שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו

בית ברל הפך ממעוז העבודה המאורגנת למעסיק קבלני ונצלני

מאת |

מרצות שמועסקות בשכר שעתי וללא ימי חופשה ומחלה, פיטורים בסוף כל שנה אקדמית וסגל שמופקר להעסקה פוגענית. סכסוך עבודה הוכרז במכללת בית ברל לאחר שנה של משא ומתן עם ההנהלה

כותב אורח: ליאור ווטרמן

מזה שנה מתנהל במכללת בית ברל משא ומתן אינטנסיבי בין ההנהלה לבין נציגות ארגון המרצים מן החוץ המאוגדים בכוח לעובדים, או כפי שיש לכנותם: "מרצים בשעות אפקטיביות".

כשני שליש ממרצות המכללה מועסקות בה לפי תעריף שעתי ("שעה אפקטיבית"), מפוטרות בכל סוף שנת לימוד ומועסקות ברובן מחדש בשנה שאחריה. המשמעות מבחינת המרצות היא שהן משתכרות רק על שיעורים שלימדו, מה שמותיר אותן ללא שכר על חופשות (כולל, חופשת סמסטר, קיץ, ביטולי שיעורים ביזמת המוסד ובמרבית המקרים גם ימי מחלה). התעריף השעתי כשלעצמו, אגב, לא עודכן בעשור האחרון.

הרבה כוונות טובות אפפו את שולחן המו"מ מראשיתו מצד ההנהלה ומצד הוועד, שנמנע מנקיטת צעדים ארגוניים. אך שנה היא פרק זמן ארוך דיו כדי להעריך כי ההנהלה משתמשת במו"מ כמכשיר לניהול המשבר כלפי חוץ. יצירת חלופה הוגנת לשיטות ההעסקה הנצלניות הנוכחיות? עדיין לא.

לאחרונה הכרזנו על סכסוך עבודה שבמסגרתו קיימנו שביתת אזהרה ביום פתיחת שנה״ל (31 באוק' 2016). השביתה, שנאכפה בשלמות, הוותה הדגמה חיה לכך שהמרצות בש״א (שעות אפקטיביות) הן הרוב המוחץ של סגל ההוראה במכללה ומלבד שיעורים בודדים שהתקיימו על ידי מרצים ומרצות בעלי תקנים, הכיתות עמדו ריקות.

דרישותינו במו"מ הן פשוטות: הראשונה, כאמור, היא הפסקה לאלתר של ההעסקה השעתית ומעבר להעסקה רציפה שתכלול 12 חדשי שכר, וזאת לכל עובדות ההוראה במכללה. שנית, גיבוש קריטריונים אחידים לביטחון תעסוקתי שיושתו על כל המרצות. כדי להתקדם, דרש הוועד נתונים כספיים כמקובל במו"מ. ההנהלה התחמקה מחשיפת הנתונים, תוך שהיא פוטרת את הוועד באמירות כלליות דוגמת "למכללה אין כסף".

> "מה אתה כל כך מרוצה. אני יודע מה אתה. אתה סכיזופרן"

ארגון המרצות בשעות אפקטיביות במכללת בית ברל בשביתת אזהרה ביום הראשון לפתיחת שנת הלימודים (צילום: גילי רומן, כוח לעובדים)

ארגון המרצות בשעות אפקטיביות במכללת בית ברל בשביתת אזהרה ביום הראשון לפתיחת שנת הלימודים (צילום: גילי רומן, כוח לעובדים)

ועד המרצות והמרצים מן החוץ במכללת בית ברל הוא מצטרף חדש יחסית למאבק סגלי ההוראה הזוטרים במכללות. פטנט ההעסקה הנצלנית מוכר בכולן, ובכל זאת למכללת בית ברל מאפיינים ייחודיים:

במקביל להופעתן של המכללות האקדמיות בשנות ה-90׳ הופרטו הסמינרים למורים והפכו גם הם למוסדות השכלה גבוהה המעניקים תארים בהוראה. המכללות הללו, ובהן בית ברל, המשיכו לקבל תקציב ממשרד החינוך מחד גיסא, ומאידך גיסא הפכו למעסיק הישיר עבור סגל ההוראה. המצב הזה אפשר למכללות אוטונומיה נרחבת בניהול התקציב לרבות התנערות מהעסקה הכפופה להסכמים קיבוציים עליהם חתמו ארגוני המורים עבור סגלי המרצים. כך, ממשרות הוראה הכוללות קביעות, צבירת ותק, שנות שבתון, קרנות השתלמות ועוד, עברו המכללות להוראה ל"רכישה" של שעות הוראה ממרצות ושימוש בכל פויילשטיק על מנת להתנער מכל הכרוך ביחסי עובד-מעביד.

נפטרים ממה שלא "אקדמי"

אך בכך לא מסתיים הניצול. בשנים האחרונות מהווה נשיאת מכללת בית ברל, פרופ' תמר אריאב, דמות מפתח במהלך ארצי שמטרתו שידרוג המכללות לחינוך למעמד של מכללות אקדמיות. לפי התרחיש המכללות לחינוך יעברו בהדרגה לתקצוב ות״ת (הוועדה לתכנון תקציבי) ויוכלו לנהל את התקציב לפי סטנדרטים אקדמיים. הן יוכלו להעניק תארים אקדמיים ולא רק בהוראה, הן יצוידו במבנים ובתשתיות הולמים. מכללת בית ברל היא אחת החלוצות והמעבר נמצא בעיצומו.

לכאורה, המהלך ראוי ועשוי לשפר את פני המוסד ולמקם את לימודי ההוראה בסביבה יוקרתית יותר. אלא מה? לא זה, בהכרח, ייעודה של המכללה. מכללת בית ברל לא נולדה אקדמית וכחצי ממסלולי הלימוד בה, לאורך שנים, מורכבים ממסלולי הכשרה עם או בלי תעודה בשלל תחומים כמו הכשרת מדריכות אמנות, מסלול להכשרת מתרגמים ועורכים לשוניים, שנות השתלמות למורות ועובדות במגזר הציבורי ועוד.

התכניות האלה אינן אקדמיות ואין שום סיבה שיתוקצבו על ידי ות״ת. אז מה עושים איתן? כל מה שאפשר כדי להיפטר מהן: אם אפשר סוגרים מסלולים ופיטורים הפכו למדיניות גלויה (בשנה שעברה בלבד פוטרו 112 מרצות!) ואם זה מסובך מדי אז מתכחשים. היות ותקצוב ות״ת לא יחול לעולם על תכניות שאינן אקדמיות, למכללה אין סיבה, לכאורה, לחרוג מהמסלול הנצלני ולהמשיך ולהפקיר את הסגל הלא ות״תי לשיטה הישנה והטובה.

כך יוצא שדווקא הות״ת שבא לברך יוצא מקלל ומכפיל את העוולה. כעת צפויים להיווצר במכללה שני מעמדות, מעמד גבוה אותו הות״ת מאלץ את המכללה להעסיק כראוי, ומעמד נמוך, שיורכב כרגיל מרוב המרצות, בו הדין והדיין שקועים בתרדמת עמוקה.

ראוי לתהות כאן גם אם תהליך האקדמיזציה אליו חותרות המכללות להוראה אכן לוקח בחשבון שהכשרה למקצועות פדגוגיים לא תמיד תעלה בקנה אחד עם פרקטיקה אקדמית. שאולי ראוי לחשוב איך מחזקים את הוראת החינוך באופן פרטיקולרי יותר מאשר הצמדתם ל"שווי מטבע" האקדמי ועוד באופן שתמיד ישאיר החינוך קצת למטה.

ומה לגבי סגל ההוראה האקדמי? בות״ת נהוגים קריטריונים ברורים להעסקת מרצות ורחמנא ליצלן הם הרבה יותר נדיבים מהקריטריונים של המכללה. ניתן היה לחשוב כי המהלך שמקדמת הנהלת המכללה מבקש להיטיב עם העובדות אבל להפתעתנו במהלך המו"מ למדנו, כי ב"דיל" שנחתם בין המכללה לבין הות״ת, ושפרטיו מעולם לא פורסמו, סוכם כי המעבר לתנאי ההעסקה של ות״ת אמור להתבצע ללא תקצוב נוסף של סגל ההוראה.

מצד אחד מאלצים את המכללה לשפר את תנאי ההעסקה ומצד שני לא מתקצבים את ההפרש ובמקום זאת דורשים מהמכללה "להתייעל". משתמע מכך שעל מנת לקנות את הזכות לתיקצוב ות״ת נדרשת הנהלת המכללה למכור את הרוב המכריע של סגל ההוראה שלה.

כך, בית ברל, מעוזה ההיסטורי של העבודה המאורגנת בישראל, הפך לקבלן ציני הפועל להנצחת מעמדם הירוד של עובדיו. אלא שדווקא מתוך הישימון הערכי הזה צמחו מחדש מנהיגות עובדים מחויבת וציבור מרצות הנכונות להיאבק.

אנו, חברות הוועד, רואות בהנהלת המכללה שותף פוטנציאלי למהלך גדול ומשמעותי שיחזיר את מכללת בית ברל להאיר מחדש את קשר המחייב בין העסקה ראוייה לחינוך. זה בהחלט דורש מהעומדת בראש המכללה עבודה מאומצת מול הגורמים הממשלתיים והשביתה הייתה בגדר הצעת אירוסין, שתדעו: אנחנו רציניות.

ליאור ווטרמן הוא חבר וועד בארגון המרצות בשעות אפקטיביות במכללת בית ברל.

> "עד שיסתיים הכיבוש, אין לנו שום עניין להיות חלק מהקונצנזוס"

ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

זהו הערוץ הכללי של "שיחה מקומית", מקומם של מאמרי האורחות והאורחים שלנו, של יוזמות קבוצתיות באתר, לייב בלוגינג בארועים מיוחדים, הודעות מערכת ועוד.

נשמח לקבל הצעות לכתבות ומאמרים, תמונות וסרטונים. אפשר לקרוא את מדיניות הפרסום שלנו בעמוד האודות, ולשלוח לנו מיילים לכאן: info@mekomit.co.il

כתבות ומאמרים המתפרסמים בערוץ מייצגים את כותביהם בלבד, ולא את דעות חברות וחברי "שיחה מקומית" או את דעות העורכים.

לעמוד הכותב
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
silencej89sjf