הממשלה מסרבת להתגייס נגד משבר האקלים: האם בג"ץ יעזור?

במסגרת תכנון התקציב מנסה הממשלה לבטל את התוכנית לצמצום פליטת גזי חממה. בהולנד פסק בית המשפט שצמצום הפליטה הוא חובה ממשלתית שנובעת מזכויות האדם. אולי צריך לנסת את הדרך הזו גם כאן

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כותב אורח: עידו ליבן

רק לעתים רחוקות עולה סוגיית משבר האקלים לסדר היום הציבורי בארץ. ישראל מעולם לא הייתה שחקן משמעותי בתנועת האקלים העולמית שצוברת מומנטום, בפרט בשנה האחרונה – וזה בפירוש משתקף בחוסר ההתגייסות של מקבלי ההחלטות בארץ לנושא. אבל כל זה עשוי להשתנות אם ארגוני החברה האזרחית בארץ ישכילו לנצל את חלון ההזדמנויות הנדיר שנפתח ממש עכשיו.

בין הסעיפים הרבים בחוק התקציב שאישרה הממשלה בשבוע שעבר מופיעה גם הצעה לבטל לחלוטין את התכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה עד שנת 2023. אחרי שהתכנית כבר הוקפאה בין השנים 2013-2016, צעד כזה ללא ספק יהיה המסמר האחרון בארון הקבורה של מדיניות האקלים בישראל לשמונה השנים הבאות.

ניסיון לתבוע מהממשלה לקחת אחריות על יישום החלטותיה שלה, באמצעות הבהרת המחויבות החוקית שלה להגן על אזרחי ישראל מפני השלכות שינויי האקלים, עשוי גם להיות הזדמנות פז עבור ארגוני הסביבה והציבור לשים את ישראל על המפה ולחבור אל תנועת האקלים העולמית. ויש לכך תקדים.

> אלפים חסמו כבישים בניו יורק נגד המרוויחים מפליטת גזי חממה

זיהום אוויר (אילוסטרציה: JT CC BY-NC-ND 2.0)

פליטות גזי חממה (אילוסטרציה: JT CC BY-NC-ND 2.0)

אבל קודם כל – קצת רקע. תרומתה של ישראל למאזן פליטות גזי החממה הגלובלי אמנם קטנה יחסית, אבל בחישוב פליטות לנפש ישראל ממוקמת במקום גבוה בטבלה העולמית. על פי הערכות המשרד להגנת הסביבה אם ישראל לא תפעל בנושא, כפי שעושות מרבית מדינות העולם, פליטות גזי החממה לנפש בארץ צפויות לגדול בלמעלה מ-30 אחוז. מצב כזה יציב את ישראל, שרואה בעצמה מדינה מערבית ומפותחת, במקום מביך במיוחד.

מהצד השני, התגייסות אמיתית של ישראל למאבק בשינויי האקלים היא לא רק צו מוסרי כלפי הדורות הבאים, אלא גם הזדמנות אמיתית לשבור את הסטטוס קוו הכלכלי-חברתי המעוות בארץ.

הבעיה היא שמעצבי המדיניות בישראל לא מכירים בכך. היעד שלקחה על עצמה ישראל בוועידת האקלים בוועידת האקלים בקופנהגן ב-2009, שעוגן בהחלטת ממשלה מאוחר יותר, היה הפחתה של 20 אחוז מפליטות גזי החממה בארץ עד שנת 2020 ביחס לרמה החזויה לאותה שנה (בז'רגון המקצועי: "תרחיש עסקים כרגיל"). מלכתחילה לא מדובר ביעד שאפתני במיוחד.

התכנית שגובשה להפחתת פליטות גזי החממה כללה שורה של צעדים כמו עידוד בנייה ירוקה והתייעלות אנרגטית שהמדינה צריכה הייתה להוביל גם בלי קשר להתמודדות עם משבר האקלים. בנוסף אמורה הייתה התכנית להניב למדינה תועלת של כ-34 מיליארד ש"ח בתמורה להשקעה של 2.2 מיליארד ש"ח על פני עשר שנים. אלא שבחוק ההסדרים של 2013 הוחלט להקפיא את התכנית לשלוש שנים עד שנת 2016.

באופן רשמי, הסיבה הייתה כמובן קיצוצים. אלא שבדיון שנערך בחודש שעבר בוועדת השקיפות בכנסת טען חבר הכנסת עמיר פרץ, השר להגנת הסביבה לשעבר, כי היוזמה של משרד האוצר להקפיא את התכנית הייתה פשוט ניסיון להעניש אותו על כך שסירב להתחייב מראש להצביע בעד התקציב.

גם אם לא כך היו הדברים, קשה למצוא את ההיגיון שעמד מאחורי אותה החלטה אומללה, אפילו במישור הכלכלי. המלצת משרד האוצר לבטל את התכנית כליל היא לא פחות משערורייה. גם השר הנוכחי להגנת הסביבה, המקורב במיוחד לשר האוצר, מכיר בחשיבות הירתמותה של ישראל למאבק העולמי בשינויי האקלים, ולו רק בשל המשמעויות הכלכליות של מהלך כזה.

התקדים ההולנדי

כל ההחלטות האלה יעמדו למבחן הקהילה הבינלאומית בעוד פחות מארבעה חודשים. בדצמבר תיערך בפריז ועידת שינויי האקלים השנתית של האו"ם. הכינוס הזה צפוי להיות אירוע היסטורי, משום שמדינות העולם אמורות לגבש בו אמנה בינלאומית חדשה, במקום פרוטוקול קיוטו, שתנחה את אופן התמודדותה של הקהילה הבינלאומית עם שינויי האקלים.

ההסכם החדש יתבסס על התחייבויות שמגישות מדינות העולם בימים אלה לגבי חלקן בצמצום פליטות גזי החממה אחרי שנת 2020. המשרד להגנת הסביבה הציג לאחרונה את המלצתו ליעד הפחתת הפליטות של ישראל עד שנת 2030, שאיננו שאפתני במיוחד בהשוואה לצעדים שנוקטות מדינות אחרות. אלא שגם אם היעד הזה ותכנית הפעולה ליישומו יאושרו על ידי הממשלה ספק אם הם יכולים להיות ריאליים אם התכנית הנוכחית, המכוונת לשנת 2020, לא תיושם.

> שמורת הטבע בה אסור לטפח את הטבע

מחאת אקלים הולנדית (Jos van Zetten CC BY 2.0)

מחאת אקלים הולנדית (Jos van Zetten CC BY 2.0)

גם דרישת האוצר שתגובש תכנית חלופית לקראת ועידת האו"ם בפריז היא מגוחכת. מדובר בפסגה שתערך בעוד פחות מארבעה חודשים, בשעה ששתי התכניות – עבור 2020 ועבור 2030 – הצריכו כל אחת עבודת מטה של שנה לפחות.

ובסופו של דבר, אמנם לחברי הכנסת יש עדיין הזדמנות לנסות ולבטל את רוע הגזירה – כשחוק התקציב יובא לקריאה ראשונה במליאה בסוף החודש, בדיונים בוועדת הכספים או בשלבים המאוחרים יותר בתהליך. אבל בפועל, גם אם יבוטל הסעיף הרלוונטי בחוק התקציב והתכנית להפחתת הפליטות תקום לתחייה ב-2016, אין באמת סיכוי שישראל תעמוד ביעד הפחתת הפליטות ל-2020 – לפחות לא בלי שורה של צעדים דרמטיים באמת.

אבל אולי דווקא כאן נמצאת ההזדמנות. בסוף יוני האחרון רשמה החברה האזרחית בהולנד ציון דרך בינלאומי במסגרת תנועת האקלים העולמית אשר הולכת ותופסת תאוצה. בית משפט במדינה קבע כי היעד הנוכחי של הממשלה ההולנדית, צמצום של 14-17 אחוז בפליטת גזי החממה, מתחת לרמה של 1990 עד שנת 2020, אינו חוקי. בית המשפט הכריע שהיעד נמוך מדי בהתחשב בהיקף ההשלכות של שינויי האקלים כפי שחוזה הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי האקלים, שנחשב לסמכות המדעית העולמית בתחום. בהתאם לדרישת העותרים פסקו השופטים כי על ממשלת הולנד לפעול לקיצוץ של לפחות 25 אחוז מפליטות גזי החממה עד סוף העשור.

בכך קיבלו השופטים עתירה שהגישו ארגון הסביבה "אורגנדה" ו-900 מאזרחי הולנד. "זה היה המקרה הראשון באירופה שבו תבעו אזרחים ממשלתם לקחת אחריות על ההשלכות ההרסניות של גרירת רגליים", כותבים אנשי אורגנדה. "זה גם המקרה הראשון בעולם שבו נעשה שימוש בזכויות אדם כבסיס חוקי להגן על אזרחי המדינה מפני השלכותיהם של שינויי האקלים".

במרץ, עוד בטרם הכריעו השופטים בהולנד, פרסם צוות בינלאומי של משפטנים בכירים את מסמך "עקרונות אוסלו". על פי הניתוח המשפטי שמציע המסמך, אפילו בהיעדר אמנות בינלאומיות בנושא שינויי האקלים שיכתיבו למדינות כיצד לפעול, לממשלות יש מחויבות חוקית למנוע את השלכות שינויי האקלים בהתבסס על חקיקה סביבתית בינלאומית, חוקי זכויות אדם ודיני נזיקין.

חזית משפטית גם בישראל

העקרונות האלה חלים גם על מדינת ישראל ולממשלה ישנה אחריות עליונה לעשות את חלקה, באמצעות הפחתה משמעותית של פליטות גזי החממה בארץ, כחלק ממחויבותה להגן על אזרחיה מפני האיום שמהווים שינויי האקלים.

אם תוגש עתירה לבג"ץ, בדרישה מהממשלה לפחות לעמוד בהתחייבותה להפחתת 20 אחוז מפליטות גזי החממה עד 2020 ביחס לתרחיש עסקים כרגיל אז העותרים צפויים לזכות לתמיכה בינלאומית משמעותית. ולמעשה, זה עשוי להיות השג כפול: חיוב הממשלה לעמוד בהחלטותיה, וביעד שישראל הציבה לעצמה, יכול לסייע ליישום מדיניות אקלים שתעמיד את ישראל במקום מתקבל על הדעת במסגרת המאמץ העולמי להתמודדות עם מה שכבר כונה האתגר הגדול ביותר אי פעם של האנושות.

מעבר לכך, קבלת העתירה לא תהיה רק השג סמלי – העמדת "עקרונות אוסלו" במבחן המעשה תהיה תרומה חשובה להתפתחות הנתיב המשפטי בהתמודדות עם משבר האקלים; ואולי חשוב מכך, תוצאה כזו תוכל לשמש תמריץ לאזרחים ברחבי העולם, המבקשים לראות את ממשלותיהם מתגייסות למאבק בשינויי האקלים למען הדורות הבאים.

עידו ליבן הוא דובר ארגון הסביבה CEE Bankwatch Network, וקודם לכן היה עיתונאי עצמאי שסיקר בעיקר נושאי סביבה עבור כלי תקשורת בארץ ובחו"ל

> האו"ם: תוך שנה אקוויפר החוף יתמוטט, תוך חמש הנזק יהיה בלתי הפיך

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
"אם הפעילים היהודים לא היו באים, היו מדברים איתנו עם גז מדמיע", אמרו הפלסטינים. חיילים מונעים מאנשי רבנים לזכויות אדם להמשיך בקטיף בכפר בורין (צילום: אורלי לוי)

"אם הפעילים היהודים לא היו באים, היו מדברים איתנו עם גז מדמיע", אמרו הפלסטינים. חיילים מונעים מאנשי רבנים לזכויות אדם להמשיך בקטיף בכפר בורין (צילום: אורלי נוי)

"זה החוק", אמר הקצין וסילק אותנו ממטע הזיתים של מוחמד

יום אחרי שטרוריסטים יהודים היכו במוטות ברזל רב בן 80 שבא לעזור לפלסטינים למסוק את זיתיהם ליד יצהר, יצאה משלחת מתוגברת של רבנים לזכויות אדם להמשיך במלאכה. הפעם החיילים הם שעצרו אותה

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf