הם פוגעים בעצים ובאנשים: חיים תחת אלימות המתנחלים בגדה

הריגתו של חמדי נעסאן מירי מתנחלים בכפר אל-מוע'ייר זרקה אור על תופעה מתרחבת: עלייה דרמטית באלימות כלפי פלסטינים. "המספרים נותנים למתנחלים ביטחון, אנחנו לא מרגישים בטוחים", אומרים בגדה

מאת:
השאירו תגובה
א א א

החומרה של אלימות המתנחלים נגד כפרים פלסטינים עלתה לחזית הבמה בשבועות האחרונים. בשבת ה-26 בינואר, קבוצה של מתנחלים חמושים, תחת הגנה של חיילים, פשטה על הכפר אל-מוע'ייר ליד רמאללה וירתה צרורות של אש חיה.

בעוד קיימות גרסאות שונות לאירוע, חמדי נעסאן, פלסטיני בן 38, אב לארבעה, איבד את חייו. ההרג הזה הוא סימפטום של בעיה רחבה הרבה יותר: אלימות מתנחלים וההשפעה של ההתנחלויות על הפלסטינים.

בינואר דיווח עיתון "הארץ", כי ב-2018 נרשמו 482 פשעים בידי מתנחלים, עלייה של פי שלושה לעומת השנה שעברה. "אנחנו רואים את האירועים בשבת כהצטברות של מה שקורה, למרבה הצער, במהלך כל השנה", אמרה ל"שיחה מקומית" שרונה וייס, מנהלת קשרים בינלאומיים בארגון "יש "דין".

סאלח אבו עליא הוא חבר בוועדת האיכרים בכפר אל-מוע'ייר. הוא אומר שהמתנחלים מהמאחזים הלא-חוקיים שבסביבה מתנפלים ומתקיפים את הכפר לפחות פעמיים או שלוש בחודש. "לפעמים הם מגיעים לעצים או לכל מה שקשור לחקלאות. לפעמים הם מתקיפים ושורפים מסגד. לפעמים הם מתקיפים תושבים ואיכרים, כמו גם מכוניות ובתים. הם מתקיפים הכול", הוא אמר ל"שיחה מקומית".

אבו עליא מתאר כי ביום שבת כעשרים מתנחלים, חמושים ברובים, התקיפו את הכפר והתחילו לירות אש חיה לעבר פלסטינים שניסו להתנגד להם באבנים. "שניים מאנשינו נשלחו לבתי חולים ב'פנים' [בישראל], אחד מהם נפצע מקליע באגן הירכיים והשני סובל מפצע בגיד ברגל. ייתכן שהם יישארו נכים לתמיד", אמר אבו עליא. אבו עליא הוסיף כי לפחות עוד חמישה אחרים עדיין מטופלים מפציעות בפה ובחזה, אבל הם במצב יציב.

בשבת שלאחריה, ב-2 בפברואר, הצבא הישראלי השתמש באש חיה ובכדורי פלדה מצופים בגומי כאשר תושבים של הכפר השתתפו במחאה נגד התקפות המתנחלים. לפחות 15 אנשים נפצעו.

"מספרים נותנים ביטחון"

בעוד פלסטינים בכפרים ברחבי הגדה המערבית נאלצים לראות כיצד הצמיגים שלהם נחתכים, הזגוגיות שלהם מנופצות באבנים ועצי הזית שלהם מנוסרים באופן שיטתי, מותו של נעסאן זורק אור על ההיקף של אלימות המתנחלים המסלימה.

"אני חושבת שהנטייה הכללית לימין בחברה הישראלית משחקת תפקיד בעלייה של התקפות מתנחלים והשנה זה הגיע לשיא", אומרת וייס.

באמצע אוקטובר בשנה שעברה, מתנחלים ישראלים הרגו את עאישה א-ראבי, פלסטינית בת 47, אמא לשמונה ילדים, כשנסעה במכוניתה עם בעלה ליד שכם. ראבי נפגעה בסלע במשקל שני קילו בצד הימני של ראשה ומתה מפצעיה בבית החולים.

לפעמים המתנחלים פוגעים בחקלאות, לפעמים במסגד, לפעמים באנשים. מסגד שהוצת בכפר עקרבה (צילום: נאסר שתאיה / פלאש 90)

לפעמים המתנחלים פוגעים בחקלאות, לפעמים במסגד, לפעמים באנשים. מסגד שהוצת בכפר עקרבה (צילום: נאסר שתאיה / פלאש 90)

"לפני 25 שנה, אנחנו היינו אלה שיכולנו לנסוע בקלות בין ערים וכפרים בגדה המערבית", אומר עבד אל-סתאר קאסם, מרצה למדע המדינה ופרשן משכם. "היום, למתנחלים יש את הכבישים שלהם ואת תחנות האוטובוס שלהם ונוח להם מאוד לנוע בכל רחבי השטחים הכבושים. יש להם יותר ביטחון מאשר לנו. אנחנו לא מרגישים בטוח כאן", הוא אמר ל"שיחה מקומית". "כל עוד אוכלוסיית המתנחלים ממשיכה לצמוח, ההתקפות האלה רק יתרבו. המספרים נותנים ביטחון. הם ממשיכים להרחיב עוד ועוד את השליטה שלהם על השטח".

ברבות מההתנחלויות יש "יחידות כוננות" אזרחיות, שבמסגרתן מתנחלים מקבלים נשק, אימון ומימון מהצבא הישראלי. "הם לא תמיד אלה שמובילים את ההתקפות, אבל לעתים קרובות הם מעורבים – או שהם מעורבים באופן ישיר או שהם מקבלים מידע על ההתקפות ולא מונעים אותן", מסבירה וייס. לכל מתנחל גם קל מאוד לקבל רישיון לשאת נשק קטלני. "אנחנו רואים זאת כשותפות לדבר עבירה של הממשלה באלימות המתנחלים", מוסיפה וייס.

סוהייל ח'לאילה, מנהל מחלקת ניטור ההתנחלויות בארגון הפלסטיני "אריג'", אומר שתפקידה של ממשלת ישראל באלימות המתנחלים נעשה ברור יותר ויותר עם השנים. "כאשר מאמנים מתנחלים, מאמנים אותם בתואנה של 'מלחמה בטרור'", אמר ח'לאילה, היושב בבית לחם, ל"שיחה מקומית". "המועצות המקומיות בהתנחלויות נמצאות בקשר ישיר עם הממשלה הישראלית והחיילים בשטח נותנים גיבוי לפעילות הזו".

עניין אחר נוגע למדיניות הישראלית המתמשכת של עצימת עיניים מול התקפות המתנחלים, מה שרק מעודד אותם. המערכת המשפטית הכפולה פירושה שמתנחלים נשפטים לפי החוק הישראלי ואילו פלסטינים כפופים למערכת המשפט הצבאית הישראלית.

על פי "יש דין", שבחן את הנתונים בין 2005 ל-2017, רק 8.1 אחוז מהחקירות בנוגע למתקפות של מתנחלים ישראלים נגד פלסטינים בגדה המערבית הסתיימו בכתב אישום. מספר הפלסטינים שבחרו להתלונן ירד באופן משמעותי לאורך השנים. "רוב קרבנות הפשעים שבחרו לא להתלונן נימקו את ההחלטה בכך שאין להם אמון ברשויות אכיפת החוק הישראליות. כמה מהם חוו תלונות שהסתיימו בלא כלום – בגוף ראשון דרך קרובים שלהם", נכתב בדו"ח של "יש דין". "רבים אחרים נימקו זאת בחשש שהגשת תלונה תגרום נזק לעצמם או לבני משפחותיהם".

אחרי המתקפה האלימה שבה נהרג נעסאן, השלטונות הישראלים תיארו את המקרה כ"עימות שפרץ בין אזרחים ישראלים ופלסטינים באזור".  ח'לאילה אומר שהדרך שבה ממסגרים את האירועים האלה היא חלק מהבעיה. "ממשלת ישראל רוצה לשנות את השיח על העימות עם המתנחלים כך שהוא לא יוצג כמדינה הכובשת עם וארץ, אלא כעימות בין אזרחים – המתנחלים והפלסטינים", הוא מסביר. "הוא הופך לעניין של עימות אזרחי ולא לעניין של כיבוש ושל התנחלויות לא חוקיות", ממשיך ח'לאילה.

אבל משום שכה מעט מהתלונות שהוגשו הסתיימו בענישה כלשהי למתנחלים הישראלים, ח'לאילה אומר שמדובר בעניין פוליטי לחלוטין. "החוק הבינלאומי והחוק ההומינטארי יכולים לעשות מעט מאוד לסייע במצב הזה", מסביר ח'לאילה, "כדי לפתור את הבעיה של אלימות המתנחלים, הפקעת האדמות וההריסות צריך פתרון פוליטי לכיבוש".

עבד אל-סתאר קאסם מאמין שהאווירה הפוליטית – במיוחד מצד הממסד הפוליטי הפלסטיני – מסייעת להמשך אלימות המתנחלים. "אלה המנסים להתנגד, אפילו אם הם רק זורקים אבן, נרדפים גם על ידי כוחות הביטחון הפלסטינים וגם על ידי הישראלים", הוא אמר, "המציאות הפוליטית הפלסטינית היא מרכיב מרכזי בעידוד הרחבת ההתנחלויות ובעידוד ההתקפות המתנחלים נגד פלסטינים."

זינה טחאן היא עיתונאית פלסטינית

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

ארכיון המדינה בירושלים (יונתן זינדל/ פלאש90)

מדוע עדיין מסתתרים מאות אלפי מסמכים מסווגים בארכיון המדינה?

בארכיון המדינה מאוחסנים 300 אלף תיקים שמוסתרים מעיני הציבור. החל ממסמכים מהמאה ה-19 דרך תיק דיר יאסין ועד הפנתרים השחורים. מדוע מתעקשת המדינה להמשיך להסתיר מסמכים בני 70 ואפילו 200 שנים?

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf