אלימות מגדרית בבתי ספר זה לא "צחוקים", וגם הבנים נפגעים

מאת |

אלימות מגדרית קיימת בכל מקום ובכל גיל. היא נובעת מאי שוויון מגדרי ומועברת גם בתכניות הלימודים. הבנים הם רוב התוקפים והנפגעים. צריך לדבר על זה, גם עם הילדים!

עשרות אלפי תלמידים, בנים יותר מאשר בנות, נפגעים מאלימות מגדרית כל הזמן, בכל מקום ובכל הגילאים. אלימות מגדרית גלויה מתבטאת בדברים אשר לעיתים מתפרשים כמעשי קונדס ("צחוקים"). למשל, בניסיון לגעת, לנשק, להוריד פריט לבוש או למשש אברים מוצנעים. רק במקרים קיצוניים ומעטים, זה מגיע לכדי תקיפה מינית או אונס. לצד זה יש אלימות מגדרית סמויה, אשר טמונה באי שוויון מגדרי ובסלחנות לאי שוויון זה.

אלימות מגדרית שקועה גם בתכניות הלימודים, כאשר תכנים הכוללים אי שוויון או אלימות מגדרית נלמדים בכיתות ללא הוקעה. הדבר הנכון לעשות בכל המקרים: להתגבר על הבושה ועל חסמים חברתיים ולדבר על זה עם הילדים!

לרגל יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים (25.11) ביקשתי לבחון את הופעותיה במערכת החינוך. מתוך מספר מאמרים ודוחות שקראתי, למדתי שמושג "אלימות מגדרית" הוא מדויק יותר מאשר אלימות נגד נשים או אלימות מינית. הסיבה היא שרבים מזהים אלימות נגד נשים רק בהופעותיה הקיצוניות ביותר: כאשר בן זכר תוקף מינית או אונס בת נקבה. אולם במציאות יש אין ספור תופעות אלימות נוספות, שברובן אכן התוקף הוא זכר, אבל הנפגעים הם זכרים ונקבות כאחד.

> יום המאבק באלימות נגד נשים: האלימות הפיזית היא רק דוגמית

ילדים במסדרון בבית ספר (אילוסטרציה: אורן זיו / אקטיבסטילס)

ילדים במסדרון בבית ספר (אילוסטרציה: אורן זיו / אקטיבסטילס)

קשת רחבה של מעשים

על פי הנחיות משרד החינוך, חייבים בתי הספר לדווח על מקרים קיצוניים של פגיעה מינית ליחידה למניעת התעללות ופגיעה מינית במשרד החינוך. על פי הנתונים האחרונים שמצאתי, דווחו בשנת 2009 חמש מאות מקרים של התעללות או פגיעה מינית בין תלמידים. במערכת שבה כשני מיליון תלמידים, זה בהחלט עשוי להתפרש כתופעה שולית. כך נוצר הרושם לפיו, כביכול, מערכת החינוך שלנו מהווה מקום מוגן ובטוח.

אולם התופעות הקיצוניות אינן מתרחשות בחלל ריק. בדיוק כהגדרתן, הן מהוות מקרי קיצון של מציאות רחבה. בנייר עמדה של אונסק"ו מוגדרת אלימות מגדרית בבתי הספר כקשת רחבה של מעשי אלימות מינית, פיזית או פסיכולוגית, הנעשים על תלמידות ותלמידים בתוך בית הספר ובסביבתו, לנוכח תפיסות מוקדמות המיוחסות לנפגעים בגלל מינם או זהותם המגדרית. כמו כן, אלימות מגדרית מתייחסת גם להבדלים הקיימים בין בנים לבין בנות כתוקפים או כנפגעים.

נזכרתי שאי שם בכיתה ז' לערך היה נהוג אצלנו להסתנן אל מאחוריה של אחת הבנות, לתפוס בגומי הסוגר של החזייה, למשוך בו ולהרפות כך שהגומי הצליף וצבט את התלמידה. עוד פשפוש בזיכרון העלה מהלך דומה, שהיו עושים לבנים עם הגומי של התחתונים. האם מקרים אלה היו רק מעשי קונדס? "צחוקים"? אולי מדובר בגילויי אלימות? ואולי אפילו אלימות מגדרית?

בנים נפגעים בבתי הספר יותר מבנות

בגלל הפרשנות החסרה של המונח "אלימות מינית", כאשר שואלים תלמידים אם נפגעו מאלימות כזאת, מקבלים תוצאות נמוכות. במחקרים של רמי בנבנישתי ואחרים, החל משנת 1999, שאלו תלמידים לא על המושג הכולל, אלא על מקרים מפורשים המוכרים לתלמידים. למשל, האם במהלך החודש האחרון תלמיד או תלמידה: ניסו לנשק אותך נגד רצונם, ניסו לגעת בך בצורה מינית נגד רצונך, העירו כלפיך הערות מיניות, ניסו להוריד ממך חלק מהבגדים ללא הסכמתך או ניסו לגעת או לצבוט אותך במקומות מוצנעים בגוף.

במחקר משנת 2005 נבדקו ההופעות של אלימות מגדרית בקרב תלמידי כיתות ז' עד יא' בחינוך הממלכתי והממלכתי דתי. 30.7 אחוזים מהבנים לעומת 22.4 אחוזים מהבנות דיווחו כי היו קורבנות לאחד או יותר מסוגי המקרים שמייצגים אלימות מגדרית. כל בן שלישי וכל בת חמישית.

מאז שנת 2009 עורכת הרשות הארצית למדידה והערכה של משרד החינוך מחקרי ניטור אלימות, אחת לשנתיים. הגישה המחקרית היא זהה, אולם השאלות לגבי אלימות מגדרית ניתנות גם לתלמידים בבית ספר יסודי, מכיתה ד'. בכיתות אלה יש פחות הופעות של אלימות מגדרית ולכן התקבל ממוצא תוצאות נמוך יותר מאשר הסקר של 2005.

אלימות מגדריתבשנת 2013 התפרסמו תוצאות של שלושה מחקרים, כשהתוצאות מוינו לפי מגדר. בשנת 2009 השיבו 22 אחוזים מהבנים ו- 12 אחוזים מהבנות בחיוב על לפחות אחד מההיגדים. בשנים 2011 ו-2013 ירד מספר המשיבים בחיוב ל- 16 אחוזים מהבנים ול- 10 אחוזים מהבנות. בשיחה בעל פה עם אחד מחוקרי ראמ"ה נמסר לי כי בסקר משנת 2015 נמצאו יחסים דומים בין בנים לבנות.

כל החוקרים מזהים ירידה מתונה ועקבית לאורך השנים, אולם קשה להתנחם בדבר. עדיין מדובר בכ-96 אלף תלמידים וכ-50 אלף תלמידות שהם קורבנות לאלימות מגדרית "בחודש האחרון".

מתוך קריאת המחקרים ושיחות עם החוקרים מצטיירת התמונה הבאה: ברוב המקרים התוקפים ומחוללי האלימות המגדרית הם בנים. אולם בחברת הילדים, שבה יש הפרדה חברתית גבוהה יותר בין בנים לבנות, או שקיימת בושה מצד הבנים להתקרב אל הבנות, פורקים מחוללי האלימות את צורכיהם על הבנים שלצידם. הבנים בבתי הספר הם זמינים יותר כקורבנות.

אלימות כנורמה נסלחת

כל מה שנכתב עד כה מתייחס לתופעות גלויות, שהחוקרים יכולים לשאול את התלמידים לגביהן. הבעיה חמורה יותר בכל הקשור לאלימות מגדרית סמויה, שכן קשה לנטר אותה במחקרים. לדעת חוקרי אונסקו, אלימות מגדרית מסתתרת בנורמות ההתנהלות היומיומיות של בתי הספר ובתכנים הנלמדים.

ניתן לזהות אלימות מגדרית כאשר לפתע היא מופיעה, ואז אנחנו ממהרים להתייחס אליה בסלחנות. למשל, אם מספר בנים משתוללים בהפסקה, ובשיחת הבירור בחדר המנהל יאמר מישהו מהמורים או ההורים: "טוב נו, בנים תמיד יישארו בנים". היגדים סלחניים לאי שוויון בין בנים לבנות קיימים בחברה שלנו, ולכן בוודאי נוכחים גם בבתי הספר. מכאן, כפי שנכתב גם באתר משרד החינוך, האי שוויון המגדרי הוא גורם נסתר מרכזי לאלימות מגדרית.

האלימות המגדרית מסתתרת גם בתכניות הלימודים. הנה דוגמה: בשיעור תנ"ך לומדים התלמידים, בין היתר, אודות פרשת דוד המלך שחשק בבת שבע, קיים איתה יחסי מין, מבלי שברורה מידת הסכמתה, וגרם למותו של בעלה אוריה. במדריך למורים, בדיון אודות אישיותו של דוד, נכתבו דברי ההסבר האלה: "חכמתו וסבלנותו לא מנעו אותו מהיות נתון להשפעת רגשות עזים, שלעתים הטו אותו מדרך התבונה. כזה היה המעשה בבת שבע".

במדריך למורים אחר, נכתב בעניין זה: "אפשר לעורר דיון על גבולות כוחו של מנהיג: מה מותר ומה אסור לו? מדוע חשוב שהמנהיג יהיה כפוף לחוק, והחוק יהיה שווה כלפיו כמו גם כלפי אחרון האזרחים במדינה?" במקום להוקיע בכל לשון את האלימות המינית של דוד, שומעים ילדינו הסברים על רגשותיו העזים, והדיון מוסט אל נושא משני. במקרה זה – מה מותר למנהיג לעשות. כך, האלימות המגדרית לא רק מסתתרת בתוך תכניות הלימודים, אלא היא גם מופצת ומועברת לילדינו, מדור לדור.

הסיכום מתוך דוח אונסקו

אלימות מגדרית היא תופעה עולמית שאינה יודעת גבולות גאוגרפיים, תרבותיים, חברתיים, כלכליים או אתניים. היא חוצה את כל החברות והיא מהווה פגיעה קשה בזכויות האדם, ביטוי קיצוני של אפליה על רקע מגדרי, ומכשול עיקרי להשגת שוויון בין המינים. היא זוכה לסובלנות מתמשכת מצד מוסדות חברתיים, ובראשם בתי הספר, המקום העיקרי בו היינו מצפים שילדינו יהיו בטוחים ומוגנים. אלימות מגדרית מהווה מכשול משמעותי לזכות לחינוך וללמידה, עם השלכות חמורות על הדרך שבה אנשים מַבנים ומעצבים את תפיסתם החברתית.

מה ניתן לעשות? בכל המחקרים והדוחות עולה עצה מרכזית אחת לבתי הספר: לדבר על זה! למצוא דרך שבה תלמידים יוכלו להגיש תלונות בצורה דיסקרטית, לטפל בתלונות, ולשוחח על כך עם הילדים ועם ההורים. לא להסתיר ולא להתבייש. ברמה החברתית, כפי שכבר נכתב – הבעיה מתחילה באי שוויון המגדרי.

> תושב רהט נעצר לאחר שכתב פוסטים אירוניים נגד החוגגים את השריפות

ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

בלוג ביקורת החינוך מאת ד"ר גיל גרטל: מרצה, יועץ וחוקר עצמאי.

ספרים שפרסמתי: "בית או ספר – חינוך ממלכתי כנגד חינוך הורים" (הצוות הדידקטי, 2015), ספר פופולרי אודות תולדות החינוך הממלכתי ודחיקת מעמדה המחנך של המשפחה; "דרך הטבע – הפדגוגיה הטבעית והטיול החינוכי" (ספרית פועלים, 2010), ספר עיון על התפתחות מחשבת החינוך הטבעי; "עין משוטטים – ראשית הטיולים בתנועות הנוער 1912 – 1942" (מת"ן, 2016).

מגן חובה ועד סיום תיכון לא הבנתי מה רוצים ממני. אובחנתי כ"פוטנציאל לא מנוצל", ומאז אני חדור נקם, על השעמום הנורא שנגזר עליי בנעוריי. בגיל 24 השלמתי בגרות בשלושה חודשים, ומאז אני לא רק לומד, אלא גם נהנה מזה. המסר המרכזי, מפי קומניוס, הסבא של החינוך: "בואו נהייה כמו השמש בשמים, המאירה מחממת ומחייה את כל הארץ, כך שכל אשר יכול לחיות, לפרוח ולשגשג, יוכל לממש זאת".

תודה לכן ולכם על כל התייחסות, תגובה ושיתוף.

לעמוד הכותב
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
silencej89sjf