היועמ"ש לשעבר: "נתבע את ביתנו בשייח ג'ראח ונעבירו לדיירים הפלסטינים"

מאת |

מיכאל בן יאיר, אשר משפחתו התגוררה בשכונה היהודית בשייח' ג'ראח עד 48', הגיע לביקור סולידריות אצל משפחת שמאסנה המאויימת כעת בגירוש. בן יאיר התחייב לפעול להעברת החזקה על הבית שהיה בבעלות משפחתו לדייריו הפלסטינים

הדה ז'ה וו שתקף אותנו אתמול (שישי) בשייח ג'ראח היה עצוב במיוחד: הנה אנחנו שוב עומדים כאן בצהריי שישי, המתופפים לצדנו, שוב נאבקים נגד הגירוש והנישול של משפחות פלסטיניות מבתיהן בשכונה. כשמונה שנים חלפו מאז גל הפינויים וההפגנות הגדולות, שמונה שנים בהן לא פונו עוד משפחות, והנה עכשיו חרב הגירוש שוב מאיימת והראשונה על הכוונת היא משפחת שמאסנה.

איתרע מזלה של משפחת שמאסנה והשכונה שבה היא מתגוררת מזה עשרות שנים, שכונת שייח' ג'ראח שבירושלים המזרחית, הפכה לצד סילוואן לאחד ממוקדי מלחמת הקודש של גופי ימין למען ייהודה של מזרח ירושלים. זאת איננה משימה קשה במיוחד: במלחמה הזו נגד המוחלשים שבתושבי העיר, עומדת לצד הימין המדינה עצמה.

> מבצע בין הזמנים: צה"ל והמשטרה פשטו על בתי עריקים חרדים

ומה עם הבתים בטלביה?

הרקע למהלכי הנישול בשייח' ג'ראח מגלם בתוכו באופן כמעט פיוטי את העוולה המוסרית שבבסיס מערכת המשפט הציונית: עד למלחמת 48', האדמה עליה יושבות חלק מהמשפחות בשכונה היתה שייכת ליהודים. בדיוק כשם ששכונות כגון טלביה ובקעה, שהפכו אחרי 48' לשכונות יהודיות, היו בבעלות פלסטינית. לאחר מלחמת 48' עברו הבתים שהיו בבעלות יהודית לידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים הירדני, אשר גבה מהתושבים את דמי השכירות. לאחר כיבוש העיר המזרחית ב-67' הגיעו אדמות אלה פעם נוספת לידיים יהודיות, אלא שהפעם – עם תושביהם הפלסטיניים, אשר עברו לשלם כעת את דמי השכירות לאפוטרופוס הישראלי במקום לזה הירדני.

אלא שבניגוד לבעליהם המקוריים של "הבתים הערביים" יקרי הערך בטלביה ובבקעה שאיבדו כל גישה או זכויות תביעה על רכושם מלפני 48', מדינת ישראל מאפשרת לבעלים היהודים של האדמות בשייח' ג'ראח לתבוע מחדש את רכושם, ולמעשה לגרש את הדיירים הפלסטיניים שמתגוררים בהם כדיירים מוגנים מאז שנות החמישים והשישים. מספר גופי ימין, ובראשם "הקרן לאדמות ישראל", שהקים פעיל הימין הקיצוני ואיש "עוצמה לישראל" אריה קינג, פועלים במרץ לאתר את הבעלים המקוריים או את יורשיהם, ומגישים להם סיוע משפטי כדי לתבוע בחזרה את הבתים. האפוטרופוס הישראלי, כאמור, משתף איתם פעולה בחדווה.

באופן הזה נושלו מבתיהם כבר כמה וכמה משפחות פלסטיניות בשייח' ג'ראח, וחרב הגירוש מאיימת מעל כמה אחרות, ביניהן משפחת שמאסנה. לאחר סאגה משפטית ארוכה קיבל בית המשפט העליון, כמה מפתיע, את תביעת העותרים. למעשה המשפחה נתונה כבר מזה כשנה וחצי לאיום הצו מההוצאה לפועל המורה להם לעזוב את ביתם, אלא שמסיבות שונות שאפשר רק לנחשן, הצו הזה הגיע לפני כשבועיים ותאריך היעד שלו היה יום רביעי שעבר. עורך הדין של המשפחה הצליח להשיג בטיעונים פרוצדוראליים עיכוב קצר של הפינוי, אבל זה יכול להתרחש כבר מחר, ביום ראשון בבוקר.

> "אם יצליחו לפנות אותנו, עשרות משפחות בשכונה יהיו בסכנה"

אריה קינג מפגין נוכחות מול בית משפחת שמאסנה (אורלי נוי)

אריה קינג מפגין נוכחות מול בית משפחת שמאסנה, שייח' ג'ראח (אורלי נוי)

בשבוע האחרון קבוצת פעילים מקיימת ליד בית המשפחה משמרות קבועות, הלילה חלקם יישארו ללון במקום כדי להיות שם אם יגיעו המפנים לפנות בוקר. במסגרת פעילות ההתנגדות חודשו, כאמור, גם ההפגנות בשכונה. אתמול זכו התושבים לביקור מפתיע ומרגש במיוחד: היועץ המשפטי לשעבר, מיכאל בן יאיר, שמשפחתו התגוררה בשכונה עד לשנת 1948, הגיע למקום, ביקר בבית המשפחה. בן יאיר ביקר בין היתר בבית בו התגוררה משפחתו, והדהים את הנוכחים בהצהרה לפיה משפחתו מוכנה לתבוע את הבית – בדיוק כפי שעושים ארגוני הימין – אלא שבמקום להעמיד את הבית לרשות מפעל ההתנחלות, הם יעבירו אותו לבעלות המשפחה הפלסטינית המתגוררת בו.

"אנחנו נתבע בעלות על הבית בהסדר הקרקעות, וניתן את הבית לפלסטינים שגרים שם. אני עצמי, כבעלים. אני אלך לפקיד ההסדר, אנחנו נגיש תביעה על הבית, נקבל בעלות – כי יש לנו קושאן – ואחרי שנקבל בעלות נעביר את הבית לפלסטינים שגרים שם. זאת התחייבות של כל המשפחה שלי".

מיכאל בן יאיר מדבר עם משפחת שמאסנה:

ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן

פעילה פוליטית, בעבר במסגרות כמו קואליציית נשים לשלום והקשת הדמוקרטית המזרחית, כיום חברת הנהלת בצלם ופעילה בבל"ד. עוסקת בקווים שחוצים ומעצבים את זהותי כמזרחיה, אשת שמאל, אישה, מהגרת זמנית שחיה בתוך המהגרת הנצחית, ובדיאלוג המתמיד ביניהם. עוסקת בתרגום של שירה ופרוזה מפרסית, חולמת להעמיד אם לא את ארון הספרים הפרסי בעברית אז לפחות את המדף, כחלק מעשייה פוליטית במאבק נגד ההדחקה של תרבות המזרח לשולי השיח הישראלי.

לעמוד הכותב
X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
silencej89sjf