שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו

בתום 12 שנות מאבק בבלעין, גם הצבא אימץ התנגדות לא אלימה

מאת |

מאות צעדו בכפר בלעין נגד החומה וההתנחלויות לציון 12 שנות מחאה. במסגרת מדיניות חדשה, אחרי שנים של פצועים והרוגים בהפגנות, חיילים פשוט לא הגיעו למקום. המפגינים צעדו לאורך החומה וחלקם פירקו חלקים מהגדר שעליה

כ-300 מפגינים פלסטינים, ישראלים ובינלאומיים צעדו היום (שישי) בצהריים ממרכז הכפר בלעין לעבר חומת ההפרדה, הבנויה על אדמות הכפר, לציון 12 שנות מאבק עממי מתמשך נגד החומה, ההתנחלויות והכיבוש.

בניגוד למדיניות הנהוגה במשך שנים ארוכות, היום לא נשלחו חיילים לדיכוי ההפגנה, כך שהמפגינים קיימו צעדה לאורך החומה ללא הפרעה, בשמש החורפית הנעימה, בין שקדיות פורחות וכלניות אדומות שניקדו את משטחי הירוק בין עצי הזית.

כמה מהמפגינים טיפסו על החומה, שגוזלת את אדמות הכפר, וקרעו חלקים מהגדר הממוקמת מעליה. אחרים הצליחו לפרוץ את שער הברזל הכבד בחומה, שמוביל לעבר התנחלות מודיעין עלית. כמה צעירים הציתו צמיגים. הרוב הגדול של המפגינים צעדו לצד החומה לקול תופים וסיסמאות נגד הכיבוש והמשטר הצבאי בשטחים. בין המפגינים היו גם יו"ר ועדת המעקב של ערביי ישראל, ח"כ לשעבר מוחמד ברכה, וחבר המועצה המחוקקת הפלסטינית, ד"ר מוסטפא ברגותי.

רק הרבה אחרי תום ההפגנה, כשכמה צעירים נשארו מאחור וזרקו אבנים על הכלום שמעבר לחומה, הגיעו שני ג'יפים צבאיים וחיילים ניסו לעצור את הצעירים, אך נכשלו.

> מדינה אחת, שתיים או עשרים – אין לנו זכות להכריע לגבי עתיד השטחים

מאות צעדו בבלעין לעבר חומת ההפרדה, לציון 12 שנות מאבק עממי נגד גזל הקרקעות והכיבוש (אורן זיו/אקטיבסטילס)

מאות צעדו בבלעין לעבר חומת ההפרדה, לציון 12 שנות מאבק עממי נגד גזל הקרקעות והכיבוש (אורן זיו/אקטיבסטילס)

ההחלטה של הצבא פשוט לא להגיע להפגנה ראויה לתשומת לב מיוחדת. במשך שנים נשלחו חיילים לדכא בכוח את מחאת התושבים, גם כשאלה מחו ללא אלימות כלל וגם כשנזרקו אבנים לעבר החיילים. גם מאז שהחומה הוזזה והורחקה מהכפר לתוואי הנוכחי שלה, המשיכו עד לאחרונה חיילים לתקוף את המפגינים, לחצות את החומה ולרדוף אחריהם מרחק רב, ממש עד בתי הכפר. נוכחות החיילים ואלימותם הובילה לזריקות אבנים, שגררו אלימות רבה יותר מצד החיילים. לאורך השנים נהרגו מירי החיילים שני מפגינים בכפר (שניהם לא אלימים לגמרי), רבים אחרים נפצעו קשה ומאות נעצרו.

בחודשים האחרונים, לעומת זאת, נראה שהצבא למד סוף-סוף מהתושבים את יתרונות ההתנגדות הלא-אלימה, והפסיק לדכא את ההפגנות. החיילים נוהגים לרוב להשקיף על ההפגנות מלמעלה מעמדות צפייה ממוגנות על החומה, ולפעמים – כמו היום – פשוט לא מגיעים בכלל, ומותירים את המפגינים למחות מול החומה וההתנחלות. לא ברור למה אי אפשר היה לעשות את זה קודם.

> "הצלחנו להשתחרר מהכיבוש שבתודעה שלנו": עשר שנות מאבק עממי בבלעין

אחרי שנים בהן הצבא הגיב באלימות כלפי ההפגנות הבלתי אלימות, הוחלט על שינוי מדיניות מצד הצבא. מפגינים מצליחים לטפס על החומה בזמן ההפגנה לציון 12 שנות מאבק בבלעין (פאיז אבו-רמלה/אקטיבסטילס)

אחרי שנים בהן הצבא הגיב באלימות כלפי ההפגנות הבלתי אלימות, הוחלט על שינוי מדיניות מצד הצבא. מפגינים מצליחים לטפס על החומה בזמן ההפגנה לציון 12 שנות מאבק בבלעין (פאיז אבו-רמלה/אקטיבסטילס)

אני עומד על החומה. מפגינים במהלך הצעדה לציון 12 שנות מאבק עממי נגד החומה והכיבוש בבלעין (פאיז אבו-רמלה/אקטיבסטילס)

אני עומד על החומה. מפגינים במהלך הצעדה לציון 12 שנות מאבק עממי נגד החומה והכיבוש בבלעין (פאיז אבו-רמלה/אקטיבסטילס)

מאבק למען האדמה והחוק הבינלאומי

בפברואר 2005 הגיעו לראשונה הדחפורים לכפר בלעין. גדר ההפרדה תוכננה כך שתגזור כ-1,950 דונם מהאדמות החקלאיות של הכפר – כמעט חצי משטחי בלעין, שהם מקור פרנסה משמעותי לתושבים. מהר מאוד התארגנו תושבי הכפר למאבק עממי, ששם דגש רב על כלים של מחאה יצירתית ואי-אלימות ועל שותפות עם פעילים ישראלים ובינלאומיים. המאבק של תושבי בלעין נגד גזל הקרקעות שלהם הפך מהר מאוד לסמל בינלאומי להתנגדות, וצבר תמיכה רבה מצד פעילי שלום, סופרים, אמנים ואף ראשי מדינות מכל רחבי העולם.

בשנת 2007 פסק בג"ץ שהגדר שנבנתה על אדמת בלעין אינה חוקית, ותוכננה באופן שנועד לאפשר את התרחבות ההתנחלות מודיעין עלית על אדמות הכפר. רק בשנת 2011 מימש הצבא את פסק הדין, פירק את הגדר והקים במקומה חומה במיקום חדש, צמוד יותר להתנחלות, באופן שהחזיר לכפר 600 דונם של אדמות חקלאיות. זה הישג חשוב לבעלי החלקות באזור המשוחרר, שדרכו צעדו המפגינים היום, אבל למעלה מאלף דונם עדיין לכודים בצד השני של החומה, והתושבים רואים בעיניים כלות את ההתנחלות צומחת מהצד השני.

> לא עומדים מהצד: עשור של צילום ומאבק בישראל ופלסטין

מאות צעדו בבלעין לעבר חומת ההפרדה, לציון 12 שנות מאבק עממי נגד גזל הקרקעות והכיבוש (פאיז אבו-רמלה/אקטיבסטילס)

מאות צעדו בבלעין לעבר חומת ההפרדה, לציון 12 שנות מאבק עממי נגד גזל הקרקעות והכיבוש (פאיז אבו-רמלה/אקטיבסטילס)

בהקשר זה שווה להזכיר שבית המשפט הבינלאומי לצדק בהאג פסק ב-2004 שזכותה של ישראל לבנות גדר או חומה על הקו הירוק, הגבול החוקי המוכר של המדינה, אבל בניית החומה וההתנחלויות בתוך השטחים הפלסטינים מהווה עבירה על החוק הבינלאומי. רק לאחרונה הזכירה שוב מועצת הביטחון של האו"ם שאכן ההתנחלויות מהוות עבירה על החוק הבינלאומי. אזרחים ישראלים שחיים בהתנחלויות נהנים למעשה מכל הזכויות של אזרחים שחיים בתוך ישראל, ולמרות שהם נמצאים באותו אזור כמו הפלסטינים – שתי מערכות חוק נפרדות (ליהודים ולערבים בנפרד) חלות עליהם. ישראל מתעלמת מכל ההחלטות הבינלאומיות בנושא זה.

הדרישה של תושבי בלעין בהפגנות שמתקיימות כל יום שישי כבר 12 שנים היא פשוטה: כבדו את החוק הבינלאומי, החלטות בית המשפט לצדק בהאג ומועצת הביטחון, ופרקו את החומה וההתנחלויות שעל אדמת הכפר. וסיימו עם הכיבוש.

הפוסט פורסם גם באנגלית באתר 972+.

> לא פה, לא שם: לאן נעלמה העיר הערבית?

12 שנים של מאבק נגד החומה בבלעין (אורן זיו/אקטיבסטילס)

12 שנים של מאבק נגד החומה בבלעין (אורן זיו/אקטיבסטילס)

למעלה מאלף דונם עדיין לכודים בצד השני של החומה, והתושבים רואים בעיניים כלות את ההתנחלות צומחת מהצד השני. מפגינים מנסים לפתוח את השער בחומה. 12 שנים לציון המאבק העממי בבלעין (אורן זיו/אקטיבסטילס)

למעלה מאלף דונם עדיין לכודים בצד השני של החומה, והתושבים רואים בעיניים כלות את ההתנחלות צומחת מהצד השני. מפגינים מנסים לפתוח את השער בחומה. 12 שנים לציון המאבק העממי בבלעין (אורן זיו/אקטיבסטילס)

מביטים בעיניים כלות בלמעלה מאלף הדונמים שנותרו מעבר לחומה ובהתנחלות המלבלבת מהצד השני. 12 שנים לציון המאבק העממי בבלעין (אורן זיו/אקטיבסטילס)

מביטים בעיניים כלות בלמעלה מאלף הדונמים שנותרו מעבר לחומה ובהתנחלות המלבלבת מהצד השני. 12 שנים לציון המאבק העממי בבלעין (אורן זיו/אקטיבסטילס)

חגי מטר הוא עיתונאי ופעיל פוליטי-חברתי. במשך חמש שנים עבד במקומונים בתל אביב ("העיר" ו"זמן תל אביב"), היה ממייסדי ופעיל בוועד עיתונאי מעריב במשך שנתיים, ופרסם גם ב"הארץ" ובכלי תקשורת נוספים בישראל ובעולם. בשנים האחרונות מטר כותב במגזין 972+, וסדרת כתבות שפרסם באתר במלאת עשור לגדר ההפרדה זיכתה אותו בפרס אנה לינד לעיתונאים מאגן הים התיכון לשנת 2012.

כיום מטר הוא אחד מעורכי "שיחה מקומית", חבר הנהגת ארגון העיתונאים, חובב חתולים, תה ובישול טבעוני וחותר בירקון. נשוי לאורטל האהובה.

ב-2002 היה מטר מחותמי "מכתב השמיניסטים" ונכלא לשנתיים בשל סירובו להתגייס לצבא. מאז ועד היום הוא פעיל במסגרות שונות נגד הכיבוש ובהתאגדויות עובדים, מעורב בפרויקטים חינוכיים שונים ושותף ליוזמות למען שלום, שוויון וצדק חברתי בארץ.

לעמוד הכותב
X

אהבת את הכתבה הזאת?

הניוזלטר השבועי של שיחה מקומית מביא את מיטב הכתבות והטורים שלנו עד המייל שלך. להרשמה לחצו כאן
silencej89sjf