בל"ד דורשת מבג"ץ להכריע בין עליונות יהודית לדמוקרטיה

בל"ד עתרה לבג"ץ לאחר שנשיאות הכנסת מנעה כל דיון בהצעת חוק "מדינת כל אזרחיה". המסר למפלגה: אתם יכולים לשבת בכנסת אבל לא לקדם את המצע שלכם. השופטים נשמו לרווחה עם ההודעה על הקדמת הבחירות

מאת:
השאירו תגובה
א א א

הידיעה על פיזורה הקרוב של הכנסת והקדמת הבחירות לא יכלה להגיע בעיתוי מוצלח יותר מבחינת שופטי העליון אסתר חיות, מני מזוז וענת ברון; בדיוק בעיצומו של הדיון אתמול (שני) בעתירתם של חברי הכנסת של בל"ד נגד החלטת נשיאות הכנסת, למנוע את הנחת "הצעת חוק יסוד: מדינת כל אזרחיה" על שולחן הכנסת.

הצעת החוק נפסלה מלעלות לדיון בהתאם לסעיף 75(ה) בתקנון הכנסת, הקובע כי "נשיאות הכנסת לא תאשר הצעת חוק שלדעתה שוללת את קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי או שהיא גזענית במהותה". כפי שמצויין בעתירה שהגיש ארגון עדאלה בשם חברי הכנסת של בל"ד, יש לא מעט אירוניה בעובדה שהסעיף המדובר מקורו בכלל בתיקון שנועד לאפשר לכנסת למנוע הצעות חוק שיש בהן משום גזענות; זאת לאחר שבג"ץ פסל החלטה של נשיאות הכנסת לחסום הצעת חוק של חבר הכנסת דאז, מאיר כהנא. התוספת על שלילת קיומה של ישראל כמדינתו של העם היהודי הוכנסה לתקנון במעין פשרה, ועל רקע מחאת חברי כנסת ערבים. מאז חקיקת חוקי היסוד, אגב, נשיאות הכנסת לא פסלה אף הצעת חוק בטענה שהיא גזענית, ולעומת זו פסלה כמה הצעות חוק של חברי כנסת ערבים בעילת "מדינתו של העם היהודי".

את הצעת חוק היסוד המדוברת הגישו חברי הכנסת של בל"ד על רקע סערת חוק הלאום. מול הפגיעה המהותית במעמד של האזרחים הפלסטינים, כפי שבאה לידי ביטוי בחוק הלאום, הצעת החוק "מדינת כל אזרחיה" מבקשת לקדם שוויון אזרחי מלא, לצד זכויות לאומיות לשני העמים במדינה – היהודי והערבי.

שווה להתעכב מעט על סעיפי הצעת החוק, המדברים בין היתר על "לעגן בחוק-יסוד את עקרון האזרחות השווה לכל אזרח, תוך הכרה בקיומם ובזכויותיהם של שתי קבוצות הלאום, היהודית והערבית, החיות בגבולות המדינה המוכרים על פי הדין הבינלאומי; המדינה היא מדינה לכל אזרחיה, שהמשטר בה הוא משטר דמוקרטי; המשטר במדינה מושתת על ערכי כבוד האדם, חירותו והיותו שווה בין שווים". סמלי המדינה וההמנון ייקבעו, על פי הצעה זו, לפי עקרונות חוק היסוד. השפה הערבית והשפה העברית תהיינה השפות הרשמיות של המדינה. עוד, על פי הצעת החוק, המדינה תדאג לחלוקת משאבים לפי עקרונות צדק חלוקתי והעדפה מתקנת, ותבטיח קיום בכבוד לכל אדם שחי בשטחה.

יש בהצעת החוק הזו חתירה לדמוקרטיה אזרחית שוויונית מלאה, המכירה גם בזכויות הקולקטיביות של שני הלאומים במדינה. מה אין בה? הכרה בזכויות היתר של לאום אחד, והכחשת זכויותיו הלאומיות של האחר. זה הספיק כדי לערער, שלא לומר להדהים ממש, את שלושת השופטים. שוב ושוב הזכירו כל אחד בתורו לעו"ד חסן ג'בארין, שטען בשם העותרים, כי "זוהי מדינתו של העם היהודי", כאילו לא לעובדה הזו בדיוק מבקשים העותרים להציג אלטרנטיבה. "אז מצע בל"ד מבקש לשנות גם את הדגל וההמנון?", השתוממו, ועו"ד ג'בארין עמד על כך שאין שום דבר קדוש בהמנון ודגל, ושהם בהחלט ניתנים להחלפה, גם מבחינה חוקית.

אין ספק שהעתירה הזו העמידה את בית המשפט בפני מבוכה שהיא אינהרנטית לכל מי שמתעקש על "היהודית והדמוקרטית": אם יקבלו את העתירה, הם יחשפו את עצמם לביקורת משתלחת כמי שמסכנים את אופייה היהודי של המדינה. אם ידחו אותה, הם יתנו גושפנקא רשמית לעובדה שהדמוקרטיה הישראלית היא בערבון מוגבל בהגדרה.

חברות וחברי הכנסת של בל"ד עורך הדין חסן ג'בארין מעדאלה בכניסה לבג"ץ. (אורלי נוי)

חברות וחברי הכנסת של בל"ד עורך הדין חסן ג'בארין מעדאלה בכניסה לבג"ץ. (אורלי נוי)

מה שחילץ אותם באופן לא צפוי מהפלונטר הזה היה ההודעה על הקדמת הבחירות, והשופטים נאחזו בה כמוצאי שלל רב. עכשיו שהכנסת הזו ממילא מתפזרת, טענו, העתירה הופכת לתיאורטית, כיוון שחברי הכנסת יוכלו להגיש את הצעת החוק בפני הכנסת הבאה, שלא תהיה מחויבת להחלטת הנשיאות הנוכחית. עו"ד ג'בארין התעקש מנגד שההודעה לא מייתרת כלל וכלל את העתירה, שכן מדובר בנושא עקרוני שנוגע לזכותם של חברי הכנסת הפלסטינים לקדם את האג'נדה בשמה הם נבחרו לפרלמנט. יתרה מזו: העתירה דורשת גם את ביטולו של סעיף 75 עצמו ואת עילת "מדינתו של העם היהודי" כבסיס לפסילת הצעות חוק, עניין שתוקפו ודאי שלא מוגבל לכנסת היוצאת בלבד.

הכמיהה הישראלית למראית עין של דמוקרטיה אפקטיבית במקביל לסנטימנטים הלאומנים והמדירים, המחריפים והולכים, יצרו פרדוקס משונה: מצד אחד, המדינה מעולם לא פסלה את בל"ד מלהתמודד בבחירות; פסילה של רשימה פלסטינית תקרין משהו רע מאוד על היומרות הדמוקרטיות של ישראל. מצד שני, אותה מדינה אוסרת על בל"ד לקדם את ליבת המצע הפוליטי שבשמו היא התמודדה, את גולת הכותרת של האידיאולוגיה הפוליטית שלה מיום היווסדה: רעיון מדינת כל אזרחיה. בפועל משמעות הדבר היא ניסיון לרוקן את המפלגה מהאג'נדה המשמעותית ביותר שלה, ולהשאיר אותה כקליפה ריקה שכל תכליתה מתן לגיטימציה למשחק הפוליטי בו היא לא מורשית בכלל להשתתף.

קשה להאמין שיש מי שבאמת חושב שלהצעת החוק הזו, גם אילו היתה מגיעה לדיון, היה סיכוי של ממש לאיים על ה"אופי היהודי" של המדינה, קרי ההכרה בזכויותיו של לאום אחד בלבד על חשבון האחר, על כל הפריבילגיות המגולמות בה. אבל ישראל כיום לא מסוגלת יותר אפילו לשלם את מס השפתיים המינימלי לפסבדו-דמוקרטיה שלה. בעוד פחות מארבעה חודשים ישראל תלך לבחירות. שוב נציגים של בל"ד יעמדו למשפטי שדה בפני ועדת הבחירות המרכזית, שוב הוועדה תחליט על פסילת המועמדות של מי מהם, אם לא של הרשימה כולה, ושוב העניין יגיע לבג"ץ. אם בית המשפט ידחה את עתירת בל"ד מאתמול, הוא יצטרך כישורי לוליינות מופלגים או לחלופין עור של פיל כדי לבטל שוב את הפסילה ולאפשר להם להתמודד בבחירות, אך בו בזמן למנוע מהם לפעול למען האידיאולוגיה שבשמה הם מתמודדים.

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
מסגרות של חלופות מעצר אמורות למנוע שליחת נערים ונערות לכלא. כלא אופק המיועד לנוער (צילום: משה שי / פלאש 90)

מסגרות של חלופות מעצר אמורות למנוע שליחת נערים ונערות לכלא. כלא אופק המיועד לנוער (צילום: משה שי / פלאש 90)

במקום שיקום: משרד הרווחה סוגר חלופות מעצר לנוער

מסגרות המעניקות לנוער בעבריינות סיכוי להשתלב בקהילה נסגרים בזה אחר זה. הוסטלים לשיקום נוער בסיכון קיבלו הודעות סגירה. כשנציג משרד הרווחה שואל בדיון בכנסת "היית מוכן לגור ליד נוער כזה?", אפשר להבין מהי מורשתו של שר הרווחה חיים כץ  

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf