הכירו את האישה שעומדת לעשות היסטוריה בתוניסיה

סועאד עבד אלרחים היא אשת עסקים מצליחה, תומכת בזכויות נשים ומועמדת מטעם המפלגה האסלאמית הצפויה לעמוד בראש עיריית תוניס. הבחירות המקומיות שנערכו לאחרונה במדינה מגלמות את המעבר מפוליטיקה של קיטוב לתפיסה אזרחית המבוססת על מתינות, פרגמטיות וזכויות אזרח

א א א

מי שהעניק את התואר "שייח' אלמדינה" לראש עיריית תוניס הבירה לפני 200 שנה, לא ציפה לתסריט הזה: סועאד עבד אלרחים, אשת עסקים מודרנית, מועמדת מטעם מפלגת אלנהדה האסלאמית, עתידה להיות "שייח' העיר" לאחר שזכתה במספר המושבים הגדול ביותר בעירייה. תוניסיה, המדינה שחוללה את האביב הערבי, ממשיכה לרשום תקדימים. הסוד? חוסן חברתי ופרגמטיות פוליטית.

ב-6 במאי התקיימו הבחירות המוניציפליות הראשונות בתוניסיה מאז המהפכה ב-2011, בחירות חופשיות ראשונות לאחר 50 שנה של בחירות תפורות מראש. זוהי מערכת הבחירות השנייה בעידן האביב הערבי שתוניס מצליחה לשרוד, לאחר שהבחירות הפרלמנטריות ב-2014 הניבו העברת שלטון מוצלחת וחלקה בין המפלגה האסלאמית לליברלים. הבחירות הללו כעת הן לא פחות קריטיות לביסוס מסעה הקשה של תוניסיה לעבר הדמוקרטיה.

המועמדות של סועאד עבד אלרחים הוא אירוע חסר תקדים בתוניסיה, אבל אין זה הסיפור היחיד של הבחירות: זו הפעם הראשונה שהבחירות המקומיות מתקיימות לפי חוק הבחירות החדש מ-2011 שמחייב ייצוג שווה ושריון של 50% מהמושבים לנשים, כולל בהנהגת הרשימות, ולכן התוצאה היא ש-33% מראשי הרשימות הן נשים, ובפועל היום 47% מהנבחרים הן נשים. להבדיל מהבחירות הראשונות לפרלמנט ב-2014, בהן רפורמה זו לא נאכפה בקפדנות וייצוגן של נשים ברשימות לא עלה על 12%.

סיפור נוסף הוא מפלגת אלנהדה האיסלאמית שההמון התוניסאי הדיח מהשלטון ב-2014, שחוזרת לקחת את המקום הראשון, לאחר טרנספורמציה מאסיבית שעברה לכיוון האזרחי והמתינות הדתית. אך המהפך העיקרי והחשוב מכל הוא שהעם התוניסאי מחפש דרך שלישית: בשליש מהקולות זכו מועמדים עצמאיים וחדשים, הבוחרים התוניסאים התנערו מהקיטוב האידאולוגי, מענישים את המפלגות הגדולות, לומדים לבנות פשרות ובריתות חוצות אידיאולוגיות, ומנסים לחזור לסוג של הרמוניה חברתית שידעו בעבר.

האם תוביל בקרוב את תפילת "ליל אלקדר"? סועאד עבד אלרחים (ויקיפדיה,Creative Commons Attribution 2.0 Generic)

מ"שייח' אלמדינה" ל"שייח'ית העיר"

נתחיל עם מי שמנהלת את הקרב לשינוי מגדרו של "שייח' אלמדינה", מעמד השונה מכל ראש עיר אחרת בתוניסיה, האיש שבאופן מסורתי מוביל את טקס "ליל אלקדר" בחודש רמדאן ביחד עם הנשיא וראש הממשלה והאליטה הדתית התוניסאית, והאיש שנשמר לו מושב כבוד קבוע בישיבות הממשלה מאז ימי הנשיא המנוח, חביב בורקיבה.

סועאד עבד אלרחים, בת 53, רוקחת המקצועה ומנכ"לית חברת תרופות מוצלחת בתוניסיה, נשואה ואם לשניים, אישה מודרנית שעל אף הזדהותה האידיאולוגית עם הזרם האסלאמי אינה לובשת חיג'אב, ומנהלת אורח חיים כמעט מערבי. היא נודעה בפעילותה הסטודנטיאלית בשורות האחים המוסלמים בשנות השמונים, ולאחר המהפכה חזרה לזירה עם הצטרפותה כמועמדת עצמאית לרשימת אלנהדה לפרלמנט הזמני שכיהן מ-2011 ועד ל-2014. במהלך כהונה קצרה זו היא שמרה על עצמאותה בתוך המפלגה, ולא אחת עמדה בצד הנגדי לחבריה למפלגה.

עבד אלרחים דוגלת בפוליטיקה נשית מובהקת ושיח מאחד וענייני. הצופים התוניסאים התרגלו לראותה על המסכים בתור האישה היחידה סביב השולחן ששולטת בעדינות ובנחישות בשיח מול חבורה של גברים. היא מבטיחה שקיפות וביקורת, ועל האג'נדה שלה ביזור הממשל המרכזי וחיזוק הדמוקרטיה כעדיפות ראשונה, בזמן שמצעה החברתי והכלכלי והסביבתי לא היה נבדל ממצעו של מועמד שמאל סוציאליסטי ממוצע בעיר אירופאית.

הצופים התוניסאים התרגלו לראותה על המסכים בתור האישה היחידה סביב השולחן ששולטת בעדינות ובנחישות בשיח מול חבורה של גברים. היא מבטיחה שקיפות וביקורת, ועל האג'נדה שלה ביזור הממשל המרכזי וחיזוק הדמוקרטיה כעדיפות ראשונה

הכינוי הגברי והפטריארכלי של התפקיד אינו המכשול היחיד בפניה של עבד אלרחים. אומנם רשימתה זכתה במספר המושבים הגדול בעירייה, 21 מתוך 60, אך לפי שיטת הבחירות המקומיות בתוניסיה, הכל עדיין פתוח. מפלגת השלטון "נידאא תוניס" זכתה ב-17 מושבים, ושאר המפלגות הקטנות, כולל מפלגת עצמאים חדשה, זכו ביחד ב-22 מושבים. עד לרגע הזה, מגעים קואליציוניים ממשיכים להתנהל בין היריבים הפוליטיים בניסיון להרכיב קואליציה של 31 חברי מועצה לפחות. במפלגת השלטון כבר הודיעו שאינם מוותרים על המרוץ, למרות התבוסה שנחלו, בזמן שהמפלגות הקטנות מאיימות להתאחד ולמשוך את השטיח מתחת לרגליהן של שתי המפלגות הגדולות. כעת עבד אלרחים מנסה לנטרל איום זה ללא הצלחה על-ידי איתות למפלגת השלטון "נידאא תוניס" לרדת מהעץ ולהיכנס אתה לקואליציה רחבה, בדומה לקואליציה שנרקמה בפרלמנט. רבים מעריכים כי הברית בין שתי המפלגות הגדולות עומדת למבחן ועלולה להתפרק גם בממשלה על רקע תחרות זו.

אם לשפוט לפי מה שמתנגדיה מטיחים בה, כנראה שעבד אלרחים מהווה איום רציני. לא מזמן, בעיצומו של חודש רמדאן, התבטא הממונה על המשא ומתן הקואליציוני מטעם מפלגת השלטון "החילונית", כי עבד אלרחים לא תוכל לכהן בתפקיד הזה בהיותה אישה. לדבריו, שייח' העיר נושא באחריות דתית שנשים לא מורשות לבצע, כמו הובלת טקס ליל אלקדר ביום ה-27 לרמדאן, או הובלת התפילה של הגברים. בתגובה עבד אלרחים בילתה את ליל אלקדר האחרון במסגד אלזייתונה, תוך מפגש מתוקשר עם אנשי הדת שקיבלו אותה בברכה. הפרשה רק חיזקה את מעמדה, ובמקביל מפלגת השלטון התנערה מדבריו של הבכיר, והרחיקה אותו מתהליך המשא ומתן.

סועאד עבד אלרחים במסגד בליל אלקדר:

הביקורת היותר רצינית שמופנית לעבד אלרחים טוענת שהיא משמשת כמסכה למפלגת אלנהדה האיסלאמית, הסוואה לקיצוניות של התנועה. עבד אלרחים, מצדה, מסבירה את בחירתה לראשות הרשימה כביטוי לדרך שעשתה מפלגת אלנהדה מאז הדחתה מהשלטון, פתיחות מסוג חדש לכוחות רעננים ומגוונים ללא כפיה של אג'נדה דתית, או לדבריה "הפרדה בין הפעילות הדתית לפעילות האזרחית". דברים דומים אמר המועמד היהודי של "אלנהדה" בעיר אלמינסטיר במישור החוף, שמועמדותו מטעם המפלגה האסלאמית עוררה הדים רבים.

יש הרואים בפנים החדשות שמציעה המפלגה האסלאמית חלק משינוי תדמיתי רחב היקף שמנסה המפלגה להוביל, מאז שאולצו לסגת מהשלטון ב-2014 בעקבות המחאה העממית שהתפוצצה לאחר חיסול מנהיגי השמאל שוקרי באלעיד ומוחמד בראהימי ב 2013. המפלגה מצידה מדגישה את האחריות שבה נקטה במטרה למנוע את הידרדרות המדינה לתהום בימים סוערים אלה, כאשר בעקבות הבחירות חברה לקואליציה עם יריבתה נידאא תוניס, ולא הריצה אף מועמד מטעמה לנשיאות.

היום מנהיגי המפלגה מופיעים ומצטלמים כמעט ללא סממנים חיצוניים דתיים, ולצדם של צעירים וחילונים. לטיף זיתוני, אחד ממנהיגי התנועה אף תומך בקמפיין המתנגד להפללת משתמשי קנאביס, וגם בקמפיין לביטול חוק המתיר למשטרה לבצע בדיקות ידנית משפילות ל "חשודים" בהומוסקסואליות. המפלגה מדגישה בעקביות את האופי האזרחי המתון, ומקפידה להתנער מהתדמית הקיצונית שדבקה בה.

תוצאות הבחירות המקומיות מהוות תפנית חדשה במסלול הפוסט אביב ערבי של תוניסיה. אלה הבחירות בהן התוניסאים השתחררו מלפיתת שני הקטבים, האסלאמי והליברלי, ושתי המפלגות הגדולות איבדו מחצית מכוחם לטובת העצמאיים, הטרנד הכי חם בפוליטיקה התוניסאית היום. בעיירה "אלערוסה" שבצפון תוניסיה, למשל, חברה המפלגה הקומוניסטית "החזית העממית" לתנועת אלנהדה בניגוד לדעתה הנחרצת של ההנהגה המרכזית, שאחד ממנהיגיה חוסל ב-2013.

הגיבורה הראשית: החברה התוניסאית

מצד שני אחוז ההצבעה ירד מ-70% בבחירות הפרלמנטריות ב-2014, ל-35% בבחירות אלו, אחר שהצעירים החליטו להחרים את המערכה כאקט מחאה והבעת אי אימון במפלגות שנכשלו בתפקידן. שבע שנים אחרי, תוניס עדין רחוקה מהבטחות המהפכה, במיוחד הכלכליות. למרות זאת, ההימנעות המאסיבית הזו יכולה להתפרש כמחאה בריאה: לכל הפחות, ההכרעות בתוניסיה ממשיכות להיות דרך הקלפי. הנס התוניסאי הזה, יש לזכור, מתרחש באמצע בין לוב השרויה במלחמת אזרחים מדממת, לבין מצרים שהתמסרה לדיקטטורה חדשה.

לדברי וליד מוחמד, עיתוניאי תוניסאי וחוקר תקשורת פוליטית, תוניסיה שרדה את האביב הערבי כי אין בה את "אימהות הקונפליקט" של העולם הערבי: אין חברה שבטית או פילוג סוני שיעי, אין מאבק בין קבוצות דתיות, וכמובן אין משאבי טבע יקרים. "לפילוג שכמעט הבעיר את המדינה בין הזרם הדתי לליברלי בעקבות המהפכה, לא היו שורשים עמוקים במבנה החברתי המקומי", אומר מוחמד בראיון לשיחה מקומית. "עכשיו האזרח התוניסאי מראה בגרות מופתית יותר מהמנהיגות שלו, הם פשוט חסמו את התפשטות הקונפליקט הארצי בין הימין לשמאל לתוך 259 הערים והכפרים התוניסאים. במהותה ובהיסטוריה שלה, החברה התוניסאית היא חילונית וסובלנית. כעת גם תנועת אלנהדה האיסלאמית השכילה להפנים את העובדה הזו. גם אם השינוי שלה הוא טקטי זהו ניצחון של המסורת התוניסאית".

מועמדותה של אישה לראשות עיריית תוניס הוא פועל יוצא מהמורשת הדמוקרטית והחילונית המושרשת בתוניסאים, טוען מוחמד. "לעומת מדינות אחרות, תוניסיה נמצאת בשלב מתקדם בשיח של זכויות הפרט והאשה, לתוניסיה יש חוקה כבר 200 שנה, וחברה אזרחית פעילה ובועטת עשרות שנים. החברה התוניסאית לא הדיחה את בן עלי כדי לחזור אחורה ולוותר על נכסיה שנצברו לארוך השנים טרום המהפכה, ואפילו טרום העצמאות ב 1956 – חקיקה שוויונית וליברלית, כמו איסור פוליגמיה המונהג משנות החמישים. חוקי דיני האישות בתוניסיה הם סט החוקים הכי שוויוני לנשים בכל המזרח התיכון, אפילו הנשיא הנוכחי באג'י קאיד אל סבסי, מתרברב שמיליון נשים בחרו בו על-פי הסקרים. המסלול לא נעצר ואף ממשיך. אחד החוקים שנחקקו לאחרונה בתוניסיה מתיר לנשים מוסלמיות להתחתן עם גבר לא מוסלמי מבלי לשנות את דתו, וכיום מתקיים דיון חם בשאלת הזכות השווה לנשים בירושה, תוך קריאה לפרשנות מחודשת של הוראות הדת בהתחשב בצרכים העכשוויים של החברה".

"במודל התוניסאי יש גיבור אחד", מסכם מוחמד, "והוא החברה התוניסאית. גם אם בן עלי הצליח לבזוז את המדינה, הוא לא הצליח לבזוז את אופייה וחוסנה של החברה התוניסאית".

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

מדיניות של טיוח. רזאן נג'אר מטפלת בפצועים בהפגנות השיבה (צילום: עבד אל-עזיז נג'אר)

תחקיר בצלם: הפרמדיקית רזאן נג'אר נהרגה מירי מכוון

בעקבות הסערה שחוללה הריגתה של החובשת הצעירה במהלך הפגנות השיבה בעזה, הצבא מיהר להתנער מהאחריות למותה ואף פתח במסע הכפשה נגדה. בצלם: מדיניות נפשעת המגובה במערכות טיוח צה"ליות

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
silencej89sjf