בין בדלנות לשילוב: על הדומה והשונה במחשבה הפוליטית של חד"ש ובל"ד

שתיהן רוצות מדינה חילונית ודמוקרטית, שתיהן דורשות שוויון אזרחי לכל. אז מה בכל זאת מבדיל בין שתי המפלגות שמנהלות את המחלוקת הרעיונית המרכזית ברשימה המשותפת?

א א א

כותב אורח: סעיד זידאני

שאלה נפוצה היא מה מבדיל בין מפלגת "הברית הלאומית הדמוקרטית" (בל"ד) לבין "החזית הדמוקרטית לשלום ושוויון" (חד"ש) מבחינת המחויבות האידיאולוגית והביצוע הפוליטי שלהן, ומה הוא החלל האידיאולוגי שבו שוחה כל אחת משתי המפלגות המתחרות.

אם נצלח את סבך הנאומים וההצהרות והטון של כל מפלגה, כמו גם סוגיות פרסונאליות, ואם נסתכל מקרוב על המצע הפוליטי וההתנהגות של הנציגים הנבחרים וההנהגה, ניתן יהיה בקלות למצוא את הדמיון וההבדלים, את קווי החיבור וההפרדה בין שתי התנועות הפוליטיות, שאותן ניתן לדעתי לסכם בנקודות שלהלן:

ראשית, כל אחת משתי המפלגות קוראת בגלוי להפוך את ישראל למדינה דמוקרטית חילונית עם שוויון בין כל אזרחיה (בין אם הם יהודים, ערבים או כל דבר אחר). ישנו הבדל בין שתי המפלגות בנוגע למצבם ועתידם של הפלסטינים של 48'. ההבדל הוא שבעוד החד"שניקים חושבים שהפיכת ישראל למדינה דמוקרטית חילונית תמצה את כל מה שנדרש, כלומר שוויון מלא בין כלל האזרחים, הבל"דניקים ותומכי הקו הפוליטי שלהם חושבים אחרת.

> ציונות 2017, קווים לדמותה

יו"ר חד"ש, איימן עודה, ויו"ר בל"ד, ג'מאל זחאלקה (יונתן זינדל/פלאש90)

מנקודת מבטם של הבל"דניקים ותומכיהם, לפלסטינים אזרחי ישראל ישנן זכויות קולקטיביות שלא ניתנות לרדוקציה במסגרת שוויון זכויות הפרט, ולכן הדרישה שלהם היא חרב בעלת שתי פיפיות: קודם כל להפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה, ולאחר מכן אוטונומיה. ההבדל הבולט בין שתי המפלגות הינו בסוגיית הזכויות הקולקטיביות וכל מה שקשור אליהן, והאוטונומיה כתוצר של זכויות אלה. מנקודת מבטה של בל"ד, זה מחייב לשמור ולשמר את הזהות האתנית הייחודית הפלסטינית מפני השתלטות הזהות של הרוב האתני, לצד הבטחת השוויון בחלוקת המשאבים והשירותים הכלליים.

אזרחי ישראל או חלק מהפרוייקט הלאומי הפלסטיני?

נניח שזה נכון שחד"ש היא לא פחות מגוננת ושומרת על הזהות הייחודית של הפלסטינים בתוך ישראל; ההגנה הזאת, למרות חוזקה ועומקה ההיסטורי, אינה שווה בעיניהם לרעיון של הזכויות הקולקטיביות ותרגומם לאוטונומיה שלטונית מסוג כלשהו. החד"שניקים תמיד נטו לכיוון ההשתלבות בתכניתם הפוליטית ובמחויבותם האידיאולוגית. לבל"ד יש נטייה להתבדלות, שניתן להבחין בה בקלות.

שנית, לגבי האפשרויות לפתרון הסכסון הפלסטיני ישראלי: חד"ש מחויבת לפתרון שתי מדינות שכנות שחיות זו לצד זו בשלום ובטחון לאורך גבולות ארבעה ביוני 1967, כאשר האזרחים הפלסטינים הם חלק בלתי ניתן להפרדה ממדינת ישראל. לבל"ד יש עמדה שונה לגבי פתרון הוגן לסכסוך. בל"ד אומרים שהפתרון ההוגן הוא מדינה דמוקרטית אחת, פדרלית או דו-לאומית, או שתי מדינות שקשורות קונפדרלית או חולקות מולדת אחת, או משהו בסגנון. פתרון כזה אינו בר מימוש מבלי לנטרל את העוקץ של הציונות.

בקצרה, ההבדל בין חד"ש לבל"ד הוא בשתי הנקודות העיקריות האלה ומה שעולה מהן. שתי הנקודות הללו עוזרות לנו להבין הבדלים נוספים, כמו הסוגיות הבאות:

ועדת המעקב העליונה: מאז ומעולם התעקשה חד"ש על הרוח המתאמת של ועדת המעקב. בל"ד נוטים לקרוא לארגון וסידור מחדש של ועדת המעקב כדי שההנהגה שלה תהפוך להנהגה עליונה שממסדת וסוללת את הדרך לאוטונומיה כזו או אחרת. זה אינו סוד שועדת המעקב עדיין מתנדנת בין שני העמדות האלה.

עבודה משותפת של ערבים ויהודים: זה ברור כשמש שבל"ד אינה בעד עבודה משותפת, בין אם היא פרלמנטרית או מחוץ למסדרונות הפרלמנט, עם כל תנועה ציונית או מפלגה ציונית. חד"ש, מאידך, אינה מפסיקה ללטף את ידיו הרכות של השמאל הציוני או לבדוק הזדמנויות ושיתופי פעולה איתו, בין אם ברמה העממית ובין אם ברמה הרשמית.

התנועה הלאומית הפלסטינית: חד"ש מקפידה לקיים תיאום מלא עם מנהיגי התנועה הלאומית הפלסטינית השונים, במטרה להדגיש את הייחודיות של מצבם ותפקידם של הפלסטינים בישראל. בל"ד, לעומת זאת, רואה את עצמה כשותפה וכחלק בלתי ניתן להפרדה מהתנועה הלאומית הפלסטינית או הפרויקט הלאומי הפלסטיני (או מה שזה לא יהיה בימינו). זה כשלעצמו מסביר את ההבדל בעמדה של שתי המפלגות ביחס לרשות הפלסטינית והנשיא שלה: עמדה תומכת במקרה של חד"ש, ועמדה מתנגדת וביקורתית במקרה של בל"ד.

ישנן סוגיות רבות נוספות המבחינות בין עמדות שתי המפלגות ואין כאן מספיק מקום לספור את כולן. ההבדלים האלה והמתח שמלווה אותם לעתים, באים לידי ביטוי גם במסגרת הרשימה המשותפת ובוועדת המעקב העליונה, כמו גם בין הפעילים בשטח. באשר לנקודות הדמיון בין שתי המפלגות החילוניות הללו ומה שמבדיל ביניהן לבין התנועה האיסלאמית והחלל הפוליטי שלה, הרי זה כבר נושא למאמר אחר.

ד"ר סעיד זידאני, מרצה לפילוסופיה באוניברסיטת אל-קודס. המאמר פורסם במקור בערבית באתר אלערבי אלג'דיד ותורגם על-ידי דימה דראושה.

> בשבחי הטהרנות

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

המפגינים התמקמו על גבעה כמה מאות מטרים מהגדול. מהצד הפלסטיני ראו את ההפגנה (צילום: אורן זיו / אקטיבסטילס)

מפגינים ישראלים מול עזה: מזדהים עם צעדת השיבה

"אנחנו פה משני צידי הגדר ששנינו לא רוצים", אמרו המפגינים הישראלים, על רקע עננות עשן הצמיגים מעזה וריח הגז המדמיע. "מקווים לראות אותכם כל יום שישי", אמר להם אחד המפגינים מעזה דרך הטלפון

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf