בניגוד למגמה העולמית, בישראל ככל שצעירים יותר משכילים פחות

ישראל היא המדינה היחידה שבה שיעור בעלי ההשכלה הגבוהה יורד עם הגיל. מדור לדור אנחנו משכילים פחות. תעודת הבגרות היא החסם לאקדמיה, והמצב הכלכלי הוא החסם לקבלת בגרות

מאת:
השאירו תגובה
א א א

לרגל סיום שנת הלימודים פרסמה השבוע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דו"ח אודות מקבלי תארים אקדמאים במהלך השנה האחרונה (תשע"ו). 76,037 גברים ונשים קיבלו השנה תואר אקדמי, ראשון עד שלישי, בתשע אוניברסיטאות (אריאל בפנים), ו-54 מכללות אקדמאיות. מספר מקבלי התארים גדל ב-3.4 אחוזים לעומת השנה הקודמת, כשעיקר הגידול חל בקרב מקבלי תואר שני. סך הכול, נשמע כמו משהו להתגאות בו.

מחברי הדו"ח מדגישים את הגידול המרשים שחל במספר האקדמאים בהשוואה רב שנתית. כך למשל, מספר מקבלי התארים השנה הוא גדול פי חמישה ממספרם בשנת 1990. עיקר הגידול נרשם במכללות האקדמאיות, שבשנת 1990 בגרו מתוכן 400 סטודנטים בלבד, ואילו בשנה האחרונה בגרו מתוכן 25,477 סטודנטים. זה ודאי נשמע חיובי.

יש בדוח מידע מעניין אודות תחומי הלימוד הפופולאריים, האפליה הנמשכת כלפי ערבים וחרדים באקדמיה, ועוד. אולם אותי עניין לבדוק מה מצבה של ישראל ביחס למדינות העולם. בדו"ח הלמ"ס אין על כך מידע, אולם באתר ה-OECD ניתן למצוא נתונים מפורטים אודות שיעור בעלי השכלה גבוהה מקרב האוכלוסייה, לפי שנים ולפי קבוצות גיל. שימו לב שבמונח השכלה גבוהה (tertiary education) נכללים גם לימודי תעודה על-תיכונית ולא רק תארים אקדמאים. למתעניינים ראו מקור המידע כאן, ושימו לב שניתן לשנות את הפרמטרים המוצגים.

> הקוד האתי של בנט וכשר הוא בגידה בהוראה

נסיגה נמשכת של שיעור בעלי השכלה גבוהה

גיליתי שני דברים: ראשית, שבעבר ישראל הובילה את מדינות העולם בשיעור בעלי ההשכלה הגבוהה, ובמהלך השנים אנחנו נסוגים אחורה ממעמד זה. שנית, שבכל העולם הצעירים משכילים יותר מהמבוגרים, ורק בישראל שיעור המשכילים קטן ככל שיורדים בגיל. אבוי.

בשנת 2002 היו 41.8 אחוזים מקרב קבוצת הגיל 55 עד 64 בישראל בעלי השכלה גבוהה. בתרשימים ישראל מסומנת באדום, וממוצע המדינות בשחור. הנתון הזה הציב אותם ראשונים בעולם (כלומר מקרב המדינות שה-OECD אסף אודותם מידע) בהיקף ההשכלה הגבוהה, וזה כבוד גדול. עם זאת, ככל שיורדים בגיל, קטן אחוז המשכילים בישראל במעט. מקרב הצעירים בני 25 עד 34 היו באותה שנה 40.7 אחוזים בעלי השכלה גבוהה, והם ניצבו במקום השלישי בעולם, אחרי קוריאה וקנדה. עדיין סיבה לגאווה.

.
אבל כל הטוב הזה מתרסק כשבודקים מה קרה מאז 2002 ועד 2015. בקרב המבוגרים יותר (גיל 55 עד 64) שיעור בעלי ההשכלה הגבוהה גדל מעט מ 41.8 אחוזים (לעיל) ל-47.2 אחוזים. אולם באותו הזמן, שיעור המשכילים בכל המדינות גדל בקצב גדול בהרבה. אנחנו (המבוגרים) עדיין במקום הראשון, אבל כבר לא בהפרש גדול מהשאר.

בקרב הצעירים ביותר, בני 25 עד 34, חל גידול מ-40.7 אחוזים (לעיל) ל-45.9 אחוזים בשנת 2015. באותה תקופה, במדינות העולם האחרות, הצעירים רצו קדימה, ודרדרו את ישראל אל המקום ה-13. אנחנו (הצעירים מישראל) עדיין מעל הממוצע, אבל הממוצע נושף בעורפנו.

> שמע ישראל: שישים שנה של השתקה התפרקו אמש בלב ירושלים

והנה הנתון הכואב מכולם: בכל מדינות העולם ככל שיורדים בגיל חל גידול בשיעור בעלי ההשכלה הגבוהה. כלומר, מדור לדור המדינות הן משכילות יותר ויותר. ישראל היא המדינה היחידה בעולם שבה שיעור בעלי השכלה גבוהה נמצא בירידה מתמדת ביחס לגיל. מדור לדור, משכילים פחות. קחו למשל את קוריאה, שבשנת 2002 שיעור המשכילים בה מקרב הצעירים היה זהה לישראל (41 אחוזים, מקום שני בעולם) ואילו בשנת 2015 שיעור המשכילים בה הוא 69 אחוזים (מקום ראשון בעולם).

יש אמנם יותר מוסדות להשכלה גבוהה בישראל, יש מגמה כללית של התקדמות בהיקף ההשכלה הגבוהה גם בישראל, אך במבט עולמי רב שנתי אנחנו בנסיגה מדאיגה. על פי המגמה המצטיירת, בתוך שנתיים, אנחנו, שהובלנו את העולם בשיעור המשכילים בתחילת המילניום, נידחק אל מתחת לממוצע העולמי.

חיסולה של מדינת הרווחה פוגע בהשכלה הגבוהה

אפשר להניח שההגירה של יהודים משכילים מארצות חבר עמים לישראל בשנות ה-90 היא אחת הסיבות לריבוי המבוגרים המשכילים בישראל. אבל זה לא מסביר את קצב הגידול הנמוך. אני רוצה להציע את מבחני הבגרות כהסבר נוסף, שהרי למרבית מסלולי הלימוד באקדמיה יכולים להתקבל רק בעלי תעודת בגרות. בהכללה, רק מחצית מבני כל שנתון מקבלים תעודת בגרות, ומכאן ששיעור של חמישים אחוזים מקרב בני הגיל, היא תקרת הזכוכית של שיעור ההשכלה הגבוהה בישראל.

אם שיעור בעלי ההשכלה הגבוהה בישראל נע סביב 46 אחוזים מהאוכלוסייה, הרי ניתן לומר שישראל מיצתה כמעט עד תום את מאגר הסטודנטים הפוטנציאליים. אם אנחנו רוצים להגדיל עוד את שיעור בעלי ההשכלה הגבוהה, לפחות בקצב דומה לזה שבו התקדם ממוצע מדינות העולם, עלינו להגדיל את פוטנציאל הסטודנטים. כלומר, לאפשר ליותר תלמידי תיכון לעמוד בתנאי הסף ללימודים גבוהים. אך מכיוון שהצלחת התלמידים בתיכון עוקבת אחר הצלחתם ביסודי, ומכיוון שהצלחתם ביסודי עוקבת אחר המצב הסוציו אקונומי של הוריהם, אין ברירה אלא לפתור את בעיית העוני בישראל.

שורה תחתונה של דעתי: בישראל הפערים הכלכליים מונעים את התקדמות ההשכלה והחינוך. ישראל נסוגה ממעמדה המוביל באקדמיה, משום שישראל נסוגה מהיותה מדינת רווחה.

> כָּל הָעַרְסִים יָבוֹאוּ: המזרחים והמתנחלים יביאו את השלום

א א א
ועוד הערה לסיום:

הפוסט שקראת עכשיו לא במקרה נמצא פה, בשיחה מקומית. צוות האתר משקיע יום-יום המון מחשבה ועבודה קשה כדי להביא לקוראים שלנו מידע שלא נמצא במקומות אחרים, לפרסם תחקירים ייחודיים, להגיב מהר לאירועים חדשותיים מתגלגלים, ולתת במה לקולות מושתקים בחברה ולפועלות ולפעילים למען שלום, שוויון וצדק חברתי.

כבמה שעושה עיתונות עצמאית אנחנו לא נמצאים בכיס של אף בעל הון, ולא של השלטון. הרבה מהכתיבה באתר נעשה בהתנדבות מלאה. ועדיין, העבודה שלנו עולה כסף. זה זמן עריכה, וזה צילום, תרגום, שירותי מחשוב, ייעוץ משפטי ועוד.

אם כל אחת ואחד ממאות אלפי הקוראים שמגיעים לשיחה מקומית כל שנה יתרום ולו תרומה קטנה – נוכל לעמוד על הרגליים באופן עצמאי לגמרי. אם כל אחד יתמוך בנו בתרומה חודשית צנועה – נוכל לצמוח ולהרחיב את הפעילות שלנו פי כמה.

הצטרפו להצלחה שלנו בשיחה מקומית
תרמו לחיזוק העיתונות העצמאית של שיחה מקומית

לחצו כאן
מטה הרשימה המשותפת בנצרת, 17 בספטמבר 2019 (צילום: סמאח סלאימה)

מטה הרשימה המשותפת בנצרת, 17 בספטמבר 2019 (צילום: סמאח סלאימה)

"המצב יותר טוב מאפריל, אבל זה לא מספיק"

בקלפיות בחברה הערבית המצב מעורב. בכפר טורעאן, הצביע מדד קיוסק הפלאפל על שיפור בשיעור ההצבעה. בכפר כנא המצב היה הפוך. בנצרת שיעורי ההצבעה היו טובים לעומת אפריל, אך לא לעומת 2015. ובמטה הרשימה המשותפת חוששים כי היהודים מצביעים בשיעור של 2:1 לעומת הערבים, והמצב מסוכן

X

אהבת את הכתבה הזאת?

כדי לעשות עיתונות עצמאית שיחה מקומית צריכה גם את התמיכה שלך. לחץ/י כאן כדי להיות חלק מההצלחה שלנו
שיחה מקומית תלויה בך. תרמו עכשיו
תרמו עכשיו
silencej89sjf