בג"צ מאפשר לשב"כ להרחיב את השימוש בעינויים

אף שלא נטען שהיה "פצצה מתקתקת", בג"ץ דחה בשבוע שעבר בקשה של עציר פלסטיני לחקור עינויים שהופעלו כלפיו לכאורה.  "ההחלטה שמה קץ לרעיון שיש לחוקרי שב"כ אחריות על מעשיהם", אמרו עורכי דינו

מאת:
השאירו תגובה
א א א

בג"צ פסק בשבוע שעבר שהשימוש בעינויים נגד אסיר חמאס לא היה בלתי חוקי ואין להעמיד לדין את אנשי השב"כ שחקרו אותו. הפסיקה הרחיבה ולמעשה הסירה את המגבלות החריפות שהטיל בג"צ בפסיקה פורצת דרך לפני עשרים שנה, ובה קבע שרק במקרה יוצא דופן של "פצצה מתקתקת" ניתן להשתמש בעינויים.

"הפסיקה החדשה מוכיחה שבעיניו של בג"צ, פגיעה גופנית היא דרך חוקית ואולי אפילו עדיפה במהלך חקירות בתיקים של ביטחון לאומי", אומר איתמר מן, מרצה למשפטים מאוניברסיטת חיפה.

השב"ב משתמש בעינויים כבר עשרות שנים. השיטות כולל טילטול אלים, מכות, מניעת שינה, חשיפה ממושכת למוזיקה חזקה, אחזקת חשודים בתנוחות כואבות לזמנים ממושכים וכיסוי ראשם של החשודים בשקים מצחינים.

ישראל אישרה את אמנת האו"ם נגד עינויים ב-1986, אבל מעולם לא עשתה את הצעד הנוסף ולא אסרה את השימוש בהם על פי החוק הישראלי. בספטמבר 1999, בג"צ אסר פה אחד את השימוש בשיטות חקירה הכוללות פגיעה גופנית. הפסיקה נתפסה כאיסור נועז על עינויים וזכתה לשבחים בעולם כולו. אולם בהחלטה ההיסטורית שלהם, השופטים פערו פרצה בתוך האיסור: במקרה של "פצצה מתקתקת", החוקרים יכולים לחמוק מהעמדה לדין אם יטענו לצורך ביטחוני.

בג"צ השאיר פרצה בפסיקה נגד עינויים, שב"כ הרחיב אותה. מיצג נגד עינויים (אורן זיו / אקטיבסטילס)

בג"צ השאיר פרצה בפסיקה נגד עינויים, שב"כ הרחיב אותה. מיצג נגד עינויים (אורן זיו / אקטיבסטילס)

אחרי עשרים שנה, עכשיו ברור שהשב"כ הרחיב את הפרצה. "הפסיקה נראית כמו ניסיון להסתיר את מה שהשב"כ עושה בפועל", מוסיף מן.

מאז 2001, אז מינה משרד המשטים חוקר מיוחד בטענות לעינויים כלפי השב"כ, הגישו הוועד הציבורי נגד עינויים וארגונים אחרים יותר מ-1100 תלונות על עינויים. מתוכן רק אחת הביאה לחקירה פלילית, וגם היא לא היתה קשורה ישירות לחקירה של חשוד בשב"כ.

הפסיקה האחרונה גם הרחיבה את המצבים והתנאים, שבהם יכול השב"כ להשתמש בעינויים. ההחלטה מאפשרת לחקור, תוך שימוש בכוח, כל אדם הקשור לזרוע צבאית של ארגון טרור, יש לו מידע על פיגוע שעלול להתרחש בזמן כלשהו והוא אינו מוכן לספק את המידע", אומר מן. "הפסיקה שונה מהתסריט של 'פצצה מתקתקת', ופורשת רשת רחבה המכסה כמעט כל אדם שישראל סבורה שהוא לוחם אויב".

המתלונן במקרה שנדון בשבוע שעבר, פארס תבייש, פעיל חמאס, קיווה שבית המשפט יורה למשרד המשפטים לבטל את החלטתו לא לפתוח בחקירה פלילית נגד חוקריו, שלטענתו עינו אותו. תבייש, שיוצג על ידי הוועד נגד עינויים, נעצר לראשונה ב-2011 והושם במעצר מינהלי. הוא טען שהשיטות שחוקרי השב"כ השתמשו נגדו כללו מכות, טילטול אלים, השפלה, קשירה לכיסא בתנוחות כואבות והעברה שלו שוב ושוב ממתקן חקירות אחד לשני. הוא הועמד לדין מאוחר יותר ונדון לשלוש שנות מאסר.

תבייש הודה לכאורה שקיבל כלי נשק מפעיל בכיר בחמאס והעביר אותם מאוחר יותר למחבוא, אבל מעולם לא נקבע שתבייש ידע האם כלי הנשק האלה ישמשו לפיגוע עתידי.  תבייש טוען שכתוצאה מהחקירות הוא סבל מחבלות ברגלו ובעינו, כמו גם משן שבורה. אפרת ברגמן-ספיר, מנהלת המחלקה המשפטית בוועד הציבורי נגד עינויים שייצגה אותו בבג"צ, אמרה שהשימוש בעינויים היה די בו כדי לפתוח חקירה פלילית נגד החוקרים של הלקוח שלה. לדבריה, העובדה שלא היה מדובר במצב של פצצה מתקתקת פירושה שהחוקרים לא יכולים לטעון לצורך ביטחוני.

בנוסף לבקשה להעמיד לדין את החוקר האלים לכאורה של השב"כ, תבייש והוועד נגד עינויים רצו שבית המשפט יסגור את הפרצה המאפשרת את השימוש בעינויים. לדבריהם, עצם קיומן של הנחיות פנימיות בשב"כ בנוגע לדרכים להוציא מידע מחשודים, כמו גם מתי ואיך לטעון לצורך ביטחוני, מניח את היסוד לשימוש בעינויים.

האמנה של האו"ם מגדירה עינויים כ"כל פעולה הגורמת במתכוון לכאב קשה או לסבל, גופני או נפשי, אצל אדם". בפסיקה שלהם בשבוע שעבר, השופטים הגיעו למסקנה שהשיטות שהשתמשו בהן נגד תבייש לא הגיעו לידי ההגדרה הזו, והיו "פרופורציונאליות וסבירות ביחס לסכנה שעלתה מהמודיעין".

"פסיקת בית המשפט עשויה להתפרש כנסיגה משמעותית מהעמדה המוסרית והחוקית שנקבעה בהחלטה פורצת הדרך לגבי עינויים ב-1999", אמרה ברגמן-ספיר בהודעה כתובה. "מטריד באותו מידה גם הסף הבלתי אפשרי שקבע בית המשפט לגבי מתלונן המבקש להוכיח שעינו אותו בחדר החקירות ושהוא חווה כאב קשה וסבל".

"לבג"צ היתה הזדמנות לשוב ולהצהיר שעינויים, וכל הפרה של החוק הבינלאומי, אינם חוקיים", אמרה עורכת הדין בנא שוגרי, שעמדה בראש המחלקה המשפטית של הוועד נגד עינויים בין 2008 ל-2015 והיתה מעורבת במקרה של תבייש בשלביו הראשונים. "במקום זה, הוא הרחיב את הפטורים האפשריים לחוקרי שב"כ המפרים את החוק לא רק מפני העמדה לדין אלא אפילו מפני חקירה. ההחלטה שמה קץ לרעיון שיש לחוקרי שב"כ אחריות על מעשיהם".

השב"כ משתמש בעינויים בעיקר כלפי פלסטינים, אולם מן סבור כי "פסיקות מהסוג הזה יקלו עליו להשתמש בשיטות האלה גם נגד קבוצות נוספות. כבר השתמש בהן נגד מתנחלים קיצוניים, והן ימשיכו להתפשט לחלקים אחרים של מערכת המשפט, יותר ממה שאנחנו יכולים להעלות על הדעת".

עדו קונרד הוא סגן עורך באתר +972, שם פורסם הפוסט לראשונה באנגלית

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
אלימות משטרתית נגד מפגינים חרדים. הפגנת הפלג הירושלמי בבני ברק. 10 בדצמבר 2018 (אורן זיו / אקטיבסטילס)

אלימות משטרתית נגד מפגינים חרדים. הפגנת הפלג הירושלמי בבני ברק. 10 בדצמבר 2018 (אורן זיו / אקטיבסטילס)

צפו: שוטר תופס באלימות במפשעה של מפגין חרדי

בתיעוד מהפגנת "הפלג הירושלמי" נגד מעצר עריק, נראה שוטר תופס בכוונה במפשעה של מפגין שהוא מנסה לעצור. בסרטון נוסף נראית חבורת שוטרים רכובים על אופנועים נוסעת לעבר המפגינים במהירות כדי לפזר אותם מהכביש

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf