שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו

יא חביבי: אהלי אל-ח'ליל וסלמאן עמר זכו בגביע הפלסטיני

מאת |

אחרי שבתום 90 דקות הסתיים המשחק בתוצאה 0-0, ניגשו השחקנים לבעיטות הכרעה מ-11 מטר. איברהים אל-חביבי, חלוצה של אהלי, כבש את הפנדל האחרון והביא גביע נוסף לאדומים מחברון

רק סמוך לשעה 1:00 בלילה הוכרע אמש, שבת, משחק גמר הגביע של הגדה המערבית, אשר החל בשעה 22:30 בשל צום הרמדאן. המשחק, שהיה זהיר מאוד מצד שתי הקבוצות, שעלו בהרכבם עם חלוץ בודד, הסתיים בתוצאה 0-0. רק בשלב הפנדלים הצליחו השחקנים לכבוש את שער היריבה, כששוערה של אהלי אל-ח'ליל, עזמי אל-שוויקי, מצטיין. השוער, יליד ירדן, עצר שני פנדלים וכבש פנדל אחד בעצמו, ובכך הפך לכוכב הניצחון של אל-אהלי. הקבוצה החברונית שברה בניצחונה שיא פלסטיני חסר תקדים כשזכתה בגביע הגדה המערבית בפעם השלישית ברציפות. תמונות מחגיגות הניצחון ניתן לראות כאן בעמוד הרשמי של אהלי אל-ח'ליל.

השנה מאמן את אהלי אל-ח'ליל קפטן הפועל ירושלים לשעבר, סלמאן עמר. השחקן, יליד בית צפאפא, שהיה לסמל אדום של קבוצת הפועל בירושלים, ושרפרטואר השירים של קבוצת הפועל קטמון כולל גם הוא שירי הערצה רבים לכוכב העבר, אימן בשנה שעברה את הילאל אל-קודס, אך הפסיד איתם בגמר הגביע. השנה כבר הצליח עמר לעמוד במשימה ולהביא הביתה גביע. הנה כאן תמונה שלו חוגג לאחר המשחק עם שחקניו. כעת, מלבד התואר, צפוי לו ולשחקני אל-אהלי משחק היסטורי, "גביע הזהב הפלסטיני", בו נפגשות מחזיקת הגביע של הגדה המערבית עם מקבילתה בעזה, לשני משחקים (אחד בעזה ואחד בגדה).

השנה מחזיקת הגביע של רצועת עזה היא קבוצה שבאב רפיח, והמשחקים יתקיימו ככל הנראה בחודש יולי. זהו מפגש הספורט היחידי המתקיים כל השנה בו מתאפשר לפלסטינים, המשחקים בשתי ליגות נפרדות, להיפגש. המשחק עולה בדרך כלל לכותרות, לאחר שכניסתם של חלק מהשחקנים נמנעת על ידי ישראל, דבר שעולה לאחר מכן לדיון בפיפ"א, בדיונים נמשכים הנוגעים לפיתוח הספורט הפלסטיני ולמכשולים שמציבה ישראל בנושא זה.

> עזבתי את עזה, אבל עזה לא עוזבת אותי

הגביע הפלסטיני הולך לקבוצת אל-אהלי חברון, גמר 2015 (אורן זיו / אקטיבסטילס)

מחזיקת הגביע בפעם השלישית ברציפות, קבוצת אל-אהלי חברון (גמר 2015. צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס)

בעיטות הפנדלים

את קרב הפנדלים פתחה שבאב אל-ח'ליל, ששיחקה בצבעה הלבן המסורתי. תאמר טאטור, החלוץ הנושא תעודת זהות ישראלית וששיחק בעבר בנצרת, בעט חזק לפינה השמאלית, אך עאזם אל-שוויקי המצוין הצליח להדוף. לאחר מכן בעט מוחמד סאלח, המגן הפלסטיני המשחק גם בנבחרת, בעיטה חזקה שפגעה במשקוף והותירה את התוצאה על כנה 0-0. את השער הראשון כבש מוהנד פנון, קשר הנבחרת הפלסטינית, כשבעט חזק לפינה השמאלית וקבע 1-0 לשבאב אל-ח'ליל. לאחר מכן, החל המהפך של אל-אהלי. השוער, עזמי אל-שוויקי, היה הבועט הבא. הוא לקח ריצה ארוכה וכבש בבעיטה שטוחה לפינה השמאלית. 1-1.

אחריו עלה שוער שבאב אל-ח'ליל, ע'אנם מחאג'נה, אך הוא בעט למשקוף. אחמד חרבּי, יליד אום אלפחם, המשחק כבלם של נבחרת פלסטין, היה הבועט הבא והצליח להעלות את אל-אהלי ליתרון 2-1, כשבעט בחצי גובה לפינה השמאלית. עודאי ח'רובּ, הקשר של שבאב אל-ח'ליל, בעט אחריו, אך השוער אל-שוויקי הצליח להדוף. את הבעיטה הבאה לקח איברהים אל-חבּיבּי, החלוץ העזתי המצוין של אהלי אל-ח'ליל, שהקפיץ בקור רוח מעל השוער, קבע 3-1, ושלח את שחקני אל-אהלי ואת סלמאן עמר לחגוג על כר הדשא.

קרב הפנדלים אהלי אל-ח'ליל נגד שבאב אל-ח'ליל:

ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

אני בדרך כלל מספר את סיפור חיי דרך השפה הערבית. למדתי ערבית בכל המסגרות הישראליות הרשמיות וה"רגילות": בית ספר, חטיבה, תיכון, בגרות ואז בין היתר בצבא. וכך, בגיל 22 הייתי אמנם אחרי 10 שנות "ערבית", אבל לא יכולתי להגיד מילה, ולא הכרתי בעצם אף פלסטיני באמת.

נפתחתי לעולם והשתניתי מכל הבחינות בזכות הערבית האחרת, החיה והנושמת, שנחשפתי אליה מאז: בבית הספר הדו-לשוני בירושלים, בבית ספר חסן עראפה ביפו, ברופאים לזכויות אדם, בלימודי תואר שני במחלקה למזרח תיכון בלונדון, ובדוקטורט בקיימברידג' עם מנחה פלסטיני.

הערבית הזו לקחה אותי למסע שעודנו נמשך: אל עבר ההיסטוריה של לימודי הערבית בארץ, אל קשר אחר שהתקיים בין יהודים לבין ערבית, ובין יהודים לבין ערבים, אל עבר המציאות הפלסטינית והחיים של אלו החיים בצל אפליה מכאן ותחת כיבוש משם, וגם אל הפוטנציאל הטמון בערבית. במילים אחרות, התחלתי להבין איך אפשר – דרך השפה הערבית –  לחשוב כאן על מציאות אחרת.

לעמוד הכותב
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf