בג"ץ אישר את חוק החרם: פסל סעיף קטן בלבד

שופטי העליון פסלו רק סעיף המחייב קוראים לחרם בתשלום פיצויים ללא הוכחת נזק. בארבע השנים שבהן היה בתוקף, לא נעשה שימוש בחוק נגד אף אדם, ובפועל הוא יצר צנזורה עצמית בארגוני החברה האזרחית בישראל

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כותב: מיכאל שפר עומר-מן

כמעט ארבע שנים לאחר שהכנסת העבירה את "חוק החרם", החליט היום בג"ץ לאשר את החוק, ולפסול רק סעיף אחד ממנו. זאת בעקבות עתירה שהגישו ארגוני זכויות אדם. במשך כל השנים לקיומו החוק לא יושם או הופעל נגד אף אדם או מוסד.

הסעיף שנפסל, סעיף 2(ג), קובע כי בית משפט יוכל לפסוק נגד מי שקורא לחרם פיצויים ללא כל הוכחת נזק. לפיכך, לאחר השינוי, נראה שהחוק יוכל להיות מופעל רק במקרים שבהם יוכח בפני בית המשפט שבקריאתו של אדם לחרם נגרם למישהו נזק ממשי. העתירה נידונה בפני הרכב מורחב של תשעה שופטים.

השופט חנן מלצר, שכתב את עיקר ההחלטה, קבע כי הקריאה לחרם לא עונה לתכלית המקורית של חופש הביטוי, ולכן אינן זוכות להגנת בית המשפט. הוא אף כינה את הקריאות "טרור פוליטי", וקבע שהמאבק בהן הוא חלק מזכותה של מדינה להגן על עצמה.

"בניגוד לעמדת העותרים לפיה הקריאות לחרם מקדמות 'שיח פוליטי פתוח ומפרה', למעשה הקריאות הללו אינן מעוניינות בהכרעות פוליטיות על בסיס רצון חופשי, אלא מבקשות לכפות עמדות, וזאת באמצעות אמצעים כלכליים ואחרים. דרך זו של קריאה לחרם: כלכלי, אקדמי, תרבותי – איננה משרתת איפוא את הדמוקרטיה", כותב מלצר.

הגדיל בדבריו השופט אליקים רובינשטיין, שהתייחס להגדת הפסח וציטט: "'שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם'. אין דופי בכך שכנסת ישראל נותנת ביטוי בחוק למאבק בעומדים עלינו לכלותנו".

"בג"ץ תומך בסתימת פיות"

בעמדת מיעוט בקרב השופטים היה השופט יורם דנציגר, שטען שהחוק במתכונתו הנוכחית פוגע פגיעה חמורה מדי בחופש הביטוי. דנציגר הדגיש שהחוק אוסר גם על קריאה להחרמת מוצרים מההתנחלויות בגדה המערבית, שנמצאות במחלוקת ציבורית, והציע לשנות את החלק בחוק שמגדיר חרם על ישראל ככזה שחל גם על "אזור הנמצא בשליטתה". עמדה זו הצטרפו גם השופטים עוזי פוגלמן וסלים ג'ובראן, אבל עמדתם של השלושה, כאמור, נדחתה על ידי יתר השופטים.

בארגונים שעתרו לביטול החוק מתחו ביקורת חריפה על פסיקת בג"ץ: "בג"ץ נמנע היום מלעשות את הדבר המתבקש – להגן על חופש הביטוי. חוק החרם הוא חוק לסתימת פיות, שכל תכליתו היא השתקת ביקורת לגיטימית. החלטת בג"ץ מאפשרת פגיעה חמורה בחופש הביטוי ובזכות הבסיסית לפעולה פוליטית בעניין שבמחלוקת".

לדברי מעין דק מקואליציית נשים לשלום, שקידמה בעבר חרם ומשיכת השקעות, "חרם ועידוד משיכת השקעות מוכרים בעולם ככלים לגיטימיים ובלתי אלימים. בהחלטתו היום, בג"ץ מאשר את השתקתה והגבלתה של מחאה לגיטימית שנועדה להעביר ביקורת ולפעול לשינוי המדיניות הישראלית".

> למה בחרתי להצטרף לתנועת החרם על ישראל

בג"ץ אישר את חוק החרם ופסל סעיף אחד

צנזורה עצמית

עם אישורו בכנסת לפני ארבע שנים הוצג חוק החרם כתגובה ישירה לקמפיין ה-BDS (חרם, משיכת השקעות וסנקציות) הפלסטיני, שהחל לתפוס אז תאוצה בעולם, ובשנים האחרונות רושם הישגים שגורמים להגברת הלחץ הבינלאומי הממסדי והעממי על ישראל.

החוק מאפשר לתבוע פיצויים ממי שקורא, או לוקח חלק בקריאה פומבית, להטיל חרם כלכלי, תרבותי או אקדמי על מדינת ישראל, על מוסדותיה או על גופים אחרים בשל זיקתם לישראל או לשטחים הכבושים. כך, למשל, קריאה לחרם על מוצרים המיוצרים בהתנחלויות נחשבת כאסורה לפי החוק. החוק אף מסמיך את שר האוצר להטיל סנקציות כלכליות חמורות על כל מי שקורא לחרם או מתחייב להשתתף בו. על פי החוק על התובע לא מוטלת חובה להוכיח כי כתוצאה מהקריאה לחרם נגרם לו נזק, אלא רק כי קיים נזק פוטנציאלי. רק סעיף זה, כאמור, הוא זה שנפסל עכשיו על ידי העליון.

בפועל, החוק מעולם לא אותגר ולא יושם בתביעה בבית משפט. אולם דווקא משום כך ההשפעה הבולטת והניכרת לעין שלו היתה בלימת הדיון הציבורי בנושא, השתקה ופגיעה בחופש הביטוי וההתנגדות הלא אלימה בחברה האזרחית בישראל בשנים אלה. ארגוני החברה האזרחית, ביניהם גם כלי תקשורת עצמאיים, למעשה כפו על עצמם צנזורה עצמית כדי להימנע מסיכון מעמדם החוקי כעמותות או מתביעות אזרחיות שהיו עלולות להעמיד את קיומם בסכנה.

כתוצאה מכך נמנע חלק מרכזי בדיון בסוגיה שהפכה משמעותית ורלוונטית יותר ויותר בעולם כולו ובוודאי בחברה הפלסטינית, שבחרה לעשות שימוש בכלי לא אלים זה על מנת להיאבק בכיבוש.

את החלטת בית המשפט העליון היום יש לקרוא גם על רקע הביקורת ששופטי העליון סופגים בשנים האחרונות מהצד הימני של המפה הפוליטית בעקבות פסילה של חוקים שעברו בכנסת, ובעיקר הפסילה החוזרת ונשנית של "חוק ההסתננות". הביקורת הגוברת והפסילות המצטברות עשויות להוביל את הממשלה החדשה לפעול להגבלת כוחו של בית המשפט העליון.

> עכשיו גם הרצוג צריך לתמוך בלחץ בינלאומי ובהתקוממות פלסטינית

מוצרי מזון ישראלים נשרפים לאחר שהוחרמו ממשאית של חברת שטראוס בעיר שכם, 11 במרץ, 2015. פעולת החרמת ושריפת המוצרים הישראלים התרחשה כחלק מתוכנית החרם הפלסטינית, אשר הוכרזה בעקבות הקפאת הזרמת הכספים מישראל לרשות הפלסטינית. ישראל הפסיקה את הזרמת הכספים בעקבות פניית הפלסטינים לבית הדין הבינ״ל בקריאה להכרה בפשעי מלחמה שמבצעת ישראל. (אקטיבסטילס)

מוצרי מזון ישראלים נשרפים לאחר שהוחרמו ממשאית של חברת שטראוס בעיר שכם, 11 במרץ, 2015. פעולת החרמת ושריפת המוצרים הישראלים התרחשה כחלק מתוכנית החרם הפלסטינית, אשר הוכרזה בעקבות הקפאת הזרמת הכספים מישראל לרשות הפלסטינית. ישראל הפסיקה את הזרמת הכספים בעקבות פניית הפלסטינים לבית הדין הבינ״ל בקריאה להכרה בפשעי מלחמה שמבצעת ישראל. (אקטיבסטילס)

החרם: כלי לא אלים במאבק לשחרור

אחרי שבמשך עשרות שנים ניסו פעילים פלסטינים וישראלים, ביחד ולחוד, שיטות שונות של מאבקים במטרה לסיים את הכיבוש. אחרי שתי אינתיפאדות והסכמים מדיניים שאכזבו, פורסמה בשנת 2005 הקריאה הפלסטינית ל-BDS (חרם, משיכת השקעות וסנקציות). 171 ארגוני חברה אזרחית פלסטינים קראו לקהילה הבינלאומית לעשות שימוש בכלים דיפלומטיים וכלכליים אלה נגד ישראל, עד שזו תפעל בהתאם לחוק הבינלאומי, תסיים את הכיבוש בשטחים הכבושים ואת האפליה והדיכוי מהם סובלים פלסטינים החיים בגבולות הקו הירוק, ותכיר בזכות השיבה.

ההסברה הישראלית נוהגת להגדיר כל מאבק נגד מדיניות הממשלה כסוג של טרור: טרור דיפלומטי, טרור כלכלי, טרור אינטרנטי, טרור משפטי וכן הלאה. בכך היא מסמנת כל צורה של מאבק נגד הכיבוש כאלימה ולא לגיטימית. כאמור, השופט מלצר בהחלטתו היום מצא לנכון לקרוא גם ליוזמות החרם "טרור פוליטי".

אולם למעשה הבחירה הפלסטינית באסטרטגיה של חרם וסנקציות דיפלומטיות וכלכליות מתבססת על כלים של מאבק לא אלים, שנתפסים ברחבי העולם כלגיטימיים ואפקטיביים. אל מול מערך ההסברה האימתני שמפעילה ישראל, בחרו הפלסטינים בכלי שמטרתו לחשוף את הקהילה הבינלאומית למצבם ומאפשר לכל אדם, בכל העולם, להביע בהם תמיכה אקטיבית.

הקריאה הפלסטינית, ובעקבותיה הבינלאומית, לחרם ומשיכת השקעות מתבססת על ראייה מפוקחת של המציאות הפוליטית והכלכלית שמאפשרת את הכיבוש ותומכת בו. מטרת החרם היא לא (רק) לשכנע את האזרח הקטן שיבחר אחרת, אלא לחשוף את המנגנון הכלכלי שמאפשר את הכיבוש ולפעול נגדו. הקמפיין העולמי מזהה את שורש הבעיה במדיניות של הממשלות בישראל לדורותיהן. הוא שואף ליצור שינוי באמצעות הפעלת לחץ דיפלומטי, פוליטי ובעיקר כלכלי, על המדינה, על מוסדותיה השונים ועל מאות חברות ישראליות ובינלאומיות אשר פועלות בשטחים הכבושים או מרוויחות מהכיבוש בדרכים ישירות או עקיפות.

מיכאל עומר-מן הוא עיתונאי, ועורך האתר 972+. הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+, ותורגם ונערך על ידי יעל מרום וחגי מטר

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

הילדים נושאים על גבם את מעמדם של הוריהם . אילוסטרציה (יונתן זינדל/ פלאש90)

מחקר חדש מוכיח: מערכת החינוך משמרת פערים מדור לדור

מחקר חדש ומקיף בארה"ב מצא כי הסיכויים של ילדים שנולדו להורים מהחמישון התחתון להמשיך ללימודים על תיכוניים הוא נמוך משמעותית מילדים להורים בחמישון העליון: 28 אחוז לעומת 78 אחוז, בהתאמה. כך משמרת מערכת החינוך פערים מעמדיים

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf