"הרשימה המשותפת היתה החמצה היסטורית"

על התפרקות הרשימה המשותפת: הציבור חש שזה בגלל "כיסאולוגיה". על טיבי: עשה לכולם שיעור פוליטי. על איחוד חד"ש-תע"ל: רוחות מרמאללה דוחפות אותן ל"גוש חוסם". על בל"ד והאיסלאמית: ישדרו "כבוד לאומי, יותר צומוד". פרופ' אמל ג'מאל מדבר

מאת:
השאירו תגובה
א א א

פרופ' אמל ג'מאל הוא לא רק איש אקדמיה בולט, לשעבר ראש החוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב, והיום מרצה בכיר בחוג. הוא גם איש מעורב מאוד בחברה האזרחית, ממייסדי "אעלאם – המרכז הערבי לחרות המדיה" ובאופן כללי אחד האקדמאים והאינטלקטואלים הבולטים בחברה הפלסטינית בישראל. לכן הוא אחד האנשים שמעניין לשמוע את דעתם מה קרה לרשימה המשותפת, למה היא שרדה קדנציה אחת בלבד למרות כל התקוות שנתלו בה?

שוחחתי עם ג'מאל פעמיים. פעם אחת ביום רביעי שעבר, יום לפני סגירת הרשימות, עוד לפני הכישלון הסופי לאחד מחדש את מרכיבי הרשימה המשותפת ולפני שנודע על החיבור בין חד"ש לתע"ל של אחמד טיבי, ובפעם השנייה במהלך השבוע, אחרי שהתבהרה התמונה. אבל גם אם בשבוע שעבר היה איזשהו סיכוי שהרשימה המשותפת תשרוד, כבר אז היה ברור לג'מאל שהיא נכשלה במשימה העיקרית שהיא הציבה לעצמה: ליצור חזית משותפת ואפקטיבית שתייצג את החברה הפלסטינית בישראל ותאפשר לה להשמיע את קולה באופן ברור מצד אחד ומצד שני להשיג הישגים משמעותיים לקידום מעמדה.

בשבוע שעבר התנבא ג'מאל שגם אם הרשימה המשותפת תשרוד בדרך פלא, המשקעים בציבור יישארו. "הציבור לא אוהב את הטינופת שיצאה", הוא אמר, "ותהיה תחושה של כישלון ואכזבה. הרי גם הממסד יצר אותם (את הרשימה המשותפת – מ.ר) כאויב, וגם הם דיברו על האחדות כמטרה". אחרי הדרמה של יום חמישי בלילה, התחושות הקשות האלה, לפי ג'מאל, רק התחזקו. "זה מתקבל לא יפה", הוא אומר, "יש תחושה של אכזבה וכעס ורצון לתגובת נגד מענישה שתתבטא ברצון לא להצביע בכלל או להצביע פתק לבן. חלק מהאנשים אולי יתרצו וישתכנעו בסופו של דבר, אבל התחושה שמדובר בכיסאולוגיה".

תחושת האכזבה הזו, טוען ג'מאל, חזקה במיוחד לנוכח מה שקורה בימין. "האיחודים בימין ממחישים את הצורך והנחיצות של הרשימה המשותפת", הוא אומר, "אבל הפוליטיקאים לא עמדו במשימה, למרות שהם עצמם אמרו שמדובר במצב חירום. הקומבינות נסגרו לקראת הסוף, לא היתה בהם שום אידיאולוגיה, ולכן התחושה היא שהפוליטיקאים ניסו להציל את עורם ולא יותר." והדבר הכי גרוע מבחינת ג'מאל: "הם (הפוליטיקאים – מ.ר.) טרפו את ההתלהבות שהיתה קיימת עם הקמת הרשימה המשותפת".

אירוע נדיר: ישיבת סיעה ברשימה המשותפת (פלאש 90)

אירוע נדיר: ישיבת סיעה ברשימה המשותפת (פלאש 90)

בניגוד אולי לרומנטיקה שהתלוותה להקמת הרשימה המשותפת, המניעים מאחורי הקמתה – טוען ג'מאל – היו הרבה יותר ארציים. סיבות העומק להקמת הרשימה, הוא אומר, היו היווצרותו של מעמד בינוני ערבי מתפתח "שרוצה רמת חיים, רוצה שירותים, רוצה תשתיות, והוא יודע שאת זה אפשר להשיג לא באמצעות שיח לאומי אנטגוניסטי, שמנכר את מקבלי ההחלטות, אלא באמצעות שיח שקול, שלא מתעלם מהזהות ולא מתעלם מהסוגיה הפלסטינית, מהזהות ומהזיכרון ההיסטורי".

זה מה שראה בה הבוחר הפלסטיני? שיפור רמת החיים?

"יש כריזמטיות באיחוד כדי להפגין יותר כוח, להפגין צומוד, עורף קשה אל מול המדינה. אבל יש גם ציפייה פוליטית מעשית. הכנסת היא זירה של פלטפורמה אזרחית, אבל העטיפה חייבת להיות לאומית, שפה רומנטית. האליטה שצמחה – אינטלקטואלים, ראשי ערים ורשויות מקומיות, מנהלים, מורים, ואנשי עסקים – לכולם יש מודעות לאומית חזקה, הם רוצים להתנגח, אבל הם יודעים גם להשיג משאבים. הציפייה (של הבוחרים – מ.ר.) היתה שאם אתם לא מצליחים להשיג הצלחות מעשיות, לפחות תציגו עמדה אחידה בכל מה שנוגע לניגוח, להפצת הקול, העמדה והעוול. אבל יצא מצב שגם זה וגם זה לא נעשו".

פרופ' אמל ג'מאל (באדיבות מרכז אעלאם)

פרופ' אמל ג'מאל (באדיבות מרכז אעלאם)

תוכנית 922 לא נתפסה כהצלחה?

"יש יותר משאבים, אבל האזרחים לא מרגישים את זה על בשרם. חלק מהמשאבים היו שם ולא ניתנו, הרבה הבטחות שלא מומשו, יש שימוש ציני של הממסד בהבטחות האלה".

במבט כללי, אומר ג'מאל, ההתפתחות הכלכלית "הניאו-ליברלית" סייעה למגזר הערבי הרבה יותר מהחלטות ממשלה. "רמת ההשקעה בתשתיות לא השתנתה באופן מהותי", אומר ג'מאל. "הצמיחה הכלכלית הישראלית מיטיבה עם האוכלוסייה הערבית, אבל זה לא נעשה בכוונה תחילה".

את הרשימה המשותפת, טוען ג'מאל, "עשה" הימין יותר מאשר חברי המשותפת עצמם. הימין, אומר ג'מאל, "ניפח" את כוחה של המשותפת "כדי לסמן אויב וכדי להראות שהאתגר שלה – כפי שאמר נתניהו בעצמו – הוא לא הבעיה הפלסטינית אלא 'האוכלוסייה הערבית שצומחת בקרבנו'". חברי המשותפת רק הלכו בעקבות ה"ניפוח" של הימין. גם העלייה באחוזי ההצבעה – מ-57.5 ב-2013 ל-63.7 ב-2015, עלייה של שבעה אחוז – היא עלייה יפה, "אבל לא מהפכה".

אבל החברה הערבית, אומרת ג'מאל, "חיתה את הרשימה המשותפת וראתה שחברי המשותפת מעולם לא היה משותפת, כל מפלגה דאגה לעצמה, לא יצרו סינרגיה".

למה הן לא הצליחו לכל הפחות להתנגח יחד?

"אנחנו מדברים על מפלגות שורשיות עם תפיסות אידיאולוגיות שונות שלא רצו לבטל את זהותן למקרה שיצטרכו לחזור לקהל [שלהן]. לא רצו להתאבד. לזה צריך להוסיף את הפרסונליזציה. האופן שבו המפלגות האלה מתנהלות, חייב את המנהיגים לדאוג לעצמם באופן אישי. כדי לשרוד הם היו חייבים את המנגנון בתוך המפלגות שלהם. הרשימה המשותפת הפכה סרח עורף במובן המוסדי, כי לא היו לה מוסדות משל עצמה. אחד הפוליטיקאים במשותפת אמר לי: 'אנחנו צריכים להגיד תודה לתקנון הכנסת שאפשר לנו לפעול ביחד כסיעה'. תקנון הכנסת נתן להם חדר כסיעה וחייב אותם לקיים ישיבות סיעות, כי מחוץ לחדר לא היתה רשימה משותפת. הם לא יכלו למכור החלטות ממשלה, כי לממסד המדינתי לא היה עניין לזקוף  הצלחות לטובת המשותפת, ולכן אם הם לא היו יכולים למכור הצלחות, הם מכרו אידיאולוגיה".

"האג'נדה של חד"ש ותע"ל היא אזרחית והנטייה היא לחבור לכוחות פוליטיים בקואליציה עתידית כדי להקים גוש חוסם". טיבי ועודה מכריזים על הרשימה החדשה שלהם. (דוברות חד"ש)

"האג'נדה של חד"ש ותע"ל היא אזרחית והנטייה היא לחבור לכוחות פוליטיים בקואליציה עתידית כדי להקים גוש חוסם". טיבי ועודה מכריזים על הרשימה החדשה שלהם. (דוברות חד"ש)

ג'מאל אומר שאחד המכשולים בפני הצלחת המשותפת הוא המושג שבערבית נקרא وجاهة, וָגָ'אהָה, שמשמעותו להיות ראשון, להיות בראש החץ. "זו סוגיה חשובה וקשורה לתרבות, יש הרבה וג'אהה בחברה הערבית. מי בולט יותר בציבור. היתה תחרות. הלכתי לישיבה. אתה צריך לראות איך הם סונטים אחד בשני, נכנסים אחד בשני. הכל באווירה חברית, אבל בשעת האמת, כל מפלגה דאגה לעצמה. המבנה המוסדי, הסמליות האידיאולוגית המנופחת בגלל היעדר אפקטיביות פוליטית והפן הפרסונלי – התחברו יחד לסיטואציה כמעט בלתי אפשרית".

אפשר היה אחרת?

"לדעתי כן, היסטורית זו היתה החמצה. זו לא היתה רשימה שהתאחדה מרצונה החופשית. אם לא היתה גיליוטינה של אחוז החסימה, אני בספק רב אם היו מתאחדים. זה הגיע רק ברגע אחרון, והרגע האחרון הזה יצר משברים שקטלו את המשותפת ברגע שהיתה צריכה לבצע את הרוטציה. לא היו הבנות עקרוניות – לא על ייצוג ולא על חלוקת הכוח ולא על קדימות הרשימה המשותפת על חשבון האינטרסים הפרטיקולריים. הם היו צריכים להיות הרבה יותר ריאליסטים, לבוא להגיד: בוא נבחין בין ההבדלים האידיאולוגיים ברמה הלאומית, הערכית והסמלית, ובין המישור האינסטרומנטלי, היומיומי. ואם אנחנו מצליחים להגיע להסכמות ברמה הזו, אנחנו יכולים לפעול במישור האזרחי במשותף.

"אפשר היה לחזק את הפלטפורמה האזרחית, הפוליטית, היומיומית. אפשר היה ליצור מנגנונים חדשים של פעולה משותפת. יש את ועדת המעקב ואת ועד ראשי הרשויות. תאר לעצמך שהם היו פועלים יחד עם 'המשותפת' בצורה משותפת ומתוחכמת. יש הבדל בין חזית אחת, שבה כל האנשים האלה פועלים יחד כדי לפגוש מנכ"ל של משרד מסוים, ובין מצב שבו כל אחד מתחרה מתי הוא יגיע למנכ"ל לבד כדי לפרסם את זה בעצמו. הם הבטיחו להקים ועדות מקצועיות. זה התמסמס תוך כמה חודשים".

"התנועה האיסלאמית היתה חבל ההצלה של בל"ד". מטאנס שחאדה (מימין) ומנסור עבאס, מובילים את רשימת בל"ד-תע"ל. (צילומים: יח"צ)

"התנועה האיסלאמית היתה חבל ההצלה של בל"ד". מטאנס שחאדה (מימין) ומנסור עבאס, מובילים את רשימת בל"ד-תע"ל. (צילומים: יח"צ)

לפי ג'מאל, האליטה הפלסטינית החדשה רצתה אנשים שיידעו להתנגח עם הממסד הישראלי, יידעו לעמוד על העמדות שלהם, אבל בלי להקצין בשפה שלהם. "אנשים שאומרים את מה שצריך להגיד, אבל לא מתעצבנים סתם, לא מתפוצצים בשידור". זו היתה הנקודה החזקה של טיבי, טוען ג'מאל. "אתה יודע כמה נקודות טיבי זכה בחברה הערבית כשהוא נכנס ברוני דניאל?", הוא שואל. הציבור הפלסטיני, אומר ג'מאל, ראה מה קרה לבל"ד. "ברגע שאתה מתנגח, אתה מחוסל", הוא מוסיף, "גם חד"ש חטפו. בתנועה האיסלאמית לא מדברים כמעט". טיבי ידע להתנגח ולהישאר בחיים.

הבעיה עם טיבי, אומר ג'מאל,  היתה אחרת. "יש דימוי שאין לו חוט שדרה אידיאולוגי. זה לא מתוך מקום של בוגדנות של טיבי, חס וחלילה, אלא תחושה שאתה לא באמת יודע את הגבולות". המעמד הבינוני המשכיל, הוא טוען, "עדיין לא משוכנע שטיבי מייצג באופן כנה ואמיתי את האינטרסים שלו".

בסופו של דבר, אמר ג'מאל, טיבי "עשה שיעור לכולם מבחינה פוליטית, הוא שיעבד את חד"ש לכוח הפוליטי העולה שלו וקיבל כמעט 50 אחוז מהרשימה". זה לא עבר בלי בעיות בין תומכי חד"ש. התחושה בקרב לא מעט פעילים שם היא ש"נתנו פרס לטיבי, תחושה של אובדן כל עמוד שדרה אידיאולוגי". גם האיחוד בין הרשימה האיסלאמית לבל"ד נראה מאוד תועלתני מבחינה פוליטית. "התנועה האיסלאמית היתה חבל ההצלה של בל"ד", אומר ג'מאל, "בל"ד לא היו עוברים לבד את אחוז החסימה בשום פנים ואופן".

טיבי "נכנס" ברוני דניאל וזוכה בנקודות בחברה הערבית:

אבל למרות שהאיחודים בין חד"ש ותע"ל ובין האיסלאמית לבל"ד היו תוצאה של אילוץ פוליטי ולא של אידיאולוגיה, ג'מאל עדיין רואה הגיון פוליטי מאחוריהם. "החבירה יחד אינה מופרכת", הוא אומר. "האג'נדה של חד"ש ותע"ל היא אזרחית והנטייה היא לחבור לכוחות פוליטיים בקואליציה עתידית כדי להקים גוש חוסם". מי שדחף לכיוון החיבור הזה, הוא אומר, הן "רוחות שנשבו מרמאללה". מאז שנות ה-80, מזכיר ג'מאל, אש"ף ניסה להשתמש בזירה הפוליטית של הפלסטינים בישראל לקדם את עמדותיו. במקרה הזה, הוא מעריך, ברמאללה רוצים לאפשר הקמת גוש חוסם, שישרת גם את חידוש המשא ומתן.

לפי ג'מאל, חד"ש ותע"ל קרובות זו לזו גם בגישה שלהם לגבי ניסיון להשיג הישגים במישור החומרי בתוך החברה הישראלית. בתפיסה שלהן, אומר ג'מאל, הן יכולות לקדם יחד גם את האינטרס המדיני וגם את האינטרס האזרחי. הבעיה היא שהציבור הערבי לא רואה את זה כך, טוען ג'מאל. בעיניו זו רק כיסאולוגיה ולכן כועס. גם חד"ש ותע"ל לא מעזות בינתיים להגיד את הדברים במפורש, "כי אז הן ייתפסו כאחריות לפירוק הרשימה המשותפת".

מצד שני, ג'מאל מעריך שהאיסלאמית ובל"ד ישדרו יותר "כבוד לאומי, יותר צומוד". מול הפרגמטיות לכאורה של חד"ש ותע"ל, הן ינסו לשדר מסר כמעט הפוך. "מי שרוצה עמדה איתנה, לא יכול להיות פרגמטי. מול מי תהיה פרגמטי? אין עם מי לדבר (בחברה היהודית – מ.ר.), ולכן אנחנו צריכים לחזק את עצמנו", מנחש ג'מאל את הקו שיציגו שתי המפלגות האלה בקמפיין.

יש משמעות לכל ההתפתחויות האלה מול הציבור היהודי?

"הציבור הערבי היה רוצה שהציבור היהודי יתעניין, אבל הציבור הערבי יודע שזה לא מעניין את החברה היהודית. מעבר לשוליים של השמאל, בציבור הימני רואים בערבים אויב, לא רוצים שהם יתקיימו ורוצים להעיף אותם מהכנסת. ציבור המרכז-שמאל לא רוצה להיות מזוהה אתם (עם הערבים – מ.ר.) מסיבות של השגת קולות בחברה היהודית. זו גיבנת להיות מזוהה עם הפוליטיקאים הערבים".

אז אתה לא רואה שותפות פוליטית עם כוחות יהודיים?

"לצערי לא. קשה לראות את זה מתפתח בשנים הקרובות. המשותפת הפכה להיות בעייתית בהקשר הזה, כי היו בה את התנועה האיסלאמית ובל"ד. פיצול והיווצרות של פלטפורמה אחרת, שהיא יותר סוג של רשימה משותפת עם חד"ש, אלמנטים מתונים מבל"ד וכוח יהודי ליברלי שמאלני וסוציאליסטי יכולים ליצור מציאות חדשה. אבל מאיפה תביא את זה? אם היו מתגברים על הגיבנת האידיאולוגית המסורתית – לא מוותרים על אידיאולוגיה, אבל מוותרים על עולם הסיסמאות ומשנים את טון הדיבור – אני חושב שאפשר ליצור פלטפורמה יהודית ערבית חדשה. אפשר להגיד את הדברים החריפים ביותר, אם אתה יודע להגיד אותם נכון ובהקשר הנכון, ולהתחבר לציבורים יהודיים בצורה אלגנטית, ואינטליגנטית. פלטפורמה כזו תוכל להפוך בעלת השפעה לכל הפחות ברמה השיח הציבורי. אבל זה לא קיים".

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
"אני אומרת לבני עמנו בעזה: יש בישראל אנשים הגונים שרוצים שלום". ח"כ עאידה תומא סלימאן בהפגנה בתל אביב

"אני אומרת לבני עמנו בעזה: יש בישראל אנשים הגונים שרוצים שלום". ח"כ עאידה תומא סלימאן בהפגנה בתל אביב

הפגנה בתל אביב: "די למלחמה של ביבי"

יותר ממאה מפגינים קראו לעצור את המלחמה ולהסיר את המצור על עזה. ח"כ עאידה תומא תקפה גם את גנץ: היתה לך הזדמנות להראות שאתה מוביל פוליטיקה אחרת"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf