40 שנה לדיקטטורה הארגנטינאית, קרובי הנעלמים דורשים תשובות מישראל

עשרות ישראלים יוצאי ארגנטינה חתמו על בקשה לפתוח את התיקים ולחשוף את המסמכים החסויים שמתעדים את הקשר הצבאי והמדיני בין ישראל לבין המשטר הצבאי הרצחני. השבוע יתקיים בתל אביב כנס לציון 40 שנה להפיכה הצבאית

מאת:
השאירו תגובה
א א א

בשבועיים הקרובים יתקיימו בישראל מספר אירועים לציון 40 שנה להפיכה הצבאית שהובילה להקמת הדיקטטורה בארגנטינה. לאחרונה התארגנה קבוצה של עשרות ישראלים יוצאי ארגנטינה כדי לדרוש את חשיפת כל המסמכים על כל הקשרים הצבאיים והדיפלומטים בין ישראל למשטר החונטה באותן שנים, במסגרת בקשת חופש המידע שהגישו באמצעות עו"ד איתי מק.

ב-24 למרץ 1976 התבצעה הפיכה צבאית בארגנטינה. זו סללה את הדרך להקמת משטר דיקטטורי שבמהלך שנות אחיזתו במדינה, עד ל-1983, עונו ונרצחו קרוב ל-30 אלף בני אדם. ישראל, לפי עדויות רבות, קיימה קשרים ענפים עם הדיקטטורה וסייעה לה בנשק ובאימונים צבאיים. בין שלל האירועים יתקיימו כנסים באוניברסיטאות בירושלים ובתל אביב. ביום שלישי הקרוב יערך בתל אביב כנס מרכזי, שמאורגן על ידי קבוצת "הברית העולמית של מרצ", במהלכו יישאו דברים יוצאי ארגנטינה ביניהם חברת מועצת העיר תל אביב-יפו, עו"ד גבי לסקי, וכן ח"כ זהבה גלאון.

העיתונאי שלמה סלוצקי, בין מגישי הבקשה לחשוף את הקשרים בין ישראל למשטר הצבאי הארגנטיני, שגם יישא דברים וינחה את הכנס, עלה מארגנטינה שלושה שבועות אחרי ההפיכה. לאחר שהגיע לישראל היה סלוצקי פעיל במסגרת "הוועד לסולידריות עם העם הארגנטינאי"  שפעל להפעיל לחץ ולהעלות מודעות לגבי מעשי הדיקטטורה בארגנטינה בשנות ה-70. בין היתר ארגן הוועד הפגנות מול השגרירות הארגנטינאית בארץ, במהלכן כיסו המשתתפים את פניהם מאחר שידעו שמצלמים אותם מתוך השגרירות, ומחאות נגד שידורי משחקי המונדיאל בארגנטינה ב-78', שאותם ראו כניסיון לכסות ולטייח את הרצח והעינויים של אזרחי ארגנטינה בידי המשטר.

> מונדיאל הדמים: הפליטים מארגנטינה בישראל לא שוכחים

לקראת האירוע ביום שלישי הקרוב סיפר סלוצקי לשיחה מקומית על הבקשה שהגישו לחשיפת המסמכים המעידים על הקשרים בין ממשלת ישראל לחונטה הצבאית באותן שנים: "הבקשה נועדה לגלות אינפורמציה על מה ישראל עשתה ומה היא לא עשתה באותה תקופה. איזה קשרים ידידותיים וכלכליים היו לה עם ארגנטינה. האם, כמו שטענו כמה דיפלומטיים שראיינתי בעבר, ישראל רק המשיכה יחסים וחוזי מכירות שנחתמו עוד מלפני המהפכה? למשל, מי שהיה אז שגריר ישראל בארגנטינה, רם נירגד, טען באוזני בעבר כי רק בשנת 1977 הוא הבין בפני מי ומה הוא עומד. איך זה יכול להיות? הרי בשנים לפני כן הגיעו יהודים לשגרירות בבואנוס איירס וביקשו הגנה וסיוע".

הוא ממשיך: "היום אני גם יודע שלהרבה דיפלומטים ישראלים לא היה ברור מה לעשות בנוגע ליהודים שהם לא ישראלים בארגנטינה. הם לא ידעו האם היה עליהם להתערב בנושאים שהם פנים מדינתיים. אני מאמין שכשהמסמכים יחשפו תיחשף תמונה מאוד מורכבת. כשמצד אחד ישראל כן מכרה נשק ושיתפה פעולה עם המשטר בדברים שונים, ומצד שני נציגי המדינה קיימו פעולות מילוט של מאות אנשים".

> ישראל מסרבת להסגיר מבוקש בגין פשעים נגד האנושות המתגורר בחיפה

"האימהות של כיכר מאי" אימהות הנעלמים מפגינות בשנת 1982 בדרישה לדעת מה עלה בגורל יקיריהן. (ויקימדיה CC BY-SA 3.0)

"האימהות של כיכר מאי" אימהות הנעלמים מפגינות בשנת 1982 בדרישה לדעת מה עלה בגורל יקיריהן. (ויקימדיה CC BY-SA 3.0)

"הוועד לסולידריות עם העם הארגנטינאי" פעל גם כדי לסייע לישראלים ממוצא ארגנטיני שעברו עינויים והיו עדים למחנות הריכוז באותן השנים להגיע להעיד בוועדות החקירה השונות שהוקמו במהלך השנים. סלוצקי מספר כי ועדות אלה לא כוסו בתקשורת, וכי יצחק שמיר, שכיהן כיושב ראש הכנסת באותה התקופה, דאג שישיבות אלה יהיו סגורות לציבור תחת אצטלה ביטחונית. לדעת חברים מהוועד, שירותי הביטחון הארגנטינאים אף ביצעו מעקב אחר פעילות המחאה שלהם בישראל, דרך שגרירות ארגנטינה בישראל שהייתה ממוקמת ברחוב מאפו.

ההגשה של הבקשה לחשוף את המסמכים לוותה גם בחששות, מספר סלוצקי: "יש אנשים כאן שלא חתמו על הבקשה כי הם פחדו שזה יעכיר את דמותה של מדינת ישראל. על זה אני עונה  שהדברים מתפרסמים בכל מקרה כבר בארה"ב ומה שלא מתפרסם דווקא פוגע בישראל, כי אנשים חושדים שישראל למשל הייתה ספקית הנשק העיקרית של ארגנטינה אז, שזה לא נכון. דווקא חשיפה של המסמכים תוכל להראות תמונה יותר מורכבת ולתת דוגמאות של מקרים שבהם נציגים של המדינה פעלו למען החטופים.

"אני גם מדגיש בכוונה נציגי המדינה, כי לרוב היו אלה היו נציגים שפעלו על דעת עצמם עוד לפני שקבלו אישור מהמדינה וזה למשל מידע היסטורי שחשוב שיתפרסם".

ע"ד איתי מק, שהגיש את הבקשה, כמו גם עתירות רבות בנוגע לקשרים של ישראל לאורך השנים עם משטרים שביצעו פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה, מספר: "במחקר שעשיתי לקראת הגשת הבקשה, וגם משיחות עם המון אנשים שעזרו אבל בסופו לא הצטרפו לבקשה, עולה שבאמת קיימים סימני שאלה רבים מאוד לגבי מה באמת היה הקשר בין ישראל לחונטה בארגנטינה הן בעניין של היצוא הביטחוני והן בעניין של הסיוע לנרדפים והנעלמים. הדבר שהדהים אותי היה שאפילו 40 שנה אחרי סימני השאלה לא התפוגגו וגם אנשים שניסו לשים את הדבר מאחוריהם לא מצליחים לחלוטין.

"זו קהילה שעדיין רבות ורבים בה מתמודדים עם הטראומה. חוסר הידיעה לגבי מה עלה בגורל קרוביהם או מהו מקום קבורתם ומה ישראל עשתה כדי לעזור לנרדפים ומה ישראל, ומה היה טיב היחסים שלה עם החונטה, לדעתי מעצים את הטראומה ואינו מאפשר לעבור תהליכי ריפוי והחלמה מלאים. יש כל מיני מעגלים של נפגעים, 40 שנים לאחר ההפיכה גם מי שלא נעלמו להם בני משפחה, רוצים להבין יותר מה קרה בימים האפלים האלה".

הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+

> 140 אלף חתימות נגד Airbnb: הפסיקו להשכיר דירות לנופש בהתנחלויות

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

"להיפגש עם פלסטינים בספרות זה הרבה פחות מאיים". ערב ההשקה ל"בלשון כרותה" במכון ון ליר (צילום באדיבות הוצאת "מכתוב")

בלשון כרותה ובוטחת: הקובץ הגדול ביותר של פרוזה פלסטינית בעברית

האנתולוגיה "בלשון כרותה", המקבצת את יצירותיהם של 57 סופרים פלסטינים בעברית, מאתגרת הן את המבט האוריינטליסטי הישראלי והן את ההסתייגות הערבית מפני נורמליזציה תרבותית עם ישראל. "הבנתי שליהודים, דווקא ליהודים, אני צריכה לספר את הסיפור שלי"

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf