בג"ץ התיר למדינה להרוס את הכפר ח'אן אל אחמר בתום 7 ימים

בהרכב של שלושה שופטים אישר בית המשפט העליון את ההחלטות הקודמות בעניין הריסת הכפר הבדואי אחרי ש"לא נמצאה עילה משפטית להתערב בהחלטה לממש את צווי ההריסה שהוצאו למבנים במתחם", ורמז: כך עושים גם למתנחלים

א א א

בהרכב של שלושה שופטים – חנן מלצר, יצחק עמית וענת ברון – דחה הבוקר (רביעי) בג"ץ שתי עתירות נגד הריסת היישוב הבדואי ח'אן אל אחמר שבאזור מישור אדומים, והתיר למעשה למדינה להרוס את הכפר החל מעוד שבעה ימים.

זהו הסבב החמישי שבו סוגיית ח'אן אל אחמר מגיעה לפתחו של בית המשפט, אשר אישר שוב ושוב את זכותה של המדינה להרוס את היישוב. לפני כחודש וחצי, אחרי שהמדינה כבר החלה בעבודות התשתית לקראת ההריסה והפינוי, בג״ץ הוציא צו ארעי האוסר על הרס הכפר, בעקבות עתירה דחופה שהגישו עורך דין תאופיק ג'בארין ועורכי דין נוספים, המייצגים מטעם הרשות הפלסטינית את תושבי הכפר. אחרי שעבודות ההכנה להריסה בכפר נמשכו, התושבים הגישו עתירה נוספת – מחשש שיפונו פיזית מהמקום למרות שיש צו המונע את הריסת המבנים. בין היתר ביקשו התושבים מבית המשפט למנוע את ההריסה לפני שהמנהל האזרחי דן בתכנית המפורטת שהגישו במטרה להסדיר את הבינוי בכפר.

בסיבובים הקודמים, בית המשפט התיר את מימוש צווי ההריסה בנימוק ש"אין דרכו של בית משפט זה להתערב בסדרי העדיפויות של המדינה ולהורות לה שלא לאכוף את הדין. השורה התחתונה של פסק הדין היתה כי אין עילה משפטית להתערב בהחלטה לממש את צווי ההריסה שהוצאו למבנים במתחם ח'אן אל אחמר".

תושבים חוסמים בולדוזר בניסיון למנוע את עבודות התשתית לקראת הריסת ח'אן אל אחמר (אורן זיו/אקטיבסטילס)

תושבים חוסמים בולדוזר בניסיון למנוע את עבודות התשתית לקראת הריסת ח'אן אל אחמר (אורן זיו/אקטיבסטילס)

כאמור, הבוקר דחה בית המשפט גם את שלוש העתירות האחרונות שהוגשו במטרה למנוע את ההרס והפינוי. באשר לבקשת התושבים שבית המשפט ימנע את פינויים בכוח, נאמר בהחלטה כי בקשה זו היא בבחינת "התפרצות לדלת פתוחה", שכן על פי תשובת המדינה ממילא אין בכוונתה לפנותם בכוח אלא "רק" להוציא אותם מהשטח כדי לממש את צווי ההריסה, וכי גם הכשרת המתחם החלופי שהוצע לתושבים היא בעצם לפנים משורת הדין, שכן אין למדינה כל מחוייבות למצוא לתושבים שאת בתיהם תהרוס דיור חלופי. כאן עולה השאלה – אם אין למדינה כוונה לגרש אותם מהשטח, האם תותר חזרתם לאזור אחרי מימוש צווי ההריסה? הצחקתם את בית המשפט. "נושאים אלה מסורים לשיקול דעת המפקד הצבאי בהתאם להתפתחויות בשטח. מכל מקום, מובן כי היתר לתושבים לחזור לשטח הפתוח, אינו היתר לחזור ולקומם מחדש את המבנים והאוהלים שייהרסו, ככל שלכך נועדה חזרתם לשטח".

עוד מנמקים השופטים את החלטתם לדחות את העתירות בהסברים פרוצדורליים במהותם, תוך נזיפה בעותרים על כך שניסו לעקוף פסק דין חלוט של בית המשפט על ידי הגשת עתירות חדשות במקום בקשת עיכוב ביצוע של החלטות בעתירות קודמות. זאת טענה מעניינת, שבמהותה אומרת: "מאז הפסיקה הקודמת, לא חל שום שינוי משמעותי שיצדיק עתירה חדשה". טענה זו מתעלמת למעשה מהסירוב המתמשך של המנהל האזרחי לדון בתכניות השונות שהציעו תושבי הכפר, ויתרה מזו: מקבלת את ההתעלמות המתמשכת של המנהל מהחלופות שמציעים התושבים כנתון שאיננו רלוונטי לפסיקתם.

"גם אם נושא החלופה המקומית לא היה עולה כלל במסגרת ההליכים הקודמים", כותבים השופטים, "קשה להלום כי לאחר שורה של הליכים, שנמשכו שנים רבות, ולאחר שניתן פסק הדין, יתחילו העותרים את דרכם מבראשית, כאילו לא היו דברים מעולם". ונשאלת השאלה – למה לא, בעצם? הרי אם בית המשפט היה מוצא לנכון לדרוש מהמנהל האזרחי לקיים דיון רציני בחלופה המקומית שמציעים התושבים, בהחלט ייתכן שהסוגיה היתה מקבלת תפנית משמעותית, בבחינת "דרך חדשה". האגביות שבה בית המשפט מבטל את האפשרות הזו, שמשמעה הרס מיידי של קהילה שלמה במצב שבו ייתכן שהיתה קיימת אפשרות אחרת שכלל לא נידונה, היא מעוררת תמיהה בלשון המעטה.

סארה אבו דאהוק נגררת על ידי השוטרים בח'אן אל-אחמר. העובדה שהשוטרים הסירו את כיסוי הראש שלה עוררה זעם רב (צילום: אורן זיו/אקטיבסטילס)

סארה אבו דאהוק נגררת על ידי השוטרים בח'אן אל-אחמר. (צילום: אורן זיו/אקטיבסטילס)

קשה להתעלם מהעובדה שכמעט כל דוגמאות הפסיקה שמביאים השופטים כדי לגבות את החלטתם בפסיקות קודמות לקוחות מתיקים של מתנחלים והתנחלויות, אולי מתוך ניסיון להדגיש את חוסר משוא הפנים של בית המשפט. זה כנראה עניין רגיש עבור ההרכב, וכבר בדיון הקודם נתן לו ביטוי השופט מלצר: כשנציג תושבי ח'אן אל אחמר קבל נגד ההיערכות של המדינה לפנות את התושבים למרות שהצו מדבר על הריסה ולא על פינוי, השופט העיר "גם כשהרסו ישובים יהודים, האם אתה מתאר לעצמך שהיו משאירים שם את התושבים ואת מטלטליהם ?! דין אחד לכולם!".

ואחרי ההשוואות הרבות לפסיקות בתיקי מתנחלים, כותבים השופטים בהחלטתם את הפסקה המדהימה הבאה: "לא נעלם מעיני כי פסקי הדין שנזכרו לעיל, עניינם בהתיישבות יהודית על קרקע פרטית של פלסטינים, בעוד שענייננו בהתיישבות פלסטינית על קרקע פרטית של פלסטינים (הגם שמדובר לכאורה בקרקע מופקעת). אך פסק דין חלוט הוא פסק דין חלוט וחובתו של המפקד הצבאי היא לפעול באופן שוויוני וסביר לאכיפתו, בין אם מדובר בבניה בלתי חוקית בקרב התושבים הישראלים ביהודה ובשומרון, בין אם מדובר בתושבים הפלסטינים".

מעבר לשקר המוסכם שבבסיס האמירה הזו, כאילו השלטון הצבאי הישראלי מטפל באופן דומה בעבירות בנייה ישראליות ופלסטיניות בשטחים, עצם ההשוואה שעושה בית המשפט בין המתנחלים שכל נוכחותם במקום אינה חוקית על פי הדין הבינלאומי, לבין התושבים הילידים משוללי הזכויות הנתונים לכיבוש מתמשך היא לא פחות ממדהימה.

החל מהבוקר, תושבי ח'אן אל אחמר שוב מחשבים את קץ ישובם לאחור. יתכן שעבורם זה כבר מאוחר מדי, יתכן בהחלט שמדינת ישראל תגרש קהילה שלמה אל פאתי מזבלה מסוכנת בדיוק בימים שבין כסה לעשור, עשרת ימי התשובה. אבל לבית המשפט בכל זאת צריך כנראה להזכיר: ההשוואה בין המתנחלים לתושבים הפלסטינים בגדה היא עיוות מוסרי חמור. במידה שבה ישראל בכלל נדרשת לעבירות בנייה של מתנחלים, הרי זה המעט שבמעט למול מציאות לא מוסרית ולא חוקית מלכתחילה. העברה כפויה של נתינים תחת כיבוש, לעומת זאת, היא פשע מלחמה.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
"לא ייתכן שהאחוז העליון של האנושות מחזיק בבעלות על מחצית מעושרו של כדור הארץ, בעוד 70 האחוזים התחתונים של האוכלוסיה בגיל העבודה מחזיקים ב-2.7 אחוזים בלבד מההון". ברני סנדרס (צילום: Gage Skidmore, פליקר CC BY-SA 2.0)

"לא ייתכן שהאחוז העליון של האנושות מחזיק בבעלות על מחצית מעושרו של כדור הארץ, בעוד 70 האחוזים התחתונים של האוכלוסיה בגיל העבודה מחזיקים ב-2.7 אחוזים בלבד מההון". ברני סנדרס (צילום: Gage Skidmore, פליקר CC BY-SA 2.0)

מול הציר הימני החדש צריך להציב חזית פרוגרסיבית בינלאומית

מארה"ב ועד למזרח התיכון, מדובר במגמה: תנועות המונהגות על ידי דמגוגים שמנצלים פחדים, דעות קדומות ומצוקות, צוברות כוח. הסנטור ברני סנדרס קורא להקמת תנועה בינלאומית שתציע סדר עולמי חדש ותתנגד לכוחות שמנסים להפריד בינינו

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf