שחורים נגד ערבים? מה שרוחש מתחת אליפות אפריקה בכדורגל

מתחים בקמרון, האשמות בגזענות ואלופות עבר שהכזיבו: הטורניר שהסתיים השבוע בניצחונה של קמרון העניק הצצה לסערות שבוערות מתחת לפני השטח באפריקה, מהעבר הרחוק ועד ההווה הסוער. סקירה

א א א

כתבו: ענבל בן יהודה ורועי כנפו

אליפות אפריקה לאומות 2017, שנערכה בגבון, הסתיימה זה מכבר בניצחון 2-1 של קמרון על מצרים. בפוסט מרתק של יוני מנדל שפורסם בשיחה מקומית בבוקר שאחרי הניצחון, הוא סקר את היבטיו הספורטיביים והפוליטיים של הטורניר מבחינת מצרים, שהנבחרת שלה בהחלט סיפקה סיפורים מעניינים. כמי שעוסקים ומתעניינים גם באפריקה שמדרום לסהרה, חשבנו לסכם את הטורניר בקצרה ולהאיר כמה נקודות לגבי משמעותו הפוליטית, בפרט לאור תוצאת הגמר, מבחינת מדינות כמו קמרון המנצחת, ושכנתה של מצרים – סודאן.

ניתן לסכם שהטורניר הנוכחי של אליפות אפריקה, שמתקיימת מדי שנתיים, היה מהטובים והמפתיעים ביותר שנערכו בשנים האחרונות. מספר נבחרות בלטו בהיעדרותן מהטורניר, כמו ניגריה, שזכתה באליפות אפריקה 2013 ונחשבת אחת הנבחרות החזקות ביבשת, ודרום אפריקה שבדרך כלל נחשבת לנבחרת חזקה באפריקה. במקומן התחרו נבחרות כמו גינאה-ביסאו, זימבבואה ואוגנדה, שלא תלו בהן ציפיות. באופן כללי שלב הבתים היה שוויוני יחסית, כאשר לא הייתה אף נבחרת שלא הבקיעה שער, וכל הנבחרות, גם החלשות ביותר, השיגו לפחות נקודה אחת.

> מצרים הפסידה בגמר; קמרון היא אלופת אפריקה בכדורגל

משפחה מצרית בזמן המשחקים באליפות אפריקה (צילום: Mark Fischer/CC 2.0)

משפחה מצרית בזמן המשחקים באליפות אפריקה (צילום: Mark Fischer/CC 2.0)

ההפתעות הגדולות הגיעו דווקא מהנבחרות שציפו מהן להגיע רחוק בטורניר וכשלו בכך. הנבחרת הביתית של גבון נחשבה לכזו שיכולה להיות כוח משמעותי בטורניר, כשהיא מחוזקת בחלוץ-העל פייר אמריק אובאמיאנג – ובוודאי במגרשים הביתיים החדשים, שמרביתם נבנו על ידי סין והיו בסטנדרט גבוה יחסית למרבית הטורנירים הקודמים של אליפות אפריקה.

גבון סיימה את שלב הבתים עם שלוש תוצאות תיקו והודחה בביתה בשלב מוקדם, מה שעורר אכזבה ותרעומת על ההוצאות הכבירות שהוציאו בגבון על משחקי האליפות. הפתעה נוספת היא ההדחה של נבחרות אלג'יריה, שכמעט הדיחה את גרמניה בשמינית גמר מונדיאל 2014, וחוף השנהב – אלופת אפריקה לשנת 2015 – כבר בשלב הבתים. הטורניר האחרון לימד אותן כי אסור לזלזל בנבחרות החלשות.

המתיחות בקמרון, והיריבות ההיסטורית בין שחורים וערבים באפריקה

משחק הגמר שנערך בין "הפרעונים" של מצרים (אל-פראענה) לבין "האריות הבלתי ניתנים להכנעה" של קמרון (The Untamable Lions) נתפש כהזדמנות של המצרים להשלים זכייה רביעית ברציפות בטורנירים של אליפות אפריקה בהם השתתפו, לאחר שנעדרו משלושת האחרונים. המצרים הובילו 1-0 משער של מוחמד אל-נאני, אך הקמרונים שהיו בסגל חסר לא ויתרו, ושער של המחליף ניקולאס נקולו סידר שוויון, כשכבר היה נראה שהגמר הולך להארכה. בדקה ה-88, הקפצה מרהיבה עם העקב של וינסנט אבובאקר מעל המגן שלו, ובעיטת טיל לרשת מקרוב, הכניעו את השוער המצרי המדובר עסאם אל-חדרי בן ה-44, ונתנו את האות לחגיגות בערים הגדולות של קמרון – יאונדה ודואלה, ולעצב עמוק בקהיר, שם התארגנו מראש עם זיקוקי דינור ובמות לחגיגות.

עבור קמרון, הניצחון מגיע בתקופה מתוחה. מתחילת המאה העשרים ועד מלחמת העולם הראשונה היה האזור תחת שליטה קולוניאלית גרמנית. בסוף המלחמה הוא חולק בין צרפת, ששלטה על רוב קמרון, לבריטניה ששלטה על חלק קטן יחסית. הרפובליקה של קמרון כיום כוללת איחוד בין האזורים, כשדוברי הצרפתית מהווים את הרוב על דוברי האנגלית, ומצד האחרונים נשמעות טענות להדרתם הפוליטית והלשונית. מחאה של דוברי אנגלית בנושא החלה בשנה שעברה והחריפה במהלך חודש ינואר האחרון, בו התקיים טורניר האליפות. בתגובה להפגנות ולשביתות, הממשלה חסמה את האינטרנט באזורים דוברי האנגלית לפני כשלושה שבועות, ונראה כי האינטרנט עדיין מושבת נכון לכתיבת שורות אלו.

קפטן הנבחרת הלאומית של קמרון, בנג'מין מוקנדג'ו, אמר בשם הקבוצה כי הם "מקווים שהמתיחות תסתיים בקרוב". הוא הביע תקווה כי האהבה של הקמרונים לכדורגל והנצחון באליפות אפריקה יצליח לאחד את המדינה. זוהי הזכייה החמישית של קמרון באליפות אפריקה לאורך השנים, מה שהופך אותה לנבחרת המוצלחת ביותר אחרי מצרים, שזכתה שבע פעמים עד כה. קמרון אף ידועה כנבחרת שהצליחה להעפיל למשחקי גביע העולם בכדורגל פעמים רבות.

אחת הסוגיות המעניינות בפוליטיקה היבשתית, הנוגעת לטורניר הספציפי הזה ובפרט למשחק הגמר, היא המתח הקיים בין ערבים לשחורים באפריקה. כדורגל הוא לא רק משחק אלא גם עניין פוליטי לחלוטין בימינו, ואותן סוגיות שמעסיקות את הפוליטיקה היבשתית תדיר מחלחלות גם לזירה הספורטיבית. כך למשל לפני שנתיים, כאשר מרוקו סירבה לארח את טורניר אליפות אפריקה כפי שהייתה אמורה בשל התפרצות מגפת האבולה בשלוש מדינות במערב אפריקה, היא הואשמה על ידי גורמים שונים כנגועה בגזענות. השנה, סרטון שהכין ערוץ אל-ג'זירה הביא לקדמת הבמה את המתיחות ההדדית וריכז ציוצים גזעניים בטוויטר, בעיקר של אוהדי נבחרות צפון-אפריקאיות נגד יריבותיהן מאפריקה שמדרום לסהרה.

"המצרים אפריקאים רק כשמדובר בכדורגל"

החשדנות ההדדית נוגעת להיסטוריה ארוכה של סחר ערבי בעבדים שחורים וגזל משאבים, שהתבצע באזורים בהם נפגשו אוכלוסיות אפריקאיות ערביות ושחורות. תפיסות גזעניות הכרוכות בכיבוש ובשעבוד מושרשות בקרב רבים גם כיום, ומחזקות את תחושת ההפרדה הגאוגרפית שמכתיב מדבר הסהרה בין צפון-אפריקה לשאר היבשת. הזיקה החזקה של מדינות צפון-אפריקה לעולם הערבי ולמזרח התיכון על בסיס לשוני, אתני-תרבותי ופוליטי, משחקת גם כן תפקיד בכינון התפיסה בקרב אפריקאים רבים כי מרבית הערבים ביבשת אינם מרגישים "שייכות" לאפריקה.

יש לציין שבכל מדינות צפון-אפריקה קיימות אוכלוסיות שחורות רבות – הן כתוצאה מההיסטוריה של סחר העבדים והן כתוצאה מתהליכי הגירה אחרים, חלקם מאוחרים הרבה יותר. גם במדינות רבות באפריקה שמדרום לסהרה חיים מהגרים מרחבי העולם הערבי – למשל מסוריה ולבנון. מדינות רבות ברצועת הסאחל שלאורך מדבר הסהרה ומדרום לו ממזרח למערב היבשת משלבות בתוכן אוכלוסיות ומאפיינים ערביים ואפריקאים שחורים כאחד – לעתים באופן שנוי במחלוקת ואלים.

אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא סודאן. אין לטעות ולומר שהשסע הערבי-אפריקאי הוא חזות הכול במשבר הפוליטי ובמלחמות האזרחים בסודאן, אולם יש לו חשיבות מרובה. השסע הזה צבר תאוצה לא רק במלחמה מול אזור הצפון לדרום הנוצרי הלא-ערבי, אלא גם בצפון המוסלמי כמעט כולו והערבי בחלקו, למשל בחבל דארפור. על רקע זה ניתן להסביר את שמחתם של סודאנים דארפורים רבים בניצחונה של קמרון, המרוחקת מסודאן כאלפיים קילומטרים, על מצרים השכנה הקרובה.

> הדילמה של השחקן הערבי: לשתוק בהמנון או לעבור לליגה הפלסטינית

אנואר סולימאן, פליט מדארפור השוהה בישראל, מספר מדוע הוא ורבים מחבריו עודדו את נבחרת קמרון והיללו את ניצחונה: "המדינות הערביות באפריקה, למשל אלג'יריה, תוניסיה, מרוקו, מצרים ואפילו לוב – כולן תומכות אחת בשנייה. הן עושות זאת מטעמי גזענות. בגלל זה אנחנו תומכים במדינות אפריקה… זה חלק מהמאבק בין שני העמים. חוץ מזה, קמרון תמיד משחקת בינלאומי, משחקת טוב ולוקחת את השם של אפריקה קדימה. אנשים תומכים בקמרון לא רק כי הם אפריקאים, אלא גם כי הם משחקים טוב.

"נכון שהמצרים בתוך אפריקה כשהם משחקים כדורגל, אבל רק שם. מבחינת הפוליטיקה, התרבות והכל הם ממשיכים להיות מדינה ערבית. במצרים יש אנשים שעדיין אומרים 'אנחנו חלק מהפרעונים (מנקודת המבט של מצרים העתיקה כממלכה אפריקאית – ע.ב.י), זה ההיסטוריה שלנו', והם נלחמים בשביל זה, אבל מדובר במספר מאוד קטן של אנשים".

התפתחות קטנה וחשובה בנוגע לטורניר הנוכחי מהזווית הישראלית היא שלראשונה מזה שנים הוא שודר בעברית בערוצי ספורט 5, וזאת לאחר שבמשך שנים נאלצו אוהדי כדורגל מאפריקה להסתפק בערוצים זרים ובשידורי אינטרנט. מכיוון שלא נוטים באזורנו להתייחס ברצינות לכדורגל מאפריקה יש לברך על המהלך, גם אם נראה היה לעתים כי כמה מהשדרנים ביצעו את עבודתם מתוך אילוץ (למעט אייל לחמן הידען והמבריק). בנוסף, אליפות אפריקה סוקרה השנה לראשונה באופן נרחב ביותר בעברית באתר "דבר ראשון", ועל כך מגיע להם ציון לשבח.

ענבל בן יהודה היא עמיתת מחקר העוסקת באפריקה ב"פורום לחשיבה אזורית", בלוגרית בשיחה מקומית ופעילה חברתית.

רועי כנפו הוא סטודנט לתואר שני בפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון, חוקר יחסי ישראל וזמביה ופעיל חברתי.

> כשגרנט פגש את א-סיסי: המשחק בין גאנה למצרים הוא הרבה יותר מכדורגל

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
כוחות משטרה רבים בזמן הריסות בתים באום אל חיראן, ינואר 2017 (פאיז אבו רמילה/ אקטיבסטילס)

כוחות משטרה רבים בזמן הריסות בתים באום אל חיראן, ינואר 2017 (פאיז אבו רמילה/ אקטיבסטילס)

אנשי אום אל חיראן חתמו על הסכם הפשרה בכפייה, לא בהסכמה

בשבוע שעבר, תושבי הכפר הבלתי מוכר חתמו על הסכם עזיבה מרצון, לכאורה, כדי שהמדינה תוכל לישב על אדמתם יהודים. ועכשיו נשאלת השאלה, כיצד הסכם שמגיע אחרי חמש עשרה שנות התשה והתעמרות של המדינה, יכול באמת להיקרא "הסכם מרצון"?

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
silencej89sjf