פסטיבל הסרטים 48 מ״מ מציג: ארכיון הקולנוע הפלסטיני הגנוז

מאת |

סרטה של רונה סלע, "Looted and Hidden", נובר בארכיון סרטים שנבזז על ידי הצבא הישראלי משנת 1982, ושופך מעט אור על עוד נכס שנגנב על ידי הישראלים: היסטורית הקולנוע הפלסטיני

סרטה החדש של האוצרת וחוקרת האומנות, ד״ר רונה סלע, חושף צילומים נדירים מארכיון הסרטים והצילומים הפלסטיני המתעד עשרות שנים של היסטוריה פלסטינית בארץ – עוד מלפני 48 וגם לאחר הנכבה. רובו ככולו של הארכיון נבזז והוסתר מעיני הציבור משנת 1982, עת פלש הצבא הישראלי למשרדים של אש״ף בביירות, שדד ובזז מסמכים וחומרים מצולמים.

כעת, החומרים כבר לא תחת צנזורה והצילומים כולם שמורים ונגישים לציבור בארכיון הצבא.

סלע בילתה מאות שעות בארכיון הצבאי, כדי להוציא סרט החושף חומרים תיעודיים ותרבותיים רבים: תמונות וסרטים של החיים בפלסטין לפני ואחרי 1948 ובגולה, וכן הקלטות קול של אמנים ויוצרים פלסטינים שצונזרו והוסתרו. מדובר בחשיפה של לא פחות מאוצר יקר מפז, שסלע מבקשת להנגיש לעולם כדי לחשוף עוד טפח במסכת העלמת ההיסטוריה הפלסטינית ומניעת גישה פלסטינית או עולמית אליה.

> פוקסטרוט: גברים בורחים מהבשורה של עצמם

כרזת הסרט

כרזת הסרט

סלע עשתה בשכל כאשר בחרה להישען בסרטה על התצלומים הנדירים עצמם, ובנתה את הסיפור כהתכתבות בינה לבין פלסטינים אחרים ואף חייל ישראלי לשעבר בביירות. הסרט עצמו לא ארוך וקשה להישאר אדישים אליו: לולא החומרים היו נשדדים והיו עדיין נגישים ליוצרים פלסטיני, קשה שלא לתהות כיצד הדבר עשוי היה להשפיע על התפתחותה של סצינת הקולנוע הפלסטיני.

מאחר וסרטים של יוצרים פלסטינים מצליחים פעם אחר פעם לעורר הדים ולגרוף פרסים בעולם, כנגד כל הסיכויים ועל אף המלחמה התרבותית של ישראל כנגדם, אין זה תלוש מהמציאות להעריך כי הפוטנציאל של הקולנוע הפלסטיני עשוי היה להיות אף גדול יותר לולא חלקים כל כך נרחבים ממנו היו מוסתרים מעיני העולם. ממש בדומה לתהליך האורבניזציה הפלסטיני שנגדע באיבו בשנת 1948 – גניזת צילומים פלסטינים היוותה מבחינת ישראל עוד ניסיון שליטה בנראטיב ההיסטורי ומחיקת ההיסטוריה הפלסטינית.

בעוד שתהליך האורבניזציה נקטע וכל הערים הפלסטיניות החשובות כמו יפו, חיפה, לוד ורמלה רוקנו כמעט מתושביהם כדי לאפשר את השקר הציוני בדבר השממה שלכאורה הייתה כאן וכדי להחליש את ההתנגדות הפלסטינית ככל האפשר, סלע מצליחה להראות בסרטה כי הקולנוע הפלסטיני מעולם לא הפסיק לנפק פרויקטים חדשים וכי יוצרים פלסטינים מעולם לא חששו לתעד ו/או לספר את סיפוריהם וסיפורי התנגדות לכיבוש בשפה קולנועית המותאמת לתקופה ומונגשת לעולם.

אך יותר מהחשיבות התרבותית של הסרט, מה שעשוי לעורר עניין גדול יותר אצל הציבור הוא ההוכחה הניצחת בסרט לכך כי בפלסטין הייתה חברה ערבית מפותחת. פוליטית, מדובר ביצירה אקטיביסטית אמיצה של סלע שלא בחלה באמצעים והשקיעה את עשרים השנים האחרונות בהתחקות אחר האומנות הויזואלית הפלסטינית ותיעודה בספרים שפרסמה. כעת סלע בחרה להנגיש את ממצאיה החשובים בצורת סרט תיעודי חשוב ביותר האמור לצבוט בליבו של כל פלסטיני ולגרום לכל ישראלי לחוש בושה.

״חקרתי בעברי תצלומי פרופוגנדה ציונית מלפני ההקמה של מדינת ישראל״, סלע משתפת בסיבות שהניעו אותה ליצירת הסרט. ״אחד המוטיבית המרכזיים שחזר על עצמו פעם אחר פעם היה הדימוי של היהודי שמגיע אל אזור שומם, כאילו האדמה חיכתה ליהודי שיגיע ויפריח אותה״.

״הדבר הביא אותי לחקר תיעוד ההיסטוריה הפלסטינית״, סלע ממשיכה. ״נבירה בחומרים כאן ובחו״ל, כדי לחשוף בפני הקהל הישראלי את הקיום הפלסטיני שהיה כאן מלפני 48״.

מה שניכר בעבודתה מרובת השנים של סלע, ובסרט הזה בפרט, הוא שימת הדגש המרכזי על האלמנטים הויזואליים. כחוקרת תרבות חזותית, היא מעידה על עצמה כי היא ״מבינה את החשיבות של הדוימויים הויזואליים בבניית תודעה וזהות לאומיות, והחשיבות של התרבות וההיסטוריה לכל חברה״.

סרטה של סלע מהווה הוכחה ניצחת לכך כי ישראל מעולם לא בחלה באמצעים כדי למחוק תיעודים ויזואליים של ההיסטוריה הפלסטינית. כעת, מעשה הביזה של ישראל בשנת 1982 נחשף ברבים וחושף בפני העולם עוד פרק מוסתר מההיסטוריה הפלסטינית.

הסרט Looted and Hidden: Palestinian Archives In Israel מוצג בפסטיבל 48 מ״מ של עמותת זוכרות

> "שיחה מקומית" זכתה בפרס דרור לשינוי חברתי

ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

בוגר האוניברסיטה העברית, בה התחיל את דרכו האקטיביסטית במסגרת התא הפוליטי של מפלגת בל״ד. בין מקימיה של קבוצת האקטיביסטים הפלסטינית ח׳וטווה, שהייתה פעילה נגד הריסות בתים ובעד הגברת המודעות הפוליטית, התרבותית והחברתית בקרב ערביי רמלה ולוד.

כתב לקהל בינלאומי בעיקר, וכעת כותב כאן. חייו המקצועיים נעים בין קריירות בתחום הפארמבציסטיקה לבין ההיי טק.

באחד מטיוליו בעולם, כתשובה לשאלה מדוע לא רואים מטיילים פלסטינים בעולם, טבע את התשובה האלמותית: That's because we're preOCCUPIED with other shit, ומאז הוא לא מפסיק לדבר על זה.

(במהלך קיץ 2015 שימש כיועץ הפרלמנטרי והתקשורתי של חברת הכנסת חנין זועבי. הדעות המוצגות בבלוג זה מייצגות אותו בלבד.)

לעמוד הכותב
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
silencej89sjf