שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו

זעם בהפגנת יוצאי אתיופיה: קריאות למרי אזרחי ולסרבנות בצבא

מאת |

ההחלטה להסתפק בהליכים משמעתיים נגד השוטרים שהתעללו ביוסף סלמסה נותנת אור ירוק לגזענות, אלימות משטרתית והמשך פגיעה ביוצאי אתיופיה. צעירי העדה מחויבים למאבק יסודי בשיטה. אבל למה הם לא זוכים לתמיכה?

מאות פעילים ופעילות מהעדה האתיופית וכמה תומכים אחרים הפגינו אתמול (שלישי) מול המטה המרכזי של המשטרה בירושלים במחאה נגד אלימות משטרתית.

ההפגנה התמקדה בהחלטה הבזויה להסתפק בהעברת החומרים נגד השוטרים, שהתעללו ביוסף סלמסה, למחלקת המשמעת הפנימית של המשטרה – ולא להגיש נגדם כתב אישום. בני משפחתו של סלמסה גם התלוננו על כך ששוטרים איימו עליהם, לאחר שהמשפחה פנתה למח"ש, ומחו על כך שסלמסה הושאר מחוסר הכרה על הרצפה בתחנת המשטרה המקומית בבנימינה שעות לאחר שהותקף על ידי שוטרים. על שתי תלונות אלה נקבע כי יש לבחון אותן במסגרת "הפקת לקחים" לעתיד, בקרב מפקדי התחנה.

הסתפקות מח"ש בהליך משמעתי נגד שוטרים שעינו אדם מבטאת בין היתר גושפנקא ותמיכה בכל אלימות כזו בעתיד כנגד הקהילה האתיופית ובכלל. ההחלטה היא ביטוי של אידאולוגיה גזענית שרואה באתיופים אנשים שמותר להתעלל ולענות אותם, ובאלימות המשטרתית דבר טבעי ונורמלי. חשוב לזכור את ההחלטה הזו בכל פעם שנציג של המשטרה או מהתקשורת יעז עוד לדקלם את הקלישאה שמי שאלים הם המפגינות והמפגינים האתיופים.

הנאומים בהפגנה ביטאו הלך רוח שמאס בממסד, והפעילים קראו לאתיופים להגן על עצמם מפני המשטרה ולהפסיק לשרת בצבא. הנואמים, גברים ונשים, קראו למאבק אזרחי מיליטנטי, לא לכבד את החוק שאינו מגן עליהם, והקריאו שוב ושוב את שמות הקורבנות מהקהילה שנרצחו על ידי שוטרים.

> ליצן במעצר מנהלי: "אני מנסה לשמח את האסירים האחרים"

הפגנת יוצאי אתיופיה נגד אלימות משטרתית, המטה הארצי, ירושלים (מיכאל סולסברי-כורך)

הפגנת יוצאי אתיופיה נגד אלימות משטרתית, המטה הארצי, ירושלים (מיכאל סולסברי-כורך)

הגזענות הרבה בחברה הישראלית נגד בני ובנות הקהילה הוזכרה רבות, ובין השאר התייחסו הנואמים לחוסר ההכרה של הממסד הרבני במנהיגים הקייסים של העדה. המפגינים צעקו את הסיסמה "הדם שלנו טוב רק למלחמות" והגנו על עצמם כשהשוטרים הוכיחו שוב, שהם כח אלים שנועד בראש ובראשונה לשמור על סטטוס קוו ומשטר גזעני.

בהפגנה, שהחלה באחת בצהריים ונמשכה עד עשר בלילה, נעצרו באלימות רבה שמונה פעילים לאחר שסומנו כמנהיגי ההפגנה. לפחות פצועה אחת פונתה באמבולנס לבית החולים לאחר ששוטרים תקפו קבוצה של פעילים. פצועה אחרת פונתה לאחר ששוטר ריסס גז לעבר פרצופה.

לאורך כל ההפגנה קראו בני משפחת סלמסה למפגינים לא להיגרר לפרובוקציות של המשטרה ולא לתת להם את ההנאה להכות עוד אתיופי. "הם מלאים בדם", קראה אחותו של יוסף סלמסה לעבר השוטרים, "אנחנו לא רוצים עוד קורבן לאלימות שלהם היום".

שוטרים עוצרים מפגין במחאה נגד אלימות משטרתית (מיכאל סולסברי-כורך)

שוטרים עוצרים מפגין במחאה נגד אלימות משטרתית (מיכאל סולסברי-כורך)

הלו, שמאל? 

לצערי לא הגיעו מספיק תומכים שאינם אתיופים להפגנה. הברוטליות וקוד השתיקה הכחול, של מה שכבר מזמן מסתמן כמאפיה ולא כממסד ממשלתי, פוגעים בכולנו. יתרה מכך, היה צורך באנשים שיתעדו את האלימות המשטרתית, ינסו למנוע או יעצרו בסולידריות, או שיספקו עזרה ראשונה לפצועים הרבים.

איפה הם הפעילים שרצים על הגבעות בהפגנות בשטחים כדי לספק טיפול רפואי ולמנוע מעצרים? איפה הפעילים שמצלמים הפגנות בשטחים מכל זווית אפשרית כל שבוע? איפה הפעילים שיוצאים כל שבוע לעוד הפגנה נגד הגדר? אולי הגיע הזמן לתת כמה שעות שינה לאבי בלכרמן מתיעוד של כל מאבק בעולם?

למרות האהבה שלי, ואולי דווקא בגללה, אני חייב לכתוב משהו בצורה הכי אמיתית שיש: אם את/ה מגדירים את עצמכם שמאל רדיקלי וכל מה שמעניין אתכם זה זכויות של פלסטינים, אז אתם לא שמאל, בטח שלא רדיקלי, ואולי באיזה מקום אתם רק אידיוטיים שימושיים. אתם יכולים להתהדר בכך שאינכם פעילי מקלדת, אבל זה לצערי לא מספיק. הצו המוסרי כרגע הוא לנצל את הרגע ההיסטורי כדי להרחיב את הספקטרום ולתמוך בכל דרך אפשרית במאבק של הקהילה האתיופית לזכויות שוות ונגד האלימות המשטרתית.

כשהמחאה הבאה בישראל תפרוץ, היא תונהג ותנותב על ידי פעילי הקהילה האתיופית. הם מחזיקים בכל האמצעים והאידאולוגיה שצריך בשביל פוזיציה זו. הם מגיעים מהשכונות וממרכזי הקליטה עצמם, מעורים בתוך הקהילות, מנהלים את המאבק בשטח, ומאסו בממסד ורואים בו כלי לאלימות גזענות ודיכוי נגדם.

מה שנותר לנו לעשות הוא להתגייס ולעזור להם בכל דרך, לא לתת למשטרה דרך חברות יחסי ציבור לקבור את הברוטליות שבה היא משתמשת נגד כולנו, ולא לתת לגזענות בכלל בישראל להעלים את המחאה הנפלאה הזו.

> "השוטרים ממשיכים בחייהם, אבל אחי כבר לא בין החיים"

ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

נולדתי וגדלתי בגילה ופסגת זאב בירושלים. בגיל 20 עברתי לסן פרנסיסקו ושם ינקתי את הבסיס לאידאולוגיה הפוליטית שלי. הייתי פעיל במספר ארגונים ביניהם "לא בשמנו" שבו נאבקנו נגד הפלישה של ארה"ב לאפגניסטאן ואחר כך לעיראק. כתבתי והייתי חלק מקולקטיב אינדימדיה בסן פרנסיסקו. אחרי תשע שנים חזרתי לארץ והייתי בין המקימים של "סולידריות שייח גראח". בפרוץ המחאה החברתית הצטרפתי ליוזמה של אמהות חד הוריות בקטמונים ועזרתי בהקמת קבוצת "המעברה" שנאבקה למען מחוסרי דיור ועל הדיור הציבורי. כיום מתגורר בתל אביב.

לעמוד הכותב
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf