ארגון העיתונאים פנה לנתניהו במחאה על סגירת כלי תקשורת ערבים

עיתון ואתר שפעלו תחת אחד מגופי התנועה האסלאמית נסגרו בשבוע שעבר. גם במשרד רה"מ מודים שכלי התקשורת לא עסקו בהסתה. ארגון העיתונאים: "סגירה של כלי תקשורת על ידי כוחות הביטחון היא צעד קיצוני שאין לו כמעט אח ורע במשטרים דמוקרטיים"

מאת:
השאירו תגובה
א א א

ארגון העיתונאים בישראל שלח אתמול (רביעי) בערב פנייה לרה"מ ושר התקשורת, בנימין נתניהו, במחאה על כך שהמשטרה והשב"כ סגרו שני כלי תקשורת בערבית בשבוע שעבר.

כפי שדווח בהרחבה באתר "העין השביעית", ביום שלישי שעבר פשטו כוחות הביטחון על משרדי המערכות של העיתון הוותיק סוות אל-חק ואל-חורייה והאתר PLS48, החרימו מחשבים וציוד וסגרו אותם. העילה לסגירה הייתה שהמו"ל של כלי התקשורת הוא תאגיד של התנועה האסלאמית, שנסגר במסגרת הוצאתה של התנועה האסלאמית מחוץ לחוק בצו מתוקף תקנות ההגנה לשעת חירום. כשלושים עיתונאים איבדו כך במכה אחת את מקום עבודתם, מעכשיו לעכשיו.

בפנייה, שחתומה על ידי יו"ר הארגון, יאיר טרצ'יצקי, ואושרה על ידי מזכירות הארגון – שהח"מ הוא חבר בה – מצוין כי "סגירה של כלי תקשורת על ידי כוחות הביטחון היא צעד קיצוני שאין לו כמעט אח ורע במשטרים דמוקרטיים בכלל ובתוך ישראל עצמה בפרט. אנו רואים במהלך כזה איום ישיר על חופש הביטוי והעיתונות בישראל, מאבני היסוד הבסיסיות של הדמוקרטיה, שאין לנקוט בו אלא במקרים קיצוניים ביותר".

> צלמי עיתונות בירושלים ובשטחים: הצבא והמשטרה נלחמים בנו

הפגנה בנצרת נגד סגירת כלי התקשורת (צילום: מרכז אעלאם)

הפגנה בנצרת נגד סגירת כלי התקשורת (צילום: מרכז אעלאם)

במכתב מצוטט גם ראש לשכת העיתונות הממשלתית (לע"מ), ניצן חן, שבדיון בכנסת ביום שני השבוע הביע אי נחת מסוימת מסגירת כלי התקשורת האלה. בדיון הראשון של שדולת חופש העיתונות, שהקימה לאחרונה עיתונאית ערוץ 9 לשעבר וחברת הכנסת כיום קסניה סבטלובה (המחנה הציוני), הועלה נושא סגירת האתר והעיתון בדבריהם של אורן פרסיקו מהעין השביעית ושל טרצ'יצקי, וגם אני בדבריי בפני השדולה התייחסתי לנושא. חברי הכנסת שהיו במקום נראו מופתעים מהידיעה על כך ששני כלי תקשורת נסגרו לאחרונה על ידי המדינה.

בהקשר זה הגיב חן ואמר שלע"מ עוקבת אחר הפרסומים של סוות אל-חק ו-PLS48, ושבעבר – לפני מספר שנים – נמצא שפרסומים בעיתון מהווים הסתה, ומכיוון שכך הוחלט להפסיק לתת לעובדי המערכת תעודות עיתונאי. עם זאת, מאז העיתון תיקן את דרכיו, לע"מ (שעובדת מתוך משרד ראש הממשלה ובתיאום עם השב"כ) ממשיכה לעקוב אחר הפרסומים בו, ובשנים האחרונות לא נמצא שיש בו הסתה, והעיתונאים שם – שמסקרים מגוון נושאים מחדשות ועד תרבות – מחזיקים שוב בתעודות לע"מ.

"לשיטתנו, גם אם התפרסם טקסט מסוים שמכיל בתוכו הסתה, דרך המלך לטיפול בכך הוא המישור הפלילי של ענישה כלפי המסיתים – ולא באמצעות סגירה של כלי תקשורת, פיטורים של עיתונאים רבים שלא חטאו בדבר והשתקת קול בשיח הציבורי", נכתב במכתב ארגון העיתונאים לראש הממשלה, שנשלח גם לשר לביטחון פנים, לשר הפנים (האחראי על הנפקת רשיונות לעיתונים), לראש לע"מ וליו"ר מועצת העיתונות, דליה דורנר.

"מעבר לעצם הסגירה, אנחנו גם מוטרדים מכך שכוחות הביטחון שפשטו על מערכות כלי התקשורת החרימו מחשבים וציוד נוסף, שמטבע הדברים מכילים מידע, מקורות וחומרים אחרים שנהנים מחיסיון עיתונאי. החיסיון העיתונאי הוא אחד הערכים שעומדים בלב הקשר בין הציבור לבין העיתונות – ונהנה גם מהגנה נרחבת במסגרת הפסיקה. הפגיעה במקרה זה בחיסיון העיתונאי אינה פוגעת רק בעיתונאים של אותם כלי תקשורת, אלא מהווה לשיטתנו פגיעה קולקטיבית בעיתונות בישראל ובאמון שהציבור צריך לתת בנו כדי למסור לנו מידע. זו פגיעה שיש להימנע ממנה כמעט בכל מחיר".

במכתב מבהיר הארגון שאין לו כאן עניין בשאלת הוצאתה מחוץ לחוק של התנועה האסלאמית עצמה, אלא רק בסגירת כלי התקשורת והפגיעה בעיתונאים ובחופש הביטוי. המכתב נגמר בקריאה לנתניהו לספק הבהרות בנוגע לשיקולים שהובילו לנקיטת הצעדים הקיצוניים נגד כלי התקשורת.

המחאה נגד סגירת העיתון והאתר התחילה כבר ביום הסגירה, כשעיתונאים ערבים וארגון אעלאם – המרכז הערבי לחירות המדיה, פיתוח ומחקר – הפגינו בנצרת נגד הסגירה. בהודעה שהוציאו בארגון אעלאם באותו יום נכתב כי "אנו רואים בחומרה רבה את החלטת הקבינט המדיני, שעיקרה האשמת חלק ניכר מהאוכלוסייה הערבית בהקצנה דתית, שיח שמנסה ראש הממשלה לקדם בתקופה האחרונה, במיוחד נוכח ההסלמה במצב הביטחוני… אין ספק כי פגיעה זו משמעותה פגיעה בחופש הביטוי וזכות חלק ניכר מהאוכלוסייה הערבית לדעת".

בכלי התקשורת עצמם – סוות אל-חק ואל-חורייה ואתר PLS48 – שוקלים לפנות לאפיקים משפטיים נגד סגירתם.

הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+

> אם היו מטפלים באלימות נגד נשים כמו שמטפלים בטרור

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
למה לא פרסמת ביוגרפיה? (צילומים: סטפן רוהל/קרן היינריך בל, תומר נויברג/פלאש90, אקטיבסטילס)

למה לא פרסמת ביוגרפיה? (צילומים: סטפן רוהל/קרן היינריך בל, תומר נויברג/פלאש90, אקטיבסטילס)

ההיסטוריה הסודית של המאבק הפמיניסטי נגד הכיבוש

למה נשים לא כותבות ביוגרפיה? איך זה להיות "אויבת העם"? האם לאמהות יש תפקיד במאבק? בעקבות "נאילה והאינתיפאדה", יולי נובק יצאה לדבר עם זהבה גלאון, עו"ד לאה צמל והעיתונאית ענת סרגוסטי, מהנשים שעומדות עשרות שנים בחזית המאבק בכיבוש

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf