מי יהיה הנשיא החדש של הפלסטינים בישראל?

ועדת המעקב העליונה לענייני הציבור הערבי היא הפרלמנט של הפלסטינים בישראל, מבחינה סימבולית. יושבים בה נציגי כל הזרמים והמפלגות וגם אלו המחרימים את הבחירות, דתיים וחילוניים, יש שריון לנשים, וההחלטות מתקבלות פה אחד. בסוף אוגוסט יתקיימו בחירות לתפקיד יו"ר הוועדה

מאת:
השאירו תגובה
א א א

התאריך שנבחר לבחירות לראשות ועדת המעקב העליונה לענייני הציבור הערבי בישראל תפס את עיני. לא בגלל הבחירות עצמן, אלא כי ה-29 לאוגוסט הוא יום ההולדת שלי. ההחלטה אומרת שנגמר האקמול והגיע הזמן להכרעה שאהבו לדחות. מתחילת השנה ממלא את מקום ראש הוועדה מאזן ג'נאים, ראש עירית סכנין, הנושא על כתפיו גם את ראשות ועד ראשי הרשויות הערבים.

לרדת על ועדת המעקב זה ממש איטייז, אבל מה לעשות שכבר חודשים אין מי שיאייש את התפקיד של מנהיג התארגנות הפוליטית החשובה של הציבור הערבי בישראל. עם כל הכבוד לרשימה המשותפת, ועדת המעקב היא הגוף הכולל והמכיל ביותר, שבו יושבים כל הזרמים והמפלגות הפוליטיות, דתיים וחילוניים, מי שבעד ללכת לכנסת ומי שמחרים. מיוצגים בה שני פלגי התנועה האסלאמית, שני פלגי בני הכפר, נציגי ערים מעורבות, ראשי רשויות ויש אפילו שריון לנשים. בימים טובים יותר ישבו בוועדה גם נציגי סטודנטים ונציגי תיכוניסטים.

ראש ועדת המעקב, מבחינה סימבולית, הוא נשיא הפרלמנט של הפלסטינים בישראל. למרות שהמדינה לא הכירה בפרלמנט הזה אף פעם כגוף מייצג לציבור הערבי, בכיריה לא היססו מעולם להאשימו בהתססה ובהקצנה, ולא חשבו פעמיים לפני שפנו לחברי הוועדה אחד-אחד באירועים כמו אוקטובר כדי להרגיע את הרחוב.

> חטאתי, פשעתי, הקמתי ארגון נשים ערביות

יום השנה התשיעי לאירועי אוקטובר 2000. למרות שהמדינה מאשימה תכופות את ועדת המעקב העליונה בהתססה, באירועי אוקטובר 2000 כמו באירועים אחרים פנו לנציגי הוועדה כדי שירגיעו את הרחוב. (אורן זיו/אקטיבסטילס)

יום השנה התשיעי לאירועי אוקטובר 2000. למרות שהמדינה מאשימה תכופות את ועדת המעקב העליונה בהתססה, באירועי אוקטובר 2000 כמו באירועים אחרים פנו לנציגי הוועדה כדי שירגיעו את הרחוב. (אורן זיו/אקטיבסטילס)

בכל פעם שיהודים מדברים על "ועדת המעקב שלהם" אפשר ממש לדמיין את הקונגרס הציוני נוסח הערבים, גוף רב עוצמה והשפעה, גוף עם שיניים, שמושך בחוטים. כמה רחוק הדימוי מהמציאות.

נתעלם לרגע מהעובדה שבקופת הוועדה אין אפילו שקל אחד, מכך שהיא מתנהלת מתוך משרדי ועד ראשי הרשויות, ללא צוות משרדי כלשהו. בכל זאת זו ההנהגה העליונה של מיעוט לאומי מדוכא שעבר נכבה וממשל צבאי, זו התארגנות שהבשילה לאחר יום האדמה וטבח סברה ושתילא. זו אבן הפינה לפרויקט ארגון המיעוט הערבי בישראל.

זו ההתארגנות שחרטה על דגלה עמידה על זכויות קולקטיביות ואינדיבידואליות, חתירה לשלום כולל וצודק, מאבק באפליה ובגזענות, התנגדות להפקעת אדמות והריסת בתים, שחרור כספי ונכסי הווקף המוסלמי משליטת המדינה, תמיכה ופעולה לפתרון בעיית הפליטים במולדתם, מינוף ארגון האוכלוסייה הערבית בישראל, שיתוף פעולה עם כוחות השלום והדמוקרטיה בחברה הישראלית, מאבק למניעת גיוס ערבים לצבא, ועוד ועוד. אני לא ממציאה את כל זה, זה מה שכתוב בהגדרת הייעוד של ועדת המעקב.

לא ברור מה מכל זה בדיוק יספיק ראש הוועדה החדש לעשות, בין ריצה מגינוי לגיבוי, בין שריפות מסגדים להריסות בתים להתערבות בין חמולות בעקבות רצח, כשהוא עושה אלפי קילומטרים בדרכים לביקורי ברכות ותנחומים, מקבל את פניהם של עולי הרגל ממכה ופוגש אסירים מנהליים משוחררים. בלו"ז של היו"ר תמיד משוריין גם נאום ביום האדמה, אחד ביום השנה לאירועי אוקטובר ואחד ביום הנכבה.

זה אדם שבחסותו מתקיימים אירועים פוליטיים בכל השנה ובכל פינה, כי טוב תמיד להוסיף את מותג הוועדה לכל אירוע. הוא האדם שילך משולב ידיים בשורה הראשונה כמגן קדמי בהפגנות, ממש לפני הצעירים שרוצים לטרוף את הרחוב. הוא זה שמקבל יחס של ח"כ או אפילו ראש מפלגה בביקורים אצל אבו מאזן, או כמו בימים נשכחים אצל מנהיג ערבי כמו מועמר אלקדאפי. הוא גם זה שיכריז על שביתה כללית בחברה הערבית – סמכות שהציבור הערבי הקנה לוועדת המעקב, ורק לה.

לא קל למלא את נעלי היו"ר הגדולות, ולא רק בגלל ההיסטוריה והאג'נדה. מי שייבחר, או תבחר, יעמוד בפני אתגרים עכשוויים עצומים, פנימים וחיצוניים, כאשר כ-50 אחוז מהקהל שלו מתחת לקו העוני, וחמישים אלף משפחות חיות תחת איום מיידי לאבד את הבית. המדינה אינה מכירה בתפקיד היו"ר, או בוועדה בכלל, ומפלס הגזענות נגד הערבים רק עולה, בעוד שבחברה הערבית נרשמים שיאים של אלימות ומקרי רצח ברחובות.

היו"ר המיועד שיבחר, בפה אחד על פי תקנון הוועדה, צריך להיות בו זמנית מקובל על אסלאמיים וקומוניסטים ולאומיים, על ראשי רשויות וחמולות, לפנות למוסלמים, נוצרים ודרוזים, לגברים ונשים, ולא להדיר אף קבוצה. להיות אדם בקיא בנבכי מדיניות האפליה, לתמרן בשיח הזכויות והזהויות, להכיר את הפרטים ואת הנתונים, אדם שיודע לשרטט חזון, לקבל החלטות ולהוביל מאבקים, להיות נואם רהוט וסוחף המונים, מקור להשראה ומקרין אחדות… טוב, אולי קצת נסחפתי. או מאוד.

ועדיין, ההכרזה על תאריך הבחירות היא חשובה כשלעצמה. מין התחייבות מצד מרכיבי הוועדה לשים סוף לסחבת המבישה, לכפות על עצמם להתמודד עם סוגיית החלל במנהיגות. בינתיים הם הצליחו להסכים על סוגיית קיום הישיבה עצמה, אז אולי בכל אופן יש מקום לאופטימיות?

> הערבים בארץ עזרו להציל ולשמר את תרבות יהודי ארצות ערב

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
ברלין היא אי של סובלנות יחסית בתוך סביבה של גזענות בגרמניה. שרידי חומת ברלין (צילום: נתי שוחט / פלאש 90)

ברלין היא אי של סובלנות יחסית בתוך סביבה של גזענות בגרמניה. שרידי חומת ברלין (צילום: נתי שוחט / פלאש 90)

כך הפכה ברלין ל"בירת הגולה הערבית"

בברלין - אומר הסוציולוג הערבי אמרו עלי - הגולים הערבים גילו שהם לא צריכים להסתכל מאחורי גבם בפחד. זה המקור לרנסאנס האינטלקטואלי והאמנותי הערבי בה. ראיון עם אינלקטואל שמאמין שהאביב הערבי עוד לא נגמר

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf