היחסים של הגיבורים.

אהבתו של הבמאי לאנשים ניכרת בחמלתו הרבה לדמויות בסרטיו ולגורלן. בין אם זאת המנהלת הלא אהודה בסרט "רומן בעבודה" (1977), הבחורה ממשפחה עניה בסרט "הרומאנס האכזרי" (1984) או הזוג ב"תחנת רכבת לשניים" (1982) שמוצא דרכים להיות יחד, גם בתנאים הקשים ביותר. בין הסרטיו האהובים ביותר אציין גם את "בלדת ההוסר" (1963), "הרפתקאות האיטלקים ברוסיה" (1973), "המוסך" (1979), "המנגינה הנשכחת של החליל" (1987) ו"השמים המובטחים" (1991).

רומן בעבודה:

"ריאזנוב הוא לא במאי, אלא נכס לאומי", היו אומרים עליו, ואכן בתקופת ברית המועצות ואחריה זכה הבמאי האהוב והמוכשר לתארים רמי מעלה – פרס ברית המועצות ב-1977, תואר "אמן העם של ברית המועצות" ב-1984 ותואר הכבוד של "מסדר השירות למולדת" ב-2008. ריאזנוב היה האמן של העם, האמן של כולם. סרטיו היו אהובים על אנשים מכל המעמדות, בכל הגילאים ומכל חלקי האימפריה הסובייטית.

"את רוסיה אי אפשר להבין עם השכל", כתב המשורר פיודור טיוטצ'ב ב-1886. יתכן וזה נכון, אך נכון גם לומר שאת הנפש הרוסית הרחבה ניתן להבין בעזרת סרטיו של אלדר ריאזנוב.

ריאזנוב היה נשוי בחייו שלוש פעמים. זויה פומינה הייתה אשתו הראשונה ולה ולריאזנוב יש בת, אולגה ריאזנובה ונכד, דמיטרי טרויאנובסקי. אשתו השנייה של אלדר ריאזנוב הייתה נינה סקויבינה ואשתו השלישית היא אמה אבידולינה, שהייתה איתו עד סוף ימיו.

"רבים חושבים שידעו אהבה בחייהם, כאשר במציאות הם עברו חיים שלמים ללא אהבה. אנשים מכנים התאהבות או תלות רגשית כלשהי, אהבה. אבל האמת היא שאהבה היא רגש מיוחד. מבחינתי, היכולת לאהוב היא כמו כשרון – או שהיא ניתנה לאדם או שלא", צוטט פעם הבמאי. אלדר ריאזנוב התברך בשני הדברים גם יחד: גם בכשרון וגם ביכולת לאהוב. יהי זכרו ברוך.

לנה רוסובסקי היא פעילה חברתית, מייסדת קבוצת פייסבוק "רוסיות בלי חוש הומור וחבריהן", המוקדשת לשיח פמיניסטי, תרבותי וחברתי של צעירות וצעירים יוצאי ברה"מ וחבריהם. מאסטרנטית בחוג למגדר באוניברסיטת תל אביב.

> האם יצחק הרצוג תומך בסיפוח גוש עציון רק כשהוא מדבר רוסית?

אלדר ריאזנוב, בעת קבלת אות מסדר השירות למולדת (צילום: הקרמלין)

אלדר ריאזנוב, בעת קבלת אות מסדר השירות למולדת (צילום: הקרמלין)

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
אוסלו לא היתה טעות, אוסלו היה כישלון, יש הבדל בין השניים. פרופ' סרי נוסייבה (צילום: הדס פרוש / פלאש 90)

אוסלו לא היתה טעות, אוסלו היה כישלון, יש הבדל בין השניים. פרופ' סרי נוסייבה (צילום: הדס פרוש / פלאש 90)

סרי נוסייבה: טעיתי, אולי הציונות לא מסוגלת לעשות שלום

עשרות שנים היה סרי נוסייבה מעורב בשיחות עם ישראלים. עכשיו הוא עושה חשבון נפש. ערפאת, וגם אני - אומר נוסייבה - האמנו שדו קיום בין הציונות לתנועה הלאומית הפלסטינית אפשרי. אני כבר לא בטוח

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf