מצב חירום: רוב הבוגרים בישראל לא מבינים את הנקרא

ישראל נמצאת בתחתית דירוג מדינות ה-OECD בהישגים בהבנת הקריאה, חשבון ומחשב, ובראש הדירוג בפערים בתוך החברה, לפי מחקר חדש. הממצאים צריכים להדאיג את כולנו

מאת:
השאירו תגובה
א א א

עם הספר? בשבוע שעבר פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מחקר אודות מיומנויות האוכלוסייה הבוגרת בישראל, בגילאי 16 עד 65. מדובר במחקר בינלאומי מטעם ה-OECD, שבדק יכולות בתחום הבנת הנקרא, תפיסה מתמטית ופתרון בעיות בסביבה מתוקשבת. התמונה הכללית מצביעה על הון אנושי בפיגור ואוכלוסייה נכשלת. בשלושת התחומים (קריאה, חשבון ומחשב) האוכלוסייה הבוגרת בישראל מדורגת מתחת לממוצע המדינות, בין חמש המדינות הנכשלות ביותר, מתוך 34 מדינות. ישראל גם מובילה (מקום ראשון!) בעומק הפערים באוכלוסייה, כלומר במרחק שבין מצטיינים לנכשלים.

ראוי להזכיר שלפחות היהודים בישראל חיים תחת מיתוס העם הנבחר והאור לגויים, אולם רוב אזרחי ישראל הבוגרים פשוט לא מבינים את מה שהם קוראים. הם יכולים, לכל היותר, לזהות מילים בטקסט או להבין משפטים קצרים ופשוטים ברמה בסיסית. המורכבות היא מהם והלאה. יש לזה מחיר אישי, כפי שנכתב בדו"ח: "שליטה במיומנויות אלה מקנה סיכוי טוב להפיק את המרב מהאפשרויות במדינות מפותחות, ואילו אלו שאינם שולטים במיומנויות אלה עלולים להישאר מאחור".

לנוכח תוצאות המחקר היה ניתן לצפות שהארץ תרעד, יופעלו תוכניות חירום ויוקצו משאבים לתיקון המצב. אלא שהדו"ח בקושי זכה לאזכורים קצרים בתקשורת. צריך לזכור שלא מדובר בגזרת גורל, שכן המחקר בדק מיומנויות שניתן ללמוד אותן וניתן להשתפר בהן. מכאן אני מסיק שזאת תוצאה של מדיניות: מדיניות של בורות שמשרתת את נבחרי הציבור, המבקשים לממש את חזונם מבלי שישאלו אותם שאלות מורכבות מדי.

> השקר של הקפאת הבנייה בירושלים

נפתלי בנט (יונתן סינדל / פלאש90)

בורור משרתת את נבחרי הציבור. שר החינוך, נפתלי בנט (יונתן סינדל / פלאש90)

רוב האזרחים לא מבינים את הנקרא

בשל ריבוי הנתונים אציג ממצאים רק ממבחן הבנת הנקרא, אולם התוצאות במבחני החשבון והמחשב היו דומות ביותר.

הציונים במבחן קובצו לשש דרגות. שתי הדרגות הנמוכות (0-1) כוללות אנשים שמסוגלים לכל היותר לקרוא טקסט קצר, ולהשיב על שאלות שהתשובות להן נמצאות בתוך הטקסט, ובניסוח דומה לשאלה. הם אינם מבינים את מה שקראו, אלא מזהים את המילים הנדרשות כתשובה. בדרגה השלישית (דרגה 2) נמצאים מי שיכולים בנוסף גם לקרוא שתי פיסות מידע פשוט ולזהות אם הן מנוגדות או דומות. דבר זה מעיד על רמה נמוכה של הבנה ובתנאי שהטקסט פשוט (משפטים פשוטים, במובן הדקדוקי) ומסוגה אחת (למשל טקסט תיאורי או מידעי בנפרד). בשלושת הדרגות הבאות (3-5) נמצאים מי שמבינים את הנקרא (ברמה עולה), גם בטקסטים ארוכים או טקסט דחוס (שירה למשל), וגם בשילובים של סוגות טקסט שונות. המיומנים שבהם מסוגלים למיין מידע ולהסיק מסקנות שאינן מפורשות בטקסט.

ועכשיו העיקר: רק 37 אחוזים מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל נמצאים בשלוש הדרגות הגבוהות, בעוד שבממוצע מדינות ה-OECD הגיעו 46 אחוזים להישג זה. בנוסח ההפוך: רוב אזרחי ישראל (63 אחוזים), אינם מבינים את הנקרא. 27 אחוזים מאזרחי ישראל קיבלו את הציון הנמוך ביותר, כלומר הם ממש לא מבינים את מה שהם קוראים, בעוד שבממוצע המדינות רק 19 אחוזים נמצאים בדירוג כה נמוך.

לא רק שאין לנו מספיק מצטיינים ויש לנו יותר מדי נכשלים, אלא שגם הפער בישראל, בין הציון של המצטיינים לבין הציון של הנכשלים, הוא ענק. נמצאת ישראל במקום השני בעולם בפערי הבנת הנקרא אחרי סינגפור. ואלה עוד היו החדשות הטובות – שכן בפערים בחשבון ובפערים בשימושי מחשב ישראל נמצאת במקום הראשון בעולם, הרחק מממוצע המדינות.

ההון האנושי בישראל (מתוך דוח "מיומנויות בוגרים", יוני 2016)

ההון האנושי בישראל (מתוך דוח "מיומנויות בוגרים", יוני 2016)

ההשכלה והבורות עוברות בירושה

כצפוי, יש קשר בין הבנת הנקרא, תפיסה מתמטית ופתרון בעיות במחשב לבין כל המשתנים הכלכליים והחברתיים המוכרים. ככל שאנשים משכילים יותר, וכן ככל שלאנשים יש הורים משכילים יותר, כך הם מקבלים ציון טוב יותר בשלושת תחומי המבחן. בקשר דומה, הציונים טובים יותר ככל שאנשים מתגוררים ביישוב המדורג במעמד כלכלי-חברתי גבוה יותר. הממצאים האלה מעידים שההשכלה והבורות עוברות בירושה מדור לדור. המדינה – באמצעות מערכת החינוך, התרבות והרווחה – מתקשה לסייע לניעות החברתית.

לרמה שבה אנשים מבינים את הנקרא יש השלכות ומחירים. ככל שהציון גבוה יותר, כך נפתחות אפשרויות לתעסוקה טובה יותר. הציון הממוצע של כלל אזרחי ישראל במבחן הוא 255. בעלי מקצועות חופשיים, אקדמאים ומנהלים קיבלו ציון ממוצע 278. מי שעובדים בפקידות, מכירות ושירותים, קיבלו ציון ממוצע 249, ומי שמוגדרים עובדים מקצועיים ובלתי מקצועיים קיבלו 228 נקודות בלבד.

בהתאם נמצא גם קשר לגובה השכר. מי שדורגו במבחן הבנת הנקרא בדרגות הגבוהות (ציון מעל 326 נקודות) משתכרים בממוצע 16,312 שקלים ברוטו בחודש. מי שודרגו ברמה הנמוכה ביותר (מתחת ל 176 נקודות) משתכרים 8,552 שקלים ברוטו לחודש.

פערים גדולים בין יהודים לערבים

חלק מהפער בישראל קשור למגזרי האוכלוסייה. הציון הממוצע של היהודים הוא 264 ואילו של הערבים 225 נקודות. עם זאת, ראוי לזכור שגם היהודים לבד, נמצאים מתחת לציון הממוצע של כלל המדינות במחקר (268). 22 אחוזים מהיהודים נמצאים בדרגה הנמוכה ביותר, בעוד ש-46 אחוזים מהערבים קיבלו ציון כה נמוך. שימו לב, שוב, שגם מקרב היהודים לבדם, יש יותר מדורגים בדרגה הנמוכה מאשר בממוצע המדינות (19 אחוזים). יש לציין שהמשתתפים במחקר יכלו לבחור בין שאלונים בעברית, ערבית או רוסית.

הפער בין יהודים לערבים נשמר גם כאשר ממיינים את האוכלוסייה לפי רמת השכלה. במילים אחרות, השכלה בחברה הערבית אינה מצמצמת פערים ביחס ליהודים בתחום הזה. ממצא מפתיע נוגע להשכלת ההורים של הנבדקים: כאמור יש קשר ישר בין השכלת הורים לבין הציון בהבנת הנקרא. אולם הפער בין יהודים לערבים, בשונה ממה שניתן לצפות, גדל ככל שהשכלת ההורים עולה. כלומר, השכלת הורים בקרב יהודים תורמת להבנת הנקרא של הילדים שלהם יותר מאשר השכלת הורים בקרב הערבים.

החדשות הטובות מגיעות מהדור הצעיר. כאשר מחלקים את האוכלוסייה לפי קבוצות גיל מתברר כי הפער בין יהודים וערבים קטן ככל שהנבדקים צעירים יותר. בעוד הפער בנקודות ציון בין יהודים לערבים מעל גיל 25 עומד על 50 נקודות, הרי בקרב בני 20 עד 24 הוא 38 נקודות ובקרב הצעירים ביותר (16 עד 19) הוא מצטמצם ל-33 נקודות.

בתוך החברה הערבית הנוצרים מובילים בהבנת הנקרא (ציון ממוצע 237), אחריהם המוסלמים (224) ולבסוף הדרוזים (219). בתוך החברה היהודית לא נמצא הבדל של ממש בין חרדים למי שאינם חרדים, אולם יש פער קטן לטובת מי שמגדירים עצמם חילוניים לעומת מי שמגדירים עצמם דתיים או מסורתיים. בישראל, כמו גם בעולם כולו, לא נמצאו הבדלים בין נשים לגברים.

מדיניות של בורות

ממצאי המחקר מספקים "מידע חדש וראשון מסוגו בנוגע להון האנושי של מדינת ישראל" (מתוך הדו"ח). המיומנויות שנבדקו "נחוצות לצורך השתלבות והשתתפות מלאה בשוק העבודה, בהשכלה ובחיים החברתיים והאזרחיים". יתרה מכך: ניתן ללמוד מיומנויות אלה, "כך שאפשר להשפיע עליהן באמצעות מדיניות".

וזאת הנקודה החשובה: לא מדובר בגזרת גורל אלא בתוצאה של מדיניות. לנוכח התוצאות העגומות אין אלא להסיק שבישראל מתקיימת מדיניות של בורות, והיא ככל הנראה משרתת את נבחרי הציבור.

> המדדים של משרד החינוך מחזקים את החזקים ומחלישים את החלשים

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
תומך ליכוד עוטה מסיכה של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בזמן קמפיין הבחירות בשוק מחנה יהודה בירושלים, 7 באפריל 2019 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

תומך ליכוד עוטה מסיכה של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בזמן קמפיין הבחירות בשוק מחנה יהודה בירושלים, 7 באפריל 2019 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הבריחה של טראמפ מהמזה"ת דווקא טובה לישראלים ולפלסטינים

נסיגת ארה"ב מסוריה מבישה מוסרית והיא בשורה איומה לכורדים. אך למי שרוצה לסיים את הכיבוש ולהגיע לשלום אמיתי, הסתלקותו של "המתווך ההוגן" האמריקאי יכולה לסמן סיכוי חדש

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf