אני לא שארלי הבדו

מאת |

למה אני לא הולך להצטלם עם שלט "כולנו שארלי הבדו", ועוד הערות בעקבות הטבח במערכת השבועון הסטירי הצרפתי

1. מבחינת התקשורת, ובטח שמבחינת הציבור הישראלי, הדיון ב"סכנת האסלאם" הסתיים אתמול, וגם אם יש מי שעוד מוכנים להודות – איכשהו – שלא כל המוסלמים טרוריסטים, אפילו אנשים הגיוניים משוכנעים שיש משהו מהותי באסלאם שמעודד טרור רצחני. מדובר בקשקוש. נכון – רוב מי שהמערב מגדיר כטרוריסטים (ולמופרכות של ההגדרה הזו עוד נגיע) הם מוסלמים, אבל לפני ארבעים-חמישים שנה רוב הטרוריסטים היו מרכסיסטים, אז זה אומר שיש משהו במרכסיזם שמעודד טרור? או שכל מי שגר בארצות קומוניסטיות הוא טרוריסט?

אני מניח שיש כמה אנשים שיענו כן גם על השאלות האלו, אבל זה לא הופך את העמדה הזאת ליותר רציונלית. איך זה שהקומוניזם הפסיק בשלב מסוים לעודד טרור? או איך זה שהאיסלאם לא עודד טרור לפני חמישים שנה והיום כן? התשובה היא שאין שום דבר באידיאולוגיות ששולח אנשים לעשות פיגועים. הנסיבות של אלימות הן תמיד מקומיות, זמניות ובקונטקסט מסוים. הטרור של החמאס קשור לסיטואציה הישראלית-פלסטינית; הטרור הגלובלי של אל קעידה מגיע על רקע שונה לגמרי, שקשור ליכולת לגייס אנשים משולי החברה המערבית, במיוחד באירופה השמרנית, עם האופן שבו היא רואה את המהגרים אליה; דעא"ש קשורה להתפתחויות בעולם הערבי ולאינטרנט ויש עוד הרבה משתנים.

לומר שכל הטרוריסטים מוסלמים ושזה סוף הסיפור זו ראייה שטחית של המציאות, שלא עומדת בשום בחינה הגיונית. הבעיה היא שיש בה גם משהו קל ומפתה מאוד, במיוחד על רקע האסלאמופוביה הישראלית והתקווה שאם כל העולם ישנא את המוסלמים אז נוכל להמשיך בכיבוש לנצח. ואפילו זה לא נכון ולא יקרה.

2. ואם כבר דעות טיפשיות, הדוגמה הכי בולטת למחוזות שאליהם הגיע ההיסטריה הציבורית המאורגנת הזאת היא הטור של המאייר עמוס בידרמן היום בהארץ, על כך שבאירופה כבר "אי אפשר לדבר נגד המוסלמים" וש"הטרור ניצח". גם פה ההפך הוא הנכון. באירופה יש אובססיה של דיבור על המוסלמים, שגרמה לכך שבסקרים בכל המדינות אנשים מעריכים שיש הרבה יותר מהגרים במדינה שלהם מאשר יש בפועל.

הטבלה הזו של האקונומיסט מראה את הנתונים. אם בידרמן היה טורח לקרוא עיתונות אירופאית הוא היה מוצא כל יום דיבור על האסלאם ועל המוסלמים. ועוד עובדה: אין קשר בין כמות המוסלמים לאיסלמופוביה. המדינה הכי אסלמופובית היא ספרד, ושם יש הכי מעט מהגרים. ועדיין אנחנו שומעים את הקשקוש הזה ש"צריך אומץ" כדי לומר משהו על המוסלמים, כשמדובר בדעה הכי שחוקה, הכי פופולרית, שאפשר למצוא בכל עיתון – עכשיו גם ב"הארץ" – שלא לדבר על שרשורי התגובות. איזה "אומץ" בדיוק צריך כדי להצטרף למקהלה הגזענית, לקול מחיאות הכפיים?

3. הפיגוע הזה הוא פשע שנאה טרוריסטי מהסוג הגרוע ביותר, ואני מקווה שמי שעשו אותו יתפסו וייענשו. אבל שווה גם להסתכל על החומרים שהמגזין הזה, שארלי הבדו, הדפיס – קריקטורות וולגריות, מגעילות ולא מצחיקות – כולל נגד יהודים – שאם הן היו מודפסות פה, כל המדינה היתה מתפלצת, ובצדק (כמובן שזה לא סיבה להרוג את המאיירים).

אני לא מסוג האנשים שנעלבים מפגיעה בנביאים, נשיאים או כל דמות אחרת, ומבחינתי אפשר לצייר כל אחד בתנוחה הכי משפילה, אבל שיהיה ברור: מי שחושב (כמוני) שיצירות האלו נופלות בתחומי חופש הביטוי צריך כמובן גם לקבל את מי שמחרבנים על הדגל, או כותבים אטבח אל יהוד על חמסות. נראה אותם.

> קוראים לי מאשה, ואני לא הנשק הדמוגרפי שלכם

שער המגזין "שארלי הבדו" לצד קריקטורה שהתפרסמה בו. הכתובות: "מוחמד, כוכב נולד" (ימין), ו"אלו שאי אפשר לגעת בהם" (משמאל, מעל איור של רבי ומוסלמי.

שער המגזין "שארלי הבדו" לצד קריקטורה שהתפרסמה בו. הכתובות: "מוחמד, כוכב נולד" (ימין), ו"אלו שאי אפשר לגעת בהם" (משמאל, מעל איור של היהודי האורתודוכסי והמוסלמי). בבלון: "לא ללעוג"

4. ועוד בנושא "מיהו טרוריסט": סוג הטרור הספציפי הזה של כניסה עם תתי מקלע למקום ציבורי וריסוס העוברים ושבים כבר התרחש באירופה כמה פעמים, אבל המקום שבו הוא נפוץ במיוחד הוא ארצות הברית. גם שם ברוב המקרים יש מאפיינים מאוד ברורים ליורים – גברים לבנים נוצרים מהמעמד הבינוני-נמוך. איפה הדיון הגדול על הסכנה שבגברים לבנים אמריקאים, ואידיאולוגיית שנאת הזרים והממשלה הפדרלית שלהם? איך זה שהפעולות שם נחשבות לפשע שנאה או למעשי טירוף, וכשמוסלמים עושים אותן הן טרור? אלו השאלות הלא פוליטיקלי קורקט האמיתיות, לא האמירה הנפוצה ש"אי אפשר לדבר על המוסלמים יותר". בעיני אגב שני המצבים הם טרור – וזה בדיוק עוד דוגמה לכך שאין שום הכרח שדווקא האסלאם יביא לטרור.

5. עם כל הגועל והפחד שהטבח הזה מעורר בי – אני לא חושב שיש עיתונאי שלא דמיין איך זה היה קורה בישיבת המערכת שלו, ומי אמור להגן עליו ממטורפים עם רובים – אני לא הולך להצטלם עם שלט שכולנו "שארלי הבאדו" כמו שעשו בכל מיני מערכות עיתונים, כמו שלא הנפתי שלט "כולנו כך" אחרי שרצחו את כהנא. התיעוב שלי לרוצחים לא אמור לגרום לי לאמץ את הקו או הסגנון של הנרצחים, ואני לא מקבל את ברירת ה"או-או" הזו. העתיד טמון באופציה שלישית, ואין זמן טוב יותר להתחיל לחפש אותה מעכשיו.

> הבוז של כחולי המדים: למה שוטרי ניו יורק שובתים נגד ראש העיר

ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

עיתונאי ("העיר", ynet, מעריב, טיים אאוט, ומדי פעם גם מקומות אחרים). גר בתל אביב. כאן אפשר לקרוא אותי באנגלית.

לעמוד הכותב
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
silencej89sjf