בחסות המלחמה: כך הופכים מנהיג פועלים פלסטיני לאיום ביטחוני

בהתחלה טען עורך הדין של המעסיק כי יו"ר הוועד פוטר בשל "עניינים ארגוניים", אחר כך טען שהוא "מאחר לעבודה", ואז טען כי אין ברירה אלא להסגיר אותו לשב"כ שיבדוק אם הוא מהווה סיכון בטחוני. כך יעשה לפלסטיני שעובד באזור התעשייה מישור אדומים, ומנסה לארגן עובדים

מאת:
השאירו תגובה
א א א

כותב אורח: תומר לביא

פארק התעשייה מישור אדומים הוא תמציתו המזוככת ביותר של הכיבוש הישראלי על כל מאפייני דיכויו.

מפעלי התעשייה המרובים המצויים בו שוכנים כולם על אדמת התנחלויות, בלב שטחי אש צבאיים. הפועלים רובם ככולם פלסטינים מהגדה. רבים מועסקים מתחת לשכר המינימום וללא זכויות סוציאליות נאותות, הרבה מעבר ל-12 שעות ביום. תאונות עבודה רבות מתרחשות עקב הזנחה פושעת. לרוב מועסקים על פי החוק הירדני למרות שכבר לפני שנים פסק בית המשפט כי הפועלים הפלסטינים יועסקו על פי החוק הישראלי. וכי כיצד יתנגדו הפועלים? וכי יוכלו הכבושים לעמוד מול לב ליבו של המפעל הציוני במגרשו הביתי? מדובר בכוח עבודה שבוי, אין להם אישור להיכנס לישראל על בסיס קבוע ולכן פארק תעשייה זה, המצוי בשטח סי, הוא מקור ההכנסה העיקרי. אם יתמרדו, יוכלו לשלול מהם גם את אשרת העבודה.

תעשיות ענק הם מפעילים – מפעלי בטון, זכוכית ומסגריות מתכת שבונות את תל אביב, הונג קונג וניו יורק, מוסכי משאיות ורכבים צבאיים, מחצבות חצץ וסיד. גורדי השחקים המזדקרים אל השמיים נבנו כולם מזיעתם של אלו, חסרי הקול, הנתונים לחסדיהם של בעלי האדמות אשר יכולים בכל רגע לסלקם חזרה אל המדבר של האבטלה והתלות ברשות הפלסטינית.

פועלי מוסך י. צרפתי עבדו תחת תנאים דומים, בשכר יומי זעום ביום עבודה בן שעות רבות שלא מסתכם בשכר שעתי שמגיע אפילו למינימום. המוסך נותן שירותי תיקון ודיאגנוסטיקה למשאיות מסחריות, רכבים פרטיים ולמשוריינים צבאיים.

מבט מלמעלה על אזור התעשיה מישור אדומים צילום מתוך ויקימדיה שיתוף, Neukoln רשיון CC BY-SA 3.0

מבט מלמעלה על אזור התעשיה מישור אדומים צילום מתוך ויקימדיה שיתוף, Neukoln רשיון CC BY-SA 3.0

אם כן זהו הקומפלקס של תעשיית הניצול בהתנחלויות. הפועל במחצבת סלעית משבר סלעים מאדמתו שלו עליה חי עד הקמת המחצבה (מדובר באדמה בדואית מופקעת שבעליה הקודמים היו פועלים במחצבה), מעבד אותן לחצץ תוך סיכון חייו, מעמיס את החצץ על משאיות שתוקנו במוסך י. צרפתי ואלו נשלחות להפוך את החצץ לבטון ולבנות את גורדי השחקים בתל אביב בהם בבנייני המשרדים ייקבע ערך המניה של תעשיית החצץ וייגזרו זכויות העובד הפלסטיני ותיבנה גדר ההפרדה שתנציח את גורלו. אם יתנגד, יגיע הרכב הצבאי שתוקן בי. צרפתי לעכב אותו וחוזר חלילה.

שיהיה ברור, כאשר אפשר לנצל כל כך בקלות פועל פלסטיני, אין תמה שזכויות העובד הישראלי במצב רע כל כך, הכל עניין של היצע וביקוש – למה לקחת אזרח כשיש עבדים?

הסתה לזכויות עובדים

העובדים במוסך י. צרפתי פנו אל אירגון העובדים מען וביקשו להקים ועד עובדים. תוך מספר ימים הוחתמו די עובדים על מנת להפוך את מען לאיגוד היציג במוסך. ההנהלה הודיעה שאינה מכירה בהתארגנות וסירבה לשתף פעולה. לאחר מכן ניאותה לקבל את מען כארגון היציג, ואז נסוגה שוב. כך במחול הזה מול ארגון העובדים הרוויחה זמן כפי שכל מי שאי פעם עסק בדינמיקות של איגוד מקצועי בטח מכיר היטב.

לפני כשבועיים ביקש מנהל המפעל, מוריס צרפתי, אל"מ במילואים, מהנהלת מען שהות קצרה בכניסה למשא ומתן מכיוון שזומן למילואים בעזה. צרפתי נענה בחיוב ובאיחולים שיחזור בשלום במהרה. מספר ימים לאחר מכן, פוטר ראש ועד עובדי המוסך, חאתם אבו זיידה, "מסיבות ארגוניות". העובדים החליטו לצאת לשביתה ואנו תמכנו בהם.

למחרת הגיעו פעילי איגוד העובדים לבקר את העובדים היושבים מחוץ למפעל. התגובה לא איחרה לבוא. הפעילים הותקפו בצעקות על ידי הנהלת המוסך ובהמשך, כמו במיטב הפרקים של הסופרנוס, הגיע ראש איגוד התעשיינים, אדם מגודל לכל הדעות, מלווה בחבורת בריונים מההתנחלויות השכנות חמושים בדגלי ישראל וניסו להטיל מורא בפעילים. יואב טמיר, פעיל האיגוד, הזמין משטרה וכשהגיעה, נעצר הוא באשמת הסתה. הסתה לזכויות עובדים ככל הנראה.

עובדים שובתים במישור אדומים (צילום: אליפלט שרה לביא)

עובדים שובתים במישור אדומים (צילום: אליפלט שרה לביא)

כשטמיר טען שניסו להרביץ לו, אמר לו השוטר "אז תזמין את המשטרה הפלסטינית". למחרת, נעצר גם מזכ"ל מען ונתבקש לחתום על הצהרה שלעולם לא ייצור עוד מגע עם העובדים אותם הוא מייצג כארגון עובדים רשמי.

הם בעלי השטח, הם אדוני הארץ, להם ניתנה הארץ למורשה והם העם הנבחר, אבל אין דבר בעולם שמפחיד אותם יותר מפלסטינים שמודעים לזכויותיהם ודורשים אותן. ללא הניצול, כל המפעל יורד לטמיון.

צפו בראש איגוד התעשיינים במישור אדומים אבי אלקיים מנסה לגרש את פעילי ארגון העובדים מען מהמוסך:

אם הייתי רוצה לתפור לו תיק, הוא כבר היה נעלם

ביום שני בבוקר נערך בבית הדין לעבודה שימוע בדבר פיטוריו של חאתם אבו זיידה ובדבר הסחבת שבתחילת המשא ומתן לו מחויב המעסיק על פי חוק מרגע שהוכרז ארגון עובדים יציג. המעסיקים הגיעו וישבו בקהל. המנכ"ל מוריס צרפתי הגיע במדי צבא.עורך הדין של המעסיק התחיל בשטף מתלהם וצעקני בו הוא תמה על ההאשמות הלא ברורות ותהה מה הוא בכלל עושה כאן הבוקר. הוא נדהם מחוצפתנו לכפות עליו איגוד עובדים, כאילו מעולם לא שמע על חוקי העבודה הבסיסיים ביותר. הוא הכחיש את היות מען איגוד יציג והכחיש את פיטורי אבו זיידה (רק זומן לשימוע). לפתע בהסברו אבו זיידה בכלל לא מפוטר בגלל עניינים ארגוניים אלא כי הוא מאחר לעבודה.

אז הגיע רגע התדהמה.

עורך הדין פצח לפתע במזמור חדש. אבו זיידה בכלל איים על עובדים באלימות שיחתמו לאיגוד העובדים מען, אשר מנסה בשיתוף עם העובדים לחבל במאמץ המלחמתי. הם יצאו לשביתה על מנת שהרכבים הצבאיים במוסך לא יחזרו לשטח. לטענתו, אמר חתאם לעובדים שלא חתמו כי הוא קצין במודיעין המסכל "של הפלסטינים". בעיני רוחו, הפלסטינים הם שבט מאוחד, החי בבתי פטריות ורוקד מסביב למדורה.

הוא מגולל בפני השופטת סיפור מבעית. אבו זיידה הגיע למצעד ה-1 במאי כדי להיפגש עם עובדים ישראלים. הוא הפך לפוליטי ויש לנו יסוד סביר להאמין שהוא מהווה סכנה ביטחונית ולכן פיטרנו אותו. שימו לב, זו כבר הפעם השלישית שהטענה לפיטורים משתנה ולא מופיעה באף אחד מהתצהירים של המעסיק.

חאתים אבו זיאדה, יו"ר ועד העובדים של מוסך י. צרפתי אוחז בזימון לשימוע שקבל (צילום: אליפלט שרה לביא)

חאתם אבו זיידה, יו"ר ועד העובדים של מוסך י. צרפתי אוחז בזימון לשימוע שקבל (צילום: אליפלט שרה לביא)

עורכת הדין של מען טענה כי הדברים נשמעים פעם ראשונה וכי אין להם כל ביסוס ודרשה להשאיר את הדיון בגבולות הרלוונטיים לעניין זכויות האיגוד. המנכ"ל במדי הצבא קם להשליט סדר וסיפר סיפור מטורף על אבו זיידה שעוזב רכב צבאי ללא בלמים תקינים (מכיוון שלא סיים לעבוד על הרכב אבל את מי מעניינות עובדות) וטוען שמדובר בניסיון חבלה ושראה אותו מתעסק בצפני הקשר. "אני אסתכל לאמא של החייל שימות בגללו?" הוא צווח. בית המשפט הפך לבאסטה בשוק הכרמל. כל נציגי ההעסקה כולם קמו לקרוא את השופטת לדגל.

חאתם אבו זיידה הוא סיכון בטחוני כל כך חמור, עד כי הועסק במשך כמעט 20 שנה במוסך י. צרפתי. הוא אפילו עזב באמצע והתקבל שוב לעבודה. הוא סיכון בטחוני כל כך מצמרר, עד שבאותו בוקר בו נטענו הטענות צה"ל אישר לו כניסה כדי להיות נוכח במשפט!

עורך הדין הודיע שאין ברירה אלא להסגירו לשב"כ לבדיקה האם הוא מהווה סיכון בטחוני. עורכת הדין של מען ומזכ"ל מען אסף אדיב טענו בזעם שמדובר בתפירת תיק חסרת כל שחר ובתגובה אמר עורך הדין, "אם היינו תופרים לו תיק הוא כבר היה נעלם".

ייטב לעורך הדין חובש הכיפה אם יזכור את דיני העדות במשנה תורה לרמב"ם, הלכות עדות, פרק י"ז: "מי שהעידו לו אנשים רבים וגדולים בחכמה וביראה, שהם ראו פלוני שעבר עבירה פלונית, או שלווה מפלוני–אף על פי שהוא מאמין הדבר בליבו כאילו ראהו–לא יעיד, עד שיראה הדבר בעיניו, או יודה לו הלווה מפיו ויאמר לו, היה עליי עד… וכל המעיד מפי אחרים–הרי זה עד שקר, ועובר בלא תעשה: שנאמר "לא תענה ברעך עד שקר (שמות כ, יב )…השוכר עדי שקר להעיד לחברו–פטור מדיני אדם, וחייב בדיני שמיים".

ובסופו של יום, חתאם אבו זיידה יושב בבית

כך בתוך קרקס ההבלים הזה, דרש עורך הדין ממען לגלות התחשבות במצב הביטחוני הקשה ולא לחבל בעבודה, הוא דרש מהם להבין שמנכ"ל המוסך במילואים מסכן את חייו ושיחכו בסבלנות לסוף המבצע להמשך המשא ומתן. בסופו של דבר הוחלט כי בשלושת הימים הקרובים יתברר מול שירותי הביטחון אם אכן אבו זיידה הוא סיכון בטחוני ואם יתחוור שלא, יוגש לו שוב זימון שימוע לפני פיטורין.

אם יפוטר, יחזור כל התהליך על עצמו, דרישה לצו מניעה לפיטורים וקריאה להמשך המשא ומתן. בינתיים אבו זיידה יישב במשכורת מלאה בביתו. עורך הדין של המעסיק תמה מדוע זו בעיה שראש ועד העובדים יישב בביתו ולא יורשה להגיע לעבודה. הוא אינו מכיר כלל בזכות השביתה של פועליו ואף הוסיף "הוא יכול ליהנות מחופשה, לשבת כל היום בחוף הים של עזה".

עבור מעסיקים אלו, אבו זיידה הוא אכן סיכון בטחוני, הוא הסיכון שייאלצו להעסיק עובדים אלו כחוק ולקחת אחריות על ההשלכות שיצרה תעשיית היזע הזו של מישור אדומים, הוא מטיל כתם שחור על מעסיקי כל האזור ועשוי להוות תקדים לעסקים שמסביב, אשר יודעים שעובדיהם מביטים החוצה ומחכים לראות לאן תישוב הרוח.

חאתם אבו זיידה יושב בבית וייאלץ לחכות עם כל דרישותיו הקטנוניות על זכויות השביתה וההתאגדות עד שרעם התותחים יישך, הוא יושב בבית אך הוא וחבריו לא מותרים ולא יוותרו עד שדרישותיהם ייענו. אנו נעמוד לצידם עד שיזכו בצדק המועט אותו הם דורשים.

זהו סיפורם של גיבורי מעמד פועלים המבקשים מגב כפוף לפרוק את עול הניצול והצד המכוער ביותר של הכיבוש ושל שחיתות הרשות הפלסטינית, אך לא פחות, זהו סיפורה של מדינה אשר סמכות צבאה החלה לחלוש על כל תחומי החיים.

תומר לביא הוא איש חינוך ופילוסופיה יהודית. אקטיביסט מזרחי, חבר ארגון העובדים מען ודעם מפלגת פועלים. כותב בבלוג בריקדות לעצלנים

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נותן הצהרה לתקשורת אחרי פגישת קבינט בקריה בעקבות ההסלמה בעזה, ב-12 בנובמבר 2019 (צילום: מרים אלסטר / פלאש90)

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נותן הצהרה לתקשורת אחרי פגישת קבינט בקריה בעקבות ההסלמה בעזה, ב-12 בנובמבר 2019 (צילום: מרים אלסטר / פלאש90)

נתניהו משקר והתקשורת קונה: טיבי לא הקריא שמות מחבלים

בימי צוק איתן הקריא ח"כ טיבי בכנסת שמות של ילדים ונשים שנהרגו כשהלכו ברחוב או שהו בביתם. זה לא הפריע לנתניהו לטעון שהוא קרא שמות של "מחבלים", איש לא בדק – והשקר נהפך לאמת. את אותו הדבר הוא גם עשה לנאומה של עאידה תומא סלימאן בהפגנה נגד המלחמה אתמול

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf