בג"ץ יוביל את החרדים לאיים על חוק גיוס חובה בישראל

משבר הגיוס הוביל להעצמת הקונפליקט בין החרדים לצה"ל, חקיקת חוק שנוי במחלוקת והתפשטות תופעת הסרבנים החרדים. כעת בג"ץ מחזיר שוב את הכדור למחוקקים, שניצבים מול מחאה עזה נגד כל אפשרות פשרה

מאת:
השאירו תגובה
א א א

השבוע פרצו הפגנות החרדים נגד "גזירת הגיוס" את חומות השתיקה של המיינסטרים הישראלי, פתחו את מהדורות החדשות הגדולות ותפסו את הכותרות. הסיבה הייתה סרטון שפרסם העיתונאי ישראל כהן, בו נראית האלימות הקשה שהפעילו שוטרים נגד מפגינים, המצטרפת להחלטת בית המשפט העליון משבוע שעבר לבטל את חוק הגיוס אותו חוקקו המפלגות החרדיות, ולהחיל חובת גיוס על כל צעיר חרדי.

אלימות המשטרה משולחת הרסן יחד עם החלטת בג"ץ הביאו לקדמת הבמה את המחאה העיקשת שמנהלים "הפלג הירושלמי" וקהילות "העדה החרדית" נגד מגמת גיוס החרדים המתפתחת בעשור האחרון, שחוק הגיוס המתוקן שאף להפוך להליך משמעותי יותר.

ההפגנות השבוע פרצו עקב מעצרו של אברהם יצחק טויב, נכדו של האדמו"ר העומד בראש חצר החסידות "תולדות אברהם יצחק", מהקהילות החשובות ב"עדה החרדית". בעקבות ההפגנות הוא שוחרר לאחר מעצר של שבועיים, בתיווכו של השר ליצמן, אך תיעוד האלימות הקשה שהפעילו השוטרים עדיין בוער על סדר היום במגזר החרדי.

> שעת השמד: העריקים החרדים שהחליטו לא להתייצב בלשכת הגיוס

החלטתו של בית המשפט העליון השבוע לפסול את חוק הפשרה בעניין הגיוס שהשיגו החרדים, נתפסת בקרב המוחים נגד החוק כניצחון גדול. מאז חוקק החוק עמלים סנגוריו – בעיקר ח"כי ודוברי "דגל התורה" – לדבר בשבחו, לשכנע כי "גזירת גיוס" חרדים תמה ועברה מן העולם וכי החילונים ויתרו על האופציה לגייס בני ישיבות.

המוחים, שהצביעו על הכשלים הרבים שמקפל בתוכו החוק, ראו בו פשרה מוגזמת על חשבונן של החוליות החלשות והמקושרות פחות בעולם החרדי, הצרו על ההסכמה לקבוע "מכסות גיוס" ("יעדים" בלשון החוק) ופקפקו בטענה על כך שהחוק הוא סוף פסוק מבחינת החילונים. החלטת בג"ץ, שהחזירה את סערת הגיוס לבית המחוקקים, הוכיחה בבהירות את הטענה האחרונה. פסילת החוק הביכה קשות את הח"כים החרדים, והם מיהרו להוציא את מררתם בחריפות על בית המשפט.

היה לא תהיה

בגדול, בג"ץ נפל השבוע במלכודת שטמן לעצמו עם פסילתו של חוק טל בפברואר 2012 – שהעצימה את אחד הקונפליקטים המורכבים בחברה היהודית בישראל: שאלת גיוס חרדים לצה"ל. על פי הקריטריונים למהו "שוויון בנטל" שקבע הבג"ץ שפסל את חוק טל, לא היה מנוס לשופטים אלא לפסול אף את החוק החדש. המחאה הלא חרדית נגד חוק הגיוס היא אמנם פחות מעניינו של פוסט זה, אך מניתוח הסיטואציה הפוליטית והמגמות בקרב המחוקקים, גם החילונים, אפשר להניח בזהירות כי היה זה החוק הטוב ביותר שתומכי גיוס חרדים יכלו להשיג לעצמם.

אך הסיפור המעניין באמת זו המחאה המשמעותית שקמה נגד החוק ברחוב החרדי, מחאה שמופנית אל מחוקקי החוק – המפלגות החרדיות, ושנועלת כל אופציה לפשרה, אפילו כזו שעוד היה אפשר להעביר בשקט לפני כשנתיים או שלוש. המחאה נגד החוק פרצה בעקבות הסכמתם של הח"כים החרדים למכסות גיוס לחרדים, שעתידות לגדול עם השנים. כפי שנחשף בהארץ, בארבע השנים האחרונות החרדים לא עמדו במכסות, מה שאומר שסך המתגייסים מבתים חרדים שאינם תלמידי ישיבות לא מספיק בשביל לעמוד ביעד – ושהמטרה היא למלא את היעדים מתוך הישיבות עצמן.

בעוד הח"כים החרדים, בעיקר מסיעת "דגל התורה", עמלים להסביר שאף שר ביטחון "לא יעז לפרוץ להיכלי הישיבות ולעצור תלמידים", מצביעים המתנגדים על הקשחת הנהלים מצד הצבא, גם כלפי תלמידי ישיבות עילית. כמובן שבמצב כזה, בו החרדים זקוקים למספר ראשים כדי להגן על עולם הישיבות כולו, מי שישלם את המחיר יהיו בחורי הישיבות הספרדיות – המזרחים, המקושרים פחות (כאן בהרחבה). מאז חקיקת החוק אף החלו להפעיל בצבא מערך מיוחד לגיוס חרדים, המשקיע סכומי עתק בניסיון לשבור את ההתנגדות החרדית לגיוס לצבא, בין השאר בפרסום בכלי התקשורת החרדים העצמאיים.

לצד המחאה התפתח דפוס חדש בחברה החרדית, שלא היה מעולם: סרבנות חרדית. במחאה על חוק הגיוס החליט הרב אוירבך, מנהיג "הפלג הירושלמי", כי אף בחור ישיבה – גם כאלו שלא מועמדים לגיוס בעצמם – לא יתייצב בלשכת הגיוס במחאה על החוק. ההחלטה הזו יצרה, בתוך שלוש שנים, מאות סרבני התייצבות שמועמדים למאסר על ידי הצבא.

> מבצע בין הזמנים: צה"ל והמשטרה פשטו על בתי עריקים חרדים

"יהודים אנחנו, ולא נתגייס לצבא הציוני": ההפגנה נגד מעצר העריק החרדי השבוע בירושלים. במהלך ההפגנה תועדה אלימות קשה מצד השוטרים (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

"יהודים אנחנו, ולא נתגייס לצבא הציוני": ההפגנה נגד מעצר העריק החרדי השבוע בירושלים. במהלך ההפגנה תועדה אלימות קשה מצד השוטרים (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

סרבני ההתייצבות הללו הם צעירים מהבחירים שבעולם הישיבות הליטאי, והרחוב החרדי לא יסכין עם מעצרם. גם פתרון כולל לכל העריקים הללו, לא יועיל כל עוד הם מכוונים את מחאתם לחוק עצמו ולמחוקקיו – המפלגות החרדיות. כל מעצר עריק נתקל בהפגנות עזות המשתקות את מרכזי הערים החרדיות, וכפי שראינו השבוע – סודקות אפילו את חומת ההתעלמות של התקשורת החילונית המסורתית ממה שלא מתרחש בתל אביב וסביבותיה.

לא מתגייסים נקודה

מצב העניינים הזה כובל את המפלגות החרדיות למאבק לא מתפשר נגד הרצון לגייס חרדים. בפעם הקודמת שהחרדים נאלצו לחוקק חוק גיוס, עיקר חששם היה מפני התגובה ברחוב הלא חרדי. המצב הזה שייך לעבר הרחוק, כעת יהיה זה הרחוב החרדי והביקורתי שיעקוב בשבע עיניים אחר כל ניסיון פשרה ואחר כל סעיף, בציפייה ששלוחי הציבור החרדי יצליחו לשים סוף לאיום הגיוס.

אז מה יעשו החרדים? מי שעקב אחרי הדיונים בבית המשפט העליון לא הופתע מההחלטה לפסול את חוק הגיוס. השופטים גילו בקיאות בנבכי החוק ו"הקומבינות" הנהוגות בכל הקשור לגיוס חרדים. למעט ציטוטים תורניים, שהוצאו מהקשרם, השופטים נגעו בשאלות מיהו חרדי, וכיצד משמשים יוצאים בשאלה או חניכי מוסדות חרדים שאינם חרדים כדי לעמוד במכסות – וליצור מצג שווא כאילו החרדים מתגייסים לצבא, בחדות מפתיעה. למעשה, פסק הדין היה חד משמעי ולא הותיר לחברי הכנסת החרדים ברירה: ניכר כי בית המשפט שואף לשוויון מלא בחובת גיוס בין צעירים חרדים ושאינם חרדים, ולא יקבל כל הסדר אחר.

אך החרדים לא יתגייסו לצבא. אף חוק או שופט עליון לא ייאלצו את בני הישיבות להתגייס, מה שברור אפילו ללפיד: כפי שהעירו מבקרי חוק הגיוס של לפיד מימין, הוא נועד בעיקר כדי להטיל סנקציות כלכליות או פליליות, ופחות כדי לגייס חרדים בפועל. עד עתה נמנעו החרדים ממאבק חקיקתי ישיר שיעסוק בכלל חובת הגיוס לצבא, והעדיפו פתרונות קוסמטיים המחריגים רק את בני הישיבות, פתרונות שלא עמדו במבחן בג"ץ.

אם מה שהחרדים יצטרכו בשביל לפטור את תלמידי הישיבה זה לשנות את חוק גיוס חובה לכל – לא מן הנמנע שהם ימצאו לעצמם שותפים נגד החוק, כמו תומכי צבא מקצועי, ויפעלו בהתאם. המחיר אותו ישלם צה"ל על פסיקת בית המשפט העליון יהיה איפה משמעותי יותר מאשר ההסכמה ליעדי גיוס הנהוגה כיום. אין בכך ספק, לחרדים יש את הכוח הפוליטי להגן על רצונם שלא לשרת בצבא.

> האופוזיציה החרדית יצאה להפגין כדי לזכות מחדש בשליטה על המגזר

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
מערבולת של רצועות גז מדמיע, פרצי אש חיה וקריאות "מישהו נפציע". פאדי אבו שמאלה וג'ן מרלו בהפגנת "צעדה השיבה" בעזה (צילום: פאדי אבו שמאלה)

מערבולת של רצועות גז מדמיע, פרצי אש חיה וקריאות "מישהו נפציע". פאדי אבו שמאלה וג'ן מרלו בהפגנת "צעדה השיבה" בעזה (צילום: פאדי אבו שמאלה)

העקשנות של עטאללה, הסלפי האחרון של יוסף: יום שישי בעזה

ריצה על החוף בעזה בין קולות פיצוצים, משפחות רוחצות בבגדיהן בים, מטחי אש חיה וצעקות "מישהו נפצע" ב"צעדת השיבה", מפגש עם חברים ותיקים. ג'ן מרלו, עיתונאית וסופרת אמריקאית, על יום שישי ברצועה  

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf